(חי פה) – ארצות הברית ביצעה מהפך דרמטי בהנחיות התזונה הלאומיות לשנים 2025–2030 מהלך שמטלטל את עולם התזונה, הבריאות ותעשיית המזון כולה. לראשונה זה עשרות שנים, פירמידת המזון האמריקאית עוברת "היפוך": הדגנים עוברים מבסיס הפירמידה ואת מקומם תופסים החלבונים בשר, עוף, דגים, קטניות ומוצרי חלב מלאים לצד דגש חסר תקדים על מזון טבעי והפחתה חדה של מזון אולטרה מעובד וסוכר. המסר החדש ברור: פחות פחמימות, יותר מזון “אמיתי”.
בבסיס ההנחיות החדשות עומד שינוי תפיסתי עמוק: אם בעבר התזונה היומית הושתתה בעיקר על דגנים ופחמימות, הרי שכעת ממליצים קובעי המדיניות האמריקאים להציב את החלבון במרכז הצלחת. ההנחיות המעודכנות מדגישות צריכה גבוהה יותר של חלבונים איכותיים בהם בשר, עוף, דגים, קטניות, ביצים וחלב מלא ומוצריו, לצד צמצום משמעותי בכמות הדגנים, כולל דגנים מלאים שבעבר נחשבו לאבן יסוד בתפריט.
במקביל, מושם דגש חזק על “אוכל אמיתי”: ירקות, פירות ומזון טבעי ולא מעובד, תוך מאבק במזונות אולטרה מעובדים, משקאות ממותקים ומוצרים עתירי סוכר. גם הגישה לשומן משתנה, פחות הפחדה משומן רווי ויותר התמקדות באיכות השומן, לצד צמצום דרסטי של סוכר מוסף. את כל אלה מסכמת סיסמה אחת שמובילה את המהלך כולו: Eat Real Food – אכול מזון אמיתי, פשוט ומזין.
למה עכשיו?
לפי הממשל האמריקאי, השינוי נועד להתמודד עם נתונים מדאיגים: עלייה חדה בהשמנת יתר, סוכרת, מחלות לב ובעיות מטבוליות נוספות. לטענת מקבלי ההחלטות, ההנחיות הקודמות שהתבססו במידה רבה על פחמימות ודגנים, תרמו לתזונה שאינה מותאמת למציאות הבריאותית של העשורים האחרונים. המהלך מקודם תחת הנהגת הנשיא דונלד טראמפ ושר הבריאות רוברט פ. קנדי ג'וניור, שמצהירים כי מדובר בניסיון “לתקן עשרות שנים של טעויות תזונתיות”.
השפעות וביקורת
השינוי הדרמטי בהנחיות התזונה האמריקאיות אינו עובר בשקט ומעורר שיח סוער בזירות הכלכליות, המקצועיות והמדעיות. גורמים בענף מעריכים כי צפויה השפעה כלכלית רחבה על תעשיות המזון והחקלאות, רשתות השיווק והיבואנים, כאשר הביקוש למוצרים עתירי פחמימות וסוכר עשוי לרדת, ובמקביל תירשם עלייה בצריכת חלבון ומזון טבעי ולא מעובד.
לצד זאת, נשמעת ביקורת מצד תזונאים וחוקרים המתריעים מפני הטיה אפשרית בגיבוש ההנחיות, בין היתר בשל קשרים נטענים בין חלק מחברי ועדת ההמלצות לתעשיות הבשר והחלב וכן מפני החלת ההמלצות באופן גורף ללא התאמה אישית. במקביל, הוויכוח המדעי נותר פתוח: מקומם של הדגנים, שאלת השומן הרווי והאיזון התזונתי הראוי, ממשיכים לעמוד במרכז מחלוקת ערה בקהילה המחקרית.
ומה בישראל?
