רובנו התנדבנו בנקודה כלשהי בחיינו: לועד כיתה, לעזור לילד חדש, לועד הבית, התנדבות בבית הספר, בתנועת הנוער, לועד הבית, לטפל בנפגעי אסונות טבע בצד השני של העולם, צעירים מתנדבים לשנת שירות, לניידות מגן דוד, מכבי אש, לטפל בילדים חסרי משפחה ועוד. אין סוף לנושאי ההתנדבויות.
על התנדבות: מדוע ולמה?
התנדבות היא למעשה היכולת להעניק מעצמך ולא לחכות לתמורה. לכאורה, בעולם כל כך חומרני, ממוקד בתועלת וביצירת רווחים אין מקום למצב כה פרדוכסלי בו אנשים מעניקים מעצמם ומזמנם ואינם מצפים לתשלום אלא מסתפקים בתמורה הרגשית ובעובדה שהם גורמים רווחה או הנאה לזולת.
אולם מסתבר, שהתנדבות היא צורך אנושי ומגיעה ממניעים המנותקים מציפייה לתשלום חומרי. אלו יכולים להיות מניעים אלטרואיסטים והרצון לגרום טוב לזולת, מניעים אידאולוגיים של הזדהות עם ערכים.
יש כמובן גם התנדבות אחרת הנובעת מרצון לסטאטוס ותגמול מקביל לתגמול חומרי ואת זה אנו יכולים לראות במיוחד בהתנדבות לדירקטוריונים והנהלות של חברות עירוניות או ארגונים יוקרתיים המציעים צמתי קשרים מעניינים שיכולים להיות ממנפים עבור מערכות האינטרסים של מי שמתנדב להיות בהן.
עמותות מפורסמות העורכות נשפים עבור מוביל דעת קהל, אינטראקציות חברתיות בהן ניתן להבחין בקלות כשרואים מי מגיע (שמות של מובילי דעת קהל, טייקונים ובעלי הון, פוליטיקאים, אנשי עסקים ושמות הנמצאים בכותרות באופן קבוע), המחובר לעמותות בהן יושבים אנשים בהנהלה ומה התהודה הציבורית שהם זוכים לה.
אולם אין ספק שכשמביטים ברוב המתנדבים המגיעים ממניעים לא יומרניים ניתן לראות שיש כאן יכולת נתינה והשתוקקות לחיבור לחיים פעילים, לחברה, לרצון לתרום למען רווחה והתפתחות אישית של אחרים הזקוקים לכך, ויש רבים אשר זכו בעבר לסיוע ממתנדבים ושמחים לגמול הלאה על ידי התנדבותם.
עמותת מעוף: גם עמותות זקוקות למידע הנכון
אני פוגשת את שרונה שנהר, המנהלת הנוכחית של עמותת מעוף בדירה ברחוב הפרחים המשמשת המשרד והמטה של העמותה. מה שנראה היום ממוסד ומתנהל כמו משרד סטנדרטי החל ביוזמה של אשה אחת לפני שנים רבות.
עמותת מעוף לשינוי חברתי הוקמה למעלה מ-30 שנה על ידי עולה חדשה מסקנדינביה אשר היוותה מודל בפני עצמה כמתנדבת ללא ליאות. לאחר שחלתה ונפטרה דשדשה העמותה עד שנכנסה לתמונה ארלט אדלר, דמות מוכרת ואימו של רון אדלר ז"ל אשר התאבד בגיל 19 והותיר שירים שכתב המעידים על נפש רגישה במיוחד שלא צלחה את סערות המציאות.
ארלט החליטה כי לא די בארגון התנדבותי שפועל בתחומים שונים, מתוך ראייה מרחיקת ראות החליטה להקים גוף מתאם בין ארגוני התנדבות שונים למרות שהמציאות היתה הרבה יותר דלה בעמותות התנדבות מאשר היום. החלטה שהוכיחה עצמה כנכונה, כי ככל שהמדינה הלכה והתפטרה ממחוייבותיה כלפיה אזרחים, הלכו ונכנסו לואקום שנותר עמותות אשר פעלו בשטחי רווחה ופעולה שונים.
העמותות פעלו תחת נורמות שונות ובאופן וולונטרי אולם ריבוי העמותות יצר מציאות אשר הכתיבה את הצורך בהתמקצעות ויצירת נורמות ניהוליות של העמותות וארגוני ההתנדבות.
