תחילתו של פלא • השיבה אל חופי חיפה

שובן של הצדפות (צילום: מוטי מנדלסון)

בחזרה לחיי הטבע של הים החיפאי

בתקופה קשה זו, כשכולם בלחץ, בסגר, סובלים מבעיות כלכליות או אחרות, מגיע לחיפאים לדעת כי בצאתם מהסגר בחזרה לחיים הרגילים, הם עשויים לפגוש גם בדברים טובים שקורים בחיי הטבע בסביבתנו, ובעיקר בים.

מימי הים במפרץ חיפה זוהמו משך שנים ארוכות, בשפכים, בדשנים ובפסולת מסוגים שונים.
בשנתיים האחרונות, לאחר שנים רבות של היעדרות, אנו רואים כי חזרו למפרץ בעלי חיים ימיים שונים, המהווים אינדיקטורים חשובים בסיווג מצב הים.

ארגמון חד קוצים (צילום: מוטי מנדלסון)
ארגמון חד קוצים (צילום: מוטי מנדלסון)

נעלמו ולא נראו יותר…

לפני מעל לשלושים שנה, שכנו רכיכות ממינים שונים בים, כל הדייגים מאז, זוכרים זאת. עם הזמן ועם הזיהום שהלך והחמיר, החלו להיעלם הרכיכות הללו ולא נראו יותר.
את המעקב ואת הרישומים שלי אני מנהל כבר מאז שנות ה-70, כך שיש בידי נתונים עוד מאותה התקופה.

היעלמותן של הרכיכות תרמה, במשך הזמן, לפגיעה בכל שרשרת המזון, כשהתוצאה הייתה ירידה חדה בדגה. חלק מהרכיכות כבר חזרו מאז למפרץ, בכמויות מרשימות למדי. מדובר בשוכני המצע החולי, אך ניתן לראותם גם בסלעים.

שובן של הצדפות (צילום: מוטי מנדלסון)

כוכבי ים מועטים, נראים בימים האלה מול חופי הקריות

בתמונות שאני מציג בכתבה זו, מצויות הרכיכות שחזרו, וגם קווצי עור, אך לא כולם.
האבובית הישרה, שראיתיה בפעם האחרונה בשנת 1976, חזרה לחופי המפרץ. אפילו כוכבי ים מועטים, נראים בימים האלה מול חופי הקריות…
נכון לעכשיו, צריך עדיין להתרחק מעט מהחוף כדי לראותן, נתון שלא נראה שנים.

לגבי בעלי חיים נוספים אני כולי תקווה שגם הם יחזרו. הסימנים חיוביים… זו לא קורונה אז החיובי הוא במובן הטוב של המילה…

שובן של הצדפות (צילום: מוטי מנדלסון)
שובן של הצדפות (צילום: מוטי מנדלסון)

בעלי החיים המצוינים כאן, יחד עם סוגים נוספים של שוכני ים שעדיין לא ראיתי, משפרים את מצב הים, משפרים את תזונת הדגים ותורמים לניקיון המים.

אחת הסיבות שאכילת צדפות נחשבת לא בריאה, היא שחלק מהצדפות מעבירות סינון את מזונן מהים, כך שאתם יכולים לשער מה נותר בבשרן.

שובן של הצדפות (צילום: מוטי מנדלסון)
ליביה חלודה | שובן של הצדפות (צילום: מוטי מנדלסון)

בעלי החיים הם נייר הלקמוס שלנו

אכילת צדפות ממקום מזוהם היא מסוכנת, כמו שקרה בשנות ה- 70 בנאפולי שבאיטליה, כשהתחוללה הרעלה של המוני בני אדם, שאכלו צדפות ששכנו במקום אליו הגיעה זרימת מי ביוב אל הים.

המים בקריות נקיים כעת מאי פעם. אני מתכוון בעיקר לקריית חיים. אפשר לדעת זאת, על פי ריכוז בעלי החיים במקום, הם נייר הלקמוס שלנו.

ובכן, מה קרה פה?

