הזמר עופר לוי בראיון לחי פה: על הקורונה, הופעות המרפסת, השידורים החיים והמשפחה בקריית אתא

עופר לוי זה שם שכולם מכירים. הוא גדל בקרית אתא, את ההופעות הראשונות שלו נתן במועדונים של המפרץ. בימי הקורונה הוא השלאגר הכי חם כרגע, והופעות המרפסת שלו הפכו להיות ויראליות ברחבי הפייסבוק. כעת הוא משחרר את הגירסא היפה שלו ל”בוקר יום ראשון”, שיר של פוליקר במקור.
צפו בראיון בלעדי ל”חי פה” ממי שלא מתרבה להתראיין בעת האחרונה.

עופר לוי בראיון לחי פה (מאת רועי הראבן)

בזמן שנכתבות השורות האלה יש וידאו ויראלי (300 אלף צפיות ויותר) בפייסבוק, בו שומעים הקלטה של עופר לוי מושמעת בקולי קולות בין מרפסאות מגדלי מגורים בחולון. התחושה היא אפוקליפטית. לוי מבקש לבטל את הגזירות שנפלו עלינו כעת משמיים (קרי: קורונה, למי שלא הבין). הקול עולה ומתנשא באוויר בין מגדלי המגורים הגבוהים.

עופר לוי הוא תופעה מדהימה. מידת ההשפעה שלו מאוד גדולה על ציבור מאוד גדול של מעריצים בישראל. ככה שכשהוא מפרסם פנייה ישירה אל ראש הממשלה בנימין נתניהו ביוטיוב, יש לשער שנתניהו מאזין למה שיש לו לאמר. רבים לא מבינים אותו, השילוב המרתק הזה שבין אדם רוחני לחילוניות צרופה בשנים האחרונות. הוא חזר בתשובה, הוא חזר בשאלה. כעת הוא שוב מתחזק. הוא חי את החיים הטובים, הצליח להגיע לקהל של מאות אלפי אנשים שרכשו את אלבומיו לאורך השנים, ועדיין כל הזמן נמשך החיפוש אחרי שירים חדשים וקהלים חדשים. זה מה שמביא אותו עכשיו לשיר של פוליקר, “בוקר יום ראשון”, ולחידוש הטרי טרי (לחצו על הוידאו בראש העמוד כדי להאזין לשיר במלואו, במסגרת המדור “קח תאכל תעצור בחיפה”, חדשות התרבות של חיפה, בשיתוף חי פה).

אפוקליפסה זה עכשיו?

עופר לוי: ” כן. קורונה זה כתר. וגם זה קורא-נא. קורא-נא. קוראים ל-השם עכשיו. קורא נא, קורא נא. הקדוש ברוך הוא קורא לנו. אם הוא קורא לנו פשוט שאנחנו קוראים לו, כי הקדוש ברוך הוא מתפעל … עכשיו, אנחנו מה עושים? מתפללים יותר מתמיד. אפילו ביחיד אני מתפלל יותר ממה שהייתי מתפלל פעם. לפני הקורונה אני לא הייתי מתפלל כמו היום. היום אני מתפלל כל יום, כל יום, 3 תפילות, בלי עין הרע. בוקר, צהריים וערב, וסופר העומר. היום 3 ימים לעומר עכשיו, ואוטוטו ייצאו הכוכבים בשעה 19:30, ייצא כוכבים, אנחנו סופרים בעומר, אסור להגיד כמה, רק לברכה”.

עופר לוי בהופעה (צילום באדיבות יחסי ציבור סיניה מזרחי EM)
עופר לוי בהופעה (צילום באדיבות יחסי ציבור סיניה מזרחי EM)

הווידאו הזה שלך בחולון, שרץ ברשתות החברתיות, הגיע לעוד מקומות בארץ, ואנשים השמיעו את זה בכל מקום.

לוי, “הפסקול הוא מלפני 26 שנים. בירושלים עמדתי ועשיתי מכל הלב, בשיא התמימות והפשטות, ושל הקדוש ברוך הוא, היו שמה בבניין בירושלים, אז בניין עם עמודים כזה ואז היו שם איזה 300 בחורים. ומשם התחילו להפיץ את ההקלטה הזאת לכל מיני מקומות. לקחו אותה המעריצים שלי, שאוהבים אותי מאוד, שמים רמקול במרפסת בירושלים ברמות, ברמת זאב, כל המקומות האלה, ומשמיעים רמקול מול הבני דודים שלנו, מפציצים. הם אומרים ‘אללה וואכבר’, משמיעים להם ‘שמע ישראל. הדבר הזה הגיע אפילו עד לאוסטרליה”.

