"אפוקליפסה" – יום כדור הארץ | טור דעה • יעל בר כהן

היום, (רביעי 22/04/20), מצוין בישראל ובעולם יום כדור הארץ ה-50 במספר, מטרתו לסייע בהעלאת המודעות ליכולתנו לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלנו ככל הניתן.

יעל בר כהן, ישראל נגד משלוחים חיים.

המונח "אפוקליפסה" שגור עמוק בלקסיקון של כל אחד מאיתנו כבר שבועות ארוכים. מאז שהתבשרנו על מר גורלנו וכאנקדוטת הצפרדע המתבשלת מצאנו עצמנו ספונים בבתים, כדור הארץ אמנם זכה בצמצום בפליטות גזי החממה, אבל אל לנו לטעות ולחשוב שאנחנו את שלנו עשינו. השינויים באורח חיינו שעלינו לאמץ לא מסתכמים בצמצום נסיעות, בביטולי טיסות או בויתור על כלים חד פעמיים – אם אנו רוצים לתת סיכוי לדורות הבאים, עלינו לשים סוף להשמדת מאות מיליוני בעלי חיים מדי יום. וכן, זה בידיים שלנו.

בניסיון לענות על הביקוש ולהוזיל את מחיר הבשר הטרי לצרכן הישראלי, מתקיים יבוא של עשרות אלפי בעלי חיים מדי שנה מאוסטרליה ומאירופה לישראל.

המשלוחים החיים היא פרקטיקה תעשייתית בה עגלים וטלאים צעירים מושטים באניות בעודם בחיים ונסחרים בין מדינות למטרות פיטום ושחיטה. לכל אורך הדרך נתונים העגלים והטלאים בתנאים קשים ביותר.

הם מועמסים על משאיות ומשם מועברים לאניות להפלגה ארוכה אל מדינת היעד. הובלת בעלי חיים כאילו היו סחורה דוממת גורמת להם סבל רב בשל ההפרדה מאמותיהם, האלימות המכוונת מצד צוות האניות, העדר תנאים נאותים, שינויי מזג אוויר קיצוניים, סניטציה ירודה וצפיפות גבוהה. לישראל מגיעים למעלה מחצי מיליון בעלי חיים בשנה, והמספר ממשיך לעלות.

על מנת להכיר מקרוב את פרקטיקת המשלוחים החיים והשלכותיה על כדור הארץ, סקרנו עבורכם שלושה היבטים של טביעת הרגל האקולוגית שביכולתנו לצמצם על ידי מעבר לתזונה צמחית וביטול המשלוחים החיים: זיהום אוויר, זיהום מים ומחלות.

זיהום אוויר

אומנם חיות הבר זוכות כעת לעדנה זמנית עקב הקורונה שבאופן אירוני סגרה את בני האדם בקופסאות ושחררה עבורם מרחבים חדשים, אבל מצבן של חיות המשק נשאר זהה מאז פרוץ המגיפה ואף החמיר. המגפה לא מעכבת את הגעת הגיהנום השט אפילו לשנייה, ואניות המסע ממשיכות להגיע לחופי ישראל בהמוניהן, מה שגורם בין היתר לזיהום אוויר רב.

האניות הקטנות ביותר שורפות כעשרה טון דלק מדי יום במסעות הנמשכים 5-12 יום. האניות הגדולות שורפות כ-80 טון דלק מדי יום, במסעות שעלולים לקחת עד 18 יום (במידה ולא חוו תקלות טכניות).

בכל האניות המובילות עגלים וטלאים לישראל ישנם סיפונים סגורים ללא אוורור טבעי. על מנת להשאיר את העגלים והטלאים בחיים, מופעלים כל הזמן מאווררי ענק בסיפונים התחתונים. בשל כך, גם כאשר עוגנות האניות בנמל או בקרבתו, דבר שיכול לארוך גם מספר ימים, לעולם לא כבים מנועי האניה ולמעשה ממשיכים לפעול באופן רציף.

זיהום מים

זיהום מים הוא מצב שבו ריכוזם של חומרים מסוימים אשר אינם מהווים חלק טבעי מתכולת המים עולה. כתוצאה מכך נפגעים תפקודי המערכת האקולוגית, יכולת הניצול של המים על ידי בני אדם, וכן הישרדות בעלי החיים והצמחים הימיים.

