אמש (ב' 25/10/21) דווח לי ע"י שחיינית ומדריכת צלילה ותיקה, רחלי אור שמה, על צריבות בלתי מזוהות שהופיעו על עורה, עת יצאה מהמים בחוף מרידיאן בשעת הזריחה, כהרגלה. אור פוקדת בקביעות את חוף מרידיאן, בו היא מקיימת את שחיית הבוקר שלה.
לפי דיווחה, תוך כדי שחייה, חשה אור בצריבות חזקות בעורה. כשיצאה מן המים, הבחינה במעין שלפוחיות, וככל שחלף הזמן, הלך האזור והתנפח במקצת. לאחר זמן לא רב, כך סיפרה, נעלמו סימני הפגיעה ועימם הכאב.
יצאתי למרידיאן כדי למצוא את האחראי לצריבות. לאחר שלא מצאתי דבר שעשוי להאיר את עיני בנושא, המשכתי לאזור חוף בת גלים, בו קיים קטע מסוים אותו אני נוהג לפקוד לשם צילום מדוזות.
עוד לפני הצלילה, פגשתי, ממש ביציאתם מן המים, קבוצה של שחיינים. הם ניגשו אלי כדי להראות לי צריבות שהופיעו גם אצלם, על כל חלקי גופם – על המצח, הפנים, הצוואר, הזרועות, הכל נראה כמו השלפוחיות שהופיעו אצל רחלי. השחיינים היו סקרנים מאוד ורצו לדעת מהו הדבר שעקץ אותם כך, לא מזוהה ולא בעתו.
מיד לאחר שנפרדתי מהשחיינים, ערכתי צלילה חופשית של כשעתיים וחצי, בה ראיתי מסרקניות, מושבה של סלפות מושבתיות, פלנקטון ועוד מיני צמחים ויצורים קטנים.
רק לאחר שעה ארוכה, נתפס בעדשת מצלמתי יצור אחד, פרט בודד אותו הצלחתי לקלוט, גודלו כשני סנטימטרים. אותו יצור, כך אני משער לאור ניסיוני מן השנה שעברה בתקופה זו (אני מדגיש כי מדובר בהשערה, אמנם מבוססת ניסיון), הוא-הוא שאחראי לצריבות הללו.
כאמור, בשנה שעברה, חווינו בחופי חיפה תופעה דומה של צריבות מעין אלה, אם כי במידה פחותה.
היצור הקטן נראה לי כמו Rhizophysa filiformis. קשה מאוד לצלם אותו ולהבחין בפרטיו הקטנטנים, שבנוסף הם גם שקופים למחצה. כל זאת כשהוא מצוי בתוך בלילה של פלנקטון, אצות מרחפות, שיירי אצות ולהקות דגים, בעיקר דגי אתרינה.
אני מדגיש כי מדובר בהשערה, שכן, על מנת לדעת באופן ודאי מהו הגורם לעקיצות הללו, יש ללכוד אותו ולהביאו לבדיקה מעמיקה.
לאלה מכם החוששים מהיצור העוקצני, אציין כי ה-רופילמה נומדיקה המופיעה בחודשי הקיץ, הלוא החוטית הנודדת, שנחת עקיצתה מוכרת לרבים, צריבתה חזקה ומכאיבה בהרבה, ולעיתים כאב פגיעתה עלול להימשך על פני שלושה ימים ואף להשאיר צלקות.
אין זה המצב בצריבת ה-Rhizophysa filiformis. גם אם אינה נעימה, אין בה כדי לפגוע למבלים ולשחיינים בהנאה מן הים, מה גם שלבוש עשוי לייקרה, או חליפת שחייה או גלישה, יספקו הגנה מפניה, כך שאל להימצאותה במים לפגוע בשגרת השחייה והבילוי בים.
לאור ניסיוני הרב ושעות הצלילה המרובות שצברתי לאורך השנים, אני מרשה לעצמי לומר כי במקרה זה, הסנונית ראשונה מבשרת כי ישנן עוד רבות כמותה.
ואכן, הבוקר (ג') כשהגעתי אל החוף כדי לעקוב אחר אותה "סנונית", פגשתי בשחיינים נוספים שזכו ל"נשיקתו" של היצור הקטן והשקוף, צריבותיו מופיעות בתמונות שלפניכם.
אם גם אתם זכיתם לפגוש בו, שפשפו מעט את המקום, זה יקל על הכאב, שגם כך יעלם מאליו תוך שעה קלה.
שלום איציק.
אין בעל חיים כזה בביולוגיה הימית,
זה כינוי עממי ששגור לשונית.למעשה כמו שיש את המיתוס שאין מדוזות…אך יש צריבות ומתייחסים לזה כאילו הן ביצי מדוזות.
בכל מקרה תודה לך על הדיווח.מעניין שדווקא בדרום סובלים מהם יותר.