וידאו – המופע ששודר לייב מהמרפסת של סופר יהודה – באדיבות B.Y הפקות

הופעות מרפסת ברשתות החבריות. זה מה שרץ עכשיו חזק.

“כן, אני פה בשביל לשמח את כולם. סופר יהודה הוא קרא לי ואמר, בוא תעשה, תשמח את עם ישראל דרך המרפסת שלי. עכשיו כל מי שמעוניין ורוצה לשמח את בני ישראל, מוזמן בזמן הטוב הזה, קורונה, לשמח את האנשים בבתים. שכולם יראו ביוטיוב. באינסטגרם. ומצלמות ונגנים והפקה שלמה, כל מי שמעוניין ויש לו יכולת להזמין, במקום ב – 90 אלף, 18 אלף שח. הכל צלמים, הגברה, הכל תאורה ונגנים. ועופר לוי!”.

כשהייתי חייל אז אנחנו מדברים על צפת, שנת 92, היינו שומעים אלבום שלך ושרים יחד איתך את השירים. עשינו את זה עשרות פעמים בבסיס שהייתי בו.

לוי, “איזה כיף לשמוע שגם ההקלטה שלי והשירים שעשיתי בזמנו גם נתנו כוח לאברכים ולבחורי ישיבות, כמו שיש חיל האוויר, כמו שיש שריון, כמו שיש גולני וצנחנים וחיל הים”

הצלחה פנומנאלית לכל הדעות. אבל הכל התחיל ממקום מאוד צנוע וקטן. מהבסטה של ניסים קסטות בהדר.

לוי, “ניסים היה ניסים לפני שהיה ניסים קסטות. ניסים זה חבר שלי מילדות. גדלנו יחד בחיפה בהדר. היינו מבלים ביחד בכרמל, היינו הולכים ביחד לבלות במועדונים. כמה שנים קדימה, אנחנו כבר אנשים מבוגרים, והוא פתח חנות קסטות ברחוב החלוץ שם בפינה”.

ליד השווארמות?

לוי, “ליד השווארמות. וכשיצאו הקלטות שלי בשנת 88′, ‘הקלפן’ ואחר כך ‘לא יכול בלעדיה’ ואז הוא פשוט היה קונה כמויות.הוא היה קונה-, לדוגמה קונה 20,000 קלטות מראש ומפיץ אותם בכל הארץ. הכל כי היינו חברים, והוא האמין בי. ניסים זה חבר בנפש, באמת אין הרבה כאלה, ניסים הוא נשמה, עד היום”.

עופר לוי נולד בקרית אתא להורים, חנה ומרדכי. ילד שביעי מתוך תשעה ילדים. בגיל 12 עבר לגור בקיבוץ איילון, מה שעיצב את דמותו באופן סיזיפי במיוחד. החיים היו לא קלים.

לוי, “היו לי חיים טובים ונהדרים, זה אני שיצרתי את כלהקושי, הייתי ילד סופר בעייתי”. את הקיבוץ הוא עזב אחרי תקופה כדי לעזור לאביו כלכלית. לשיר הוא שר כבר מגיל חמש וחצי. יעברו עוד כמה שנים טובות עד שיבין שלהיות זמר זה הייעוד שלו בחיים. שלושים שנה אחרי, לוי הוא מוסד בשמי הזמר המזרחי. אחותו חגית, מתגוררת עד היום בקריות, והייתה נשואה בעבר לזמר אבי טולדנו (ראו אייטם עליו כאן במדור). לוי הוא מוסד שרבים גדלו עליו, התחנכו על ברכי המוסיקה שלו, וההפקה המוסיקאלית שתמיד נעשתה ברף הפקה גבוה מאוד יחסית לז’אנר באופן כללי. ההופעות במועדונים היו תמיד חלק בלתי נפרד מהיום יום שלו. הוא נהנה להופיע עד היום, ועושה את זה ברצון ובחפץ לב גם בימי הקורונה במרפסות של חברים, באולפנים של תחנות שידור. היכן שרק ניתן.

יש איזה מועדון הופעות בולט שאתה זוכר לטובה מהילדות באזור המפרץ? הרי היית מרבה להופיע בסביבה, וממשיך להגיח לקריות עד עצם היום הזה.

“מועדון בחיפה? צלילי הבוזוקי במפרץ חיפה בואך צומת קרית אתא. הייתי בן 13, 14 כשהייתי ככה יוצא מהקיבוץ לחופשה. אז הייתי הולך לבלות עם האחים הקטנים שלי ועם הבני דודים. הייתי יוצא לבלות איתם. עכשיו זה לא שבחרתי להיות זמר. פשוט היו אומרים לי, ‘אתה עולה עכשיו לשיר לנו שני שירים, 4 שירים’. והיו זמרי הבית שם באזור, ונגנים מנגנים על בוזוקי, והיה מתופף והיה קלידן. הם ניגנו, ואני הייתי עולה לשיר, ומהרגע שהתחלתי לשיר, הקהל, הם לא רצו שאני ארד”.

