חיפה עברה מאדום לירוק עם פיקוד העורף | ראיון מיוחד עם רס"ן ליאור בוקסבוים לסיכום המבצע "ההר הירוק תמיד"

סיכום מבצע "ההר הירוק תמיד" בחיפה

רס"ן ליאור בוקסבוים, ראש ענף האוכלוסיה של מחוז חיפה, מספר לחי פה על 11 הימים האינטנסיביים שעברו חיילי פיקוד העורף בחיפה – מבצע שבסיומו עברה העיר מאדום לירוק.
תפקידו של ליאור הוא להכין את המרחב האזרחי בחירום וליצור קשר בין כל ארגוני החירום למשרדי הממשלה.

המבצע החל ב-5 באוקטובר והסתיים ב-15 באוקטובר. במבצע פעלו מספר גופים צבאיים וביניהם: מחוז חיפה, בפיקודו של אל"מ אלעד אדרי וחטיבת החילוץ וההדרכה (חטיבת החוד של פיקוד העורף) בפיקודו של אל”מ שלומי בן מוחה.

ליאור, 11 ימים של מבצע צבאי – עירוני משולב?

סיימנו אתמול מבצע גדול ומשולב בין עיריית חיפה, מחוז חיפה ופיקוד העורף. המטרה הייתה להעביר את חיפה מעיר אדומה לעיר ירוקה. הכון להיום בבוקר – העיר חיפה עברה מאדום לירוק והוכרזה כרשות ירוקה לפי מודל הרמזור. למרות זאת, המשימה עדיין לא הושלמה במלואה. יש עדיין דרך לעבור עד מיגור המוחלט של התחלואה בעיר.

ספר לנו על המנהיגות המקומית שפגשתם בחיפה בשטח ואיזה שינוי התחולל כאן בעזרתכם

השינוי המשמעותי הוא ההובלה של מנהיגים מקומיים מאוכלוסיות מגוונות. סייענו להם להתחזק בלקיחת אחריות אישית וכן בערבות ההדדית, אותה הם מנחילים לציבור הסובב אותם.

איך רתמתם את מובילי דעת קהל?

הגענו פיזית לכל שכונה ושכונה, למשל לרמת ויז'ניץ ונווה שאנן, שם יש ריכוז של אוכלוסייה חרדית. נפגשנו עם הרבנים, נפגשנו עם אימאמים מהקהילה הערבית, נפגשנו עם בני נוער. הסברנו להם את התובנות והלקחים שלנו לגבי המצב, הצגנו להם נתונים. שוחחנו על מתווה נכון של תפילות.
במפגשים ביצענו הערכות מצב משותפות עם מנהיגי הקהילות והוצאנו סיכומים ומשימות לביצוע בשטח, בכל שכונה ושכונה. יצאנו לסיורים משותפים עם מובילי הדעה בשכונות לשטח – חיילים ואזרחים, כתף אל כתף. יחד, חילקנו פליירים, שוחחנו עם אנשים בריכוזי אוכלוסייה וברחובות. המטרה העיקרית שלנו היא לעורר מודעות ולהטמיע פעולות כמו ריחוק חברתי ועטיית מסיכה.

איזה תגובות קיבלתם מהציבור החיפאי?

נתקלנו בפרגון, הקשבה, שיתוף פעולה. פנו אלינו אנשים בוגרים ובני נוער בבקשות להתנדב ולהראות נוכחות ברחובות. ההרגשה היא של שיתוף פעולה מלא, מקצה לקצה ולקיחת אחריות אישית, על ידי כל מי שפגשנו, ללא יוצא מהכלל.

מה לגבי פעילות מתנדבים וסיירת המתנדבים, נאמני הקורונה, שהוקמה?

מנהלת הרווחה המחוזית, יחד עם רכזת המתנדבים, ריכזו קבוצות מתנדבים שיצאו לשטח למקומות רגישים, כמו בתי אבות, מקבצי דיור ושכונות בהן נמצאים חולי קורונה. סייענו ברכישת תרופות ובחלוקת מזון.

יחד עם עיריית חיפה הקמנו סיירת עירונית של "נאמני קורונה", אשר עברו הכשרה. אנשי הסיירת מסיירים בשכונות ומסייעים בהעלאת המודעות של האוכלוסייה. הם מוסיפים עיניים בשטח ומסייעים בניטור השטח. הם מדווחים למחלקת שירותי החירום והביטחון על נושאים המחייבים טיפול עירוני.

מאיפה קיבלתם את המזון לנזקקים?

