הפצצות חיל האוויר האיטלקי על חיפה במלחה"ע ה-2 | חלון להיסטוריה

הפצצת חיפה על ידי האיטלקים (באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

לפני 81 שנים, סביב תקופה זו בשנה, הופצצה חיפה ע"י חיל האוויר האיטלקי במהלך מלחמת העולם השנייה. בשיתוף עם העמותה לתולדות חיפה, אתר חי פה – תאגיד החדשות מביא את סיפורה של אחת התקופות הקשות של העיר חיפה, כשגורלה היה מונח על כף המאזניים.

הפצצת חיפה על ידי איטליה (באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

רקע למאורעות

בשנות ה-30 שלט המנדט הבריטי בארץ ישראל. באותן שנים בנו הבריטים במפרץ חיפה את הנמל ואת בתי הזיקוק. בשל כך הייתה לחיפה חשיבות אסטרטגית עצומה עבורם. למעשה, בתי הזיקוק נפתחו ב-1938 כחלק מהכנות למלחמה עתידית, שאכן פרצה שנה לאחר מכן. הבריטים פתחו את בתי הזיקוק כדי להפיק כמות דלק גדולה לצורך המלחמה.

מלחמת העולם השנייה פרצה ב-1/9/1939 עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין, פלישה שהסתיימה בכיבוש המדינה כעבור כחודש. איטליה הפשיסטית נכנסה למלחמה רק ביוני 1940 במהלך כיבושה של צרפת על ידי היטלר, מלאכה שאותה ביצע למעשה לבדו. צבאו של מוסוליני הצטרף רק לקראת סוף המערכה והגיע להישגים דלים ביותר. בכך נחשפה חולשתו ועליבותו של הצבא האיטלקי.

הפצצת בתי הזיקוק. מראה מאחורי מסגד איסתיקלאל (באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

היישוב היהודי מתכונן להפצצות מהאוויר

כבר במאי 1940 פירסם הנציב הבריטי העליון, סר הרולד מקמייקל, צו האפלה בכל רחבי המנדט. מטרת ההחשכה ברורה: למנוע ממטוסי אויב לראות מטרות ולהפציצן. היישוב היהודי פעל בתיאום עם הבריטים והחל להתכונן ליום פקודה. פלוגות לפינוי הריסות הוקמו, מכוניות לכיבוי אש נוספו והוקצו עשרות ניידות עזרה ראשונה וכן מספר תחנות קבועות. בעיר היו אז למעלה מ-1200 מקלטים המסוגלים לאכלס כ-20 אלף איש בעת הפצצות.

מפציץ איטלקי מסוג סבויה מרקטי SM79 (באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

האיטלקים מתחילים להפציץ את חיפה

ב-15/7/1940 החלו האיטלקים להפציץ את חיפה. בשעה 9:15 החלו הטייסים האיטלקים להמטיר 50 פצצות על חיפה. בתקיפה זו נהרג אדם אחד ונפצעו שלושה אחרים. הטייסים הצליחו להרוס מיכל דלק אחד ולהביא לשריפתם של שניים נוספים. תושבי חיפה נכנסו למקלטים ותותחי נ"מ השיבו אש לעבר המטוסים.

כעבור 9 ימים הפציצו מטוסיו של מוסוליני את חיפה, אך הפעם ההתקפה הייתה קטלנית הרבה יותר. כ-100 פצצות הוטלו על העיר, ולמרות שכחצי מהן נפלו בים הנזק היה עצום. הפעם גם אזורי המגורים והמסחר של חיפה הופצצו, ומניין ההרוגים עמד על 46 בני אדם בנוסף ל-88 פצועים. עיקר הנזק נגרם למתקני חברת הדלק "של", שם פגעה פצצה שגרמה לשריפה ממנה נספו עשרות בני אדם.

כתבות נוספות בחי פֹּה - חדשות חיפה:

לאחר ההפצצות הללו כתב מרדכי נמצא-בי, מקים ארגון הג"א (הגנה אווירית) בחיפה:

יש לציין שהשירותים היהודיים, פקחים, עזרה ראשונה וכיבוי שרפות, עבדו למופת… הפליא ביותר הלך רוחו והתנהגותו של הקהל. אומץ לבם של אנשי השירותים ושל הקהל הרגיל הוא למעלה מכל שבח… חיפה העברית הוסיפה לחיות את חייה בסדר ולא היה ניכר שום סימן של בהלה…

אחרית דבר

בחודשים אוגוסט וספטמבר 1940 תקפו האיטלקים את חיפה עוד 4 פעמים בהן נגרם נזק מועט יחסית ונהרג אדם אחד בלבד, אך ב-21/9/1940 הגיעה ההתקפה ה-7 והאחרונה של איטליה על העיר, הפצצה שהייתה קטלנית במיוחד. הפצצות פגעו קשות בבתי הזיקוק ובמיכלי הדלק וגם בשכונה הערבית הסמוכה למסגד איסתיקלאל. 40 בני אדם נהרגו ו-78 נפצעו בהפצצת השכונה, כולם ערבים.

לאחר ההפצצות האיטלקיות הפציצו צבאות גרמניה וצרפת (שכבר הייתה תחת כיבוש גרמני) את חיפה ומלבד הרוגים בודדים לא הצליחו לגרום לנזק רב. לאחר ספטמבר 1942 לא הצליח אף צבא של מדינות הציר להפציץ את חיפה, הרבה בזכות תותחי הנ"מ הבריטים שהגנו בהצלחה יחסית על העיר.

עמדת תותח נגד מטוסים (נ"מ) בריטית (באדיבות העמותה לתולדות חיפה)
עמדת תותח נגד מטוסים (נ"מ) בריטית (באדיבות העמותה לתולדות חיפה)

בסך הכל נהרגו בחיפה וסביבותיה 93 בני אדם בכל ההפצצות על העיר. בסיכומו של דבר, המטרה האסטרטגית שבגללה חיפה הופצצה לא הושגה: למרות כמה פגיעות במתקני הדלק, שהיו גורם חשוב במאמץ המלחמתי הבריטי, מתקנים אלה המשיכו לתפקד בכל שנות המלחמה ולא שותקו.



הגיבו כאן לכתבה

2 תגובות
  1. לימבו אמר/ה

    אם חיפה הייתה באירופה,
    החיפאים היו נקראים ״ניצולי שואה״.

  2. חנה יריב אמר/ה

    הכתבה על ההפצצות חיל האוויר האיטלקי במלחמת העולם השנייה על חיפה תראו את התמונה בכתבה המוצגת כמכתש קטן שנוצר מהפצצות.
    מה שרואים בתמונה הוא חלק ממוצב פיקוד של עמדות תותחים שהקימו הבריטים ליד מפעל נשר למלט ונמצא ליד הבית שלי בגבעת נשר. לא מכתש קטן שנוצר כתוצאה מההפצצות.
    כתבתי שלשום לנוגה כרמי הבעלים של אתר חי פה שהטקסט מתחת לתמונה שגוי, אבל היא לא דאגה לתקן. סיפרתי זאת גם ליגאל גרייבר מהעמותה לתולדות חיפה שתרמה את התמונה.
    כתבתי ערך בוויקיפדיה על המקום הזה שנקרא "גבעת העמדות". כל מה שהכתב היה צריך לעשות, הוא להיכנס לערך שכתבתי https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%91%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%AA

הגיבו כאן לכתבה