שני הוריי נולדו בקיבוץ ורוב משפחתי חיה שם. מרבית מחופשותיי עוברות במרחב הקיבוצי אצל סבא וסבתא. מה שאני אוהב ושמושך אותי בקיבוץ הוא ההתחברות לטבע של תושביי המקום, העצים, המדשאות, השדות והחיות.
למרות שהיום, בקיבוץ המודרני, חיי היום יום אינם רחוקים כל כך מחיי היום יום של העירוניים, עדיין כמתבונן עירוני קיים השוני.
ניסיתי להתמקד בתצלומיי בדברים שאין בעיר ובדברים שבהם הקיבוץ מאופיין כגון: הרפת, האורווה, שבילי האופניים והנהר הסמוך לקיבוץ.
אני מאמין שבתצלומיי הצלחתי להציג את אנשיי הקיבוץ במקום שאליו הם שייכים, במקום הטבעי ביותר שלהם, במקום שבו הם לא מושפעים מהתעשייה ומהמודרניות: בטבע ובשטחים הפתוחים.
לא ניתן להגיב