את המזון רכשנו ממספר מקורות:
• מכספם של החולים עצמם, שהעבירו כסף לחיילים. אלה יצאו לסופרים, החזירו קבלה מהסופר ועודף. זאת על פי נוהל מסודר שנכתב בצה"ל.
• פרויקט "אנשי חייל" – רכש שבוצע על ידי הרשות המקומית מתקציב שהגיע ממשרד הביטחון ובהתאם לקריטריונים שהוגדרו לצוותים. הצוותים ביצעו את משיכת סלי המזון והעבירו אותו לנזקקים.
• מארזי מזון יבש שמגיעים ממשרד הביטחון. התהליך מנוהל על ידי פיקוד העורף ומגיע לשטח. המארזים מחולקים על ידי חיילים ומערך המתנדבים.
• מגן הזהב – תקציב המיועד לאוכלוסייה המבוגרת. זהו פרויקט שיצא לדרך מ-1 באוקטובר (לפני כשבועיים).

איזה שינוי עבר מערך החירום של חיפה בעקבות המבצע?

בחיפה יש מערך חירום רציני ויש בעלי תפקידים עם רקע משמעותי בניהול מצבי חירום. אנחנו הגענו עם רוח גבית למערך הזה, עם חיילים שדוברים גם ערבית, רוסית ואמהרית.
השתמשנו במערכת שנקראת "שו"ב רשויות" (שליטה ובקרה). נתוני התחלואה מגיעים למערכת הזו ממשרד הבריאות ומתורגמים למידע המאפשר שליטה ובקרה על התפרצות המגפה וכן קבלת החלטות.
פיקוד העורף יצר עבורנו תשתית מחשובית שמאפשרת תמונת תחלואה ממוקדת לרמת חבלים ושכונות. עם המערכת הזאת הצלחנו להוציא פעולות ממוקדות לשטח לפי חבל ושכונה. לשם יצאנו וריכזנו מאמצים ממוקדים במקומות הנכונים.

יש תמורות שהתחוללו בהפעלת אגפי העירייה בעקבות ההגעה שלכם?

אני חושב שבעיקר חיזקנו את יכולת שיתוף הפעולה בין האגפים בעירייה.
אם בעבר מחלקת הרווחה עבדה כגוף שהוא יותר מבודד ועצמאי, אנחנו פעלנו כדי לבצע אינטגרציה יותר טובה לגבי משפחות ואנשים שנזקקים לסיוע. אנשי מחלקת הרווחה יוצרים קשר עם המשפחות הנזקקות לסיוע ובעזרת שיתוף מידע לתרגום שלו למשימות, הצלחנו למקד פעולות אופרטיביות לפי מידע שמגיע ממחלקת הרווחה.

סיור במחלקת הרווחה של עיריית חיפה בקריית חיים (צילום: ירון כרמי)

מה לגבי כמות הבדיקות?

הקמנו מוקדי בדיקות חדשים חינמיים, אליהם מגיעים תושבי העיר כדי להיבדק, ללא הפניית רופא. המוקדים ממשיכים לפעול גם לאחר סיום המבצע. המערך הזה ילווה את תושבי העיר בתקופה הקרובה.

אילו כלי ניהול אתם משאירים בסוף המבצע, שמאפשרים לרשות להמשיך ולהתמודד?

הדבר המשמעותי ביותר הוא מרכז הסיוע הרשותי, אשר סייענו בהקמת תפיסת ההפעלה שלו.
מדובר בחמ"ל שהוקם במחלקת הרווחה של העירייה. מנהלת אותו מנהלת הרווחה של חיפה – מאירה קיפרמן. בחמ"ל הזה נמצאים כ-20 איש מדיסציפלינות שונות, שנפגשים בחדר אחד, בתדירות של שני מפגשי אינטגרציה ביום, יוצרים תמונת מצב אחודה ומקבלים החלטות להמשך הפעילות היומית.
בגמר המפגשים יוצאת טבלת משימות המרכזת את הפעילות. על טבלה זו מתבצעים בקרה ומעקב, על מנת לוודא ביצוע מושלם של המשימות.

מי הם האנשים שמאיישים את המבצע?

ביצענו גיוס מילואים נרחב, אבל המאסה העיקרית של הכוח הם חיילים סדירים מחטיבת החילוץ וההדרכה, המתמחים במשימות הדרכה. לצידם פעלו גם לוחמים מהגדודים הסדירים שלנו.
יש לנו חיילים ערבים, דרוזים, יוצאי העליים מרוסיה ויוצאי אתיופיה. החיילים האלה סייעו בפעילות מול קהילות.

לסיכום, מה המסר שלך לחיפאים במלחמת נגיף הקורונה

זהו מבצע מהגדולים שהייתי בו בתקופה האחרונה. אני רוצה לשבח את עיריית חיפה, שהובילה את המבצע הזה ברצון עז להוביל את העיר הזאת להפוך לעיר ירוקה.
המשמעת של הציבור והאחריות האישית של הציבור הם אלה שיעשו את ההבדל גם בהמשך.
אנחנו, פיקוד העורף עומדים לצדכם ומאחלים שנזכה לימים טובים.