שירה • זו ששקעה במצולות מפרץ חיפה | שלמה יובל

הגיעה העת לכתוב על שירה

היום, בחלוף עשרות שנים של התעסקות עם שירה, אני מעז לומר שלכל אחד יש שירה שלו, ולי יש שלוש. ועדיין, אני בכוננות לפגוש שירה נוספת.

ראשונה עולה מתוכי שירה אחת, ילדה צעירה, עליה כתב יהונתן גפן מילים נפלאות ב"שיר לשירה":
"דברי עכשיו ילדה אני שומעת,
כל העולם מקשיב למלמולך
דברי, מלאך שלי, אני יודעת
שלא תמיד הקשיבו לקולך

דברו שפתיים יחפות, דברו עיניים,
כל עוד חלב נוטף מחיוכך
חבקי את כל פחדי בשתי ידייך,
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך

עולם חדש וטוב אני אתן לך
כבר במבט כחול את מגלה,
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח
קורץ צהוב צהוב מתוך האפלה"

שירה שניה, היא אחות ירושלמית, נשוא אהבתו הטרגית של פרופסור ירושלמי מכובד, שאת דמותה  שרטט בגאוניות הסופר ש"י עגנון, בספר שלא הספיק לסיים – "שירה". שירה מסתורית ומעניינת עבור כל פסיכולוג באשר הוא.

שירה השלישית

ויש עוד שירה אחת, השלישית. זו שריחה עולה באפי כריח הים בשוך הסערה; ריח הזכור לי משוטטות לאורך הים ואני ילד, מחפש מציאות בחוף מפרץ חיפה. על שירה זו שמעתי, אך אותה לא ראיתי.  

שם זה ניתן לצוללת איטלקית ובחר אותו שליט איטליה הפשיסטית, בניטו מוסוליני, כדי להמחיש את שליטתו באתיופיה, בימים שקדמו למלחמת העולם ה-2. למען הדיוק, בעניין השם יש כאן הטעיה: בלעז השם הוא SCIRE. אבל אנו נמשיך לכתוב עברית ולא נתבלבל לחשוב שהיא אותו "חצי ירח קורץ צהוב צהוב מתוך האפלה", כמאמר השיר.

שירה במפרץ חיפה

את סיפורה של שירה הצוללת אני דג מתוך זיכרונותיי וממה שהוספתי וגיליתי במרוצת השנים, אודות  נסיבות הגעתה למפרץ חיפה במהלך אותה מלחמה. שירה הופעלה במשימת פגיעה שהיתה מכוונת לאוניות מלחמה בריטיות, למאגרי דלק ולצינורות נפט. נקדים לספר, שהחדירה למפרץ חיפה הסתיימה בתבוסה ובשקיעתה של שירה, במצולות.

הארכיונים הסודיים של המדינות המעורבות באירוע, נפתחים לעיון הציבור, ואנו זוכים לגלות מקצת מסודות מלחמת הצוללות, ועדיין, רב הנסתר, בשל רגישות הנשק הזה ויכולותיו בימינו.

יעדים חשובים בראיית האויב

איטליה, בת בריתה של גרמניה הנאצית, פעלה בכל רחבי הים התיכון, בהגנה על נתיבי השיט שלה  למדינות בהן שלטה בצפון אפריקה ובמיוחד לוב. בנוסף, פיתחה יכולת תקיפה באמצעות צוללות ומטוסים, שנועדו לפגוע ביכולות השיט בים התיכון ובהפעלת נמלים של אויבי הציר גרמניה-איטליה ובמיוחד בריטניה. נמלי אלכסנדריה וחיפה היו, בראיית האויב, יעדים חשובים במיוחד.

"החזירים"

הצוללת שירה – SCIRE, הייתה חוד חנית יעיל של המאמץ האיטלקי ההתקפי. מעבר למשימות שגרתיות של ירי טורפדו, הותאמה הצוללת להוביל אנשי קומנדו ימי, שנשלחו מתוכה למשימות חבלה בכלי שייט זעירים המכונים "חזירים". מדובר בצוללות זעירות, מונעות חשמלית, שמסוגלות להשיט 2 לוחמים ומספר מוקשים נצמדים. בשירה היו ה"חזירים" שמורים במכלים המחוברים לגוף הצוללת, במקום תותחים וצינורות טורפדו.