המשלוחים החיים מהווים בעיה אקולוגית בשני מישורים עיקריים של זיהום מים:

השלכת פגרים:
במהלך המסע ובשל תנאים קשים של צפיפות, מחנק, לחץ ושינוי הרגלי תזונה, בעלי חיים רבים, קרוב לודאי כי מאות בכל שנה, מוצאים את מותם במהלך המסע לישראל. על פי התקנות הישראליות אסורה הורדת פגרים בנמלי ישראל, וכדי לעקוף את האיסור מושלכים פגרים אלו בשלמותם מהאוניות בלב ים. מדי שנה נצפים בחופי ישראל עשרות עגלים וטלאים מתים, המשמשים עדות דוממת לזוועה שהתרחשה הרחק ממראית עין בטרם העגינה. בעלי חיים אלו, אשר ניתן לשער שהושלכו כי מתו ממחלות שהתפתחו במהלך המסע, מהווים זיהום בים ואף בחופים. 

על פי התקנות אסורה הורדת פגרים בנמלי ישראל, כדי לעקוף את האיסור מושלכים פגרים בלב ים. מוצ"ש האחרון 18.04.20 (צילום: ישראל נגד משלוחים חיים)

הזרמת ביוב מוגברת:
700 אלף בעלי חיים הגיעו לישראל בשנת 2019. על פי הערכת ארגון "ישראל נגד משלוחים חיים" בשנת 2019 נשטפו מהאניות כ-38,300 טון של שפכים לים התיכון – ים המוגדר כ"שטח מיוחד" בשל היותו אגן מים סגור בו תחלופת המים קטנה, בניגוד לאוקיינוסים. בנוסף נשפכו עוד כ-35,000 טון שפכים במסעות מאוסטרליה לישראל. כמויות אדירות אלו נשטפות לים בתוספת של טונות רבות של נסורת וקש, אותם יצועים של בעלי החיים אשר אמורים לספוג את צרכיהם.

מחלות

במהלך המסע, מצויים העגלים והטלאים הצעירים בצפיפות גבוהה כאשר הם מתבוססים בצרכיהם. בשל הסיכון למחלות מולעטים בעלי החיים בכמויות גבוהות של אנטיביוטיקה, לרוב שלא על ידי וטרינר (אין חובת נוכחות וטרינר במסעות מאירופה). את האנטיביוטיקה אנו כמובן פוגשים על הצלחת כשאנחנו אוכלים את בשרם. 

את האמור לעיל כתבה ד"ר לין סימפסון, וטרינרית אשר ליוותה קרוב ל-60 מסעות ארוכים מאוסטרליה: "רק ניחושים הם הבסיס למרבית הטיפולים בחיידקים. מה קורה אם מי שנותן לבעל החיים את התרופה הוא לא וטרינר מוסמך אלא חבר צוות באניה? אין די בכוונות טובות ללא הכשרה מתאימה ברוקחות, פתולוגיה ותוצאות הסיכונים שמייצרים ניחושים לא מלומדים."

הסכנות ממתן תרופות בצורה לא מידתית ועל ידי אנשים שאינם מקצועיים עלולה ליצור "חיידקי על", כלומר חיידקים המפתחים עמידות לאנטיביוטיקה.

דוגמא קונקרטית לכך היא שחפת הבקר. משנת 1999 ישראל הוגדרה כנקייה ממחלה זו, עד שנת 2017 – שבה המחלה חזרה. חשוב לציין כי בשנים האחרונות ישנו יבוא מסיבי ממדינות נגועות בשחפת הבקר כמו פורטוגל ורומניה.

וכפי שידוע לכולנו, גם נגיף הקורונה שמכה בעוצמה באנושות כולה ושיבש את אורחות חיינו לבלי היכר, זלג לבני האדם דרך בעל חיים שנאכל. אולי עכשיו זו ההזדמנות שלנו להתפקח מהאשליות, להפסיק להתעלם מהמערכת הסינרגית של כדור הארץ ולהבין את דחיפות השינוי התזונתי והמוסרי שעלינו לעשות.

יעל בר כהן, מפיקה בארגון ישראל נגד משלוחים חיים, צלמת ושותפה לפעילויות טבעוניות אקטיביסטיות.