כבר 60 שנה שמוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית משמש גשר תרבותי בין יפן לישראל ומקור גאווה לעיר חיפה, בשלל תערוכות פורצות דרך של אמנות יפנית, פעילויות חינוכיות מגוונות, וסדרות הרצאות מרתקות
ביום חמישי, 19 בנובמבר 2020, התקיים, תחת מגבלות הקורונה בקפסולות, אירוע מיוחד לעיתונאים בו הוצגו פריטים יקרי ערך מאוסף המוזיאון ואף התאפשר לתקשורת ביקור נדיר במחסני אוסף מוזיאון טיקוטין שאינם פתוחים לקהל. בין השאר, הוצגו פסלוני נטסקה, אביזרי חרבות, הדפסי עץ, כלי לכה ופורצלן. במחסני מוזיאון טיקוטין ובאוסף המוזיאון – ישנם גם פריטים רבים נוספים המייצגים נאמנה את תרבות ואמנות יפן כגון, קליגרפיה וציורי דיו, קרמיקה וספרים עתיקים.
צפו: מוזיאון טיקוטין מציין 60 שנה להיווסדו
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית מציין בימים אלה 60 שנה להיווסד בשורת אירועים ולקראת פתיחתן של שתי תערוכות חדשות ומיוחדות לציון 60 למוזיאון. התערוכות החדשות ייפתחו מיד כאשר ניתן יהיה לפתוח את המוזיאונים הסגורים עדיין בשל מגפת הקורונה.
העיתונאים שהגיעו למפגש סיירו גם בתערוכה מאוצרות אוסף המוזיאון בה מוצגים, בין השאר, פסלוני נטסקה, כלי לכה, חרבות יפניות, מגילות מצוירות ופרגודים מתקפלים מן המאות ה-19-17.
כמו כן, תיפתח בימים הקרובים במוזיאון טיקוטין תערוכה נוספת מיוחדת, "60 הדפסים יפניים עכשוויים", 60 עבודות הדפס עכשווי של 60 אמנים יפנים חשובים, אשר תרמו למוזיאון את יצירותיהם באמצעות גלריה יוסיידו בטוקיו.
התערוכות החדשות נקראות קָאנְרֶקִי (kanreki). קָאנְרֶקִי הוא ביטוי יפני שמשמעו, "התחלה חדשה", אשר מציינים אותה כשאדם מגיע לגיל 60 . הודעה מפורטת לעיתונות על התערוכות החדשות שתפתחנה תופץ בנפרד.
במפגש גם התקיימה סדנת קליגרפיה בה הוזמנו המשתתפים ליטול חלק בטכניקת הכתיבה היפנית בעזרת מכחול יפני ודיו שחורה ובטקס תה יפני מסורתי – סאדו (דרך התה) אותו הנחתה האמנית מיהו קטאוקה.
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית מרבה גם בימים כתיקונם בפעילויות חינוך והעשרה בנושא תרבות יפן המיועדות לילדים ונוער וכוללות, בין השאר, לימוד השפה היפנית, קליגרפיה, אִיקֶבָּאַנה, אוֹרִיגַָאמִי ובישול יפני. כמו כן, פועל בשגרה באודיטוריום ע"ש רפאל אנג'ל שבמוזיאון, "מועדון תרבות" ובו סדרות של הרצאות פופולריות המושכות מדי יום מאות משתתפים. למוזיאון טיקוטין מגיעים כ-70,000 מבקרים מדי שנה.
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, השוכן במרומי הכרמל, מוקדש להצגתם ולשימורם של חפצי אמנות יפניים והינו יחיד מסוגו במזרח התיכון. המוזיאון נפתח בשנת 1960, ביוזמת פליקס טיקוטין מהולנד, אספן אמנות יפנית, וראש העיר של חיפה דאז, אבא חושי.
