מאז תחילת משבר הקורונה עולות שאלות רבות לגבי מצב שוק הספרים בישראל. ההוצאות הגדולות סגרו את שעריהן והוציאו את העובדים לחל"ת, צומת ספרים הודיעה שלא תפתח את סניפיה, הספריות סגורות והשוק הדיגיטלי נראה כפורח. לרגל המצב, שוחחתי עם לי ממן, עורכת ראשית בהוצאת פרדס החיפאית.
מה המצב בהוצאה?
לי ממן: עסקים כרגיל.
כרגיל?
לי ממן: כן, בהחלט. עובדים רגיל. הכול עובד כרגיל. ביום שבו הודיעו על הסגר, דוד גוטסמן המו"ל הביא לכל אחד מאיתנו את המחשב הביתה ואנחנו ממשיכים לעבוד מהבית. אנחנו עורכים ישיבות מערכת בזום. קבוצת הווטסאפ של ההוצאה פעילה. אני עורכת ספרים גם מהבית. המבקרים מקבלים את הספרים שלנו שיצאו לאור.
אפשר להוציא ספרים עכשיו?
לי ממן: בוודאי!
בתקופה הזאת יצאו שני ספרים שלנו בסדרת טקסטורה. השבוע יצא הספר השלישי, מחלוטה, השל סיגל נאור פרלמן. היא כבר הוציאה שני ספרי מחקר ועושה הרבה מאוד לטובת מדעי הרוח (בין השאר מקימת המיזם דרך הרוח) וזה ספר השירה הראשון שהיא מוציאה.
"מחלוטה" זה ספר שערכתי, ובעיני הוא ממש בלתי רגיל. פוליטי ואישי ונדיר. לפני כן הוצאנו את "הלטאות הסגולות בחוץ", של גל נתן. ספר מקסים שגרר הדים וזכה בתמיכת מפעל הפיס. וגם ספר השירה "לא יכולתי לרשום את זה בתיק" של אורית קלפושטוק. ואלה רק דוגמאות מז'אנר השירה – גם ספרי עיון ופרוזה שלנו מתפרסמים ונמכרים.
זה אומץ להוציא אותם עכשיו.
לי ממן: העיתוי היה מקרי, אבל הרגשנו שלאור המציאות העכשווית זה הזמן להוציא. הספר של אורית הוא ספר מאוד מיוחד, מיומנה של עובדת סוציאלית. גם כספר שירה יש לו חשיבות, אבל גם מבחינה חברתית. בדיוק כאשר מדברים על אתגרים חברתיים ועל המצב של אנשי מקצוע שמושפעים יותר מכל מהתקופה הזו, הספר מציג תמונות "מאחורי הקלעים" מחייה של העובדת הסוציאלית: עם מה היא צריכה להתמודד, כיצד היא מוגבלת מצד הכוח שהמערכת מאפשרת לה ומה היא נאלצת לסחוב איתה הביתה. מבחינת החשיפה לנושא, זה עיתוי מצוין, כיוון שמדובר באוכלוסיה מקצועית שהקשיים שלה שקופים באופן כללי, ובתקופה כזו של מצוקה כלכלית שפוגעת קודם כל בשכבות החלשות התפקיד שלה הוא חיוני ומאתגר במיוחד.
אנשים קונים?
לי ממן: כשהתחיל המשבר, מאוד חששנו. כולם דיברו על הקטסטרופה, על הקריסה, על הקושי. כאשר הרשתות נסגרו הייתה תחושה שזהו, הכול אבוד. אלא שאז הטלפון התחיל לצלצל ומאז ועד עכשיו הוא לא מפסיק. יש הרבה מאוד הזמנות. גם של ספרים דיגיטליים וגם דרך האתר. למעשה, יוצא שמבחינתנו אין ממש הפסד בסגירת החנויות, כי כשאנחנו מוכרים דרך רשתות הספרים הגדולות הרווח הוא מוגבל. בקנייה ישירה מאיתנו, הרווח מן הספר מגיע ישירות לעוסקים במלאכה.
איך זה קרה?
לי ממן: קודם כל, אנחנו כהוצאה קטנה, מראש פחות מסתמכים על הרשתות הגדולות. יש לנו אתר שגם בשגרה משמש לקוחות לרכישת הספרים, כך שבימי הקורונה היה לנו קל מאוד להמשיך לתפעל אותו. שנית, כמעט איך שהתחיל המשבר, הייתה התגייסות הדדית של ההוצאות הקטנות. דורית תמיר מהוצאת תמיר ספרים יזמה סרטון שבו המו"לים קראו לתמוך ולקנות ישירות מההוצאות הקטנות.
להוצאת "פרדס" יש יתרון אדיר כיוון שהספרים שלנו מודפסים "אין האוס", כלומר להוצאה יש בית דפוס משלה. למעשה, ברגע שהחנויות סגרו את השערים ולעומת זאת גבר הרצון לקרוא, אנשים מצאו את האלטרנטיבות שלהם. הם קונים ישירות מאתר ההוצאה. ככה הם זוכים להנחות משמעותיות, תומכים בהוצאה וכולם מרוויחים.
אנשים כותבים?
לי ממן: בהחלט. חוץ מזה שאני עורכת בהוצאה, אני גם מנחה סדנת כתיבת שירה של הליקון ואני חווה הרבה רצון לכתוב דווקא. המצב מאפשר בידוד מהרעשים החיצוניים. עברנו לזום, ואנשים ממשיכים להגיע למפגשים. זה לא שהתפנה זמן, פשוט המיקוד אחר. התכנסות פנימית.
