תושבים מזכוכית וראש עיר מפלסטיק – כך התנהל שיתוף הציבור בהקמת המרכז הקהילתי בנוה פז | פרשנות | ד”ר יריב שגיא

אל תחפשו הקלטה של מפגש שיתוף הציבור שהתקיים השבוע בעניין המרכז הקהילתי בשכונת נווה פז – פשוט אין כזו. המפגש הזה לא הועבר בשידור חי ולא הונצח בשום מדיה נוצצת. גם אל תחפשו מצגות ודיונים שוצפים על הפרויקט הזה באתר ה”שיתוף” העירוני תובנות, כי הפרויקט הזה פשוט לא מופיע שם. האם מכך יש להסיק ששיתוף הציבור בנווה פז אינו מהותי כמו שיתופים שכן זכו להנצחה כמו סלילה מחדש של שדרות הצבי בכרמל והקמת חוף הכלבים בבת גלים? אני מניח שלא, אבל זו לא הייתה הבעיה היחידה בשיתוף הזה, מסתבר שזה היה רק קצה הקרחון…

שיתוף הציבור בהקמת המרכז הקהילתי בנוה פז (צילום: ד"ר יריב שגיא)
שיתוף הציבור בהקמת המרכז הקהילתי בנוה פז (צילום: ד”ר יריב שגיא)

טיפ טיפה תרגום לאמהרית והרבה מאוד סינית

היה מעניין להסתכל על הקהל שהגיע אל האירוע באולם הקטן במתנ”ס נווה יוסף. כמעט כל הקהל הורכב מתושבים ותושבות מקהילת יוצאי אתיופיה. רובם היה מבוגר והתרשמתי שחלקם הגדול לא דיבר עברית שוטפת, אם כלל.

לצערם, התרגום המצומצם לאמהרית הופסק אחרי נאום הפתיחה של ראש העיר, כך שחלק ניכר מה”ציבור” נאלץ פשוט לנחש את פרטי העלילה שהתגוללה על הבמה ועל המסך הגדול. הנתק הזה שהחל בחוסר ההתאמה בין צורת השיח לקהל המשיך להעמיק במהלך ההצגה. נראה היה שלא רק שחלק גדול מהקהל לא דיבר את השפה של המציגים, אלא שלשני הצדדים לא היה ברור בדיוק על איזה מבנה מדובר במצגת.

שיתוף הציבור בהקמת המרכז הקהילתי בנוה פז (צילום: ד"ר יריב שגיא)
שיתוף הציבור בהקמת המרכז הקהילתי בנוה פז (צילום: ד”ר יריב שגיא)

נושא הדיון: פרויקט ללא שם וללא תכלית ברורה

לכל אורך דבריה הקפידה ראש העיר שלא להגדיר את מהות הפרויקט באופן מדויק. “מרכז שכונה”, “בית שכונתי”, “מקום שהוא לא רק חוגים”, “מקום מפגש” היו רק חלק מהכינויים שניסתה ראש העיר להצמיד לפרויקט ללא הצלחה. לאור זאת היא טרחה להזמין את הקהל להציע שמות נוספים לפרויקט כל עוד לא יעשה שימוש במונח “מרכז קהילתי”. לא ברור מה הפסול במונח מרכז קהילתי, הרי בסופו של דבר כל הסופרלטיבים שהצמידה ראש העיר לפרויקט תיארו פעילויות ותפקידים של מרכז קהילתי ולא של משהו אחר, אבל שתמשיך לחפש בעצמה. לא נראה שמישהו מהקהל יטריח את עצמו לפנות אליה עם שמות חלופיים בעברית. מה עם שם באמהרית?

