חיפה במקום הראשון ברשימת המפעלים המזהמים בישראל

מי עשרת המפעלים הגרועים סביבתית בישראל? המשרד להגנת הסביבה מפרסם את ה"רשימה האדומה" – מדד ההשפעה הסביבתית של המפעלים בישראל: בז"ן, רותם אמפרט, השפד"ן, פז בית זיקוק אשדוד וכרמל אולפינים בראש המדד

מדד ההשפעה הסביבתית מציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתיות • המדד בוחן את הסיכון הסביבתי ביותר מ-120 מפעלי תעשייה גדולים, כ-50 חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה וכ-700 תחנות תדלוק ציבוריות • בעדכון המדד נוספו כ-20 מפעלים שלא נסקרו בעבר

מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2019 המתפרסם זו השנה התשיעית, מספק את דירוג ההשפעה הסביבתית של חברות ומפעלים הנמצאים בבעלות ציבורית וממשלתית. המדד מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן. המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של 49 חברות ציבוריות, 124 מפעלי תעשייה גדולים וכ-700 תחנות דלק, והמתודולוגיה שלו מבוססת על מדד הערכת סיכונים סביבתיים של הסוכנות להגנת הסביבה הבריטית (מדד OPRA). הכנת המדד נעשתה בסיוע חברת DHVMED.

בז"ן בראש הרשימה, כרמל אולפינים במקום החמישי

במדד הנוכחי בז"ן דורגה כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית הגבוהה ביותר עם עלייה של 18% בניקוד ביחס לשנת 2018. אחריה "מככבות" בראש הרשימה האדומה: רותם אמפרט, מתקן השפד"ן, בית זיקוק פז אשדוד ומפעל כרמל אולפינים. 

המדד הוא הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על-ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל אינדיקציה פשוטה וישירה על רמת הסיכון שלהן. המדד משקלל אינדיקטורים מגוונים המרכיבים את הסיכון הסביבתי הכולל, לרבות סיכונים משפטיים כגון הליכי אכיפה סביבתיים, סיכוני מעבר לכלכלת דלת פחמן כגון החלת מס על פליטות גזי חממה (כחלק סיכוני אקלים), ומנגנונים לניהול סיכוני סביבה ברמת הממשל התאגידי המקבלים משקל חיובי במדד. המדד מסייע לחברות להתנהל בצורה אחראית יותר, בהתאם לעקרונות ESG (ניהול אחריות תאגידית וסביבתית).

התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג"ח של החברות המזהמות את הסביבה – הפסדים המקטינים את כספי החיסכון האמורים לשרת את הציבור בגיל פרישה. על בסיס המדד, אנליסטים ויועצי פנסיה יכולים לעזור למשקיעים לבחור את אפיק ההשקעה עם החשיפה הנמוכה ביותר לסיכון סביבתי, וכיום כל חוסך לפנסיה יכול לבחור קרן פנסיה עם ציון השפעה סביבתי מיטבי. 

רגולטורים פיננסים במדינות רבות מרחיבים את חובות הגילוי והניהול של סיכונים אלו בחברות ובגופים פיננסיים, ודוגמה לכך היא חקיקות הגילוי וההטמעה של סיכוני קיימות שחוקק הפרלמנט האירופי בשנים 2019-2020. בהתאם למגמה העולמית, באחרונה פרסמה הרשות ניירות הערך המלצות מעודכנות לגילוי מידע של סיכוני סביבה מפעילות של חברות (כחלק מהיבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי), ורשות שוק ההון, ביטוח חיסכון והפיקוח על הבנקים פרסמו טיוטות להנחיות חדשות בנושא גילוי מידע על סיכונים סביבתיים. 

השוק העולמי מתפתח אף הוא, כאשר לפי הערכות ה-OECD נכסים פיננסיים (כדוגמת קרנות ואג"ח) בסך כולל של למעלה מ-30 טריליון דולר מנוהלים תוך הטמעת שיקולי סביבה וחברה בתהליכי קבלת ההחלטות בהשקעות, ומגמת העלייה מצביעה על כך שהסכום צפוי להגיע לכ-50 טריליון דולר בשנת 2025.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג:

מדד ההשפעה הסביבתית מגלה בפני הציבור הרחב והמשקיעים בחברות התעשייה את הסיכונים הסביבתיים הגלומים בהן. המדד קושר בין הסיכונים הסביבתיים לגורמים שאחראים להם, ומאפשר למשקיעים בחברות – בין אם הם קרנות הפנסיה שלנו, הבנקים או הציבור הרחב – לדרוש השקעה בניהול סביבתי תקין ממנהלי אותן חברות.
תמר_זנדברג_-_מרץ
תמר_זנדברג_-_מרץ

מדד ההשפעה הסביבתית מהווה נדבך חשוב במגמות אלו, בהיותו כלי המסייע בהטמעה סיכוני ושיקולי הסביבה בתהליכי קבלת החלטות פיננסיות ועסקיות.