בישראל, ההמלצות הרשמיות עדיין נשענות על עקרונות התזונה הים תיכונית: שפע ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, דגים ושמן זית. עם זאת, השינוי האמריקאי כבר מחלחל לשיח הציבורי והמקצועי.
אולגה שניידר, דיאטנית קלינית, במרפאות מחוז חיפה וגליל מערבי, מסבירה בראיון לחי פה על הפירמידה החדשה ועל השוני וההבדלים בין צריכת המזון בישראל ובארה"ב:
מה לדעתך עומד מאחורי המהלך הזה בארה״ב? האם מדובר בידע מדעי חדש, בלחצים כלכליים, או בשינוי תפיסתי רחב יותר?
אני רוצה להאמין שטובת הציבור עומדת לנגד עיניי נבחרי ציבור. ככלל, משרד הבריאות בארה"ב, סוקר את ההמלצות התזונתיות לציבור כל 5 שנים ומעדכן אותן לפי הצורך. הצטברו ראיות מדעיות רבות על הקשר בין תזונה למחלות כרוניות כמו השמנה, מחלות לב, סוכרת ועוד. הגישה בעשורים האחרונים הייתה הפחתת שומן רווי והגברת צריכת פחמימות ללא התייחסות למקום שלהן.
כלומר, כל עוד אדם אוכל את כמות הקלוריות הנכונה שלו זה לא משנה אם זה מסלט או צ'יפס. המלצות אלה לא הראו שיפור בבריאות הציבור במחקרים אפידמיולוגיים. בהשוואה לפירמידה הישראלית או יותר נכון לקשת המזון הישראלית (פירמידה וקשת הן כלי המחשה ויזואלית של ההמלצות התזונתיות), הפירמידה ההפוכה מציגה היררכיה של קבוצות מזון בעוד הקשת הישראלית מדגישה גיוון צבעוני ואיזון.
גישות תזונתיות שונות
הגרפיקה רומזת על הבדלים בגישות התזונתיות. הקשת הישראלית מבוססת על הדיאטה הים תיכונית שנמצאה במחקרים כדיאטה אנטי דלקתית הקשורה בקשר הפוך להשמנה, מחלות לב וסכרת.
הפירמידה החדשה של ארה"ב שמה דגש על על אכילת מזון אמיתי, חלבון איכותי, שומן בריא, הפחתה
משמעותית בפחמימות מעובדות ומזון אוטרא-מעובד. השינוי הזה מבחין בין מזון אמיתי לבין מזון מעובד.
השינוי בגישה כוללת גם יציאה מהמיקוד ברכיבי מזון ספציפיים כמו מלח, סוכר וחלבון ומעבר להמלצות על תבנית אכילה כללית. הפירמידה ההפוכה של ארה"ב מתקנת את ההמלצה הקודמת שפשוט לא הבחינה בין מזון טבעי למזון מעובד. התיקון הזה הוא קריטי. מבחינת מקורות לחלבון, הקשת הישראלית מתמקדת בדגים, קטניות, ומוצרי חלב רזים, לעומת הפירמידה ההפוכה של ארה"ב שממליצה על מוצרי חלב לא ממותקים, מחלב מלא (אחוז שומן גבוהה יותר).
כמו כן, יש המלצה באופן כללי, לחלבון מהחי עם יעד כמותי של 6.1-2.1 גר' חלבון לק"ג. אין התייחסות לאחוזי השומן הרווי במוצרים הנ"ל, אלא רק המלצה כללית לכך שהשומן יוגבר ל-10% מסך הקלוריות היומיות.
בישראל יש העדפה ברורה לצריכת שומן ממקור צמחי בעיקר שמן זית ודגים. חשוב לציין כי בקשת הישראלית יש גם התייחסות לפעילות גופנית, קשרים חברתיים וקיימות סביבתית. משרד הבריאות בישראל ממשיך להוביל תזונה המבוססת על הפירמידה הים תיכונית.
כיצד את משווה בין שתי הגישות?
