שלום קוראיי….
היות ואת פסטיבל הסרטים איני מסקר וכבר גוללתי למה …
ברצוני להביא כאן היבטים ויזואלים בנוכחות בתערוכה שכבר כתבתי על הקמתה והפעם מיום הפתיחה שהיתה בפואייה של האודיטוריום בנוכחות ראש העיר מר יונה יהב
יור אגודת העיתונאים בחיפה ד"ר גבי זהר ועוד אורחים כולל הגב בלייר פנינה מנהלת האומנותית של הפסטיבל
אך כולי התמלאתי פליאה ולא הופתעתי שמנכ"ל אתוס דני נשליס לא נכח בפתיחה למרות התודות לו לקיומה ולמקום
"השפה העיתונאית אינה זהה לשפה הקולנועית ואת זה קבע כבר בשנות ה 60 מרשל מקלוהן התיאורטיקן החשוב ביותר של תקשורת ההמונים.
יחסי הגומלין בין העיתונות לקולנוע מלמדים במקרים רבים איך לספר את אותו סיפור בשפה שונה.
העיתונות מחויבת לאתיקה ולסיקור העיתונאי למציאות, הקולנוע יכול לספר את הספור העיתונאי באמצעות איפור תלבושות וסוף מר או שמח במילים אחרות ליצור נרטיב קולנועי על סיפור עיתונאי".
המפיקה שולי שינולד החליטה וקבעה את העיתוי המדהים לקיום התערוכה דווקא בזמן פסטיבל הקולנוע בחיפה שהינה האכסניה לשמה והמתאימה ביותר להציג את התערוכה.
זהו מיזם ראשון של אגודת העיתונאים בחיפה כחלק מחידוש פעילותה
המטרה להעמיק להחיות ולחבר.
אם נסתכל ונביט בתמונות יוצאות הדופן שלראשונה נראים לקהל שלא יודע באופן טבעי איך מתנהל הקולנוע מאחורי הקלעים זה חוויה של צחוק, קומי, דרמה, פספוסים, התרגשות, רצינות וזמן עמל כזמן בטל זה לראות ולא להאמין.
האוצרת שהיא עיתונאית לשעבר בקול ישראל שולי פויר שינולד וחברת הנהלת האיגוד הגתה את הרעיון הכביר והפכה אותו למציאות בעמל רב ובעזרתם של הקולגות באגודה וגורמי חוץ מקצועיים.
לסיכום בפראזה ספרותית
עיתונות אינה יוצרת מציאות רק משקפת אותה
זאת תערוכה של פעם בחיים לראות לחוות ולהיזכר בשחקנים הקיימים והלא איתנו בחיים המפיקים הבמאים וכל הצוותים המלווים.
אז עד מוצ"ש באודיטוריום חובה לחוות ולראות את הישראליות שבנו שמה…..