ממצאי המדד הבולטים:

  • בראש המדד נמצא מפעל בז"ן עם עלייה של 18% בניקוד משנה שעברה, אשר משמעותה השפעה סביבתית גדולה יותר. בשנת 2019 בוצע שימוע למפעל על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר ואי שדרוג תשתית. במהלך שנה זו תועדו הפרות רבות נוספות בעיקר של חריגות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים, וכן הפרות הנוגעות לטיפול בשפכים ולחומרים מסוכנים. כמו-כן, למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.

    ניקוד נוסף ניתן על הפרות מהשנים 2017-2018 אשר כוללות הרשעה בפלילים על זיהום נחל גדורה והקישון שהתרחש בשנת 2010; כתב אישום בגין אירוע שריפת מכל שהכיל חומרים מסוכנים ותחזוקה לקויה של מכל זה; אירוע הזרמה לנחל בערכי מזהמים גבוהים מהמותר, אירוע שריפה, אי ביצוע ניטור לבנזן ועוד.
  • מפעל רותם אמפרט ממוקם במקום השני עם שיפור קל (ירידה) של 3% בניקוד משנה שעברה. בשנת 2019 נקבע למפעל ניקוד שלילי על הפרות תפעוליות במפעל ואיחור בהגשת מסמכים ודיווחים. נוסף על כך הניקוד משנת 2018 בשל הפרות של חריגה בפליטה לאוויר, ומשנת 2017 על קריסת קיר בבריכה במפעל שהובילה לשפך מסיבי של חומר חומצי ומסוכן לנחל אשלים. למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. כמו-כן, המדינה נמצאת בהליך של תביעה ייצוגית נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, על הנזק הסביבתי. 
  • מפעלים בולטים נוספים במדד:
  • שפד"ן נכנס לעשירייה הפותחת את המדד במקום שלישי והוא מתקן חדש במדד. עיקר הניקוד של המתקן בהפרות מהשנים 2017-2018, בהן עבודה ללא רישיון עסק וארובות לא תקינות. הפרות נוספות שבוצעו בשנים 2017-2019 הן אירוע דליפת חומרים מסוכנים ומפגע ריח.
  • פז בית זיקוק אשדוד ממוקם גם השנה בעשירייה הראשונה במקום רביעי, אך עם שיפור (ירידה) של 28% בניקוד השנה. בשנת 2018-2019 נמדדו במפעל חריגות בפליטות לאוויר. בשנת 2018 ניתן צו מנהלי עקב החריגות, והתבצע הליך אכיפתי בעקבות אי-ביצוע דיגומים וחריגות בפליטות לאוויר כנדרש בתנאי המפעל. כמו-כן תועדו הפרות נוספות הכוללות חריגות והפרות תשתית בתחום הפליטות לאוויר, תחזוקה לקויה בתחום החומרים המסוכנים, וכן ניטור ודיווח שאינו עומד בדרישות.
  • מפעל כרמל אולפינים ממוקם במקום ה-5 במדד. המפעל הציג עליה קלה של 1% בניקוד ביחס לשנה שעברה. בשנת 2019 בוצע שימוע למפעל בגין הפרה של מכסת השעות שבהן פעלו מתקני ייצור ללא הפעלת מתקן הטיפול לפליטות לאוויר. כמו-כן, תועדו הפרות הנוגעות לחומרים מסוכנים וחריגות בפליטות מזהמים לאוויר. ניקוד נוסף ניתן על הפרות מהשנים 2017-2018 על הרשעה בפלילים על הפרות של חריגות בפליטות לאוויר, עיצום כספי שניתן על הפרות של מערכת הבקרה ומצלמות הלפיד, צווים מנהליים על חריגות בניטור סביבתי ופליטות חומרים אורגניים נדיפים, התראה ושימוע בתחום הפליטות לאוויר.

הסבר על מרכיבי המדד: 

המדד בנוי ממספר רכיבים המוכפלים זה בזה:

  • ההשפעה הסביבתית של החברה: פליטות מזהמים לאוויר, ים, נחל, קרקע, הזרמות שפכים, יצירת פסולת, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל (קרבה לאוכלוסייה ומקורות מים). על בסיס נתוני מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2018.
  • פיקוח ואכיפה: הפרות של הוראות החוק והתקנות בנושאי הגנת הסביבה שהתגלו במסגרת פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה.
  • ניהול סביבתי: ניקוד חיובי עבור פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים שלא מכוח חובה על פי כל דין: קיומן של מערכות לניהול סביבתי, ביצוע התייעלות סביבתית, דיווח סביבתי וולונטרי.

