צוות נועז של שישה ימאים מנוסים חצה את הים התיכון מקפריסין לחיפה, על גבי ספינת עץ קטנה שהיא למעשה שחזור (רפליקה) של ספינה יוונית מהמאה הרביעית לפני הספירה. ההפלגה שיחזרה את הפלגות הסחר מיוון לישראל לפני הספירה ובמהלכה נחקרו יכולות עתיקות של ניווט ושיוט בזויות שונות לרוח. אחת המסקנות מההפלגה היא כי לא ניתן להשיט ספינה, בעלת מפרש מרובע, מול הרוח בגלסים, כמו בספינה מודרנית ויש להסתמך באופן מוחלט על משטר הרוחות ויכולת חיזוי על פי תבניות מטאורולוגיות.
יוחאי פלצור, הסקיפר שהוביל את ההפלגה האתגרית, מספר לחי פה:
את ההפלגה הראשונה מישראל לקפריסין ביצענו כבר לפני חודש. יצאנו מהרצליה לפני ב-26 בנובמבר 2018. המטרה הייתה להוכיח כי ניתן לחצות את הים התיכון עם מפרש מרובע, תוך כדי התחשבות במשטר הרוחות. בהפלגה מערבה, נעזרנו ברוח המזרחית (השרקייה) האופיינית לחודש נובמבר. למעשה נעזרנו לגמרי בתחזית וכך הגענו תוך 72 שעות ללימסול שבקפריסין. מקפריסין חזרנו בטיסה לישראל, כאשר השארנו את הספינה במעגן בלימסול.
במעגן בלימסול עגנו לייד ספינה דומה, שהיא רפליקה יוונית שנקראת "קירנייה". היא שחזור של ספינה מהמאה השלישית לפני הספירה. הרפליקה שלנו, "מעגן מיכאל" היא מהמאה הרביעית לפני הספירה. היא רפליקה של ספינה יוונית שנמצאה טבועה מול חופי מעגן מיכאל ומכאן שמה.
הקדמונים נעזרו בתבניות מטאורולוגיות ונאלצו להפליג תמיד כשהרוח בגבם
הספינות המודרניות מסוגלות להפליג עם מפרשים נגד הרוח בזויות של 45 מעלות וכך הן מזגזגות מול הרוח ביעילות בשיטה הנקראת "גלסים". הפלגה מול רוח מתאפשרת בשל המפרשים המתקדמים שיוצרים עילוי, ממש כמו כנף מטוס. הקדמונים, לעומת זאת, נעזרו במפרש מרובע, שאין לו יכולת כזו. פלצור וצוותו ביצעו מדידות שונות שהוכיחו כי לא ניתן כלל "לחדד" מול הרוח ויש להפליג ברוח גבית כדי להגיע ליעד. הוכחה זו מביאה את פלצור למסקנה כי הקדמונים נעזרו באופן מוחלט בתבניות מטאורולוגיות. בהיעדר מחשבים לחיזוי הרוח, נאלצו הקדמונים לנחש את התחזית על פי תבניות, האופייניות לעונות השנה.
יוחאי פלצור מנתח את שיטת הקדמונים לחיזוי, על פי תבניות מטאורולוגיות:
"אנחנו מעריכים שהשייטים הקדמונים המתינו לאפריל לרוחות הצפוניות בים התיכון, כדי להפליג מיוון לישראל. בהפלגה זו מדדנו את זוויות ההפלגה של הספינה "מעגן מיכאל", ביחס לרוח והוכחנו כי למעשה השייטים לא יכלו לשוט נגד הרוח, אלא רק ברוח צד – גבית (רוח שמאה מאחור). לפיכך, הקדמונים נאלצו להסתמך על משטר הרוחות, לזהות תופעות מטאורולוגיות ולהתחשב בהן כאשר חצו את הים התיכון. למשל, השייטים היו צריכים לדעת כי לאחר שקע קפריסאי צפויה רוח מזרחית וניתן לשוט מערבה עם הרוח. זה מה שעשינו בהפלגה הראשונה. בקיץ, למשל, ניתן להפליג צפונה עם הרוח הדרומית מזרחית של הבוקר."
