אירועים רבים שיש להם השלכה רחבה על המגזר הערבי במדינת ישראל מתרחשים בתקופה האחרונה.
חטיפת שלושת הנערים מגוש עציון ומותם הטראגי המצער והכואב מאד באזור חלחול, חברון. מיד לאחר מכן האירוע המצער של חטיפת ומות הנער הערבי במזרח ירושלים, אירוע שגרם נזק רב למרקם היחסים. ועתה, מבצע "צוק איתן" של כוחות צה"ל כנגד ארגון החמאס ברצועת עזה המפגיז ברקטות ללא הרף את מרכז מדינת ישראל, כנראה מתוך כוונה לחזור למרכז הזירה הפוליטית ועם פגיעה קשה בתושבים.
על רקע זה קיימנו את הראיון עם מנכ"ל בית הגפן בחיפה, מר אסף רון, בית שיעודו טיפוח התרבות היהודית ערבית והדו קיום, תוך קיום מסגרת וגג ליוצרים אמנים ואירועים שהמכנה המשותף שלהם הוא אחד – ביטוי לרצון של חיים שלווים ביחד, במארג המשותף.
מחלקת החינוך במועצה האזורית גלבוע זכתה לקבל את שירותיו במשך 4 שנים שלאחר מכן. אזור זה הינו אזור אוכלוסיה מעורב ומטבע הדברים קיימת בו חשיפה לדו קיום היהודי הערבי. משם הגיע אסף אל ניהול בית הגפן, כאן הוא נמצא כ – 4 שנים, משרה שיש בה רגישות רבה ויחד עם זאת פוטנציאל רב ערך לקידום היחסים התקינים והשלווים בין יהודים לערבים בחיפה.
במרכז כ – 30 עובדים קבועים ותקציבו השנתי כ – 8 מיליון ש"ח.
מקורות המימון באים מעיריית חיפה שתורמת את תרומתה לקידום הנושא כ-50% והשאר על ידי משרד התרבות. התרומות כמעט ואינם תופסות חלק בתקציב הבית וחבל שכך.
אסף מספר כי לפני בואו לא הובאו תרומות כלל, עם בואו החל לקדם את הנושא, בשנת 2013 נאספו תרומות בסך של כ-300 אלף ש"ח.
מחלקת התרבות והמופעים שתחת חסותה מתנהלים האירועים השוטפים בבית, הגלריה המארחת אמנים וחשובה מאד ליצוג הבית, מחלקת תכניות הבונה את תכניות מפגשים של יהודים ערבים, מחלקת תזמורת ונגינה, מרכז מבקרים הבונה תכניות של סיורים בחיפה בנושאי הדו קיום התרבותי, התיאטרון שהינו דובר ערבית ומפיץ מופעים בכל הארץ וכן ספרייה ציבורית יחידה ערבית בחיפה. כמו כן קיימים קורסים בערבית.
שאלה: לאור מה שראינו באחרונה באזורים רווי אוכלוסיה ערבית כדוגמת נצרת תחתית ואזור וואדי ערה, חיפה מתגלה כאזור בו שורר שקט שלום ודו קיום מכובד. איך אתה מסביר את ההבדל הגדול לטובה ביחס האוכלוסיה המקומית אל האירועים ?
יש משהו ב – DNA החיפאי שאין במקומות אחרים. קיימת הובלה של מנהיגות מקומית, גם העירונית וגם אזרחית, לכיוון של הבנה של חיים ביחד. האוכלוסיה הערבית בחיפה נמצאת ברמה סוציו-אקונומית גבוהה מאד יחסית למקומות אחרים בארץ, גם מבחינה תרבותית יש הובלה של העיר. קיימת תחושה בסיסית של אחריות משותפת דבר שקיים גם בערים כדוגמת לוד או רמלה. המפתח הינו החיים ביחד, המרקם המשותף.
חיפה כוללת שכונות מעורבות של מגורים משותפים החל משדרות הציונות ועד הכרמל הצרפתי ועד מרכז הכרמל. כ – 60% – 70% רבים מקומיים משכילים והיתרה יהודים. הדבר תורם לשקט עקב ההכרות המשותפת הקרובה.
בניגוד לערים אחרת בהן האוכלוסיה הערבית מרוכזת בתוך עצמה ומתוך כך מהווה גרעין התארגנות פנימית חיפה היא עיר שונה ובנויה אחרת.
כאן המעורבות מביאה לאחריות ולהתנהגות של דו קיום והבנה.
