בדרך בר־יהודה 24 ניצב מבנה תעשייתי בעל חזות יוצאת דופן. זהו אחד משני המבנים של מפעל הסיגריות שהקימה בחיפה חברת טבק ערבית. לימים נעשה המבנה חלק ממערך הפעילות של דובק בעיר ומכאן נגזר כינויו ״בניין דובק״.
מפעלם של קרמאן, דיק וסלטי
המבנה נבנה בראשית שנות ה־20 עבור חברת Karaman, Dick & Salti Ltd, שהקימו טאהר קרמאן, חסן דיק ופארה סלטי. החברה פעלה בחיפה ועסקה בייצור סיגריות.
טאהר קרמאן, ערבי מוסלמי המוכר לקוראים מכתבות קודמות, היה יזם ואיש ציבור בולט בעיר. הוא נבחר למועצת העיר בשנת 1931 ובשנת 1940 מונה לסגן ראש העיר. על חסן דיק ועל פארה סלטי ידוע לנו בשלב זה בעיקר כי היו שותפים במפעל.
דו״ח ממשלתי בריטי משנת 1930 תיאר את מפעל הטבק בחיפה כמעסיק יותר מ־500 עובדים, רובם המכריע ערבים, וכיצרן סיגריות לשוק המקומי.
מודעה של החברה, שהתפרסמה ככל הנראה בתקופת המנדט בספר השנה The Anglo-Palestine Year Book(שנת הפרסום המדויקת אינה ידועה), הציגה אותה כ״יצרנית הטבק הראשונה והגדולה ביותר בפלשתינה״. במודעה הוזכרו כמה ממותגי הסיגריות של החברה, ובהם Friends, Victory, Jeune Turque, Anchor Special, Anchor ו־Ottoman.
מפעל הסיגריות
פעילות המפעל התנהלה בשני מבנים: במספר 24 אוחסנו עלי הטבק ויובשו, ובמבנה הסמוך, במספר 20, יוצרו הסיגריות.
בתמונה ההיסטורית של המתחם נראים שני המבנים כחלק ממפעל אחד. בתקופת פעילותו היה כנראה מעבר פתוח בין המחסן במספר 24 לאולם הייצור במספר 20, שאִפשר להעביר את הטבק ביניהם. כיום ניצב מבנה נוסף בין השניים. ייתכן שנבנה בשלב מאוחר יותר, אך לא מצאנו תיעוד המאשר זאת.
מבנה מחסן הטבק
מבנה מחסן הטבק, הניצב כיום בדרך בר־יהודה 24, ברחוב נצרת דאז, מתאפיין בחזית רחבה, המורכבת מאגף מרכזי אופקי שמשני צדדיו אגפים מוגבהים דמויי מגדלים. באגף המרכזי נקבעו חלונות מרובעים בשלוש שורות, כמספר קומותיו. באגפים המוגבהים נקבעו פתחי כניסה גדולים המעוטרים בקשתות מחודדות, ולצידם חלונות גבוהים המעוטרים בקשתות מצולעות. בחיפוי הטיח של המגדלים עוצבו מסגרות תבליטיות סביב פתחי החלונות והכניסות, העוקבות אחר קווי המתאר שלהם ומדגישות את צורותיהם. החלונות המרובעים באגף המרכזי מדגישים את אופיו התעשייתי של המבנה, ואילו הכניסות המעוצבות מעניקות לו חזות ייצוגית.
כאמור, המבנה שימש לאחסון עלי הטבק ולייבושם. החלל הפנימי פתוח ונתמך בעמודים, ומתאים לתליית העלים ולייבושם בזרימת אוויר חופשית.
מעניין שדווקא מבנה המחסן, ולא המבנה שבו יוצרו הסיגריות, מתאפיין בחזות האדריכלית המרשימה יותר.
מי היה האדריכל?
זהות האדריכל שתכנן את מחסן הטבק אינה ידועה. האדריכל ואליד כרכבי, לשעבר מנהל מחלקת השימור בעיריית חיפה, העלה את ההשערה כי המבנה במספר 20, ששימש לייצור הסיגריות, תוכנן בידי האדריכל יוסף ברסקי.
אין בידינו מקור המאפשר לייחס את תכנון מבנה 24, לאדריכל כלשהו ולכן זהות מתכננו נותרה בגדר תעלומה. נשמח לקבל מידע מקוראינו בסוגיה זו.
פעילות דובק במתחם
חברת דובק נוסדה ברמת גן בשנת 1935 והייתה לאחת מחברות הסיגריות החשובות בישראל. לאחר קום המדינה הוחרם והולאם בית החרושת המקורי והפעילות חולקה בין חברות הטבק שפעלו אז בארץ, ובהן דובק. בהמשך שימשו שני המבנים את החברה: במספר 20 יוצרו סיגריות, ובמספר 24 אוחסן הטבק ויובש. לפי כתבה שפורסמה ברדיו חיפה, פעילות דובק במתחם הסתיימה בשנות ה־70.
לא מצאנו תיעוד המזהה אילו ממותגי דובק יוצרו דווקא במפעל בחיפה.
המתחם כיום — שיפוץ ושימור
לאחר הפסקת הפעילות עמדו המבנים נטושים במשך שנים. בשנים האחרונות עלו יוזמות לשיקום המתחם ולהתאמת המבנים לשימושים חדשים. מבנה מחסן הטבק נכלל ברשימת השימור העירונית.
מחסן הטבק בדרך בר־יהודה 24 הוא שריד למפעל תעשייתי ששילב אחסון וייבוש של טבק עם ייצור סיגריות במבנה הסמוך. סיפורו מחבר בין יוזמתם של קרמאן, דיק וסלטי לבין גלגולו המאוחר של המתחם כחלק מפעילות דובק בחיפה.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.