אני חושבת שהשינוי שמובילים בארה"ב הוא צעד גדול ומשמעותי עבור אזרחי ארה"ב, זהו צעד ששם את המזון המעובד בקטגוריה הנכונה, מוצר תעשייתי שהונדס ע"י אינטרסים כלכליים הפוגעים בבריאות.
הדיאטה הים תיכונית שמונהגת בארץ כבר שנים כוללת בתוכה את ההמלצה להפחתה עד כדי הימנעות ממזונות אולטרה מעובדים. חשוב להבין שמבחר המזון בארץ לא דומה למבחר המזון בארה"ב. אזרחי ארצות הברית אוכלים מזון הרבה יותר מעובד מאזרחי ישראל. לראייה אחוזי השמנה בארץ עומדים על 24% מהאוכלוסייה לעומת 42% בארה"ב. היום אנחנו יודעים שהשמנה היא מחלה שמובילה למחלות אחרות כמו סכרת ומחלות לב.
מגוון הירקות, מוצרי החלב הרזים, הדגים ובכלל הדיאטה הים תיכונית שומרת עלינו יותר בריאים. אני מקווה שצעד אחרי צעד יגיעו המלצות משרד הבריאות האמריקאי להמלצות משרד הבריאות שלנו.
בעינייך, האם הפירמידה הים תיכונית עדיין רלוונטית בעידן הנוכחי?
חד משמעית. אני לא רוצה להתייחס לפירמידה כי אני לא בטוחה שהצורה לאילוסטרציה ויזואלית, היא דווקא פירמידה, יש גם צלחות וקשתות ועוד ועוד, אבל תבנית האכילה הים תיכונית המבוססת על ירקות פירות, קטניות, דגנים מלאים, שמן זית, דגים, מוצרי חלב רזים נמצאה כתבנית אכילה אנטי דלקתית ומפחיתה סיכויים לפתח מחלות לב, סוכרת והשמנה.
תבנית אכילה זו כמו בהמלצות החדשות של ארה"ב שמה דגש על צריכה מינימלית ככל הניתן של מזון אולטרה מעובד, אבל גם בשר שמן ומוצרי חלב בעלי אחוז שומן גבוהה, בשונה מהפירמידה ההפוכה של ארה"ב.
כתזונאית, מה דעתך האישית והמקצועית על הפירמידה האמריקאית החדשה?
אני שמחה עליה כי ארה"ב מובילה את התעשייה בעולם, טרנדים ואופנת בריאות. לכן, אם ארה"ב עושה צעד לכיוון בריא יותר, העולם כולו יכול רק להרוויח מזה. בנוסף, שינויי מדיניות מעלה את נושא התזונה לסדר היום התקשורתי וגורם לאדם בבית, להרהר בתזונה שלו והבחירות שלו. אולי הצעד הזה פותח פתח לבאות: התייחסות לפעילות גופנית, לקיימות סביבתית, לבחירת מקורות של שומן ועוד. אני אופטימית.
האם יש בה חידושים חיוביים או נקודות שראוי לאמץ גם כאן?
ברור! חשוב מאוד לאכול אוכל אמיתי ולהתרחק ממזון אולטרה מעובד, זה חידוש ענק בעולם. לנו זה קצת מובן מאליו. אבל, לא בכל מקום בעולם זה מובן מאליו.
מהם היתרונות המרכזיים של הפירמידה החדשה, אם בכלל?
היתרון העיקרי הוא הדגש על אכילת אוכל אמיתי. הסלוגן הזה חזק וקיבל הרבה כותרות, כך שאולי זה יחלחל לתודעה וישפיע על הבחירה בסופר. בנוסף, יש תקווה שמדיניות בריאות, תשפיע גם על מדיניות כלכלית ואולי תוביל גם לשינוי במחירים של מזון אמיתי כמו, ירקות, פירות וחלב.
האם יש אוכלוסיות מסוימות שעשויות להרוויח ממנה?
