לפני כארבע שנים החליטו לסגור את בי"ס קישון ברחוב החשמל, בשל מיעוט תלמידים, ולאחדו עם בי"ס אחר.
הורים יצאו מייד למאבק כנגד סגירת בית הספר ובעיקר לא היו מעוניינים להתאחד עם בית הספר האחר, שנחשב בית ספר חלש. הובטח להם ע"י אנשי ועדת החינוך של עיריית חיפה שהם יוכלו לבחור להשתבץ בבתי ספר "למעלה" בנווה שאנן: בבתי ספר יזרעאליה, דינור, תל-חי. סביר להניח, שהיה מי שחשב לו שם בעירייה שבשנה ראשונה או שנייה תינתן למשפחות זכות הבחירה לאיזה בית ספר לשלוח את ילדיהם ועם הזמן תשכח ההבטחה והשיבוץ לבית הספר, שאליו לא רצו לשלוח את הילדים, יהיה עובדה קיימת.
שוחחתי השבוע עם אם מנווה יוסף, שהיתה שמחה לשלוח את ילדיה לבית ספר קישון אם לא היה נסגר. תחת זאת בחרה לשלוח את ילדיה לבי"ס "שערי-תורה" בחליסה, שהינו בי"ס דתי. האמא לא יכלה לומר לי אם בית הספר הינו ממלכתי דתי או חרדי דתי. היא שלחה לשם כי שמעה שבית הספר הזה יותר טוב מבית הספר החילוני שהם משוייכים אליו. הם אינם דתיים כלל וכלל ורוב ילדי הכיתה אינם דתיים. רבים מהם יוצאי מדינות חבר העמים. לשאלתי מדוע לא שלחה את הילדים לבתי הספר "שלמעלה" ענתה שרק משפחות שהיו מוכנות להיאבק על רישום הילדים לבתי הספר "למעלה" הצליחו לעשות זאת. להבטחה שניתנה עם סגירת בית הספר קישון שהם יוכלו בעתיד להשתבץ בכל בית ספר "מלמעלה" שיבחרו כבר אין שום שחר ואין קיום התחייבויות. אישה זו היא אישה עדינה ואין ביכולתה להיאבק ומה שהיא יכלה לעשות זה פשוט לרשום לבית ספר שערי תורה. הבן הבכור התלונן בפני שהוא צריך ללמוד שעורי נביאים ושעורי דת ומנהגים ותפילות הזרים לו מאוד. אבל אין לו ברירה כי בית ספר קישון, בית הספר הטבעי שבו היה אמור ללמוד לו נולד כמה שנים קודם לכן, נסגר בפניו וכיום אינו מיועד עבורו. מה לעשות שאמו לא טיפוס לוחמני והפיתרון הטוב ביותר שמצאה היה לשבצו בבית ספר שערי תורה?
הצליח להם לאלו בעירייה שהחליטו לסגור את בית בספר. בית ספר קישון נסגר, במקומו נפתח בית ספר לדתיים, ובמבחן הזמן ההורים אינם מרוצים. העירייה בראשות יהב וחבר מרעיו ידעה לפגוע באוכלוסייה קשת יום שאינה יודעת ואינה יכולה להיאבק וזרקה אותם לפתרונות שהם אינם מרוצים בהם. עצוב לשמוע שיש בחיפה ילדים שהולכים לבית הספר לא בכיף ורק מחכים שיעברו שש השנים של היסודי. כניעה לגורל של אוכלוסייה שנפלה קורבן להחלטות של אנשים חסרי רגישות שלא טובת הילד והמשפחה לנגד עיניהם.
סיפור דומה היה במקביל בבית ספר "מעלה הכרמל", שגם נסגר באותה השנה, למרות ההתנגדות והמחאות של ההורים. את בי"ס "מעלה הכרמל" ייעדו תחילה באופן תמוה ביותר כחלופה למלון שהיה אמור להיות בסיטי-סנטר, ובתואנה תמוהה להפליא שזהו מקום הולם יותר.
לא עוברות שנים רבות ואנו שומעים שבית הספר מיועד להימכר לבהאים (???).
לפני יותר מעשור, עם פתיחת הגנים הבהאים שמשתי כמדריכת קבוצות בגנים. היתה תחנת עצירה להסבר על הדת ועיקריה ואנשיה בין המקדש ובין החצר האחורית של בית ספר מעלה הכרמל. המבקרים נהנו להביט בילדים ששיחקו בכדור ולעיתים כדור שעף לגן הוחזר ע"י המבקרים. דת הבהאים דוגלת בחינוך לכול כערך עיקרי בדת ואני בטוחה שסייד עלי מוחמד, הוא הבאב הישן את שנתו הנצחית במקדש הבהאים, היה שמח לדעת שליד קברו יש חצר בית ספר בה נשמעות צהלות הילדים. עצוב גם להיווכח שבית הספר נסגר ועומד להימכר או שכבר נמכר לבהאים הדוגלים בחינוך כערך עליון. האם גם כאן נרקמה תכנית שבחלוף השנים אף אחד כבר לא יזכור את בית הספר וגם המלון כבר לא יהיה רלוונטי והמבנה יעבור לבהאים? הרי אף אחד לא היה מוכן לסגור בית ספר ומיד להעביר את מבנה בית הספר לבהאים, אבל במבחן התוצאה – זו התוצאה. האם התוצאה היתה מטרה שמאן דהוא הציב והזיז בסבלנות ובמשנה זהירות את מהלכי השחמט צעד אחר צעד בכל שנה ושנה עד שהמטרה הושגה?
כמה אנשים בוגרי בית הספר מתעצבנים שחצר ילדותם כבר לא קיימת. זה לא נעים לראות גן נעול, זה לא נעים לראות בית ספר נעול.
אף לא אחד בחיפה בעירייה של יהב חושב על תכנון רב שנים ואם התמעטו זמנית הילדים המבקרים בבית הספר, הרי שאין סיבה לסגור את בית הספר ויש לחכות לשנים בהם יגדל מספר הילדים שיגיעו לבית הספר. ולא דברתי על הסיבה מדוע פחת מספר הילדים בבית הספר…. ההורים של הילדים שהיו צריכים לאייש את ספסלי בית הספר הינם בסבירות גבוהה ביותר חלק מ-60,000 האנשים שאינם מתגוררים היום בחיפה והיו שמחים לשלוח את ילדיהם כדור המשך לאותו בית הספר ששנות ילדותם עברו בו בכיף ובאהבה.
יהב רע לילדי חיפה. יהב רע לחיפה.