טקס לזכרו של פיראס יאסין, שנהרג באתר בנייה בנווה שאנן נערך היום 24/04/19

היום, ד', 24/4/2019, נערך טקס לזכרו של פועל הבניין פיראס יאסין ז"ל, שנהרג ביום שני השבוע באתר בנייה ברחוב פרץ מרקיש בנווה שאנן.
עידן, רכז המרכז לצדק חברתי בחיפה, מסר לחי פה: ״המוות של פיראס הוא מוות מיותר שנובע מהפקרות בטיחותית באתרי בנייה ואוזלת יד של הרשויות השונות.

תושבים, פעילים מהמרכז לצדק חברתי בחיפה וחברי קיבוץ המחנכים של השומר הצעיר בעיר הגיעו היום לאתר הבנייה ברחוב פרץ מרקיש בנווה שאנן בו נהרג ביום שני פיראס יאסין ז"ל מהכפר עראבה, על מנת לכבד את זכרו ולקרוא להתעוררות ציבורית במחדל המתמשך, שבו מדי שנה נהרגים באתרי בנייה בארץ עשרות רבות של פועלים.

ביום שני בצהריים (22/04/19) נהרג פיראס יאסין בן ה-28 בתאונת בנייה באתר בנייה בנווה שאנן, כאשר פיגום קרס וקבר אותו תחתיו. מותו נקבע במקום. פיראס הוא ההרוג ה-14 מתחילת שנת 2019 בתאונות בנייה. פיראס הוא הפועל הרביעי מעראבה שנהרג מתחילת שנה, הוא הותיר אחריו אישה הרה.

עידן, רכז המרכז לצדק חברתי בחיפה:

״המוות של פיראס הוא מוות מיותר שנובע מהפקרות בטיחותית באתרי בנייה ואוזלת יד של הרשויות השונות. אנחנו כתושבי ישראל וחיפה לא יכולים לשבת בשקט במחשבה שאנחנו כמדינה לא שמים את חיי האדם במרכז ואולי אפילו שמים אותם בסדר עדיפות האחרון אחרי תשואה כספית של קבלנים ויזמים. אנחנו דורשים מהממשלה להתייחס לפועלים כשווים ולאפשר להם לעבוד בבטחה וגם עיריית חיפה צריכה לתת כתף וליצור תכנית מניעה עירונית לגבות את הפועלים העובדים בשטחה״.

יש לציין כי משרד העבודה והרווחה שולח פקחים לאתרי בנייה בכל רחבי הארץ על מנת למצוא אתרי בנייה, שבהם העבודה מנוהלת בצורה לא בטיחותית וללא שמירה על נהלי העבודה. המטרה היא לסגור אתרי בנייה המסכנים את חייהם של הפועלים או להתריע על סכנות צפויות. מובן, שעבודה באתר בנייה עם כלים כבדים ועבודה בגובה רב היא עבודה מסוכנת מאוד, אבל אם מקפידים על נהלי העבודה ניתן לצמצם בצורה מאוד משמעותית את הסיכון ולשמור על חיי הפועלים. כמו בהרבה מאבקים, אחד הקשיים הוא סדר היום הציבורי והעובדה שמותם של הפועלים לא מעורר מספיק כעס בציבור הישראלי.
פעמים רבות בתקשורת מדובר "רק" על פועל באתר בנייה בעיר כזו או אחרת שנהרג וכמעט לא ניתן לדעת האם הוא היה בעל משפחה או בן כמה הוא היה. כל אדם במדינה, שקם בבוקר ויוצא לעבודה על מנת לפרנס את משפחתו ואת עצמו, צריך לעבוד בתנאים, שיבטיחו את חזרתו בסוף היום הביתה. אבל האדישות הציבורית והרווח של הקבלנים לכאורה הורגים את פועלי הבניין.