על מה וממי מבקשים סליחה אנשים מובילים מחיפה?
יום כיפור הוא הזדמנות, אחת לשנה, להוריד מהלב את מה שמעיק עלינו ולבקש סליחה מהיקרים לנו וגם מהעיר שלנו, או מתושביה. פנינו לכמה דמויות מפתח בחיפה, וזה מה שהיה להן לומר. היו כאלה שפנינו אליהם ולא היו מעוניינים לבקש סליחה בפומבי. אנחנו כמובן, מכבדים את הבחירה.
נעמה לזימי, חברת כנסת וחברת מועצת העיר חיפה לשעבר
אני רוצה לבקש סליחה מבן זוגי ומהילדים שלי, על זה שמרגע השבעתי לכנסת, החיים שלנו עברו טלטלה, כל השעות בכנסת, בנסיעות ובעבודה, על כך שאני מפסידה זמן יקר איתם. בשבתות אני בהגדרה לא עובדת, ומקווה שכל זמן שאני מפנה ומוקדש רק למשפחה הם פיצוי בשבילם. הפעילות הציבורית שלי, המאבקים שלי לטובת אוכלוסיות מוחלשות, שמתקשות להיאבק בעצמן, הם גם בשביל הילדים שלי, שילמדו שמי שיש לו יכולת ויש בידיו את האפשרות להשמיע את קולו ולעשות שינוי בחברה, גם אם קטן, מחויב לעשות זאת, וכדי שיגדלו למדינה טובה יותר.
יונה יהב, ראש עיריית חיפה לשעבר
מסתובבים ברחבי העיר תושבים אוהבי חיפה, שאולי לא תמיד הבינו נכון הערות ואמירות שלי כלפיהם בעניינים עירוניים ונעלבו לעומק. אני שכחתי. הם לא שכחו.
אני מבקש מהם סליחה גדולה, במיוחד לאור גלי האהבה שאני זוכה להם בחוצות. גמר חתימה טובה.
אושרת מורג, הרבה של המרכז החינוכי ליאו באק
לפני כשבוע לקחתי צוות של תלמידי י"ב, להכין איתם מעמד סליחות לשכבת י"ב כולה. נסענו לצפת והסתובבנו בסמטאות כדי להתמלא רוחניות ואווירה של סליחות. פגשנו אנשים מסבירי פנים, חרדי אחד סיפר לנו סיפור חסידי רגע לפני שנכנס להתפלל בבית הכנסת, וכל מי שחלפה על פנינו איחלה לנו שנה טובה. ישבנו קרוב לבית כנסת האר"י על מנת לעבד את החוויה ולחשוב איך לעצב את המעמד שלנו. לפתע שמענו שירה ונגינה מסמטה סמוכה וניגשנו לבדוק מה האירוע.
עמדו שם שני נגנים שהופיעו בשירי סליחות בפני קבוצה של קציני צה"ל. אחד השירים ששרו היה "הלב שלי" של ישי ריבו. תוך כדי השיר עברה בסמטה חבורה גדולה של בני ישיבה. פתאום כולם נעצרו בבת אחת והצטרפו בקול ובשמחה לשירה של קציני צה"ל.
היה שם רגע קסום אחד שבו אנחנו, מבית ספר ליאו באק בחיפה, יושבים בין קציני צה"ל לבין בחורי ישיבה ושרים כולם יחד "לזכך את הלב שלי".
הסליחה שאנחנו כחברה צריכים לבקש מעצמינו, היא על כך שאנחנו לא עובדים מספיק קשה על מנת שיהיו יותר רגעים קסומים כאלו במרחב הציבורי. יש הרבה יוזמות ברוכות, אבל כפי שמזכירה לנו תקיעת השופר – תמיד יש מקום לשיפור.
גמר חתימה טובה
יאיר מלכה, מסעדן
השנה התייתמתי מאבא שלי. אמי נפטרה לפני 6 שנים. אני מצטער על כל רגע שיכולתי להיות איתם ולא הייתי. אני מציע לכל מי שיש לו הורים, שיהיה איתם. מבינים את זה רק כשההורים כבר לא בחיים ואי אפשר לראות אותם שוב.
