בעקבות דו"ח הערכת נזקי תאונה במפרץ:
הגיע הזמן להפנים שאין מקום לתעשיות כאלו בלב מטרופולין חיפה.
לא רק מסיבות סביבתיות, אלא גם, ואולי בעיקר – כלכליות!
הן גורמות לאזור חיפה ועוטף בז"ן נזק כלכלי כבד, גם בלי שתתרחש תאונה:
בתחלואה חריגה, בהברחת צעירים, משקיעים ותיירים, בתפיסת שטח יקר,
ובהנצחת הפיגור בפיתוח חיפה ביחס לערי המדינה השכנה,ת"א,
המתפתחות יפה גם בלי מיכלי אמוניה ופצחנים מימניים.
הבעיה היא שהרווחים מגיעים לתאגידי התעשיות, והנזקים והעלויות הן ע"ח הציבור.
ומי שמייצג היום את הציבור בחיפה מתנהג כחברה-בת של תאגידים אלה, לכל דבר ועניין.
אם תמורת 20 מיליון $ תרומה לאיצטדיון, קיבלו תמיכת העיריה בהשקעת 600 $ בפצחן מימני,
יש לנו בעיה בעיריה, יותר מאשר במפרץ.
[אגב, האיצטדיון יקרא ע"ש עופר, לא הפצחן…].
היום אנו יודעים גם להציע חלופות לתעשיה הפטרוכימית,
שרק ישפרו את מצב האזור מבחינת כלכלה ותעסוקה!
שלא לדבר, או בעצם שכן לדבר, על בריאות ובטיחות תושביו.
בברכה, שמואל גלבהרט
אדריכל ומתכנן ערים
יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה