למרות ירידה של שלושה מקומות משנה שעברה, חיפה עדיין מוצבת בצמרת טבלת מדד החופש העירוני בכל הנוגע לפלורליזם חילוני וחופש במרחב הציבורי.
בעוד שחוקי המדינה והסדר הסטטוס קוו קובעים כללים וקווים מנחים בכל הנוגע ליחסי הציבור הדתי והחילוני בישראל, "מדד החופש העירוני", המפורסם זו השנה השנייה על ידי התנועה החברתית "ישראל חופשית", מבקש לבחון את מידת החופש שמאפשרות 24 ערים גדולות בפריסה ארצית, ולחשוף את כוחם ומידת השפעתם של ראשי ערים ואנשי מועצת העיר על סדר היום הציבורי, כמו גם את מידת האכיפה של חופש זה ברמה המוניציפלית.
לצורך הכנת הדו"ח נבדקו לעומק מספר סוגיות מרכזיות, שבהן יש להנהגה המוניציפלית יכולת להשפיע, לקחת אחריות ולעצב את חיי התושבים בעיקר בכיוון החילוני, כלומר "פירוש מחדש" של כללי הסטטוס קוו והתאמתו למציאות המשתנה.
תחבורה ציבורית בשבת
לאחר שבשנת 2018 חיפה מוקמה במקום השלישי, ירידתה בדירוג אינה נובעת משינוי קיצוני במדיניות כלפי הציבור החילוני, אלא מזינוק מעלה של הרצליה ורמת גן, המפעילות את קווי תחבורה ציבורית בשבת כחלק ממסגרת "נעים בסופ"ש" שהחל מחודש נובמבר האחרון. ואכן, נושא התחבורה הציבורית מהווה את הגורם המשמעותי ביותר בשקלול הציונים במדד החופש. לגבי חיפה נכתב כי ישנה תחבורה ציבורית באוטובוסים ובמטרונית של אגד בצירים הראשיים, יש מוניות שירות בינעירוניות ובחלקים מהעיר. הכרמלית מושבתת בשבת, וגם הרכבלית שתנוע מהצ'ק פוסט לכרמל לא צפויה לפעול בשבת. הפעלת הכרמלית והרכבלית בשבת לא עלתה לדיון במועצת העיר.
פתיחת עסקים בחיפה בשבת
גם נושא המסחר בשבת היה על סדר היום הציבורי בשנתיים האחרונות עם ייסודו של "חוק המרכולים", עם זאת, אין איסור גורף על פתיחת עסקים בשבת, והחוק מתיר לרשויות המקומיות להחליט על איסור הפעלת עסקים בימי שבת ובימי מנוחה. תחת סעיף זה חיפה נמצאת בחלק התחתון של הרשימה, מאחר והחוק אוסר על פתיחת חנויות ובתי עינוגים בשבת, אך מחריג את מי שאינו יהודי. אולם, בפועל בתי עינוגים ומסעדות פועלים ברחבי העיר, מסחר מתקיים רק באזורים עם רוב שאינו יהודי, ובתי קולנוע פועלים בקניונים בפאתי העיר.
קהילת הלהט"ב בחיפה
מצעד הגאווה מתקיים בחיפה מאז שנת 2007. לאחרונה נוספו ערים רבות לרשימה, ביניהן אשדוד, הרצליה, חדרה ופתח תקווה. העירייה תומכת באירועי גאווה בעיר, תומכת בבית הקהילות וגם בפעילות מקומית של ארגון איגי. עם זאת, בחודש אוגוסט השנה פרצה סערה כאשר ראשת העירייה, עינת קליש-רותם, החליטה לאסור על עובדי העירייה להציג כל סממן זהות שאינו מסמלי המדינה, לרבות דגל הגאווה. צעד שהוביל להפגנות ולמחאות מול בניין העירייה.
תקציבי דת בחיפה
מועצה דתית עירונית מתוקצבת על ידי העירייה והמשרד לשירותי דת, ונוסף על כך, מייחדת כל רשות מקומית תקציבים גם ל"תרבות יהודית או תורנית". בקטגוריה זו נבדק שיעור תקציבי הדת העירוני, כלומר העברות הכספים למועצה דתית ולתרבות תורנית ביחס לתקציב הכללי של העיר. במקרה זה חיפה נמצאת בחלק העליון, כאשר שיעור תקציבי הדת ביחס לתקציב העיר הכללי הוא 0.57%.
נושאים נוספים שנבדקו וממצבים את חיפה בראש הרשימה הם פלורליזם דתי – בחיפה יש קהילת רפורמית פעילה בשם "אוהל אברהם" המקבלת מבנה מהעירייה וכן קהילה קונסרבטיבית פעילה – קהילת "מוריה".
כמו כן ניתן לקיים קבורה אזרחית לתושבי חיפה.
פיקוח על החינוך הלא פורמאלי
יחד עם הנושאים המבליטים את חיפה במדד החופש, ישנם סעיפים בהם היא נחשבת "פחות מתקדמת" מהערים האחרות. בכל הנוגע לנושא כניסת עמותות שונות לתחומי מוסדות החינוך הממלכתיים, נבדק האם העירייה מפקחת על כל התכנים המועברים לתלמידי מוסדות החינוך שבשטחה (רשמיים ולא רשמיים) על ידי אישים או ארגונים שאינם עובדי המוסד. מלבד ארבע ערים בלבד, כל העיריות, כולל חיפה, הצהירו כי אינן מפקחות על כניסת עמותות דתיות למוסדות חינוך מפני שלטענתן הפיקוח באחריות משרד החינוך.
פרמטר נוסף בו קיבלה ציון נמוך הוא בנוגע לנוהל אירועים בהפרדה, שכן חיפה הצהירה העירייה הצהירה כי היא פועלת על פי ההנחיות של היועמ"ש, ואין נוהל שאוסר או מגביל הפרדה מגדרית באירועים שהיא עורכת.
חופשיים להחליט?
כיאה לעיר בעלת מגוון רחב של סוגי אוכלוסיה, חיפה מציגה ליברליות מסוימת בכל הנוגע לצרכי התושבים ויחד עם זאת, בנושאים שונים, השמרנות וההתחשבות במסורת היא עדיין חלק המדרך בה פועלת העירייה. אם תשאלו את מפיקי "מדד החופש העירוני", הציבור הוא זה שיקבע את אופייה של העיר בשנים הקרובות.
'ישראל חופשית' מאמינה שאורחות החיים המשותפים לכולנו צריכים להיקבע באופן תדיר ודמוקרטי על ידי הציבור תוך התייחסות למציאות המשתנה", אומר אורי קידר, מנכ"ל התנועה, בראיון מיוחד לחי פה:
"בכל הכבוד הראוי, הסדרים בני 70 שנה הם לא משהו שצריך לקדש אותו מכאן ועד עולם, והמושג השחוק "סטטוס קוו" משמש מזמן כמטבע לשון פוליטי שבו כל צד מנסה להציג את המצב כראות עיניו.
אין שום הסכמה על מהות המושג ולכן אין שום סיבה להמשיך ולקדש אותו. אנחנו בהחלט בעד שינויים מתבקשים במצב הקיים, הציבור הישראלי כבר שם ואין שום סיבה שהמציאות לא תתאים את עצמה.
תנועת "ישראל חופשית", היא תנועה חברתית שהוקמה בשנת 2009 במטרה לשנות את מערכת היחסים בין הדת למדינה, להגביר את הפלורליזם החילוני ולכונן חברה חופשית ודמוקרטית יותר. כבר עם הצגתו לראשונה של מדד החופש ב-2018, הרגישו בכירי התנועה כי ישנה התעוררות ושינוי מדיניות במספר גדול של ערים.
עם השקתו של המדד עמדה לנגד עינינו מטרה אחת ברורה: להראות לציבור שמנהיגות מקומית יכולה, צריכה וחייבת להשפיע על אורחות חייו בסוגיות השונות שבהן לרשות המקומית יש סמכות מלאה, מוסיף קידר. "לשמחתנו, בסוף 2019 הנקודה הזו כבר ברורה לכל, ומנהיגים מקומיים לא יכולים יותר להאשים את הממשלה בכך שהם לא מקדמים מדיניות בעירם בסוגיות השונות שאותן הצגנו במדד. אנחנו שמחים ומתרגשים לראות את התגובות הרבות שמגיעות אלינו כל יום לגבי ערים שונות ומיקומן במדד, והגיע הזמן שנוודא שראשי הערים והנציגות והנציגים השונים במועצות הערים לא מתחבאים מאחורי סיסמאות, משנים את המדיניות במקום הטעון שינוי ועומדים מאחורי מדיניות שבה הם מאמינים."
חיפה היתה מאז ומתמיד אדומה וזאת תודות לאבא חושי.מאז הרכב האוכלסיה השתנה ולכן הפכה לחילונית פחות.במועצת העיר יש לדתיים יותר כוח ויכולים לכפות על החילונים את רצונם.לסגור רחובות בשבת ולאסור על פתיחת קניונים.
אם רוב חברי העירייה דתיים, זה מעיד על מצב האוכלוסייה כיום , ובכללי זו תנועה שמעודדת כפייה חילונית בכל מדינת ישראל.
אשקרה יש תנועה שהחזון שלה זה לחלן את מדינת ישראל… זה לא כ"כ הכלה זה יותר כפייה חילונית…
מעניין מה תהיה התגובה של הרוצים שהאזרחים ישפיעו כאשר האוכלוסיה הדתית תגדל.?