אני לא מקנא באף אחד, אבל עכשיו אני מקנא בכל אחד שיש לו הורים.
אני מאחל לכולם גמר חתימה טובה.
אביהו האן, סגן ראש העיר מטעם סיעת הירוקים של חיפה
סליחה שלא פעלתי עוד קודם להקים את קואליציית השינוי. יש כל כך הרבה לתקן למען התושבים:
לכלוך וטינופת בכל פינה, חזירים השתלטו על המרחב הציבורי, מערכת תכנון ובניה בקריסה, פגיעה בשכבות החלשות, ניסיונות לסגירת בתי ספר וגני ילדים, הזנחת הטיפול של הנהלת העיר בבעיות זיהום האוויר בחיפה, הזנחה וחוסר טיפול בתשתיות דרכים וכבישים. מתקיימת הדרדרות קשה של העיר. ראש העיר אולי לא חושבת שהיא צריכה לבקש סליחה. זו זכותה.
עבורנו, עכשיו החובה לתקן את הנזקים למען העיר ולמען התושבים שכולנו אוהבים.
ניר שובר, חבר מועצת העיר חיפה
אני רוצה לבקש סליחה מהציבור הגדול שפונה אלי במדיות השונות – בוואצאפ, בפייסבוק באינסטגרם, בפרטי, בשיחות לתוך הלילה ובסיורים.
לצערי, לא תמיד אני מצליח להגיע לכולם וגם לא תמיד כולם מרוצים מהתשובה שקיבלו מהעירייה או מהטיפול. מכם אני רוצה לבקש סליחה.
לצערי אי אפשר תמיד לרצות את כולם. אני מבטיח שאנסה בשנה הקרובה להגיע לכל מי שעוד לא הגעתי אליו.
אני רוצה לבקש סליחה מאשתי היקרה והאהובה לארה, ומילדינו בן וסאני, שצריכים להיות חלק ״ממסע הציד״ שאני ומשפחתי עוברים ע״י גורמים אינטרסנטים וגורמים פוליטיים, שלא רוצים לראות אותי בפוליטיקה המקומית. בקיצור, הם מפחדים ואני לא זז לשום מקום!
אמשיך להילחם ולעבוד למען הציבור החיפאי, כשליח ציבור 24/7, ולמען העיר היפה שלנו.
יפעת שכטר, מורה ומחנכת בחטיבת הביניים רודמן בקריית ים, זוכת פרס טראמפ
אני מבקשת סליחה ומחילה מהמשפחה היקרה שלי. בתקופת הסגרים, כשהלמידה הייתה מרחוק, הייתי עסוקה בהכנת שיעורים וירטואליים, סרטוני הקניה, דפי תרגול אינטראקטיביים, שיעורי חינוך, טקסים וירטואליים, סרטוני עידוד מהצוות ועוד.
הזמן הרב אותו השקעתי, בא על חשבון הזמן המשפחתי וגם על חשבון הבית (לא נעים להגיד שלא נשאר זמן לסדר אותו…).
אני מקווה שפיציתי על חלק מהזמן האבוד במהלך החופש הגדול, אבל למקרה שלא – סליחה! אני מקווה שתבינו, ותודה רבה לכם על האהבה והמשפחתיות.
חדווה אלמוג, ממלאת מקום ראש העיר לשעבר וחברת המועצה
לאורך כל השנים ביום כיפור אני נוטה לפנות לציבור הרחב, למשפחה ולחברים, ולומר שאני מעריכה שמבלי דעת, אף פעם לא במכוון, יכול להיות שמישהו נפגע ממני. ועל כך אני מבקשת סליחה, קולקטיבית ואישית.
אבל אין ספק שחלק גדול מהציבור, כמעט 3 שנים אחרי שבחר בראש העיר, מבין שהוא טעה. ההבדל בין האישי לציבורי, שהטעות משפיעה על רוב הציבור. ועל כך אין ספק שצריך לבקש סליחה מראש העיר יונה יהב, על ההחלפה.