בהפלגה חזרה היה לחץ להחזיר את הספינה, כאשר היה ברור שמשטר הרוחות אינו מאפשר הפלגה חלקה ובטוחה. פלצור התייעץ עם מטאורולוג הצוות, דוד גל ויחד הם חיפשו חלון הזדמנות צר של ים שקט עם רוח מערבית קלה. המודלים הראו סיכון, מכיוון שביום רביעי, ה-26 בדצמבר, 2018, התקרבה סערה לחופי ישראל. יחד קיבלו החלטה שמנצלים חלון צר ויצאו לדרך מקפריסין.
פצור מספר לחי פה – ניצלנו חלון צר וזה הצליח במידה חלקית:
לנו נוצר חלון הזדמנות של רוח מערבית. יצאנו ביום ראשון בשעות הבוקר מלימסול והפלגנו במשך 24 שעות עם מפרש ברוח גבית קלה. הפלגנו במהירות ממוצעת של 3.5 קשרים. הצלחנו לעבור מאה מייל ואז הרוח השתנתה לרעתנו. החלון נסגר. בשלב הזה לכן נקשרנו לספינה המלווה ונגררנו 60 מייל לכיוון ישראל. בסה"כ הפלגנו 40 שעות.
"הרגשנו בקליפת אגוז"
הפלגה במשך מספר ימים בספינה פתוחה, ללא קבינה היא הפלגה בתנאים מאד קשים. אין איפה להסתתר. זה מזכיר לנו כי אבותינו השייטים היו אמיצים, עם פחות ידע תיאורטי והרבה ידע מעשי. אתה מרגיש בקליפת אגוז.
בדרך לקפריסין ליווה אותנו הסקיפר עודד שפירא עם צוותו, ביאכטה "תותי תו" מהרצליה. בדרך בחזרה מקפריסין ליוותה אותנו יאכטה אחרת: היאכטה "אושן 1" שיצאה לקפריסין ביום ו', לאחר הסערה. הוביל אותה הקפטן חיים שינער. הוא הגיע ללימסול ויצא אתנו בחזרה.
ישנו על מזרוני שטח, כמו בטירונות, לבושים עם בגדים ועלינו חגורת הצלה. ישנו עם שק שינה פתוח, כדי שאם יקרה משהו, נוכל לקפוץ למים. חששנו כל הזמן מה יקרה אם ניקלע לסערה ורוחות עזות, אבל עברנו בשלום.
צוות ההפלגה – אריות ים מנוסים:
הצוות הוא צוות של מתנדבים ששותפים לפרויקט הרפליקה, עד מתחילת הבנייה. חלקם אריות ים רציניים עם עשרות שנות ניסיון. "זהו הצוות המבוגר ביותר שהפליג בספינה יוונים בים התיכון. אין ספק ששברנו את השיא העולמי", מספר פלצור:
- יוחאי פלצור (58): סקיפר הספינה והצעיר בחבורה.
- זולו – רענן שפירא (72): חבל ילדות של פרופסור כהנוב, בוגר בית הספר לקציני ים בעכו, שירת בחיל הים, הקיף את העולם ביאכטה.
- דוד גל (72): מטאורולוג הקבוצה, הצטרף מאוחר יחסים לצוות. הוא יאכטונר ותיק אשר יצר את המודלים המתאימים לחציית הים התיכון.
- אבנר לנדאו (74): הצטרף לפרויקט הבנייה ללא ניסיון ימי (היה שיריונר).
- אלכס איפרמוב (61): צלם הפרויקט. הצטרף לבנייה כעולה חדש לארץ. הוא הגיע כנגר דרך משרד הקליטה.
- מלכישוע בן ענת (מלכי) (70): בוגר בית הספר לקציני ים בעכו. הפליג שנים רבות בצי הסוחר ועבד במחלקת הגוררות בנמל חיפה. הוא הפליג רק בדרך הלוך.
- י. (38): איש קבע בצוללות ונגר חובב שהשתתף בבניה של הספינה. י' השתתף בהפלגה בחזרה.
כעת הספינה עולה לחוף לשיפוצים.
