רותם קניאס – "במו ידיי"
בין הסמטאות, השכונות הישנות ואזורי התעשייה נמצאים להם בעלי מלאכה שונים, כאלה שאנחנו לא פוגשים ביום יום, כאלה שגם אם נעבור לידם לא ניכנס..
הם האנשים הנעלמים, אלו שמאחורי הקלעים, אלו שבעוד 20 שנה כבר לא יהיו כאן. זה הסנדלר, התופרת, הנגר ועוד רבים שלא היינו חושבים עליהם כבעלי מקצוע, אלו בעלי מלאכת יד שנמחקים מהעולם בשל התפתחות הטכנולוגיה, אלו שהטכנולוגיה שוחקת את עבודתם, מוזילה את ערכם ופוגעת בהכנסה שלהם.
בפרויקט התכוונתי להראות שלאותם אנשים יש גורם שמחבר והוא פעולת הידיים, אנשים שמשתכרים מעבודת ידיהם, שללא הידיים לא יוכלו להתפרנס ולעבוד. העוסקים במקצועות אלו הם אנשים מבוגרים, מעל גיל 50, מעוטי אמצעים שהעבודה שלהם היא שמחזיקה אותם, אנשים הם אלו שלמדו את המקצוע עוד בנעוריהם כשלא ידעו לבחור את דרכם לבדם אלא הלכו אחרי הרצון בבית.
הפרויקט בא להראות שהטכנולוגיה מובילה לשינוי שהוא לא רק להתקדמות, אלא להיעלמות. היעלמות של אותם מקצועות ש"הצעירים" לא לומדים, אותם מקצועות שהאבות והסבים שלנו עסקו בהם.
הפרויקט מציג את העבודה הפיזית הקשה שאותם אנשים עושים , אנשים שאנחנו לא רואים בכל יום, אותם מקצועות שאנחנו לא חושבים עליהם בחיי היום יום שלנו ולהראות את העבודה שלהם, להראות כמה הם שונים מעורכי הדין ,אנשי היי טק ובעלי המשרות המשרדיות. בעצם כך להעצים ולהבליט אותם ממקומם מאחורי הקלעים אל הבמה המרכזית, לתת להם כבוד הראוי להם ולהנציח את העבודות האלה שכנראה לא ישארו עוד שנים רבות כאן.
לא ניתן להגיב