בשלב שיתוף הציבור – יצאה ראש העיר מהאולם

לאחר שלב הצגת הפרויקט (יידוע הציבור) התבקשו התושבים להתקבץ סביב שולחנות ולכתוב את החלומות אותם יכול המרכז החדש להגשים עבורם בכל תחומי החיים של הקהילה (שיתוף ציבור). אבל דווקא רגע לפני הצגת התוצרים בחרה ראש העיר לעזוב את האולם. חבל. אם הייתה ראש העיר נשארת הייתה אולי מבחינה בכך שהמבנה, כפי שהוצג, אינו עונה על הצרכים הדחופים יותר של תושבי השכונה. מבין “חלומות” התושבים בלטו צרכים טריוויאליים, כגון סופרמרקט, סניף דואר, קופת חולים, בית מרקחת, קו אוטובוס, בית כנסת מרכזי ומקום להציג כלי נגינה אוטנטיים מאתיופיה. אבל מעל כולם בלטה בקשתו של תושב אשר ביקש לחבר את שכונת נווה יוסף ושכונת נווה פז באמצעות רכבל. הבקשה הזו זכתה למחיאות כפיים סוערות מהנוכחים באולם. ואני לא יכולתי שלא להרגיש צביטה בלב על כך שאחד הדברים החשובים ביותר עבור תושבי השכונה הוא להתחבר אל העיר שלהם ולהרגיש קצת יותר נורמטיביים.

שיתוף הציבור בהקמת המרכז הקהילתי בנוה פז (צילום: ד"ר יריב שגיא)
שיתוף הציבור בהקמת המרכז הקהילתי בנוה פז (צילום: ד”ר יריב שגיא)

הבטחת בחירות שיצאה משליטה

לפי דבריה של ראש העיר, הקמת המרכז הקהילתי החדש בנווה פז החלה לקרום עור וגידים כחודשיים אחרי שהחלה הקדנציה. במלים אחרות, כבר למעלה משנתיים מנסה ראש העיר “להגשים את החלום שלה” ורק עכשיו הצליחה להגיע לשלב הסקיצה. איך זה יכול להיות? לדעתי מדובר בעוד פלא פוליטי מבית היוצר של הנהגת העיר חיפה. הרי במשך כל אותן שנתיים לא נעשתה ולו פעולה משמעותית אחת בשכונה פרט לניסיון הנפל לסגור את בית הספר היסודי גבריאלי המצוי בה. סגירת בית הספר הייתה בוודאי מייתרת את הצורך במרכז הקהילתי החדש, כי הרי כמה זוגות צעירים עם ילדים יישארו לגור בשכונה ללא בית ספר? אבל כשסגירת בית הספר בוטלה לפני כחודש, חזר חיש קל נושא בניית המרכז הקהילתי לסדר היום הציבורי. כל זאת בזמן סביר לפני הבחירות הבאות וללא לוח זמנים מחייב כלשהו לביצוע הפרויקט.  איזה צירוף מקרים מעניין.

שיתוף הציבור בהקמת המרכז הקהילתי בנוה פז (צילום: ד"ר יריב שגיא)
שיתוף הציבור בהקמת המרכז הקהילתי בנוה פז (צילום: ד”ר יריב שגיא)
הגיבו כאן לכתבה

6 תגובות
  1. אייל אמר/ה

    לתרגם לאמהרית? הייתי בשיתוף ציבור בצרפת. פרוור שגרים בו לפחות 50% מהגרים, חלק גדול כמובן לא יודע עדיין צרפתית. אני אומר עדיין, כי בצרפת אין דבר כזה “תרגום לשפות אחרות”. שם הרכבות והאוטובוסים דוברים צרפתית, לא אנגלית ולא בשפות מהגרים לצרפת.
    באותו שיתוף ציבור התושבים ארגנו בעצמם נציג מטעמם שעמד ותרגם את הדברים של הפוליטיקאים המקומיים שדיברו בצרפתית בלבד. התרגום נערך בקצרה רק אחרי שסיימו לנאום, ושוב נעשה בהתנדבות.
    ישראל צריכה להדגיש את היותה מדינה דוברת עברית. התקבע פה משהו דמוי המנדט שמתרגמים עכשיו כל דבר ל-3 או 4 או 5 שפות שונות, מדוע? מדינה עברית ששפתה עברית. עולים אתיופים צריכים ללמוד עברית ולתקשר עם העיר שלהם לא דרך רכבל ולא דרך קבלת חומרים באמהרית או אנגלית אלא למידה דיבור ושמיעה של עברית.
    באירופה גם אין בתי ספר בשפות שאינן השפה הלאומית מאותה סיבה. מי שמהגר וחי בגרמניה, עושה זאת בגרמנית. גרמניה מעולם לא תירמה ל-3 מליון הטורקים שחיים בה אפילו שלט אחד. הם למדו גרמנית. אותו הדבר לגבי מליוני מהגרים בצרפתית מצפון אפריקה. שלטים בערבית אין גם בשכונות עם 80% אוכלוסיית מהגרים.
    נכנסתי לבית חולים וראיתי חומר פרסומי ב-5 שפות!!
    עברית אנגלית ערבית רוסית אמהרית. אמרתי שמזל שלא בונים פה רכבת מטרו עוד היו דורשים לתרגם גם לסינית.
    אני תוהה כבר אם אני במדינת ישראל או במדינת מגדל בבל. תזכרו מה קרה למדינת בבל, אם נמשיך בפלורליזם אינסופי.