היום יש טיפול נאות יותר במה שנכנס אל ים. למעט גשמי זעף והצפות, שעליהם עדיין אין שליטה.
מי נחל הקישון גם היום, הם לא בדיוק "מי מעיין", אך לחץ מי הים והזרמים, משאירים את רובו של הזיהום בנחל ופחות נפלט אל הים.

יש לציין שגם הנחל נקי יותר מבעבר, ראו כתבה בחי פה על הקישון.

לסיכום: אף גוף לא יכול ממש לטפוח לעצמו על השכם ולומר שבזכותו קרה הנס המופלא הזה. הטבע משקם את עצמו, זהו כוחו, אך זהו תהליך ארוך והשאיפה והתקווה הן שנזכה לראות עוד מזה, עוד בימינו.

נקווה לימים טובים יותר, בריאות לכולם ולטבע.

שובן של הצדפות (צילום: מוטי מנדלסון)
שובן של הצדפות (צילום: מוטי מנדלסון)
21 תגובות
  1. שלמה יובל אמר/ה

    שמחתי מאד לראות כתבה של אדם עתיר ניסיון וידע בנושאי החיים בים התיכון, שמביעה אופטימיות ותקווה לשיפור סיכויי הדגה וצמחית הים לשוב ולשגשג לאורך חופי מפרץ חיפה. תיקון הנזקים שגרמה הפקרות רבת שנים הצריכה השקעת מאמץ וסבלנות. קל להרוס וקשה לשקם ועדיין רבה המלאכה.
    יש להשקיע רבות בחינוך ומניעת הצפת הים בפסולת קטלנית לדגים ולצבים. באופן אישי שמחתי על תקותת חלזון שחביב עלי במיוחד, ארגמון חד הקוצים, "שחקן ראשי" ביצירת צבעי התכלת והארגמן שאת סיפורו סיפרתי.

  2. מוט+מנדלסון אמר/ה

    ישראל היקר.
    אני אוהב את הטבע. מגיל צעיר שש.
    צולל כמעט יום יום..אינני אדם דתי.אך מאמין בפסוק ותקן אם אני טועה…ונתתי לכם את הארץ לשומרה.

  3. ישראל זיידרמן אמר/ה

    בשורה מעודדת, מוטי. רב תודות על העידכון ובכלל על התמדתך במעקב אחרי האוכלוסיות בים שלנו, ובמיוחד לטובת שומרי מצוות פתיל תכלת בציצית שבטליתות התפילה.
    כי הרי צבען התכלת מופק מהחילזון ארגמון קהה-קוצים, וכעת נערך מחקר חדש ביוזמתנו לשם גידול ורבייה של החילזון הזה בבריכות לשם ייצור תכלת מבלי לדלל את אוכלוסיית החילזון הזה בים התיכון.
    הפרוייקט מתנהל בידי פרופ' מוקי שפיגל באוניברסיטת חיפה.

    תגובה זאת מטעם מכון התכלת

  4. מוט+מנדלסון אמר/ה

    שלום מאור.
    אתה צודק,ורכיכות,פרוקי רגליים,ותולעים נרתיקנית,כולל סרטנים ישיבים.חלק מהם הם בוני שונית,ומשמשים גם כמקור מסתור ליצורים זעירים,החשובים לחיי הפאונה.
    כמובן שצריך גם לטפל הפולשים מים סוף.כמו דגי האבו נפחא למיניו.

  5. מאור אמר/ה

    מעניין מאוד, תודה רבה מוטי.
    לרכיכות שחיות בסביבה החופית יש גם תפקיד בהגנה על הסלעים מפני בלייה, ובהיעדרם החופים והמצוקים שלנו פגיעים יותר ומצטמצמים עם כל סערה.

  6. מוט+מנדלסון אמר/ה

    שבת שלום מר אקסלרוד
    אתה צודק,פתיחתה של תעלת סואץ,היא פגיעה קשה ונחשבת לאסון אקולוגי בלתי הפיך.וכן גם הסכר הוא גורם משמעותי ביותר.
    אבל ממה שהבנתי ממומחים שעסקו בהרחבה של תעלת סואץ…הבנתי שאין עם מי לדבר במצרים.הפולשים הלסיפסיים,שממשיכים לחדור דרך התעלה,הסעת חולות האומללה.כל זה גורם לפגיעה בכל שרשרת המזון,ולנסיגת חופים.