האן: "אנחנו מרגישים את הזיהום יום-יום שעה-שעה"

אביהו האן, יו"ר סיעת הירוקים וסגן ראש העיר חיפה מסר בתגובה:
שנים אנו הירוקים מתריעים על תקלות חוזרות ונשנות במפעלי בז"ן. שנים בז"ן מכחישים ושוב ומנסים לצייר תמונה ורודה של מפעל שמקדם אג'נדה ירוקה. בדו"ח של המשרד להגנת הסביבה שפורסם אתמול בז"ן שוב מככב בראש רשימת המפעלים המזהמים ביותר בישראל. אנו לא צריכים את הדו"חות של משרד הגנת הסביבה כדי לדעת שבז"ן בראש המזהמים בישראל ובטח בחיפה. מספיק עם הטיוח ומספיק עם השקרים של בז"ן, אנו כאן בחיפה מרגישים את זיהום האוויר יום יום ושעה שעה. הגיע הזמן שבז"ן יבין שמקומו בלב מטרופולין חיפה מייצר תחלואה ומוות. הגיע הזמן שממשלת ישראל תבין שיש לנקוט מעשה, היום ועכשיו. אני כראש עיריית חיפה אוציא מכאן את בז"ן ואשנה את המציאות מתחלואה וזיהום לפריחה ואיכות חיים.

אביהו האן (צילום: עומר כרמי)
אביהו האן (צילום: עומר כרמי)

יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה עו"ד שרית גולן, בתגובה לדו"ח ההשפעה הסביבתית:

מדד המפעלים שבו נמצא כי בז״ן מככבת בראש רשימת המזהמים לא מפתיע את תושבי מפרץ חיפה. הם חווים את הזיהום והסיכונים ממתחם בז״ן כחלק משגרת חייהם. 100 ימי החסד של הממשלה החדשה עברו. זו העת לקידום פינוי מתחם בז"ן. צריך להבין שמדובר בדוח מ-2019 שכבר לא רלוונטי, אין לנו זמן לתחקירים בדיעבד, צריך לעשות מעשים קדימה. מאז שנת 2019 התרחשו עוד עשרות פליטות ואירועים. אנחנו לא כאן על מנת לכתוב את ההיסטוריה אנו כאן על מנת לשפר את העתיד. ממשלת ישראל חייבת לזכור לא מדובר בדוחות, מדובר בחיי אדם. משמעותן של החריגות היא פגיעה בבריאות הציבור באזור מפרץ חיפה. נגמרו ימי הדיבורים עכשיו הגיע הזמן למעשים".

עו"ד שרית גולן - חברת מועצת העיר חיפה (צילום: אלבום אישי)
עו"ד שרית גולן – חברת מועצת העיר חיפה (צילום: אלבום אישי)

גולן מוסיפה: "מפרץ חיפה "מככב" שלא בטובתו בדו"ח כאשר שיאנית המזהמים הארצית היא בז"ן ש"זכתה" לעמוד בראש המדד עם עליה של 18% בניקוד מול 2018. כלומר לא רק שבז"ן לא השתפרו הם הפכו לגרועים משנה לשנה, משמעות הדוח היא שהשפעה הסביבתית של החברה גדולה יותר. בשנת 2019 בוצע שימוע למפעל על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר ואי שדרוג תשתית. במהלך שנה זו לפי הדוח תועדו הפרות רבות נוספות בעיקר של חריגות בפליטות לאוויר של מזהמים שונים, וכן הפרות הנוגעות לטיפול בשפכים ולחומרים מסוכנים. ואם לא די בזה, למפעל ניקוד גבוה (ולא לטובה) הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.

מפעל כרמל אולפינים ממוקם במקום ה-5 והלא מכובד במדד. המפעל הציג עלייה קלה של 1% בניקוד ביחס לשנה שעברה. בשנת 2019, עפ"י הדוח, בוצע שימוע למפעל בגין הפרה של מכסת השעות שבהן פעלו מתקני ייצור ללא הפעלת מתקן הטיפול לפליטות לאוויר. כמו כן, תועדו הפרות הנוגעות לחומרים מסוכנים וחריגות בפליטות מזהמים לאוויר. ניקוד נוסף ניתן על הפרות מהשנים 2018-2017 על הרשעה בפלילים על הפרות של חריגות בפליטות לאוויר, עיצום כספי שניתן על הפרות של מערכת הבקרה ומצלמות הלפיד, צווים מנהליים על חריגות בניטור סביבתי ופליטות חומרים אורגניים נדיפים, התראה ושימוע בתחום הפליטות לאוויר".


מרים פראנק מנהלת תחום מפרץ חיפה מגמה ירוקה בתגובה:
"הדוח מוכיח שבז"ן היא חברה עבריינית, תקנים וחוקים שנועדו לגרום לכולנו לנשום אוויר נקי אינם בשבילה. עבורם כסף קודם לבריאות וחיי תושבים, כך גם תגובתם, נעדרת התנצלות, לקיחת אחריות, כלום, רק הכחשה גורפת חסרת ביסוס כי הם יודעים שהכל ימשך כרגיל.

