מעל מאה איש לקחו חלק הערב, מוצ"ש, 06/10/2018, בכנס שארגנה סיעת "מקומי בחיפה" בראשות בועז גור למועצת העיר חיפה. בכנס עלו על הבמה, בזה אחר זה, האנשים המובילים את הסיעה והציגו לקהל את משנתם.
רשימת מקומי בחיפה: 1. בועז גור, 2. שני אלוני, 3. אדהם עודה, 4. אבישי כפיר, 5. אלה אלכסנדרי, 6. איליה רביניאן, 7. לורן אזרד, 8. ג’אודת עודה, 9. מעין דותן, 10 ישראל בר דוד.
עו"ד בועז גור
בועז גור: כשהציעו לי עבודה במשרד עורכי דין בתל אביב, הסבירו לי שבמשרד עובדים "בשביל שעון הרולקס". כשהבנתי את זה, החלטתי שאני לא ממשיך שם.
הרגע הפוליטי הראשון של אדם, הוא הרגע הראשון שבו אתה רואה עוול ומחליט להתקומם נגדו. אצלי הרגע הזה היה כשנעמדתי מול טרקטורים, לפני יותר מ-20 שנה, כשהחלו לבנות את מגדלי חוף הכרמל.
בועז גור מספר: כשסיימתי את לימודי עריכת הדין, לאחר שזנחתי את הרעיון לעבוד בתל אביב, התחלתי לעבוד במשרד עורכי דין בחיפה. כאשר נכנסתי למשרד ופתחתי את החלון, ראיתי מול החלון שלי את בתי הזיקוק, עובדים "במלוא הדרם".
אז נודע לי כי בתי הזיקוק הגישו תכנית להתרחב. באותו רגע ניגשתי למנהל המשרד וביקשתי להגיש התנגדות בשם המשרד. מנהל המשרד ביקש שאסע לגייס מימון מהקיבוצים להתנגדות. נכנסתי לאוטו ויצאתי לגייס את תמיכת הקיבוצים ואת מימונם.
כך הצלחתי לגייס תמיכה להתנגדות. כשעמדתי מול עורכי הדין של בז"ן בהתנגדות, זה הזכיר לי את העמידה הראשונה שלי מול הטרקטור.
מאז חלפו 6 שנים… לפני 4 חודשים לקחתי את תפקיד יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה – חיפה. אותו איגוד שבעבר הרגשתי שהוא לא אתנו, הוא היום לגמרי אתנו.
לפני כשנתיים ספגתי איומים ממספר יזמים, אשר איימו עליי כי אם אקדם את המסמך המרסן את מדיניות תמ”א 38, הם יבואו איתי חשבון בבחירות. אני לא אוהב שמאיימים עליי, לכן, כאשר ספגתי את האיומים האלה, הודיתי להם וקיבלתי החלטה שאתמוך במסמך. רשימת מקומי בחיפה והקהל הענק שנמצא כאן הם יחד התשובה לאיומים הללו.
כשספגתי את האיומים האלה חשבתי לעצמי ואני שואל אתכם היום מה יקרה כאשר נהיה כוח גדול במועצה.
תארו לכם מה יקרה בחינוך, תארו לכם מה יקרה בתכנון עיר, תארו לכם שבכל שכונה בעיר הזאת יהיו המשאבים הנדרשים כדי לבנות את הקהילה שלה: שיהיה מתנ"ס, שתהיה פעילות קהילתית-שכונתית. תארו לכם מה יקרה אם כל עסק שייצור קשר עם העירייה יזכה ליחס של טיפול בצרכיו.
היום, כשאני רואה את התמיכה הרחבה בכנס הזה, אני מרגיש מאד גאה בכך שאתם איתי. עבורי זה לא מובן מאליו. ביחד אנחנו התשובה לאיומים שמתרחשים על העיר הזאת.
הגירה שלילית: 60 אחוז מהשכבה שלי עזבו את חיפה. המטרה שלנו היא שלכל אחד שנולד בחיפה תהיה האפשרות לגדול פה ולחיות פה.
אז איך מנצחים: אנחנו צריכים עשרת אלפים מצביעים שישימו פתק "מקומי בחיפה" בקלפי.
[bs-white-space]
אלה אלכסנדרי:
בעבר מנהלת קהילת חיפה בחברה להגנת הטבע. היום היא בתפקיד במכללת אורנים:
מעורבות ושותפות של הציבור בתהליכי תכנון, בונים בעבודה קשה. אנו ניצור פלטפורמות לשיתוף קהילות בכל מה שקשור במרקם האורבני. אני כאן כדי שהילדים שלי יישארו כאן.
[bs-white-space]
רותם אלכסנדרי
רותם אלכסנדרי – פעילה חברתית, סטודנטית להנדסת בניין בטכניון:
"הסטודנטים שמגיעים ללמוד בחיפה לא באים לגור בחיפה וזה חבל. החברים שלי לספסל הלימודים אינם תופסים את חיפה כעיר שנשארים בה לאחר הלימודים.
בחיפה יש בעיית נגישות – הסטודנטים מתקשים להגיע מהאוניברסיטאות למוקדי הבילוי.
בעיה נוספת היא תעסוקה: מרחב האפשרויות וההזדמנויות בחיפה הוא מצומצם
סטודנטים שמסיימים את לימודיהם מתקשים למצוא כאן עבודה ועוזבים.
אני בטוחה שתנועת מקומי בחיפה יפעלו כדי לשנות את המציאות הזאת וינגישו את העיר לתושבים."
[bs-white-space]
אבישי כפיר
אבישי כפיר הוא מנהל הסינמטק היוצא:
"אין צורך להסביר את הבעיות של העיר חיפה, מכיוון שכל הנוכחים כבר יודעים מה הן.
התחברתי לסיעת "מקומי בחיפה", כי אין כאן אף נדל"ניסט וכולם הגיעו לתנועה הזאת בהתנדבות ומתוך אהבה לעיר. שינוי אמיתי הוא שינוי שמתכוונים אליו. כל אחד מאתנו מתחייב לפעול למען שינוי אמיתי בתחומי התמחותו."
[bs-white-space]
שני אלוני
"כאן, בהדר, ניתן למצוא מכולת המוכרת בשבת בשר לא כשר, לידה קהילה חרדים וקהילה ערבית. אני, שהגעתי מירושליים, יודעת להעריך את הייחודיות של העיר הזאת, את האחווה המיוחדת שיש בה."
[bs-white-space]
אדהם עודה
אדהם עודה – מספר 3 במקומי בחיפה והצעיר בחבורה:
"בחיפה אין דו-קיום. בחיפה יש קיום אחד. לכל פתק שאתם משלשלים בקלפי עבור סיעת מקומי בחיפה יש הד, חזון, והחשוב מכל – תקווה. כשאחרים בוחרים ביאוש, אנו בוחרים בתקווה. כשאחרים משמרים את הקיים הרקוב, אנו מבטיחים תקווה וחזון
תקווה לכל תושבי חיפה, תוך שימור הפסיפס האנושי הקיים בחיפה והעצמתו."
[bs-white-space]
האם הכתבה עניינה אותך?