  2. עירייה מנותקת אמר/ה

    למה לא עושים תחנת אוטובוס ביציאה מנווה גנים בצומת יעקב דורי-נווה יוסף-חשמל לכיוון לב המפרץ!!! יחסוך 20 דקות נסיעה באוטובוס לתושבי השכונה שרוצים להגיע ללב המפרץ !!!

  3. ד"ר יריב שגיא אמר/ה

    שלום אייל,

    יש שתי בעיות בטענה שלך, ראשית, בחיפה אין מהגרים במספרים כאלה, יש תושבים שווי זכויות שפשוט לא מבינים את השפה ובהחלט יש עניין שיבינו במה מדובר. שנית, יש כל כך הרבה דברים בהם לא הייתי רוצה להשתוות לצרפת ונושא הקהילתיות הוא אחד מהם. זה לא שיש לי התנגדת מהותית ללוקלפטריוטיות ולבדלנות, אבל אני לא חושב שזה מה שטוב לחיפה. בדומה ל”כור ההיתוך הישראלי” של בן גוריון שלא צלח, גם הגאווה של הצרפתים לגבי הלאומיות שלהם תלך ותישחק לאור התהליכים החברתיים המתרחשים במדינה הזאת. כבר עתה למעלה מ-12% מהתושבים הם מהגרים מצפון אפריקה המדברים בליל של שפות ולדעתי רק מוסיפים למרק הצרפתי.
    לאור זאת, אין טעם לעשות דווקא ולדחוף לגרונם של אנשים שפה שאינה שגורה בפיהם. התהליכים החברתיים מהם הייתי רוצה לשאוב השראה דווקא מתרחשים כאן בישראל. הם סיזיפיים, קשים, מתסכלים אבל יש להם ערך מוסף רב מאוד לחברה שלנו. אני כמובן מדבר לא רק על הבדלים בשפה, אלא גם על הבדלים בתרבות, תפישת עולם ובעיקר לאומיות. אני בטוח שאנחנו בדרך הנכונה, ולחיפה אסור לפגר כי כרגע היא ממש רחוקה מלהיות “מגדלור” כפי שטוענת הנהגת העיר.

  4. ערן אמר/ה

    אם היה מרכז קהילתי ניתן היה לקיים בו לימודי עיברית למבוגרים… כמובן בתוספת לחוגים ופעילויות אחרות שיכולות לחזק אוכלוסיה חלשה. האם זה אתגר גדול מידי לקליש?

  5. מיר אמר/ה

    בכוונה ראש עיר הוזכרה
    בתוארה ולא בשמה?…
    טוב… לא זה משחשוב.
    גב’ קליש, ביניינו,
    ניסית, השתדלת, לא הולך… מה לעשות?
    אפשר לשים את המפתחות על השולחן, להגיד סליחה, תודה וללכת. לא?…

  6. חזי ברדשי אמר/ה

    תיאור עגום אך כנראה אמיתי , של המתרחש במיפגש עם תושבי העיר , כואב ומאכזב מאוד לקרוא על התנהלות ראש העירייה אין כאן שום סימן להנהגה אמיתית ,הכל נובע מחישובי תועלת אישית ואגואיזם, כואב מאוד מאוד , אחרי שנתיים בתפקיד , היה כבר אפשר להציג איזה חזון אך חסרה רוח קרב ונכונות להסתער על האתגרים הרבים …

הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור פוליטי
  4. סגור והמשך בכתבה זו