בנוסף, שלוש פעמים בשבוע הליקון פותחים סדנאות כתיבה בזום שפתוחות לכולם ואנשים מגיעים בכל הגילאים והרמות וכותבים יחד. כל מנחה מביא את המיטב שלו, וכל מנחה מביא משהו שונה. אני יודעת על עוד מיזמים פעילים ואנשים מגיעים אליהם ומשתתפים. בתקופת הקורונה, אנשים נכנסו למצב התכנסות ופנויים לקרוא ולכתוב. יש אי וודאות שהכתיבה מארגנת מחדש.
ומה יהיה עם שבוע הספר?
לי ממן: שבוע הספר – משוכה שעוד לפנינו. מן הסתם הוא לא יתקיים במתכונת הרגילה וזה חבל, כי זאת ההזדמנות שלנו מידי שנה לפגוש את קהל הקוראים, לקבל תגובות. זה ממלא אותנו בתחושות טובות וזה דלק לכל השנה. זה יהיה מאוד חסר השנה. אנחנו רוצים להחיות את זה אחרת. עדיין חושבים מה ואיך לעשות. גילינו מחדש את הזום והוא פותח כיוונים חדשים, מאפשר דברים אחרים. אני מקווה שגם בשבוע הספר יהיה אירועים מקוונים. מה שעושים, נעשה גם הפעם, אבל במגבלות הקיימות והכי טוב שאפשר.
אחד הכותבים המוכרים בזירה החיפאית שיצא לאור במסגרת ההוצאה הוא סגן ראש העיר ומחזיק תיק התרבות דובי חיון. יש לכם אג'נדה מסוימת כהוצאה חיפאית?
לי ממן: לא. אין לנו אג'נדה להוציא דווקא חיפאים. הקריטריון המרכזי הוא איכות הטקסטים. אבל אנחנו בהחלט רואים בעצמנו הוצאה חיפאית – הרוב המוחלט של עובדי ההוצאה הם חיפאים, ומאד חשוב לנו שקהל הקוראים החיפאי יכיר אותנו.
אנחנו מאוד שמחים להביא ספרות שהיא קצת אחרת, וחלק מהשאיפה הזו היא להוציא ספרים שמביאים גם זווית אחרת. אני מאמינה שלחיפאים ובכלל בפריפריה יש זווית הסתכלות אחרת. למשל, לא מזמן נחתם אצלנו חוזה להוצאת ספר שיריו הראשון של דותן ברום, פעיל חברתי חיפאי בקהילת הלהט"ב שגם זכה בפרס משרד התרבות לספר ביכורים.
אנחנו נשמח מאוד שתהיה מודעות בחיפה, לכך שיש כאן הוצאה לאור שפעילה. השנה אנחנו חוגגים 20 שנה וזה מדהים. את ההוצאה הקים מי שמשמש בה מו"ל עד היום – דוד גוטסמן – בהתחלה במשרד קטן ברחוב מסדה, והיום אנחנו יושבים בעיר התחתית, וזה מדהים לעבוד מכאן, ואין לי ספק שההשפעה של המרחב החיפאי ניכרת.
אני יודעת שאת לא נביאה, אבל איך לדעתך הקורונה תשפיע על שוק הספרים?
לי ממן: בהתחלה כשהתחיל המשבר חשבתי שברגע אנשים ייצאו ותוך יומיים כולנו חוזרים להיות וורקוהליים. עכשיו לא יודעת. זה נמשך המון זמן ואני רוצה להאמין שהרגלי כתיבה והקריאה שנובעים מההתכנסות שחווינו ישארו גם אחרי התקופה הזו.
אני מאמינה שנצליח לקיים את עצמנו במרחבים שהם מעבר לתפקוד היומיומי והשגרה האוטומטית. אני מאמינה שברווח הזה – שמאפשרת את האינטרוספקציה וגם את המבט החיצוני על הדברים – בדיוק שם נכנסת הספרות. שוק הקריאה צמח, יש קהל והטכנולוגיה בימים האלה דווקא מסייעת לחיבור בין אנשים.
אני מאוד מקווה שמשהו בחיבור אל הדופק הפנימי ימשיך. אני גם מאמינה שכל העניין של תנועת ההאטה יפרח, החשיבות העצומה של הורדת הקצב על כל מה שהיא מאפשר
נאחל להוצאת פרדס הצלחה והמשך פריחה ותודה על האופטימיות.
לי ממן, ראיון נהדר, עבודה נהדרת. אחולים להמון הצלחה להוצאת פרדס בתקופה מאתגרת כזאת. אתם ראויים.
אלופים!
ראיון מעניין מאוד עם לי ממן,עורכת ראשית בהוצאת פרדס בחיפה.תודה גם לגל אלגר שראינה את לי ממן.
מקווה כי מצב הספרים משתפר.מקוה לטוב.תודה לסגן ראש העיר חיפה מר דובי חיון,על עזרתו בעניין הזה.מגיע מילה טובה ללי ממן,על תרומתכם הרבה.יישר כוח.
מקווה כי מצב הספרים משתפר.מקוה לטוב.תודה לסגן ראש העיר חיפה מר דובי חיון,על עזרתו בעניין הזה.
פרגנים לדוד גוטסמן. ומזל טוב לגלי על הכניסה החלקה לחי פה