חופי מחוז חיפה והקריות מתמודדים עם תופעה מדאיגה של נסיגת חולות, חופים מתכווצים וסערות הולכות וגוברות משנה לשנה. עליית מפלס הים, שהייה מסוכנת באזורי מצוקי כורכר ונזקים גוברים לתשתיות חוף מעוררים חשש כבד לגבי עתיד קו החוף באזור. בחיפה כבר אושרה בניית שוברי גלים, אך השאלה נותרת: האם מדובר בפתרון אמיתי או בפלסתר זמני?

נסיגת החופים וסכנת המצוקים לאורך חופי חיפה והקריות
לישראל כ-180 קילומטר ברוטו של חופי ים, אך בפועל הרבה פחות: שטחי צבא, מפעלים וחופים ארוכים שאינם ראויים אפילו לטיול רגלי מצמצמים את השטח הזמין לציבור. במקומות מסוימים לאורך חופי ישראל ניכרת תופעה מדאיגה שאינה מסתכמת רק בנסיגת חולות וחופים מתכווצים, אלא גם בעוצמת הסערות ההולכת וגדלה משנה לשנה ופוגעת בחופים. השהייה באזורי מצוקי כורכר הפכה למסוכנת לא רק בזמן סערה אלא 24 שעות ביממה ובחופים רבים הוצבו שלטי אזהרה ממפולות. עליית מפלס הים עקב המסת קרחונים תורמת אף היא להחמרת המצב, ומזג האוויר שהפך לבלתי יציב מקשה על ההתמודדות עם התופעה.

חוף קריית חיים כאינדיקטור לשינויים
ישנם חופים המשמשים אינדיקטורים מצוינים לשינויים המתרחשים לאורך קו החוף, מצוקי הכורכר, אי הזבובים וחוף הסוסים בעכו, וכן חוף קריית חיים. בחוף קריית חיים השינויים מורגשים במיוחד. לפני כשנתיים הוחלט להעתיק את מגדל המצילים הראשי מספר מטרים ממקומו, משום שהיה שקוע ממש במים. המגדל הועתק, אולם בחלוף פחות משנה וחצי גם מיקומו החדש שטוף במים, עובדה המהווה אינדיקטור ברור להמחשת קצב נסיגת החוף. כל החול שנערם על טיילת מרגולין, כך מתברר, אינו מגיע מהרוח אלא ניתז מהמים והגלים, ואם יתרחש משב רוח ממושך של מספר ימים ומסת המים תערם לכיוון החוף, הכל עלול להיות מוצף.

שוברי גלים בחיפה – פתרון או פלסתר?
בחיפה כבר אושרה בניית שוברי גלים, בדומה לאלו שנבנו בתל אביב ובמרידיאן בחיפה, אלא שבמקרה זה הם יוצבו במרחק גדול יותר מהחוף. מהפן הביולוגי, שוברי הגלים עשויים לתרום לשיפור מצב הדריכה הימית הנמצאת בתהליך התאוששות איטי, אך לצד זאת צפויים להגיע גם מינים לא רצויים כגון דיאדמות וזהרונים, תופעה שאינה שונה ממה שקורה בבת גלים. לגבי נסיגת החוף, שוברי הגלים עשויים להאט את התהליך למספר שנים, אך באזורים מסוימים מדובר בפלסתר זמני בלבד. לגבי חופים כמו דדו והסטודנטים, הידועים בזרמי פריצה מסוכנים, המצב עדיין אינו ברור, והעלות של פתרונות מסוג זה היא עצומה.


חיפה והקריות – מה צפוי בסערות הבאות
כל מי שנושק לקו החוף צפוי לסבול מהסערות בחורף, שקמונה ובת גלים. בקריות, תושבים הקרובים לחוף צפויים לחוות אי נעימות משמעותית, כולל חניות בחוף קריית חיים ובתים ברחוב דגניה. עד כה הסערות היו קצרות יחסית, אך קיים חשש שסערה ממושכת עלולה לגרום לנזקים של ממש באזורים שכבר כעת ניכרות בהם פגיעות. בניית טיילות ומרכזי בילוי על שפת המים היא דבר נפלא, אך יש להסתכל על העתיד הלא רחוק ולחשוב פעמיים. הרשויות נדרשות לפעול ולקצר את הבירוקרטיה המסובכת כדי להתמודד עם האתגר ההולך וגדל.



