"עשה לך רב" • אבל למה צריך רב ראשי?

הרבי

עם התפתחות הרבנות הראשית, מתווספים בכל שנה מאות רבות של רבנים שקיבלו תואר 'רב'. מהו התואר ולמה בכלל צריך את זה? • כתבה ראשונה בסדרה

זה לא סוד שאנשים רבים עובדים במקצוע שלא חשבו עליו בכלל. אני לא מדבר על ענף ספציפי, אלא על מחקרים ידועים שמצביעים על כך שרוב הציבור מגיע, בסופו של דבר, לעבוד בתחום שלא למד עליו ולא חשב עליו.

בין שלל המקצועות, בולט בתחום מקצוע עריכת הדין. מחקר שנערך בשנים האחרונות גילה כי אחד מכל 160 אנשים (בערך) הוא עורך דין.

למה צריך כל כך הרבה?

אני חושב שיש שתי תשובות הפוכות: האחת, שלא צריך באמת, אלא רק שמדובר במקצוע נחשק שמבטיח, לכאורה, הון רב תמורתו (יש עורכי דין שלוקחים אלפי שקלים לשעת עבודה…)
והשנייה היא, שככל שיש עורכי דין, כך צריך אותם יותר, כדי למשוך את הדיונים וההחלטות לעוד ועוד דיונים…

איך שלא יהיה, גם תחום הרבנות תופס פופולריות רבה בשנים האחרונות, אם לפני ארבעים שנה היו צריכים להתפלל ולהתחנן שיבוא רב לגור באזור מרוחק – הרי שהיום כמעט לכל מושב יש רב או כמה רבנים.

מידי שנה נבחנים אלפים רבים במבחני הרבנות הראשית ומתוכם מאות מקבלים תואר מוסמך לרבנות. ולא דיברתי בכלל על תחום משגיחי הכשרות…

אז לפני שנדבר על המספר, בואו נדבר על התחום:

לפני 3,333 שנה בדיוק, לפי המסורת היהודית, קיבלנו את התורה ממשה רבינו בהר סיני.

כעבור ארבעים שנה – ביום פטירתו של משה – הוא מסר לבני ישראל את ספר התורה הכולל את כל החוקים והמצוות שנאמרו לו מהבורא. אלו הם 'חמשה חומשי תורה' במשך מאות השנים שלאחר מכן, נכתבו הנביאים והכתובים, שהם בעיקר סיפורים ונבואות – אבל הם חלק מהתורה שבכתב.

מלבד זאת, נמסרו באמצעות משה רבינו עוד הלכות ופרטים רבים הנקראים 'תורה שבעל פה'. מסורת זו עברה מדור לדור, אך רק בתקופת רבי יהודה הנשיא לפני כאלפיים שנה, החלו לכתוב אותה, בעיקר כדי שלא תישכח התורה שבעל פה.

ומאז ועד היום התווספו מיליוני (!) ספרים לארון הספרים היהודי. ספרי הגות ומחשבה, הלכה ומנהג, קבלה וחסידות, מוסר ואגדה – שכולם הם פירוש וביאור לחמשת חומשי התורה.

הרב יהודה גינזבורג (צילום: ירון כרמי)

אז מה רב אמור לדעת?

את האמת שגם אם נלמד כל החיים לא נצליח להגיע אפילו לחלק קטן מהתורה, ולכן החליטה מועצת הרבנות הראשית על תחומים ספציפיים שאותם צריך ללמוד כדי לקבל הסמכה.

המדובר על ארבעה עשר נושאים ותחומים אטרקטיביים ומעשיים, ביניהם:
חופה וקידושין, הלכות שבת, הלכות כשרות, הלכות תפילה, ברכות ובית כנסת, הלכות אבלות ועוד.

נדרש ללמוד את החומר, מהמקורות הראשוניים ועד ממש ספרי ההלכה שנכתבו במאה האחרונה.

רק אחרי 6 בחינות קשות, הדורשות ריכוז ושנות לימוד, מקבל הנבחן את תואר 'מוסמך לרב' הראשוני, המקנה לו את האפשרות לכהן כרב בשכונה.

לאחר הצלחה בשלושה מבחנים נוספים, הוא רשאי לכהן כרב אזור או רב מושב, ורק אחרי הצלחה ב-12 מבחנים ומבחן אישי בעל פה עם חברי מועצת הרבנות הראשית, הוא יכול להתמודד לכהונת רב עיר…

מסתבר שגם כדי לקבל תואר רב (רשמי) יש צורך בשנות לימודים והסמכה, לא פחות מאשר לתואר בעריכת דין.

ובאשר לשאלה בה התחלנו – מדוע צריך כל כך הרבה רבנים? נענה עליה בפרק הבא, בו גם נענה על השאלה כמה מרוויח הרב על עבודתו…

  • הפרק הראשון מוקדש לעילוי נשמת הרב שלמה שלוש, רבה הראשי של חיפה, לכבוד יום פטירתו, היום – י"א חשון.

הכותב, הרב יהודה גינזבורג, הוא מוסמך מוכשר לרבנות עיר משנת 2015 ומשמש כרב בקהילת היכל סגל בכרמל הצרפתי.


2 תגובות
  1. נעמה אמר/ה

    תודה רבה, נושא מרתק והגשה מעולה

  2. גילה אמר/ה

    הצורך ברבנים ואורתוקסים בפרט הוא בצניחה תלולה. קרוב ל-50% מהנישואים אינם ברבנות והקהילה החרדית בכלל לא צורכת את הרבנות אלא מסתדרת עם המוסדות שלה.
    אין שום הצדקה לאינפלציה של רבנים בחיפה בהיותה עיר עם רוב חילוני שחלק גדול ממנו מדיף זרמים מתקדמים. הדתי והחרדי מהווים בקושי 10% מאוכלוסייתה

לא ניתן להגיב