קודם כל אנשים הניזונים ממטבחים מוסדיים, כדוגמת אנשים השוהים בבתי חולים, בבסיסי צבא, בבתי ספר ובמקומות עבודה ממשלתיים, הכפופים להנחיות משרד הבריאות. שינוי בהמלצות הבריאות יחייב את המוסדות הללו להתיישר ולהגיש מזון אמיתי בארוחות, בתקווה שילדים בבתי הספר יקבלו חלב ולא מיץ וחיילים יקבלו ירקות ולא קטשופ.
מהם החסרונות העיקריים של הפירמידה החדשה?
אני חושבת שהחסרונות יצופו עם הזמן. אבל אחד הנושאים הבעייתיים היא המלצה על צריכת שומן מהחי ללא התייחסות לכמות, אלא לאחוז שומן כללי בדיאטה. אחת הביקורות המרכזיות נוגעת בכך שאין בהמלצה החדשה, הגבלה ברורה על צריכת מזון מן החי וצריכת שומן רווי.
מדוע זה עלול להיות בעייתי?
ההמלצה לאכול מזון אמיתי, מקורות חלבון מהחי בלי התייחסות לאחוזי שומן עם התעלמות מחשיבות
הצריכה של שומן מהצומח כמו שמן זית, טחינה, אבוקדו, אגוזים וזרעים יכולה להוביל לחוסר איזון של גורמים דלקתיים ולעלות את הדלקתיות הכללית של הגוף.
רמת דלקת גבוהה מקושרת למחלות כרוניות שצוינו בכתבה. אדם שמעוניין לשמור על בריאותו עלול להבין את הדברים כפשוטם ולאכול סטייק אנטריקוט וחמאה ובגלל שכמות השומן שם גבוהה מאוד לא יישאר מקום בדיאטה לשומן מהצומח כמו שמן זית, טחינה ואגוזים. כלומר, הוא יישאר בתוך טווח ה-10% שומן מסך הקלוריות היומיות, אבל, רובן יהיו מהחי.
האם הפירמידה האמריקאית החדשה מתאימה לדעתך לכלל האוכלוסייה?
המלצה הניתנת לאוכלוסייה הכללית מצריכה התאמה לאוכלוסיות מיוחדות כמו ילדים, נשים בהריון ועוד. השינויים יכולים להיות מבלבלים ולכן כדאי לפנות לדיאטנית כדי לקבל הסבר והתאמה לאורח החיים וצרכים תזונתיים אישיים לכל אדם באופן פרטני.
מי עלול להיפגע מאימוץ ההמלצות הללו ללא ליווי מקצועי?
יש אוכלוסיות שיכולות לסבול מהחמרת תסמינים של המחלות שלהן, כי הן מקבלות את ההמלצות כפשוטן ולא פונים להתאמה אישית. לדוגמה, אדם הסובל מצרבות עלול להרגיש החמרה בתדירות ועוצמת ההתקפים בצריכת שומן גבוהה מהחי ואדם הסובל ממחלות דלקתיות כמו גאוט, יכול לחוות התקף קשה אחרי ארוחת סטייק. אבל אלה רק שתי דוגמאות למצבים שיכולים לקרות. התמונה הרבה יותר מורכבת וכדאי לפנות לייעוץ תזונאית או רופא המשפחה.
מה ידוע כיום על ההשפעות ארוכות הטווח של תזונה מבוססת מזון מן החי ושומן רווי?
קשה להתייחס לתזונה מהחי באופן כללי, גם דגים, ביצים ומוצרי חלב רזים, הם מזונות מהחי. הקונצנזוס המדעי היום עומד על כך שיש להמעיט בצריכת שומן רווי מהחי ולהעדיף שומן בלתי רווי מהצומח. יש עדויות על השפעת בשר אדום על סוגי מחלות סרטן, כמו סרטן המעי הגס או סרטן הערמונית אצל גברים, על מחלות לב וכלי דם, זו אחת החולשות של הפירמידה החדשה.