  7. מוטי מנדלסון אמר/ה

    יוסי,
    לידעתך ארגמון קהה הקוצים וארגמון חד הקוצים נעלמו משנות ה70 מחופי מפרץ חיפה, למשך שנים ארוכות ע"פ מעקבי צלילותי, לכל אורכו ורוחבו של מפרץ חיפה.
    רק בשנה האחרונה הם החלו לאכלס את הסדימנט במפרץ חיפה.
    לצערי קל לך יותר להסתתר מאחורי מקלדת ולהשמיץ מבלי לבדוק או להבין בתחום.

  8. נעמה אמר/ה

    מהמם. תודה על עדכון חשוב ומעודד

  9. אברהם אלון אמר/ה

    מישהו כאן מנסה לשנות דעת של תושבי חיפה והקריות שניזונים מחדשות שפורסמו ב העיר חיפה
    בתאריך 9 באוקטובר 2020 בשעה 19:02
    תמותה המונית של דגים בחופי הקריות
    לפי המידע שהתקבל מהשטח 5/10/20 אלפי עשרות אלפי דגיי טורפן פוטה מתים
    בהמשך מעריך שמדובר בהרעלת אצות אדומות וזו לא התופעה הראשונה , לפני שבועיים שוב נפלטו דגים. בעקבות הדיווחים יצא צוות ממשרד להגנת הסביבה לסייר במקום וקבעו כי הדגים הושלכו לים על ידי מכמורתן (כלי שייט המיועד לדייג) קביעה הזויה , הטיפול בנושא הועבר אליהם

  10. מנשה אמר/ה

    מדהים ומצפה לחוות אתך את המראות המופלאים הללו.

  11. סתם אחד אמר/ה

    מעניין אם יש קשר בין חזרת הרכיכות וסגירת "חיפה כימיקלים" אשר תרמה רבות לזיהום הקישון והים.

  12. Shay אמר/ה

    שבת שלום
    כתבה סופר מעניינת. שמח לדעת שיש התעוררות בבעלי החיים הימיים. אני זוכר בשנות ה80 קיפודי ים באזור שקמונה. מקווה שנמשיך לקרוא עוד דברים מעודדים בכתבות המחקר שלך.

  13. לילך אמר/ה

    איזה יופי שהטבע משתקם

  14. מיכאל אמר/ה

    תודה על הכתבה המעודדת !

  15. יוסי אמר/ה

    ארגמון תמיד היה בחיפה, מי זה כותב הכתבה שמדבר שטויות

  16. אריה ליאון אקסלרד אמר/ה

    יש לבצע משא ומתן עם המצרים לשחרור הסחף והדשנים לזרמי
    הנילוס.
    בסך הכל זה גם יועיל לשלל הדגה שלהם בדלתא של הנילוס.
    זה גם יביא לשיתוף פעולה אזורי מבורך לכל.

  17. אריה ליאון אקסלרד אמר/ה

    יש לבצע משא ומתן עם המצרים לשחרור הסחף והדשנים לזרמי
    הנילוס.
    בסך הכל זה גם יועיל לשלל הדגה שלהם בדלתא וס.

  18. אריה ליאון אקסלרד אמר/ה

    סיבה חשובה נוספת להיעלמות יצורי הים והדיג מחופי הארץ היא
    סכר האסוון על הנילוס במצרים.
    הסכר עוצר את כל הסחף מהנילוס הכחול ואיזורי אתיופיה באפריקה.
    סחף הנילוס כולל דשנים לצמחי ים ליצורים מיקרוסקופים
    ומאכל לדגים שבלולים ושלל יצורי ים נוספים.

  19. אריה ליאון אקסלרד אמר/ה

    יפה לראות שהמורקס הארגמון חוזר לחופי חיפה.

  20. ליאור אמר/ה

    יופי של כתבה ממש מעודד!

  21. רפי רפול - חסון.חיפה אמר/ה

    חופי חיפה תמיד נקיים. שבת שלום

לא ניתן להגיב