פליקס טיקוטין, ארכיטקט במקצועו, היה לסוחר ולאספן של חפצי אמנות יפניים בעל שם עולמי. משך למעלה מארבעים שנה אסף חפצי אמנות יקרי ערך ומיוחדים במינם וארגן תערוכות אמנות יפנית במוזיאונים רבים. במלחמת העולם השנייה ברח טיקוטין מן הנאצים והסתיר את אוספיו בהולנד. לאחר המלחמה, החליט שלאוסף ייעוד מיוחד ועליו להימצא בישראל וכך נוצר הקשר של פליקס טיקוטין עם העיר חיפה.
סיפורו של פליקס טיקוטין והקמת המוזיאון בחיפה
בשנת 2000 זכה המוזיאון בפרס המיוחד של קרן יפן אשר מוענק על ידי קיסר יפן מדי שנה למוסדות התורמים תרומה משמעותית לחילופי תרבות עם יפן. בשנת 2003 דורג מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית במקום השני אחרי מוזיאון ישראל, על ידי ועדת האיכות של משרד החינוך והתרבות בשל איכות התערוכות והאוספים שבו ובשנת 2009, הוענק למוזיאון אות שר החוץ היפני.
נעמה לזימי – יו"ר מוזיאוני חיפה וחברת מועצת העיר אמרה:
מוזיאון טיקוטין הוא המוזיאון הפופולרי ביותר בקרב בני הנוער בחיפה. רק לפני שבוע היינו בבית הנשיא ושם הוקיר הנשיא את הפעילות של המוזיאון החשוב הזה. קיומו של מוזיאון כזה, הוא חשוב ברמה החינוכית לעיר חיפה. זו שנה שתכננו עבורה מגוון רחב של פעילויות, אך הקורונה מגבילה אותנו מאד.
האוצרת הראשית של המוזיאון, ד"ר אילנה זינגר בליין, אמרה:
בזכות מגוון רב של תערוכות ופעילות חינוכית ותרבותית ענפה, המוזיאון הפך למרכז להפצת תרבות יפן, להבנת תרבות ייחודית זו, לידידות בין העמים וחיזוק הקשרים בין ישראל ליפן. התערוכות הנערכות במוזיאון מתמקדות במרכיבים שונים של התרבות היפנית ומציגות חתך נרחב של אמנות יפן המסורתית והעכשווית. הן מדגישות ערכים אסתטיים ייחודיים באמנות היפנית. אני גאה על 60 שנה מרתקות ומאמינה שהמוזיאון הוא אכן בערבו קָאנְרֶקִי, ערב התחלה חדשה.
מנכ"ל מוזיאוני חיפה יותם יקיר אמר:
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית נמצא בנקודת ציון דרך משמעותית. כזו שיכולה להסתכל אחורה בסיפוק וקדימה בתקווה גדולה. אנו שואפים להמשיך ולהרחיב את החלון לתרבות ולאמנות יפן עם תערוכות עכשוויות חדשות ומרתקות, הגדלת המוזיאון ומגוון הפעילויות בו, והתנסות חווייתית של הקהל עם תרבותה הקסומה של יפן. מאמין שמספר המבקרים עוד ילך ויגדל ועמו העניין והתהודה שהמוזיאון מעורר בקרב הקהל, מילדים ונוער ועד פרופסורים ומומחים לתרבות יפן.
מזל טוב למוזיאון הנהדר ותודה לאילנה על העשיה. חבל גם שלא מדברים על מבנה המוזיאון ומתתכנניו….
חבל מאוד ש"מחקתם" את ההסטוריה והתרומה הענקית של מנהל המוזיאון לשעבר מר אלי לנצמן, בין השנים 1966-92, לאחר שהוזמן על ידי ראש העיר דאז מר אבא חושי לנהל ולפתח את המוזיאון. בנוסף, פעל רבות לקידום תרבות יפן וזכה לאות כבוד מטעם קיסר יפן לאור פעילותו העניפה בנושא.
הדגשת תרומה של האחד , אינה מורידה בהכרח מתרומתו של האחר.
חומר למחששבה.
מזל טוב לרגל חגיגות 60 שנה למוזיאון.יישר כוח,לנעמה לזימי, לאילנה זינגר וליותם יקיר.