“הדאגה לילדים לא מרפה” • בני 8 עם אלרגיה מסכנת חיים צריכים להתמודד לבדם בשעות בית הספר

תלמידים וגני ילדים (צילום: חי פה בשטח)

אמא לתלמיד אלרגני: “אני לא מרגישה רגועה לשלוח את הבן שלי לבית הספר, כשמספיק שמישהו אוכל במבה לידו והוא בסכנת חיים”.

ילדים הלומדים בכיתה ג’ עם אלרגיה מסכנת חיים, נדרשים להתמודד בעצמם, ללא סייעת רפואית, ברגעים בהם חייהם בסכנה. ההורים מחויבים לעדכן את בית הספר במצב הילדים, ולהביא לביה”ס מזרקים, למקרים בהם הילדים מפרפרים בין חיים למוות. ההורים טוענים שאין זה מתקבל על הדעת שבכיתה א’ ניתנות לילדים 30 שעות סיוע רפואי, בכיתה ב’ מופחתות שעות הסיוע, ובכיתה ג’ (גיל 8) נשארים הילדים ללא סיועי רפואי כלל.

עלול לעלות לילדים בחייהם

“יש מחלות כמו סכרת, שצריך לבדוק את רמת הסוכר ולהזריק אינסולין, שהסייעת נשארת לכל שנות בית הספר היסודי. במקרה של הילדים שלנו, השארתם ללא סייעת רפואית עלולה לעלות בחייהם. לפעמים זה מרגיש שעד שלא יקרה אסון באחד מבתי הספר, לא יקשיבו לדרישות שלנו. אנחנו מקבלים תחושה שהילדים שלנו מקשים על המערכת, וזו תחושה מאוד לא נעימה”, מספרים ההורים.

“במעון מפוקח מקבלים סייעת לשעתיים. בגן עירייה מקבלים סייעת רק לשעות פעילות הגן (8-14). בכיתה א’ מקבלים סייעת ל-30 שעות (5 שעות יומיות). בכיתה ב’ הם מקבלים סייעת ל-18 שעות (3 שעות יומיות) ובכיתה ג’ אין בכלל סייעת! הציפייה של המערכת היא שהם ידעו לזהות תגובה, לקרוא למבוגר אחראי שידע להזריק או אולי להזריק לעצמם”, מסבירה אימא לילד שאובחן השנה כסובל ממספר אלרגיות מסכנות חיים.

כל הורי הכיתה מעודכנים

בחוזר מנכ”ל תשע”ז 4א (2016) יש התייחסות מקיפה לאלרגיות מסכנות חיים של תלמידים. אחד הדגשים הוא שעל בית הספר לעשות את המקסימום, כדי שתלמידים עם אלרגיות מסכנות חיים יוכלו לקחת חלק בכל הפעילויות הבית ספריות. בחוזר יש הבחנה בין אלרגיות שבהן מספיק שהאלרגן יהיה באוויר (כמו בוטנים) ובין אלרגנים שהילד צריך לאכול. בכל מקרה, יש צורך לעדכן את ההורים של שאר התלמידים בכיתה, על מנת שלא ישלחו מזונות עם האלרגן ואת שאר התלמידים והמורים. ההורה מחויב להביא לבית הספר מזרק עם החומר שיכול להציל את הילד אחרי שנחשף לאלרגן. בכיתה א’ הילד זכאי ל-30 שעות של סייעת רפואית, שאמורה לעזור לו. בכיתה ב’ כמות השעות פוחתת משמעותית (18 שעות שבועיות בלבד), אבל בכיתה ג’ הילד, שהוא רק בן 8, מוצא את עצמו לבד ללא סייעת.