מרים פראנק (צילום: שיראל קרימולובסקי)

הנהלת בז"ן ולצידה עוד עשרה מפעלים מזהמים במפרץ חיפה נמצאים בראש הדוח החמור. אחראים ישירים לתחלואת הסרטן החריגה באיזור חיפה. אנשים חלו ומתו, משפחות נהרסו, ולאילו עוד נתונים מחכים?
הפשע שהם מחוללים לבריאות הציבור היה ידוע. לא נאפשר עוד המלצות וישראבלוף נוסח וועדת המנכל"ם. אם צריך נחסום בגופנו את המפעלים".

רוית שטוסל, מנקים את מפרץ חיפה, אמרה לאחר פרסום הדו"ח:
"שנה אחר שנה, כולנו נוכחים כי מתחם בז"ן על כלל מפעליו מוביל בראש רשימת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית הגדולה ביותר במדינה. בשנת 2019 אליה מתייחס המדד, בז"ן תועדו בהפרות רבות וחריגות בפליטות מזהמים שונים לאוויר (ביניהן שוב בבנזן המוכר כמסרטן ודאי לאדם), הפרות הנוגעות לטיפול בשפכים ולחומרים מסוכנים, אי ציות להיתרים ואי שדרוג תשתיות. בז"ן מצידם, במקום לתקן דרכם פצחו בקמפיין השקנאים ההזוי והתפארו בסרטוני פייק וסיפורי מעשיות על השקעות עתק בסביבה.

רוית שטוסל, מרכזת 'קהילת מנקים את מפרץ

גם היום, המענה שלהם לפרסום מנסה לשכתב את המציאות, הירידה המשמעותית אצלם בפליטות לאוויר, היא תודות לחיבורם לגז ולא למהליכים משמעותיים מצידם. עייפנו מהניגון הקבוע והסבלנות אוזלת, מתחם בז"ן פועל בשגרת תקלות והפרות החוקים והגיעה שעת נעילה".

לפיד בוער בבז"ן 26/5/21 (צילום: עומר כספי מגמה ירוקה)

מקבוצת בז"ן נמסרה תגובה לפרסום המדד:
למרות חוסר מהימנותו של המדד והמידע המטעה הניתן למשקיעים, קבוצת בזן רואה בהשקעה באיכות הסביבה חשיבות אסטרטגית, כפי שגם עולה מהנתונים הרשמיים המתפרסמים על ידי המשרד להגנת הסביבה. בשנים 2018-2019 קבוצת בזן הפחיתה פליטות בעשרות אחוזים, ביניהם הפחתה של 75% בפליטות הבנזן (בשנה אחת בלבד). הפחתה זו מצטרפת למגמת רב שנתית של הקבוצה, אשר הפחיתה משנת 2009 ועד 2019 בין 65% ל-95% מפליטות מזהמי אוויר העיקריים. בזן ממשיכה בימים אלה לתכנן פרויקטים ארוכי טווח שההשפעה הסביבתית החיובית שלהם תהיה משמעותית. 

הגיבו כאן לכתבה

5 תגובות
  1. שאלה לכותבת אמר/ה

    איפה התגובות של המשרד להגנת הסביבה ושל בזן?
    זו כתבה טובה אבל חסרות תגובות של הגורמים החזקים.

  2. גלעד אמר/ה

    פקה פקה פקה פקה. . .

  3. גלעד אמר/ה

    גובה הארנונה בחיפה אינו משקף את רמת השירות לתושב, הרבה רוצים לקום ולעזוב, חיפה לא צועדת למקום טוב ובירידה מתמשכת כבר שנים רבות ואט אט מאבדת ממעמדה כעיר מטרופולין.
    זיהום אוויר, דרכים משובשות, רכבת שעוברת בתוך העיר, פילים לבנים כגון בסיס ב.מ.ב ותחנה מרכזית בת גלים הישנה. .
    פשע גובר וחוסר משילות של המשטרה, עיר גוססת לאיטה . .

    עצוב עירי שלי, מה יהיה חיפה יפתי ?
    חיפה לחיפאים ?
    כבר לא בטוח.

  4. רק רציתי לדעת אמר/ה

    סוף סוף חיפה ראשונה במשהוא…
    כנראה שההצלחה תמשיך במשך השנתיים הקרובות. לאחר מכן יהיו בחירות וכלת ההצלחה קליש תלך הביתה…

  5. מודאג מאד אמר/ה

    מליון תושבי מטרופולין חיפה הינם לכאורה חסרי ערך וחשיבות בעיני פרנסי המדינה לדורותיהם!

הגיבו כאן לכתבה