ומתי הגיע השלב שידעת שזה מה שאתה הולך לעשות בחיים?

לוי, “אחרי הצבא או שאפילו עם הצבא ביחד. זה התחיל בצבא, הייתי בגולני רובאי 7, לוחם. כשזכרונו לברכה ג’קי מקייטן הזמין אותי להתארח אצלו על הבמה. הגענו לעכו לנופש, ואז ג’קי מקייטן נתן לנו הופעה, וניגנו שמה שירים, שרו קצת שירים של זוהר וכאלה. וצעקו לי בגדוד שמה, כל החבר’ה בגדוד צעקו ‘עופר, עופר, לבמה’, וג’קי לא הבין מה רוצים ממנו. ואני בא עם יכולות ודיוקים וניואנסים קטנים, הוא לא היה מוכן לזה. הרי אני שר על במות עוד מגיל שש. זה היה עד כדי כך שכשירדתי מהבמה אז הקהל עושה כפיים, כל החיילים, לא רוצים להפסיק, לא רוצים לתת לי לרדת. ואז הוא אמר לי על המדרגות של היכל התרבות בעכו, ‘אני עוד אקרא לך איתי לחתונות’.

זה במבטא שלו, של המקייטן, בוא נדמיין מבטא תימני.

לוי, “כן לגמרי במבטא תיימני. אז אני הסתובבתי אליו, אני אמרתי לו ‘אני עוד אני אקרא לך לחתונות’. וככה זה היה. מהר מאוד עקפתי אותו בסיבוב. אני לא אומר את זה מתוך יהורה, מהר מאוד נפתח לי שער והפכתי לזמר מאוד מצליח. אני בסך הכל צינור, צינור של בורא עולם. והכל נעשה תמיד בצניעות, בענווה”.

“בוקר יום ראשון 2020”

עכשיו עופר לוי, אחרי שנים ארוכות של קריירה מוצלחת, מוציא את “בוקר יום ראשון 2020”, זאת הגירסא שלו לשירו של יהודה פוליקר (את השיר תוכלו לשמוע בוידאו שבראש העמוד) עם מעט שיפוצים ומגע אישי שנתן לטקסט, הוא הוציא תחת ידיו שיר נעים מאוד לכל אוזן. הכינור מאוד דומיננטי בעיבוד הזה, שהוציא תחת ידו המעבד המוכשר ציקי זנתי.
כשאתה מגיע היום לחיפה, איפה אתה אוהב לשבת לאכול? אתה יודע, בתקופות כשהיו עוד מסעדות, עכשיו אין.

“מאז שחזרתי בתשובה אני נמנע לחלוטין ממסעדות”.

בוא נלך למקום טוב. אמא חנה מקרית אתא, מה הדבר הכי טעים שהיא היתה מכינה?

לוי, “אמא היתה עושה לי את הבמיה ואת השעועית הירוקה עם רוטב רימונים ואת הצ’אבי, את החמין, והאורז והסלט עם הכוסברה ועגבנייה, פלפל חריף ירוק ושום ושמן זית ולימון.
אין כמו אמא, לא היה ולא יהיה. אמא שלי הייתה באה עד המיטה בכל לילה פעמיים, מכסה אותי לראות שאני ישן טוב. זה מה שנתן לי את הכוח”

לסיום הפגישה הוירטואלית שלנו, ממרחקי הבידוד, אתה נמצא עכשיו בישוב אזור, מה נאחל לתושבי הקריות וחיפה?

לוי, “אני מאחל לכולנו בקריות ובחיפה ימים טובים, ימים של שקט שלום ובריאות בישראל וברחבי העולם. שתשמחו בימי הקרונה, כי הברכה באה לאלו שמברכים. אמן ואמן. הרבה תודה לסיניה מזרחי שיצרה את החיבור הזה עם האזור שגדלתי בו. אני מאוד שמח להתארח בחי פה. הרבה תודה לך, רועי, ותקשיבו ל’בוקר יום ראשון’ זה שיר באמת שהשקענו בו את נשמה, אני וציקי זנתי המעבד. הכל בשביל לעשות טוב למאזינים, וזה לא מובן מאליו”.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

3 תגובות
  1. שרית פוליקר שוסטין אמר/ה

    מקסים רועי, הראת לנו את עופר בפן האישי ומקצועי שלו (עבר/הווה) בהצלחה בהמשך הדרך, אתה עושה עבודה נפלאה!

    1. TROY אמר/ה

      תודה רבה שרית 🙂

  2. ישראל בן ציון אמר/ה

    האומן הגדול בעולם