חג אורים שמח.
הייתי הולך על כיוון של "כיני ים". אנחנו בדרום סובלים מהם קשות בשנים האחרונות
שלום ענת.
תמיד טוב לדווח לעירייה,או לרשויות על מפגע כלשהו.
הים הוא למעשה החלל הפנימי של כדור הארץ….ורב הנסתר על הגלוי.
שלום יעל.
את צודקת.לא נעים לשפשף מקום מגורה,אך השיפשוף מסלק זרועות ציד,לתאי ארס פעילים.
מפרץ נחשולים – בדיוק אותה התופעה. שפשוף מידי של מקום העקיצה עוזר,
אבל בהחלט לא נעים.
בשיא הקיץ השנה שחינו בחוף בת גלים. כשיצאנו מהמים גילינו שהפנים שלי עם כתמים אדומים ולבעלי שלפוחיות על הזרועות ללא צבע. לא שרף ולא הציק אבל חשבנו שיש זיהום והתקשרנו לדווח לעיריה.
כנ"ל בחוף הצוק בתל אביב. נצרבתי, חלף כעבור חצי יום אך למחרת הופיעו הפצעים – מגרדים מטורף והם מחזיקים לפחות שבוע עם הגירוד הגורם לפציעות עור. מניח שמדובר ברגישות יתר או אלרגיה לחומר.
מניח שיש לא מעטים שסובלים לאורך ימים – כמוני (לחברי עמו שחיתי, עברו הצריבות כעבור חצי יום – ולא חזרו עם החמרה כפי שתיארתי).
שלום להב.
שיפשוף המקום אנו מפזרר את הרעל,
אלא מסיר את תאי הארס מהמקום הפגוע.
אין להשוות בין הזרקת ארס ע"י דגים.לבין הנמטוציסטים של במדוזה.
תודה על ההסבר
(עניתי לפני שראיתי שהגבת לתומר מתנצל)
היצורים הללו מכונים:, כיני ים. מופיעים כשטמפ' המים יורדת, בעונה זו.
בד"כ בנובמבר. מתארחים במי הים כ3 שבועות. קשה להבחין בהם. צריבתם גורמת לגרד ולנקודות אדומות על העור. זו תופעה של כ- 7 השנים האחרונות, בערך.
למוטי תודה על הכתבה המרתקת ומחכימה כתמיד.
שחיתי השבוע ביום שלישי בחוף הסטודנטים. גם חשתי בצריבות מינוריות ואני חושב שאסתי צודקת כי ראיתי במים דברים שדומים ל- סיפונופורות
כן אבנר היקר.
אנחנו גרים אצלם בשכ"ד
שלום יהודה.
בגד לייקרה תמיד עוזר.
אבל השם כינת ים הוא טעות.אין בעל חיים כזה .
בכל מקרה,עקיצות מדוזה כואבות יותר
כתבה מעניינת.
אני חויתי בעונה הזו צריבות קשות של כינת הים.
אבל על פניו עקיצות אלו נקודתיות ולא שטחיות כמו כינת הים.
כמו תמיד בגד מתאים פותר את הבעיה
תודה איילת
אכן ההתחממות תורמת הרבה לתופעות כאלו.
בשנים האחרונות זה הפך לשגרה,אך השנה במיוחד.
תומר שלום.
אני אישית עושה זאת .לכל המדוזות
אך כל אחד ומה שטוב לו. יש כאלו השמים חומץ.
כך שלדעתי אין בזה חוקים.לי אישית בחומץ מגרה.פעולת השיפשוף העדינה מוציאה את הנמטוציסטים,ממש כמו קוצי סברס,
כתבה מרתקת שאפו על כל המידע והידע של מר מנדלסון שתמיד נהנית לקרוא את כתבותיו
כתבה מעניינת כמו כל הכתבות שאתה כותב
תודה על המידע
הטיפול של שפשוף במקום לכל סוגי המדוזות?
להיפך במדוזות אסור לשפשף כפי שמוטי כתב כי זה מפזר את הרעל
המקרה של הכתבה איננו עוסק בצריבה ממדוזה.
התכונתי שכמדומני מוטי הסביר בעבר ששפשוף באזור הצריבה מפזר את הרעל. אלא עם עושים זאת באמצעות משהו קשיח ודק כמו כרטיס טלכרט וכד' (כן אני יודע שכבר אין טלכרטים)
איזה צילומים מהממים!!!
מתי הם צפויים לעזוב אותנו? האם זה נחשב כמשונה שהם נמצאים אצלנו בתקופה זו והאם הדבר קשור להתחממות הגלובאלית?
בים שולטים מדוזות ביבשה שולטים חזירים כל פעם יש פחות מקום לבני אדם
כמה טוב שזה נחסך ממני. ??תודה כתמיד על המידע.