כך נוצרו הכשרות אשר הנחו את המתנדבים וציידו אותם בארגז הכלים המותאם לעבודתם, הכשרות לניהול תחומי עיסוק כמו גיוס משאבים,ניהול מתנדבים, שיווק, אדמיניסטרציה ועוד. עמותת מעוף הלכה וגדלה אולם נקודת המפנה היתה במלחמת לבנון השניה.
נקודת המפנה היתה מיולי 2006, המלחמה שנחתה על העיר בבת אחת יצרה מצב חירום בו חוסר המוכנות האזרחי יצר מצב של מצוקה בקרב אוכלוסיה חסרת ישע כמו קשישים בודדים, עולים חדשים בודדים ואוכלוסיה מוחלשת אחרת, אשר לא ידעה איך ליצור קשר ולהשיג את הדברים הבסיסייים הנדרשים, נותרה ללא מידע כיצד להתגונן או אספקה שוטפת מאחר ואזרחים רבים עזבו את חיפה ומקומות רבים היו סגורים או לא פעלו כמו בשגרה. אזרחים שנשארו בעיר נחלצו לעזור ופעלו דרך עמותות שונות לאותה אוכלוסיה, בהבאת מצרכים ומזון לביתם, שירותי תרגום ומידע וכל צורך בסיסי בשעת חירום. למעשה ללא מתנדבים אלו אשר פעלו בשטח, קשה להבין כיצד חלקם היו מגיעים לידיעת סמכות כלשהי שהיתה מטפלת בהם או מביאה לידי רשויות הרווחה כי קיימת בעיה המצריכה טיפול חירום.
לאחר המלחמה הציעה שותפות חיפה בוסטון להחלץ לנושא ולהיות הגורם אשר יחבר בין ההתנדבות, הפתרונות והעירייה. עמותת מעוף נבחרה להיות העמותה אשר תקשר בין הארגונים והעמותות ובמהלך השנים שעברו, קידמה פרוייקטים אשר הכשירו תפקוד בזמני משבר וחירום והניחה את היסודות לניהול ממוסד כאשר גורם אחד מתאם בין כל עמותות ולבין העירייה ומייצר את הסדר ונורמות הפעולה המקצועיות.
מעבר לניהול מקצועי
בשלב זה נכנסה לתמונה מנהלת חדשה אשר לראשונה בתולדות העמותה עבדה תמורת שכר, יעל עבאדה אשר היתה במועצת העיר והחליפה את יפה פרץ ז"ל אשר הלכה לעולמה. ההחלטה להעסיק עובדת בשכר יצרה את המפנה במעמדה של העמותה ומיצבה אותה כעמותה מקצועית אשר מתפקדת כארגון גג המעניק לעמותות המתנדבים את הכלים, ההכשרה והכתובת לקבלת הכוונה מקצועית. שרונה מקבילה את הפעילות לארגון כמו התאחדות התעשיינים המשמשת בית לתעשיינים בכל דבר ודבר.
ההתמקצעות באה לידי ביטוי בכמה מישורים:
בעלי תפקידים-קורסי הכשרה בתחומי התנדבות.
תכנית אחמי"ם המאחדת נציגים משלושת המגזרים: עסקי ציבורי והמגזר ההתנדבות. הם נמצאים בשיתופי פעולה עם ארגונים מתחומים דומים בבוסטון, עורכים חילופי משלחות ולומדים מהמציאות של כל אחד מהמקומות. קורס זה הפך ללימודי המשך באוניברסיטת חיפה.
הכשרות אלו לא מתקיימות היום והן הופסקו בגלל חסר משאבים אולם עד כה הם הניבו 4 מחזורים ו-80 משתתפים, שיתופי פעולה וקשרים חברתיים ומקצועיים.
כך גם הוקמו אשכולות פעולה אשר עובדים סביב נושאים מסויימים: עולים, צעירים, ביטחון תזונתי, צרכים מיוחדים. העבודה מייצרת את המשך שיתופי הפעולה ופיתוחם.
כיום, הארגון משקיע משאבים בקידום ניהול מקצועי ושכלולו, כלים לגיוס משאבים בתרופות קשות של משבר כלכלי ומיעוט משאבים על פני ריבוי עמותות, וניהול יזמות עיסקית אשר יצרה את המגזר הרביעי בו לומדים יזמים להקים עסק הנשען על יצירת שיתופי פעולה ויזמויות עסיקיות עבור אוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים הפועלת ליצירת רווח והכנסות, עסק לכל דבר אשר מחבר בין אידאולוגיה חברתית ופלטפורמה כלכלית.