השילוב של צוללת המובילה לוחמי קומנדו ימי, שלקראת ביצוע משוגרים עם מוקשים בצוללות זעירות, היה תוצר של תורת לחימה מיוחדת ונועזת שפיתחו האיטלקים. אפשר לגלות שליכולת זו יש זיקה לצה"ל: לאחר קום המדינה, רכש חיל הים "חזירים" מאיטליה, וכלי זה שוכלל ושופר ע"י 'אנשי  הצפרדע' הישראליים. חיל הים, בהכוונת מפקדו הראשון, גיבור ישראל – האלוף יוחאי בן נון, צבר ניסיון רב בהפעלת ציוד לחימה, כולל ספינות נפץ ו"חזירים", שתרמו לביטחון במלחמות ישראל וגם לביטחונה בין המלחמות. 

התקיפה באלכסנדריה

נשוב לימי מלחמת העולם השנייה: משימותיה האחרונות של "שירה" כללו, בדצמבר 1941, תקיפה  בנמל אלכסנדריה. הצוללת שיגרה 6 לוחמים ב- 3 חזירים, שהצליחו למקש שתי ספינות מלחמה בריטיות וספינות נוספות, וגרמו להן נזקים כבדים. זה היה, ללא ספק, הישג לאיטלקים, ששיבש את  יכולת הפעולה הבריטית לתקופה משמעותית וסיפק לאיטלקים חופש פעולה בניוד ובאספקה בנתיבי הים שבין איטליה לבסיסי הפעולות שלה שבצפון אפריקה.

היעד הבא – חיפה

היעד הבא שנקבע ל"שירה" היה נמל חיפה, שנמצא בו ריכוז גדול של מטרות צבאיות לתקיפה. המבצע תוכנן על פי תבנית הדומה לזאת של תקיפת נמל אלכסנדריה.

בתאריך שנקבע באוגוסט 1942, הייתה הצוללת אמורה לשגר שמונה צוללים-לוחמים, במרחק חצי מייל מהכניסה לנמל חיפה, אשר היו אמורים להצמיד מוקשי עלוקה למטרות, ובסיום המשימה, לסגת אל  הצוללת הממתינה. 

מחומר ארכיוני של המודיעין הבריטי, שהותר לפרסום כעבור עשרות שנים, אנו יודעים שמשימתה של "שירה" נחשפה על ידי המודיעין הבריטי מתשדורות רדיו שיורטו ופוענחו. הבריטים העמידו את כוחות הגנת החופים שלהם בכוננות גבוהה. היום ידוע כי הייתה לבריטים היערכות הגנתית מוקדמת של חיישנים ומכשולים תת ימיים ושל מערכת כבלים שהעבירה, מקרקעית הים, מידע לפיקוד בחוף.    

"ציידי צוללות"

פיקוד זה הוסמך להפעיל מטוסים, ספינות וסוללות תותחים, שהיו מכוונים למפרץ. במפרץ ארבו לצוללות אויב, כלי שייט – "ציידי  צוללות", שכללו, בנוסף לחימוש רגיל של תותחים ומקלעים, שפע פצצות עומק.

"שירה" התקרבה לנמל חיפה מצפון ואותרה על ידי קטע ממערכת הגילוי התת-מימית כנגד צוללות, שנפרסה בחלקו הצפוני של מפרץ חיפה, ממערב למושב בוסתן הגליל, כ-11 ק"מ מנמל חיפה. במקום  המתינה, כאמור, ציידת צוללות, בכוננות להטלת פצצות עומק.

לאחר זיהוי ודאי של הצוללת המתקדמת לעבר היעד, ניתנה פקודה להטלת פצצות עומק, שפגעו  בצוללת וכפו עליה לעלות לפני המים. מיד לאחר שנתגלה מראה הצוללת המנסה לצוף, ניתנה פקודת ירי לסוללת תותחים שמוקמה באזור סטלה מאריס. הצוללת נפגעה ישירות מפגז והחלה לשקוע אל קרקעית המפרץ, עד שנעלמה, יחד עם 53 לוחמיה.

