מאמצע המאה ה-19 התחילו המעצמות האירופאיות להיכנס לא"י. בעקבות זאת, החלה נהירה גדולה של צליינים שהגיעו עם תחושה של גאולה וביאת המשיח.
כחלק מהתנועה המשיחית הגיעו לא"י גם מהזרם הפרוטסטנטי. בתפיסתה אין צורך במקדש, כלומר בכנסיה. המקדש מצוי בכל אחד בתוכו ומכאן שם התנועה 'אנשי כת ההיכל', כת הטמפלרים שתוך שנים ספורות צמחה ללמעלה מ-20,000 מאמינים.
במאה ה-19, בשנת 1869 חיפה, היוותה את אחד המרכזים המשיחיים של הטמפלרים, אשר מקימים בה את המושבה הגרמנית ובמקביל מקימים מושבות ביפו, ב-1871 בשרונה וב-1873 בירושלים.
בית לחם ובית היער
בגל ההתיישבות השני, של הבנים, בעשור הראשון של המאה ה-20, הוקמו שתי מושבות: בית לחם הגלילית ב-1906 ולצדה וולדהיים (פירוש השם 'בית היער') ב- 1907, כיום מושב אלוני אבא.
המושבות הללו ישבו בקרבת שווקים עירוניים כמו חיפה ונצרת ובקרבת דרכים ראשיות.
לימים גורשו הטמפלרים ע"י השלטונות הבריטים מהארץ והוגלו לאוסטרליה. המושבות העירוניות, בחיפה, ירושלים ויפו, מתאכלסות בעולים חדשים, חלקם ניצולי השואה. המושבות הכפריות הופכות ליישובים חקלאים, וולדהיים הופכת למושב שיתופי הנושא את השם 'אלוני אבא', בית לחם הגלילית משמרת את שמה בשם המושב שקם במקומה ואילו ב'שרונה' מתמקדים משרדי הממשלה והמושבה מוכרת בפי הציבור כ'הקרייה'.
הבתים הטמפלריים
את סגנון הבתים הטמפלרים מאפיינת בנייה מאבן. ברבים מהמבנים בנוי גרם מדרגות חיצוני . בחזית כל בית שתלו עץ דקל גבוה מסוג "וושינגטיניה", היו משלבים "גמלון" מעין מרפסת מקורה קטנה בחזית הבניין , קשתות בחלונות וחומת אבן מקיפה את הבית.
דרך המכחול והצבעים
וכאן אני נכנס לסיפור, מצייר מתרשם ומתאר את מה שאני חש ורואה דרך המכחול ופלטת הצבעים והרי לכם התוצאה.
מדהים כתבה מעניינת על תקןפה מיוחדת
הישכלתי ואהבתי את הציורים
כל הכבוד על הכתבה המעניינת כל כך.
הציורים נפלאים וממחישים את אוירת המקום.גם הצילומים נהדרים.
נהניתי.