כנס ייחודי על שינה וכאב, התקיים לאחרונה ברמב"ם, עם בשורה אחת עיקרית: רוצים לחיות טוב? תשנו טוב! וגם, מבט אל העתיד שבו, ככל הנראה, ניתן יהיה למחוק לנו זיכרונות בזמן שינה…
הקריה הרפואית לבריאות האדם ברמב"ם, אירחה לאחרונה כנס ייחודי שיזמו וארגנו צוות המכון לרפואת הכאב בביה"ח (המכון העסוק מסוגו בישראל). הכנס, שהתקיים תחת הכותרת "אני ישנתי טוב, ואתם"?, משך משתתפים רבים, רופאים ואנשי צוותים רפואיים המתמחים בתחום הכאב והשינה. במעט המקום שנותר באולם הכנסים, הצליחה המארגנת של האירוע, ציקי אדלר, האחות האחראית של מכון הכאב, למקם מיטה זוגית מתכווננת, כדי להדגים מה היא שינה איכותית.
כך למשל הוסבר במהלך יום העיון על מחקר שנערך בהשתתפותה של ד"ר אסיה רולס (הפקולטה לרפואה בטכניון), אשר בחנה את יכולת החוקרים להשפיע על מנגנון הרגש שמתעורר בכל פעם שאנו נזכרים בזיכרון כלשהו – בין אם מהטווח הקצר או הארוך – באמצעות גירויי ריח המשויכים לאותו זיכרון. הרעיון שעומד מאחורי המחקר, נועד לתת מענה לטיפול הקיים כיום באנשים שחוו וזוכרים אירוע טראומטי, ונאלצים להתמודד בעקבותיו עם הרגשות העזים הקשורים באותו זיכרון בעודם ערים. בנקודה זו חשבו החוקרים שטיפול בזיכרון הטראומטי, תוך כדי שינה, הוא הזמן הטוב ביותר שבו יש לנסות להעצים או לדכא סוג מסוים של רגשות המתלווים לזיכרונות.
הניסוי נערך בקבוצת עכברים, מכיוון שמוחם דומה באופן פעולתו לזה האנושי בכל הקשור לקליטה, עיבוד, מיון ואחסון זיכרונות. בניסוי נעשה שימוש באצות הרגישות לאור ובסיב אופטי. כך הצליחו החוקרים לגרות את אזור הבדיקה במוחם של העכברים, ועל ידי כך הם הצליחו לשלוט ברציפות השינה של העכבר, מבלי לגרום לו להתעורר ומבלי לפגוע במשך השינה שלו. החוקרים הצליחו להוכיח שעל-ידי שליטה בתהליך סינתזת החלבונים, החיונית לתהליך חיזוק הזיכרון, ניתן לשלוף את הזיכרון המעובד ולשלוט בעוצמת הרגשות הנלווית אליו ולמתן אותן.
"השינה היא זירה חדשה שדרכה ניתן לשנות את המטען הרגשי של החולים", אמרה ד"ר רולס. "זירה זו תאפשר בעתיד את חקר שחזור המטען, ללא אקטיבציה של מנגנון הרגשות בבני אדם, באמצעות ריחות במצב של שינה ולא במצב של ערות, ותציע הקלה ממשית בטיפולים הקשורים בזיכרונות טראומטיים".
עבודה היא דבר בריא? תלוי אם אתם עובדי משמרות…
בהמשך יום העיון, הציג ד"ר ברוך אלעד, מומחה בנוירולוגיה, מ'מכבי שירותי בריאות' כמה תפיסות אודות הפרעות שינה, הפרעות ערות, בריאות והגהות תעסוקתית בעובדי משמרות במקצועות הרפואה. ההרצאה ניתנה מול קהל, שחלקו הגדול הורכב מאחים ואחיות, רופאים ומטפלים שעיקר עיסוקם נסוב בשעות עבודה מגוונות. עובדי המשמרות הלילה סובלים מעירות-יתר, שעה שאנו אמורים לישון וישנוניות-יתר בשעות העבודה שבהן יש אור בחוץ. הדבר נובע מחוסר היכולת של השעון הביולוגי, האמון על תזמון כל הפעילות בגופנו, להסתגל למציאות שמוכתבת על-ידי התודעה במוח. ד"ר אלעד ציין באוזני היושבים כי ייתכן וחלקם סובלים מתסמונת עבודת המשמרות: נדודי שינה או ישנוניות יתר, פחות שעות שינה, קשיי ריכוז במטלות השונות וקושי בקבלת החלטות.
"היות ואנו מאלצים את גופנו לעבוד כשהוא אמור לישון, ולהיפך, כך גם המקצבים הביולוגים הנעולים על השעון הביולוגי, לא בהכרח עושים את מה שאנחנו צריכים לעשות, שעה שהגוף אמור להיות במצב אחר מבחינתו" אמר.
ד"ר אלעד ציין כי בקרב העובדים באור יום, לא קיים חשש לתסמונת, אולם, אלו המתחילים את עבודתם בארבע אחר הצהריים ו"גולשים" עם עבודתם אל הלילה, ישנים בממוצע בין שעה לשעה וחצי פחות וחסרים כמעט 8 שעות שינה שבועיות בהשוואה לעמיתיהם. בשל כך, הם עלולים לסבול מתחלואה כללית גבוהה יותר, עליה בשכיחות אירועים כליליים ב-25%, עליה של 5% בסיכויים ללקות בשבץ ואף מדיכאון. העלייה בשכיחות מחלת הסרטן, גם היא ניכרת ומשפיעה על נשים וגברים במידה גבוהה בהתאמה: קיימת עלייה של 50% עד 100% תחלואה בסרטן-שד וסרטן הערמונית בקרב העובדים והעובדות במשמרות הלילה.
לדברי ד"ר אלעד "רופאים הם אולי קבוצה ייחודית, שכן הם עובדים סביב השעון ולאו דווקא במשמרות ולכן קיימת אפשרות לפגיעה קוגניטיבית בהם". ד"ר אלעד הציג קשר בין מספר השעות שבהן עובד הרופא ברצף, ביחס לירידה הקוגניטיבית שהוא חווה. כמו כן נמצא קשר בין מספר התורנויות, לבין מספר הטעויות המדווחות על-ידי רופאים מתמחים עצמם, כך שככל שיש פחות שעות שינה, יש יותר טעויות. יחד עם זאת, קיימים משתנים נוספים שיכולים למנוע את הטעויות הללו והם פונקציה של ניסיון מצטבר, משך השינה שקדם למשמרת, טיב העבודה ומורכבותה ורמת העניין שהעובד מגלה בעבודה – ככל היא יותר משעממת, הסיכוי לטעות גדולה יותר.
אולם מי שחשב שהפתרון נמצא בקיצור המשמרות – טעה. נמצא שקיצור המשמרות מכביד על כולם, מכיוון שיש יותר החלפות משמרת, רצף הטיפול בחולים יורד והעברת המידע עשויה להיות חלקית.
הרצאות נוספות שמשכו תשומת לב רבה היו הצגת המחקר על הקשר בין הפרעות שינה והתפשטות מחלת הסרטן, שנתן ד"ר פאהד חכים, מיחידת ריאות ילדים ברמב"ם, הרצאה על שינה והיפנוזה, של ד"ר סיימון וולפסון, מנהל המכון לרפואת כאב ברמב"ם והרצאה על סטרס ושינה, שנתן ד"ר אלון רשף, מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי העמק