אין סימן לצוללת

האירוע נשמר בסוד ומשך כמה ימים, כשמשגרי הצוללת לא ידעו אם היא ביצעה את המשימה או לאו. זאת עד אשר טיסת סיור של מטוס צילום גרמני, העבירה את הידיעה, על כך שכל יעדי התקיפה בנמל חיפה לא נפגעו, ואין שום סימן לצוללת. נמל חיפה נותר מוגן ומשימת המערך הבריטי למניעת הפגיעות שספג באלכסנדריה, הושגה במלואה.    

השנים חלפו

השנים חלפו, והתברר כי נותרה משימה אחת שלא הושלמה. מיקומה של הצוללת הטרופה היה ידוע ובשנת 1950 דיווח על כך חיל הים הישראלי, לצי האיטלקי. בין השנים 1963–1964 שהתה בחיפה משלחת איטלקית, חלקים מהצוללת נמשו והועברו לאיטליה, שם הוצבו באנדרטאות זיכרון.

בשנת 1982 ערך הארכאולוג הימי אהוד גלילי, צלילת חקר ותיעוד בצוללת. במסגרת הצלילה אותרו שרידי 42 מאנשי צוותה של "שירה", ובשנת 1984 הועברו השרידים לקבורה באיטליה ונטמנו
ב- "אתר ההנצחה ללוחמים איטלקים שנהרגו מחוץ לגבולות מולדתם".

לזכות לכבוד הראוי

לא כולם מסכימים לפעולות כיבוד זכרם של אנשי צי של מדינת אויב. לעומתם, לרבים מאתנו, במיוחד אלה שהשתתפו בכמה וכמה מלחמות, בהן נפגעו חברים לנשק בשדה הקרב, מקודש העיקרון שאין משאירים חייל פצוע או הרוג, בשטח אויב. ישראלים רבים נושאים תחושות קשות וטעם מר, מחוסר היכולת של צה"ל ושל מערכת הביטחון להשיב לקבורה בישראל, גופות חללי צה"ל שנפלו בידי ארגוני מחבלים. אך קיימת גם מציאות אחרת, זו המגולמת ביחסינו עם צבאות מצרים וירדן, עמם מתקיימת  הבנה לגבי חובת היענות הדדית לאיתור נעדרים. כך הוחזרו גופות טייסים ושריונאים, וזכו לכבוד הראוי  בטקסי הלוויה והנצחה, במעמד משפחות אבלות.

אחוות לוחמים

מדינת ישראל נהגה כך גם לגבי לוחמי שירה. לא ננקטו פעולות לחסימת הטיפול בהשבת גופות הלוחמים האיטלקים, ולא הועלה הנימוק כי מדובר בלוחמים שהשתייכו לאויב מר – איטליה הפשיסטית שנשלטה ע"י מוסוליני. ניתן הכבוד ללוחמים ששקעו עם הצוללת "שירה" במפרץ חיפה, בעת המלחמה. כבוד שהולם ערך חשוב: אחוות לוחמים. נזכיר שכיום מדובר בבני בריתנו, שמכרו למדינת ישראל "חזירים" ותרמו להתעצמות ישראל.

שרידי הצוללת הטרופה

שרידי הצוללת הטרופה שקועים במפרץ חיפה בעומק של 30 מטרים. במקביל להיות שירה אנדרטה, אתר זיכרון ומורשת קרב, היא מהווה אתר צלילה פופולרי ומוקד משיכה לצוללים רבים שפוקדים את מפרץ חיפה.

סודות בכסות הים

מי שמהלך לאורך חופי המפרץ אינו רואה דבר מכל אלה, הים מכסה סודות רבים. בקרקעיתו של הים  התיכון, שוכנים אלפי כלי שיט שטבעו או הוטבעו במשך אלפי שנים, ויחד עמם, משנת 1942, הצוללת  שירה.

צפו בסרטון • הצוללת שירה: תולדותיה, מפי תא"ל במיל' ניר מאור וצילומים תת ימיים של שרידיה | צילום ועריכה: אקווה זום – aquazoom