ים שחור • סיפור מעורר אימה מפיו של ימאי ותיק

מסוף דלק ימי (צילום באדיבות רועי אור)

שיט שחור • "FREE GAS"

לאחר חודש של סיוטי זפת, אלפי מתנדבים שניקו את החומר המסוכן מהים, מהחוף והסלעים, אל לנו לנוח על זרי הדפנה, לצערנו, זה עדיין לא נגמר…

הזפת הייתה לאורך שנים רבות מנת חלקנו בקיץ, כשבחופי הרחצה המסודרים היו מוצבים מתקנים לניקוי נפט, אך זיהום הנפט בחופי ישראל דעך בשנים האחרונות, ואפילו המברשות המיתולוגיות במתקני הניקוי הוסרו מהחופים, עד שלפני כמה חודשים הגיעו לחופי חיפה הדרומיים גושי זפת במצב נוזלי למדי, ממקור לא ידוע. אז השנה קבלנו תזכורת לכך שהזפת חזרה ובגדול, וכפי שכבר כתבתי בכתבות קודמות, לצערי עוד נסבול ממנו בקיץ.

אוניות טנקר | מכלית (צילום: מוטי מנדלסון )
אוניות טנקר | מכלית (צילום: מוטי מנדלסון )

שנים של תכלת וחופי זהב

יש לדעת כי בשנים האחרונות ישנם אכיפה ופיקוח על מפגעים שכאלה, לכן היו לנו שנים של תכלת וחופי זהב.

עדיין אין בידינו תשובה חד משמעית לגבי מה שהתרחש כאן לאחרונה, אך כדאי לדעת דברים שלרוב אינם ידועים לציבור.

לאחרונה ערכתי ראיון עם ימאי ותיק ששירת בצי הסוחר על מכלית נפט, במהלך שנות השבעים. הוא העדיף להישאר בעילום שם. אותו ימאי סיפר, כי מכליות נפט מסיעות מאות אלפי ליטרים של דלק גולמי ממדינה למדינה, אל בתי הזיקוק וממסופיי הדלק.

מעת לעת, לאחר מספר לא רב של הפלגות, זקוקות הספינות הללו לתיקונים ולניקוי מכליהן. מדובר בתהליך ארוך, מייגע ומסוכן ביותר. הנפט הוא נפט גולמי, שאחד ממרכיביו הוא בנזן, החשוד כחומר מסרטן. בנוסף, כך לדברי הימאי, דבר חמור אף יותר, הוא שהחומר מכיל מרכיבים מאכלים, כך שיש לרתך את החורים בין התאים באוניה, כדי שלא לפגוע בשיווי משקלו של כלי השיט.

אוניות טנקר (מכלית) (צילום באדיבות רועי אור)
אונית טנקר | מכלית (צילום באדיבות רועי אור)

מכיוון שנכנסתי לא פעם לבטן אוניה, הבנתי את סיפורו מעורר האימה של הימאי והתחברתי לעומקו.

"לא כ"כ נורא…" האמנם?

הימאי הוותיק הפליג משך תקופות ארוכות בצי הסוחר, כשהגיעה לאוזניו השמועה כי אפשר להרוויח כסף טוב בהפלגה על טנקר – כינוי למכלית. בטוח אני שימאים שישמעו את הסיפור הזה, יחייכו לעצמם ויגידו: "זה לא היה כל כך נורא"…

כשהטנקר מגיע למדינה כלשהי, עולה לספינה בודק גז מוסמך, כדי לבדוק אם יש גזים במכלי הספינה המחולקת לתאי אכסון נפרדים, המכלים נפתחים ומאווררים מספר ימים בים הפתוח, דבר המהווה מפגע רע כשלעצמו. רק לאחר כשבועיים, חוזר מומחה הגזים ומחליט אם לאשר את תחילת הטיפול.

18 ימים של גיהינום

על פי דברי הימאי, והוא אינו היחיד ששמעתי תיאור שכזה מפיו, היו אלה 18 ימים של גיהינום.
לכל אחד מהמכלים מכניסים דרך פתח האוורור, צינור קיטור באורך של 60 מטר, כעומק המכל. בראש הצינור מורכבת ממטרת ענק מברונזה, למניעת ניצוץ במקרה של פגיעת הממטרה בגוף הספינה. הצינור מורד בכל שעה כמטר נוסף, וכך, לפי התור, כל המכלים, אחד אחד…

לאחר תום הניקוי, בודקים שוב האם המצב בטיחותי, וניתן להכניס פועלים לבטן הספינה.

הצוות נחלק לצוותים שיורדים בסולם ברזל בעל מאות מדרגות מצופות בחומר השחור החלקלק, רגליהם נעולות המגפיים, שקועות עמוק בנוזל הסמיך, והם ממלאים דליים בני עשרים ליטר, שמידי פעם, צוותים נוספים מעלים את הדליים לסיפון בעזרת כננת, ושם הם מסודרים בצדי מעקה הסיפון.

