ערים גדולות בימי קורונה
כמי שבאה מעולם העירוניות – ימים אלה מעלים שאלות על עירוניות ותפקיד הרשויות… מגיפת הקורונה הציבה מראה שמחזקת את התפישה שלרשויות המקומיות תפקיד עצום וחשוב בחיי היום יום של התושבים. הם הגורם הקרוב ביותר למיליוני התושבים, ועם זאת רשויות לא בהכרח יודעות לטפל במצב החירום שלפנינו. מחלקות רווחה הן בדרך כלל מחלקות חלשות, עובדי הניקיון בתחתית הסולם וכך הדברים שכיום הם מהחשובים ביותר, נמצאים במקום חלש.
חשיבותה של הרשות המקומית
כשהתכנון העירוני הנוכחי מפריד למרכזי קניות עצומים ומצמצם את המסחר המקומי – שכונתי, אנחנו רואים בעיה בימים אלה של בידוד וניתוק.
כאן נשאלות שאלות:
מהם הכלים של הרשות המקומית לסייע לבעלי עסקים מקומיים?
מהם הכלים של הרשות המקומית לתמוך בהיקפים נרחבים בתנאי ריחוק ובידוד?
מתנדבים בחזית
בחיפה יש ראש עיר שטוענת שוועדי שכונות לא חשובים, דווקא היום רואים באופן מובהק את החשיבות העצומה של מתנדבים, של ארגוני חברה אזרחית. כל הגורמים הללו, שנכון, לא בהכרח נבחרו בבחירות, אבל עושים יום יום כל השנה למען התושבים, בודקים צרכים, נמצאים עם יד על הדופק. הם היום בחזית.
המחלקה לאחריות משותפת
בחיפה יש מחלקה ייחודית שזוכה להכרה בקנ"מ ארצי. המחלקה לאחריות משותפת שהוקמה בקדנציה הקודמת, על ידי חבר מועצת העיר בועז גור. מחלקה שרואה ערך וחשיבות בבניית כח קהילתי מקומי משותף.
אני קוראת מכאן להפעלה של המחלקה הזו, בכוחות מחוזקים, כך שתוכל לפעול באופן מסונכרן עם ארגוני החברה האזרחית בעיר וגם עם ועדי השכונות.
מה אני התושב עושה
ימי הקורונה מאתגרים מאד. מה עושים בעצם בתקופה הזו? עם עצמנו עם אחרים?
ימי הבידוד מחייבים אותנו לעצור, בתוך הרעש הגדול ולחשוב. מה חשוב? מה זה חיוני?
יש לנו דאגות כלכליות הולכות וגוברות. יש הורים בבית וילדים בצבא שכעת מרוחקים ומבודדים. נתר לנו להיות רגע עם עצמנו. אין ברירה. לגמרי עם עצמנו.
חוסן קהילתי
המושג "חוסן קהילתי" מקבל משמעות עכשווית. אנחנו נמצאים במרחב קהילתי כאוטי, מבולבל, מפוחד, אבוד. כל שכן נתפס כמסכן אותנו. בעלי מקצועות מתחום הטיפול, התמיכה. התקשורת הבינאישית יכולים לסייע רבות – כל אחד בדרכו.
אני בחרתי לחבור למיזם קאן.בידוד – מיזם התנדבותי שבא לסייע למשפחות באמצעות ליווי אנושי לייצר סדר יום חלופי בימים בהם השתבשה שגרת חיינו. יחד איתי עשרות מתנדבים מתחומים שונים.
כל אחד מאיתנו יכול לעשות משהו, למצוא משמעות ולקחת חלק במאמץ הקהילתי. לבדוק עם השכנים מה נשמע. לראות אם השכנה המבוגרת זקוקה לסיוע כלשהו. להתנדב ולתת שיעור או סיוע וירטואלי בתחום מסויים. ועוד…
החיבור של כולנו יחד, כרקמה אחת גדולה חוצה ימים ויבשות. אנחנו לא עם לבדד ישכון. אלא חלק משלם גדול. וככזה נקום או ניפול.