הורים רבים אינם מתירים גילויי התנגדות לדו הקיום לבניהם ומחנכים אותם להמשך החיים המשותפים ולא להתרסה ולהפגנות שיפגעו במרקם היחסים העדין והפורה בעיר. המפתח הוא חיים ביחד.
למרות המצוקה הפנימית שקיימת ולא נעלמה קיים איפוק מבחינה חיצונית, וביטויים חיצוניים ככל שאלו קיימים הם תרבותיים ומכילים בתוכם את ההבנה של חיים משותפים.
שאלה: העיר התחתית חיפה החלה לפרוח לאחרונה עם אירועים רבים בחסות העירייה. כבית שרוב אוכלוסית היעד שלו גרה בעיר התחתית כיצד משתלב בית הגפן באירועים אלה ?
בית הגפן הינו בית שאחריותו על יצירת תרבות משותפת כארגון יהודי ערבי. גם תערוכות בעיר תחתית. אנו כן מעורבים בניהול ושיתוף אמנים, זהו יעודו של הבית . למשל פרוייקט החורבה שאותו אנו מנהלים. אנו לוקחים חלק ניכר ורב יותר בתרבות ואמנות משותפת יהודית ערבית ופחות במופעים.
האירוע של "החג של החגים" הוא למשל אירוע מרכזי אליו מגיעים יהודים רבים והוא פרוייקט של בית הגפן.
כמו כן האירוע המרכזי של "פסטיבל ימי תרבות ערבית" בגלריה וזאת בכל חודש מאי ומדי שנה.
אנו לוקחים אחריות על דבר שאף אחד אחר אינו עושה, לתת הזדמנות ליוצרים ערבים להתבטא.
שאלה: לאחרונה שמענו על התבטאות חריגה של ח"כ הגב' חנין זועבי שאמרה כי חוטפי הנערים מגוש עציון אינם טרוריסטים. גם שמענו על התבטאות ברחוב הערבי נגד חנין זועבי, התבטאות שגורמים ערביים מתסיסים יצאו נגדה.
כיצד אתה מסביר את חוסר ההסתייגות הציבורית בתקשורת מצד הציבור הערבי בחיפה מהדברים של קיצוניים כדוגמתה, מדוע גורמים בעלי הבנה מקרב ערביי העיר אינם מבודדים אותה ואת שכמותה מציבוריות הישראלית, מדוע אין מצד ציבור זה דווקא עתה ביטויים שיש בהם כדי למזער אותה ואת התבטאויותיה ומצד שני לעורר ולהדגיש את הדו קיום ?
חשוב להבין שאין תמיכה בגב' חנין זועבי ברחוב הערבי, והשקט מהכיוון הזה אינו מהווה הסכמה אלא דווקא אי הסכמה.
היא זכתה בבחירות האחרונות בנצרת בסה"כ בכ – 8% מקולות הבוחרים הערביים, זהו מיעוט שאינו מלמד על הכלל. הציבור והרחוב הערבי אינו מבין את ההתנהגות שלה ואינו מזדהה איתה.
רבים אומרים בחדרי חדרים דברים קשים כנגדה.
במקום להתרכז בפתרון החיים המשותפים המקומיים, היא פועלת לטובת פרובוקציות בינלאומיות כדוגמת המשט. הרי הם אלו שבחרו בה והם מבכרים פעילות מקומית זו למענם, פעילות למען פתרון בעיות העומדות בחיי היום יום שלהם.
במקום לפתור את הבעיות המקומיות של התושבים הערבים במקום היבחרה בוחרת הגב' זועבי עימותים חיכוכים פרובוקציות ועניינים מדיניים גלובליים שאינם על סדר היום של התושבים כאן. זו פעילות העומדת בניגוד לאג'נדה שלהם.
במקום לטפל במי שבחרו בה מעדיפה הגב' זועבי התבטאויות מדיניות שאינן מביאות לפתרונות מקומיים, היא הולכת להגברת החיכוך והקיצוניות כאשר היא מלבה אש. זה אינו הרחוב הערבי. בתחושה שלי היא גם לא נציגת הציבור שלהם.
אני מכיר הרבה חבר'ה ערבים טובים שהיו רוצים לראות אותה עפה מהכנסת.
יחד עם זאת קייימת תחושה של קונפליקט בין הזהות הלאומית לזהות האזרחית, תחושת אפלייה מסויימת ודברים אלה קיימים מתחת לפני השטח.
שאלה: בנושא אחר, קולנוע חן עבר לאחרונה בעלות לידי האגודה הפלשתינאית וקיים חשש בקרב הציבור היהודי מהיווצרות גרעין של הגברת התסיסה, החיכוך והקיצוניות דווקא בחיפה בה נשמר הדו קיום.
איך נערך בית בגפן להתפתחות זו ?
אני מקווה שהמרכז יביא לידי ביטוי את המורשת פלשתינאית ולא יהיה מקור פרובוקטיבי.
צריך לזכור שיש בחיפה 9 מוזיאונים כולל המוזיאון היפני ואין מוזיאון ערבי, זהו איננו תפקידו של בית הגפן, אני תקווה שמהמרכז החדש יבוא להציג ביטוי של מורשת שחסרה בארץ.
בחיפה חסרה מודעות למורשת הערבית, להיסטוריה של חיפה, משוררים שגדלו פה ואנשי תרבות.
המקום יכול להוות מרכז תרבותי בהנצחת המורשת ורק הזמן יגיד.
אם זה יעשה בצורה הוגנת בית הגפן ישתף פעולה אך בוודאי לא אם הדברים יעשו בצורה מניפולטיבית, או אז תהיה התנערות מהמקום. הנצחת מורשת איננה מתנגשת עם תפקידו של בית הגפן.
קיימת תחושה חזקה בקרב הערבים בישראל שהחיים בחיפה טובים יותר מאשר הרבה מקומות אחרים בארץ, ואומרים רבים, אם יבואו ערבים משכילים ואמידים לחיפה בעקבות הדו קיום הנוח, חיפה והתושבים היהודים רק ירוויחו מזה. הגירה חיובית כזו עשויה לתרום הרבה לעיר.
יהודים רבים מאזור זכרון לציון ורחוק עד ראשון לציון באים לבקר את חיפה למשל בחג של החגים.
הם באים ממקומות שאין בהם ערבים ומופתעים מהדו קיום, מהשלווה שקיימת, מביטויי השיתוף בין ערבים ליהודים בעיר.
זה לא חדש למי שגר כאן אבל זהו מודל שראוי לאמץ אותו.
שאלה: אוניברסיטת חיפה מאכלסת ציבור של ערבים ובני מיעוטים החוסים בצילה וזוכים לחופש הן אקדמי והן תרבותי מהמתקדמים ביותר. האם קיים שיתוף פעולה בית בית הגפן לאוניברסיטה בנושאי תרבות ואקדמיה ?
מתוך מקומו של בית הגפן כמרכז תרבותי למורשת הערבית בעיר מתקיים שיתוף פעולה עם האוניברסיטה בנושאים אלה.
למשל היתה תמיכה של בית הגפן בפעילות של 3 ימים בחוג לאמנויות של האוניברסיטה בה הציגו תרבות פלשתינאית מופעים והרצאות בשיתוף פעולה.
לפני כשנה התקיים באוניברסיטה כנס של ימי עיון והרצאות על הדו קיום.
פרויקט נוסף שמתקיים עם הדיקן הינו "שוברים את הקרח" בו יוצאים מדי שנה 12 סטודנטים, 6 יהודים ו-6 ערבים למסע של 10 ימים באלפים עם הכנה מראש כדי ליצור קירבה הכרות וחיים יחד.
שוב זהו פרויקט שבא לקדם ולהדגיש את הדו קיום והיות החיים המשותפים אבן יסוד לחיים שלנו כאן יחד.
אין ספק, חד משמעית מצב כלכלי טוב ורווחה כלכלית מהווה בסיס איתן לחיים משותפים פוריים.
קיים פחות רצון לעימותים, הרבה יותר רצון לשיתוף פעולה הפריה והתקדמות הדדית.
יחד עם זאת צריך דור שיגדל על ברכי חיים משותפים אלה כדי ליצור אווירה שתשנה כליל את ההתייחסות.
תקופה של 10 – 20 שנה של חיים משותפים ולא פחות מה, של שלטון תומך, תקופה בה יגדל דור חדש שיכיר בתפקיד החשוב של החיים המשותפים.
דור שיתרגל לדו קיום והחיים הטובים, דור שלא יהיה לו רצון להפסיד את מה שיש לו ויבין שחיכוך ופרובוקציות הן לא משהו ששייך לו.
לסיכום אני קורא לתושבי חיפה וגם לתושבי כל הארץ לבוא ולהכיר את בית הגפן כבית יהודי ערבי פתוח ובעל תכניות מעניינות לכולם.
ראיון כתיבה עריכה וצילום: דב קרייזל
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="דו קיום בחיפה" tag="36" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]