סקר חדש של החברה להגנת הטבע, בית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב והמעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, קורא לאזרחי ישראל לדווח בטופס מיוחד על תצפיות של גחליליות, על מנת ללמוד על תפוצת הגחליליות בארץ כיום ומה הם הגורמים המשפיעים עליה.
נירית לביא-אלון, רכזת מדע אזרחי בחברה להגנת הטבע:
בשנים האחרונות מצטברות עדויות לירידה קיצונית בשפע ועושר מיני החרקים בעולם, ובמיוחד חרקים מעופפים. סקר שנערך בישראל בשנת 2009 מצא כי גם בישראל רואים פחות גחליליות בעשורים האחרונים לעומת העבר, ואנחנו מעוניינים לדעת אם זה המצב גם היום. הסיבות העיקריות לפגיעה בגחליליות בעולם הן אבדן וקיטוע בתי גידול, זיהום אור ושימוש בחומרי הדברה.
צבאים, חזירי בר, סלמנדרות, כלניות, ציפורים, פרפרים, קיפודים ועוד – אלו נסקרו בשנים האחרונות במסגרת מיזמי מדע אזרחי – שיתוף פעולה בין מדענים לציבור, המאפשר תרומה הן למדע והן לשמירת הטבע. כעת, גם הגחליליות מצטרפות לרשימה המכובדת, במחקר שנערך ע"י אלה פישמן, סטודנטית לתואר שני בהנחיית איתי רנן, פרופ' סלעית קרק ופרופ' תמר דיין.
החוקרים מסבירים:
המחקר בודק מהי תפוצת הגחליליות בארץ כיום, ומהם הגורמים המשפיעים עליה. ידע זה יאפשר לנו לשמור על בתי הגידול המתאימים להן בצורה טובה יותר. הדיווחים שלכם יאפשרו לנו למפות היכן הגחליליות נמצאות. תיאור המקומות הללו יעזור לנו להכיר את בית הגידול המתאים להן, מה הם הגורמים המשפיעים על תפוצת הגחליליות ואיך אולי ניתן להחזיר את האור שרבים בארץ זוכרים רק מימי ילדותם.
גחליליות הן משפחה מסדרת החיפושיות במחלקת החרקים. מעריכים שקיימים כאלפיים מינים בעולם וכ-8 מינים בארץ. הגחלילית מתחילה את חייה כזחל למשך מספר חודשים עד שנים (תלוי במין, באקלים ובהיצע המזון), הזחל ניזון מחלזונות ותולעי קרקע. הגחליליות מוכרות במיוחד בזכות יכולתן ליצור אור מהפרקים האחוריים של הבטן, שמשמשת בעיקר לתקשורת בין זכרים לנקבות בשלב החיים הבוגר, אך לעיתים היא מופיעה גם בזחל ובביצים, כנראה לצורך הרתעת טורפים. בכל המינים בארץ, הזכרים הם בעלי כנפיים המשמשות לתעופה ולנקבות יש ניצני כנפיים שאינן שימושיות.
גם זיקיות וצבים הולכים ונעלמים.
היכן ישנן גחליליות בארץ ? לא ראיתי גחליליות בארץ שנים !!!
מה הכתובת של מפקח על עצים