פעם בשנה נערך שבוע ההתנדבות בשיתוף רוח טובה של קרן אריסון ואז העיר מוצפת מתנדבים המבצעים פעולות התנדבות שונות.
העמותה עורכת כנסים ומזמינה אליהם מנהלי קשרי קהילה מחברות גדולות אשר הבינו מזמן כי נושא קשרי הקהילה חייב להיות חלק מפעילותן העיסקית ומעניק לה ערך מוסף בצד הפעילות העיסקית. חברה גדולה אינה יכולה לשבת בתוך עמה ולהתעלם מהחברה הסובבת אותה, והיום העניין הפך לנורמה בה חברות שמחות לחלוק את עוצמתן וההון האנושי שלהן עבור הקהילה ולעזור לנצרכים שבה להתקדם אם בתמיכה בתהליכים חברתיים, תרומת שיעורי עזר, קידום נושאי טכנולוגיה ומדע ועוד.
תכנית דגל של עמותת מעוף היא מעוף 3 שזוהי מעין מט"י של מתנדבים. שירותי ייעוץ מסובסדים ומיקצוע שירותים ותדמית של העמותות והארגונים.
השמה של מתנדבים אשר תעלה ליגה בקרוב כאשר תיכנס מערכת ממוחשבת שפיתחו סטודנטים ממכללת עמק יזרעאל.
המשבר הכלכלי והשפעתו על העמותות ומצב הרווחה בישראל
בתהליך מכרסם, איטי אך ברור, נושא הרווחה עבר כמעט כולו לידי עמותות שונות. העמותות נמצאות כיום במצב מאוד קשה עקב המשבר הכלכלי שיצר מיעוט תרומות של תורמים מקומיים ומחו"ל וקרנות שמצבן הפיננסי גם הוא אינו כבעבר. עמותות חלשות יותר קורסות ונסגרות וגם החזקות מתקשות כיום להחזיק מעמד. אם המגזר השלישי יקרוס, לא ברור מה יקרה עם כל הנצרכים להם שאינם מכירים כתובת אחרת מעבר לכתובת הקיימת היום בעמותה אליה הם פונים ובה הם נתמכים.
העמותות מחזיקות את עצמן בכל היבט. הרשויות הממלכתיות משתדלות למשוך ידיהן מנושא הרווחה ומשאירות אותו למתנדבים. הן אינן חלק מהגב הכלכלי או רוח גבית לעמותות השונות. למעשה תרומתן היא מצומצמת ונתונה לשיקולים שונים.
היבט מעניין ממנו נוטים להתעלם הוא כי העמותות הן ספק עבודה לכוחות מקצועיים שונים: עובדים סוציאליים, כוחות הוראה, אנשי אדמיניסטרציה, שיווק וניהול של עמותות. התפרקותן של העמותות תותיר מובטלים רבים ומחפשי עבודה.
במצב פרדוכסלי בו אנו רוצים לחשוב כי המדינה עומדת לימין אזרחיה במצבים המוגדרים מצבי רווחה, אנו מגלים כי מחוייבות המדינה התמעטה באופן מדאיג ומכעיס. העמותות והמגזר השלישי מספק תשובות כי אנשים מוכנים להיות תשובה עבור מי שזקוקים לכך אולם השאלה אם זו צריכה להיות התשובה והמדינה יכולה באמת להתנער ממחוייבותה.
ואם כבר זה מה שקרה, כיצד יוצרים בקרה ונורמות המייצרות התנהלות איכותית ולא ניצול הזדמנויות או ניהול כושל הממוטט גם את מעט התקווה? האם עמותות אלו צריכות להיות נתונות למצב כלכלי משתנה המערער את יציבותן או למסד את המגזר השלישי ולשאוף לעיגון נורמות ניהול וידע שוטף כולל שקיפות ואמות מידה ברורות.
עמותת מעוף מציגה את התשובות הללו בחיפה ומבקשת כי בתוקף מעמדה תקבל גם את התמיכה הראויה כמי שמחברת בין האנשים המעניקים מזמנם ומשאביהם לטובת החברה, במיוחד היכן שהרשויות בוחרות לא להתערב ולא לתת פתרונות.