הזרקת אפיפן – אלרגיה (משרד הבריאות)

לא יכולה להסביר את ההרגשה

“אני לא יכולה להסביר”, אומרת שוש, בשנות ה-30 לחייה ואמא לילד שסובל מאלרגיה מסכנת חיים לרוב סוגי האגוזים והבוטנים, “מה ההרגשה כאימא, כשאת שומעת שחשיפה לבוטנים ואגוזים עלולה לעלות לבן שלך בחייו. זו אחריות עצומה. אני גם סובלת מאלרגיה, אבל זה בטל בשישים מול הפחד האדיר שחלילה תהיה חשיפה והבן שלי לא יספיק לבקש ממישהו להזריק את הזריקה שיכולה להציל את חייו. דאגנו שיהיה שלט בבית הספר, שאסור להכניס אוכל המכיל אגוזים ובוטנים, ועדיין, כל צלצול מבית הספר מקפיץ אותי. אני גם מורה ואני רואה כמה פעמים מישהו אוכל בחדר המורים משהו שאני אלרגית אליו, ותוך רגע אני לא מרגישה טוב. לבן שלי יש מחנכת צעירה, וראיתי בתחילת השנה שהיא קצת נבהלה מהאחריות עליה. אבל בינתיים התקדמנו והכול נראה בסדר”.

“הדאגה לא מרפה”

“פעמיים חינכתי תלמידים עם אלרגיה מסכנת חיים”, מספרת מורה בחטיבת ביניים באחוזה, “וההרגשה שלי הייתה שזו אחריות אדירה. ברור שכמורה שיוצאת לטיולים וימי שדה וגם סתם מלמדת בבית הספר האחריות היא גם כך גדולה מאוד, אבל כאן יש עליית מדרגה, המזרק צריך להיות כל הזמן מוכן, כדי שחס וחלילה אם נצטרך אותו נוכל מיד להשתמש בו. למזלי, לא הייתי צריכה אותו בשנתיים האלה. אבל זה לא נגמר פה. בשנים האחרונות יש הרבה אוכל בבית הספר, כלומר בכל מיני אירועים אוכלים ביחד בבית הספר ארוחת בוקר או שעושים איזו פעילות שמסתיימת בכך שכל תלמיד מקבל שוקולד קטן או משהו בסגנון. כל הזמן צריך להיות לך בראש מה אותו תלמיד או תלמידה לא יכולים לאכול, ולא תמיד זה כל כך פשוט. יש אלרגיות לביצים, לאגוזים, לבוטנים ולצד זה, יש כמובן ילדים שלא אוכלים גלוטן, בסופו של דבר, לדאוג שכולם יאכלו זו משימה מורכבת והדאגה לילדים לא מרפה”.

בסוף החופש הגדול היה נראה שלא יהיה תקציב לסייעות הרפואיות, והיה חשש שהתלמידים עם האלרגיות לא יוכלו לפתוח את שנת הלימודים. בסופו של דבר אושר התקציב וגם הילדים האלרגניים התחילו ללמוד עם שאר התלמידים באחד בספטמבר. יחד עם זאת, הסייעות מיועדות לתלמידים עד כיתה ג’, בעוד שבמחלות אחרות, כמו סכרת, הסייעות מלוות את התלמידים לאורך כל שנות בית הספר היסודי.

“יתעוררו רק כשיקרה אסון?”

“אני חוששת לשלוח ילד בן 8 לבד לבית הספר, כשמספיק שמישהו אוכל במבה בקרבתו והוא עלול למות”, אומרת שוש, “הבן שלי מאוד אחראי ואני סומכת עליו לחלוטין, אני גם מאוד סומכת על בית הספר ועל המחנכת שלו, אבל הייתי מרגישה הרבה יותר רגועה, אם הייתה לו סייעת לתקופה נוספת. אני מבינה את הצורך בסייעות רפואיות במחלות אחרות, אבל כאן מדובר בסכנת חיים. אם חלילה יקרה אסון, רק אז כולם יתעוררו?”.

תגובת משרד החינוך תצורף כשתתקבל.


מניעה וטיפול בתגובה אלרגית – הנחיות מד”א

מניעה וטיפול בתגובה אלרגית – מגן דוד אדום
הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור חברה וחינוך בחיפה
  4. סגור והמשך בכתבה זו