יואב רמתי מסיעת הבית היהודי, חבר מועצת העיר חיפה
כחבר מועצת השינוי ושותף מלא ליסודה, ביצענו השנה מהלך עמוק ויסודי שטרם הסתיים, לטובת חלוקת שירותי העירייה והקצאת משאביה לכלל תושבי העיר.
אני מצר על כך שנאלצנו, בשל מגבלות חוקיות, לפגוע בפרנסתן של מזכירות לשכות סגני רה"ע וסגני רה"ע עצמם, מאחר שהם חלק בלתי נפרד מהלשכות.
מטרות מאבק מועצת השינוי הם מוסריות, צודקות ומחויבות המציאות, וצרכי הציבור קודמים לכל שיקול פרטי, ועדיין, אני מיצר על פגיעה בכל אדם.
גמר חתימה טובה לכל תושבי חיפה.
עדי פרזס קייזר, פעילה חברתית ותושבת הדר
השנה אני רוצה להתנצל על כך שקצת פיספסתי את ההתעוררות התרבותית בחיפה.
אפילו בצל הקורונה קרו כל כך הרבה אירועי תרבות, של שירה, אמנות, יצירה ואפילו מגזין חדש יוצא לאור. אבל אני, אמא לילד קטן, בחרתי להשלים שעות שינה ולא להגיע לאירועים.
ההחלטה שלי לשנה החדשה היא להתעורר ולחוות את מה שקורה בעיר.
רועי שווץ, מנכ"ל אגודת מכבי חיפה
אני רוצה לבקש סליחה מאשתי אודיה ומילדיי נועם ועידו, שאני לא מקדיש להם מספיק זמן, עם חזרתה של קבוצת הכדורסל לאגודה ופתיחת עונה ב-16 מחלקות הספורט האחרות. העבודה רבה ואני מוצא את עצמי פחות ופחות בבית.
מיכל ירון יש לנו בעיה עיריה חיפה מקפיאה לנו בניה תמא 38 במשך 12 שנה לא נותנת היתר בניה ברח שושנת הכרמל 28 יש לנו דונם מאתים מטר בגינה. לא נותנת לנו לבנות את עושק. במדלן אולי תוכלי לעזור לנו לקבל היתר מלמד צבי 05446263709
סליחה חיפה, שאלו "אנשי המפתח" שלך.
מגיע לך פוליטיקאים ברמה יותר גבוהה מהעסקנים הכושלים האלו.. שכמובן ניצלו את הבמה לפוליטיזציה כי זו הרמה הנמוכה שלהם.
איזו אכזבה.
פוי.
איני תומכת פוליטית באדם זה או/ו אחר, ולמעשה נמצאת לפני רילוקיישן לחו"ל, בגלל תחושת המיאוס מהמנטליות הישראלית.
וזו דוגמא לכך.
אנשי/נשות מפתח בעיר, התבקשו להגיד ממי הם מבקשים סליחה.
האמת, כעיתונאית לשעבר פתחתי את הכתבה הזו בתקווה למצוא בה תוכן שנוגע, שבאמת ובתמים נוגע!
ובמקום זאת, מצאתי עוד במה לסגירת חשבונות פוליטיים (במקום בקשת סליחה, כן? כמה ציני!), וניצול מחפיר של הזדמנות כדי לקדם אג'נדה פוליטית זו או/אחרת.
פיכס.
פשוט פיכס.
קצת כבוד לאינטליגנציה שלכם עצמכם.
ובמילים פשוטות, תכבדו את עצמכם ותכבדו את המעמד.
בבקשה.
תכבדו את המעמד!
ולכם העיתונאים והעורכים הייתי מציעה להפעיל מקצועיות ולדעת לדרוש מהמרואיינים/מרואיינות לספק תשובות אינטליגנטיות המכבדות את עיתונכם.
גמר חתימה טובה ומייטיבה.
לבקש תמיד אפשר לקבל לא תמיד.