למה מתפלאים לפני כמה שנים אמרו שיהיה נסיגת החוף .רק לא הבהירו למה זה קורה אולי שגונבים חול לבניה מחופי הים .
שלום א.א
לצערי הרב זו גניבת החול,מזה תהליך ארוך טווח הכל התחיל בסגירת סכר אסואן. בתל-אביב השוברים עוזרים לנו למפרץ כבר לא מגיע כלום.
תודה רבה
עיריית חיפה הכריזה על התחלת שיפוץ חלקים מטיילת בת גלים בחודש הקרוב. רק מה: במקום שהשיפוץ של הטיילת יכלול הגנה משטפונות והצפות בגלל גלי ענק, צונאמי או עליית מפלס הים שמחייבים את העיריות להיערך בחופים במיוחד כשהם ממש במפלס הים
בבת גלים יש צורך להגביה את כל הטיילת לכל אורכה ב-1.5 מטר. זה נשמע יותר מדי אבל למעשה זה המינימום שנדרש כדי להתכונן לאסונות שכבר ראינו כמו הצפות ענק בסערות החורף.
שלום אתמ ממש צודק, במקום לטפל בבעיה עיי הגבהה ממשיכים את הטיילת, בשעה שהצד הדרומי יסבול בחורף, תמוה ביותר
לפי רוב מומחי ההנדסה הימית וניהול החופים, אין “פתרון קסם”, אבל הפתרון היעיל ביותר עבור רוב חופי ישראל הוא שילוב של הזנת חול וניהול חכם של קו החוף, ולא בניית עוד שוברי גלים.
כך זה עובד:
* הזנת חול מביאים חול מתאים ומפזרים אותו בחופים שנשחקו. כך מרחיבים את החוף, מגנים על המצוקים ומקטינים את השפעת הגלים. זו השיטה המקובלת במדינות רבות כמו הולנד, דנמרק וארצות הברית.
* שמירה על מעבר החול לאורך החוף כאשר נבנים נמלים או שוברי גלים, יש לדאוג שהחול יוכל להמשיך לנוע לאורך החוף, למשל באמצעות העברת חול באופן יזום.
* הגנה נקודתית על מצוקים ותשתיות רק במקומות שבהם יש סכנה ממשית לבתים, כבישים או חיי אדם, מקימים שוברי גלים או קירות הגנה. שימוש נרחב באמצעים כאלה עלול דווקא להגביר את השחיקה בחופים סמוכים.
* אכיפת מרחקי בנייה מהים השארת רצועת חוף פתוחה מאפשרת לחוף להשתנות באופן טבעי עם השנים.
בישראל כבר מבוצעים פרויקטים של הזנת חול והגנה על מצוקים, אך קצב השחיקה בחלק מהמקומות עדיין מהיר, ולכן נדרש טיפול מתמשך.
בסופו של דבר, גם אם העולם יפחית משמעותית את פליטות גזי החממה, עליית מפלס הים צפויה להימשך עוד עשרות שנים. לכן ישראל תצטרך להמשיך להשקיע בהגנה על החופים .מוטי היקר תודה על הדיווח והתמונות שאתה מצלם ומשתף אין אליך אתה אלוף🌺
שלום אתמ ממש צודק, במקום לטפל בבעיה עיי הגבהה ממשיכים את הטיילת, בשעה שהצד הדרומי יסבול בחורף, תמוה ביותרשלום מרק
זה נכון מאוד אבל, גם היא לטפל באפקט החממה זה קצת מאוחר…רק להשוואה…כמו שיש לרכב מרחק בלימה…הנזק כבר נעשה מה 'לא תעשה.
תודה רבה
אל דאגה – הצונאמי שבדרך יחזיר את החול המים ועוד
שלום עופר …אם יהיה צונאמי החוף יהיה בנוי לא רק מחול אלא משברים אורבניים.
תודה
אין צורך לנבואות זעם מכובדי מוטי מנדלסון.
הים אותו ים והחולות אותן חולות והסערה תגיע ותחלוף כמו בכל שנה בע"ה נזכה לטבול במימי הים התיכון גם בשנה הבאה.
שלום עופר …אם יהיה צונאמי החוף יהיה בנוי לא רק מחול אלא משברים אורבניים.
תודהשלום דובי
זו לא נבואות זעם זו האמת לאמיתה, קשה לקבל זאת אבל הים לא אתו דבר מבחינת סערות, והמפלס עולה כל העת.
תודה רבה.