יום עבודה כזה מתחיל בשש בבוקר וממשיך עד אחת עשרה בלילה, עם הפסקת צהריים קצרה, בבגדים המזוהמים…

מסוף דלק ימי (צילום באדיבות רועי אור)
מסוף דלק ימי (צילום באדיבות רועי אור)

ריח נורא וחום בלתי נסבל

הריח בבטן הספינה נורא! החום בלתי נסבל (גובה הטמפרטורות תלוי במיקום הגיאוגרפי בו נמצאים – יכול להיות כל מקום בעולם…) בממוצע – 55 מעלות. הלחות איומה, כשסרט הכרוך על מצחם של הפועלים, אמור לספוג את הזיעה הניגרת ולמנוע את זליגתה לעיניים, שכן, נגיעה בהן מסוכנת ואסורה באופן מוחלט.

"FREE GAS"

הכינוי שניתן לפעולת הניקוי הזו, של מכליות דלק ימיות הוא "FREE GAS".
עבור אנשים שהיו שם ולקחו חלק בעבודה הזו, משמעות הביטוי הנ"ל היא גיהינום לשמו: טמפרטורות גבוהות, גזים רעילים, סכנת החלקה מגובה של 60 מ' על רצפת ברזל, ועוד מצבים לא קלים, בלשון המעטה.

הימה תשליכוהו!

לאחר ניקוי זה, גורפים את העיסה הכבדה ומכינים את השטח לריתוך. הו אז, נכנסים המוני רתכים, (לדוגמה, כשהיה בסינגפור, מספר הימאי כי הגיעו מאות מהם!) ומתקנים את החורים.

מובן מאליו הוא שתאונות רבות התרחשו תוך פעולות אלו, ועל אף האוורור, פגיעות בדרכי הנשימה התגלו שנים מאוחר יותר אצל רבים מאלה שעסקו בעבודה.

ומה עשו עם הפסולת? לאן הלכו הנוזלים, יחד עם הדליים שהכילו אותם? לדברי הימאים… הימה תשליכוהו!

אונית טנקר | מכלית (צילום באדיבות רועי אור)
אונית טנקר | מכלית (צילום באדיבות רועי אור)

קשה להאמין… אך כפי הנראה, זוהי הסיבה לזפת שהיינו נתקלים בה בחופים בשנים קודמות.
ממש כאילו נלקח מסיפוריו של אדגר אלן פו… סרט אימה.

היום כאמור, ישנה אכיפה קפדנית בכל העולם וחלות תקנות על נשיאה וטיפול בנפט. אך תקלות קורות ואולי גם פעולות זדון. כפי שציינתי, עדיין אין באמתחתנו תשובות לגבי נסיבות אסון הזפת שחווינו בחופינו היפים לאחרונה.

שנזכה במהרה לימים של חופים נקיים ויפים…

11 תגובות
  1. Daniel rau אמר/ה

    הסיפור פחות או יותר מדויק.
    מנסיון איש הצוות מקבל תגמול יפה עבור העבודה.
    ניקוי כמתואר קורה רק לפני כניסה למבדוק!
    וגם אז אם יש זימני גז תוצא האניה לים ללאורור.

  2. [email protected] אמר/ה

    בקשר לשאלה על אסונות שקרו.
    אברר זאת.
    אני אישית לא הייתי עוסק בפריז הזה.

  3. [email protected] אמר/ה

    ומי יודע, על כמה אסונות (חלילה), לא דיוו"חו למשפחות או בכלל.

  4. אנדרי אמר/ה

    חמור מאוד!! היכן הממשלה? המשרד להגנת הסביבה?

  5. [email protected] אמר/ה

    שלום שי.
    אכן יש מאמץ אדיר למנוע מקרים של זיהום ,ויש אכיפה.
    החומר המוסע מאכל,אבל ברור שאי אפשר לבנות מניירוסטה את התאים,העלות היא מפלצתית.אז ממש אין דרך שינוע קלה ובטוחה.
    ונקווה שיהיה תחליף לדלקים אלו.

  6. מוט+מנדלסון אמר/ה

    שלום יובל.
    אכן אתה צודק ,גם מדובר בחומר מסוכן מאוד,ויש דוחות מארה"ב על פגיעות ארוכות טווח,באנשים שעברו בניקוי הזפת .
    וזה נכון,שזה קשה ולא אנושי,אבל בסופו של דבר מדובר בהרבה כסף אז….

  7. תחת אמר/ה

    מעניין את התחת !! נותנים במה לעברינים
    לאן הגענו

  8. Shay אמר/ה

    הי
    ראשית לדעתי טוב שעשו בעולם יד אחת נגד הזיהום של הזפת ובכלל שמירה על איכות הסביבה. האם דוע לך אם ישנה איזו אפשרות להובלת הנפט בצורה בטוחה יותר דרך הים?

  9. דב אמר/ה

    מרתק ומבאס בו זמנית.

  10. יובל ארבל אמר/ה

    מזעזע מי הימאים שהסכימו לעבוד בתנאים כאלו ? אנו רוצים להאמין זהין שה מאוד שונה אבל איזו ערובה יש לכך שמרבית המלחים ממדינות עולם שלישי … ללא מודעות לנזק שפעולות אלו גורמות לעצמם ולחיים בים ? איזה פיקוח יש על המיכליות ? כמה טפסים שממלאים על החוף ?

  11. רוני חסיד אמר/ה

    כתבה מעניינת ששופכת אור, על ימים עברו כשהיינו צעירים ויפים ובילינו בחופי הים. ולצערנו נתקלנו בה רק לפני מספר שבועות בסדר גודל עצום שעדיין לא ידועה לגמרי השפעתו על העולם התת מיימי.

לא ניתן להגיב