בשר אדום מסווג ע"י ארגוני בריאות העולמיים כמו WHO וארגון חקר הסרטן, כ" כנראה מסרטן" ובשר אדום מעובד "מסרטן ודאי" לאדם בעיקר בהקשר של סרטן מעי הגס. משרד הבריאות בישראל ממליץ להגביל צריכת בשר אדום ל200 ג"ר בשבוע, במיוחד עבור אוכלוסיות רגישות, כמו ילדים, נשים בהריון, מבוגרים וחולים במחלות כרוניות.
האם קיים חשש לעלייה במחלות לב, סרטן או מחלות מטבוליות בעקבות גישה תזונתית כזו?
אני חושבת שאם הדגש יהיה במקום הנכון, הבריאות שלנו תשתפר. במקום לשים את הדגש על ההמלצה לאכול בשר ושומן מהחי, נשים את הדגש על ההמלצה לאכול אוכל אמיתי! נדחוף לאמץ דפוס אכילה שמקדמת אכילת מזון טבעי, כמו ירקות ופירות, דגים, מוצרי חלב, קטניות ודגנים מלאים וגם בשר. לפעמים מרוב שאנחנו מפחדים ממשהו אנחנו שמים אותו במרכז ומבלבלים את עצמנו. בואו נתמקד בהמלצה המצוינת, לאכול אוכל אמיתי!
לנוכח הבלבול והמידע הסותר, איך את ממליצה לציבור לבחור תזונה בריאה?
אני ממליצה לציבור הישראלי להיצמד להמלצות משרד הבריאות הישראלי, שהיא הדיאטה הים תיכונית כמו שהמליצו עד כה. יש לנו כאן הזדמנות, שנוצרה בזכות ההד התקשורתי בנושא, למנף את ההמלצה לבחור במזון אמיתי ולזנוח את המזון המעובד. אין מה להתבלבל מהפירמידה החדשה של ארה"ב, היא מאוד חשובה בשביל אזרחי ארה"ב, אבל, היא לא כל כך מחדשת לנו, בישראל. הדיאטה הים תיכונית תבנית האכילה המומלצת במחקרים.
אם היית צריכה לנסח "כלל אצבע" אחד לאדם הממוצע מה הוא היה?
אם בפירמידה החדשה עסקינן, אז אני אומרת "איכלו אוכל אמיתי".
ממשרד הבריאות נמסר לחי פה: המלצות התזונה הלאומיות של משרד הבריאות, מבוססות על גוף ראיות מדעי רחב ונשענות על דפוס התזונה הים-תיכונית, שהוכח כתורם לבריאות האדם ולהפחתת הסיכון למחלות כרוניות ובהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת, השמנה וסוגי סרטן מסוימים.
המלצות אלו מדגישות צריכה של מזון גולמי או מעובד במידה מינימלית, לצד צמצום צריכת מזון אולטרה-מעובד, התזונה מבוססת בעיקר על מזון מן הצומח וכוללת צריכה יומיומית של ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, בשילוב מאוזן של מזון מן החי.
המלצות משרד הבריאות משקפות את תפיסת המשרד לקידום בריאות הציבור ומשלבות שיקולי קיימות והתייחסות להיבטים חברתיים, סביבתיים וכלכליים, מתוך ראייה רחבה וארוכת טווח של בריאות האוכלוסייה".
התרשמתי שבעניין הכללים המוכתבים לציבור בנושאי תזונה ובריאות עדיין רב הנסתר על הגלוי , לא רק איכות המזון קובעת אלא גם כמות הצריכה והרגלי האכילה ….אדם שרוב הזמן אינו מיושב בדעתו שאינו אוכל ארוחותיו בנחת ושלווה , צפוי במוקדם או מאוחר למחלות כאלו ואחרות , צירופי המזון והסטרס של הסביבה החברתית בזמן הארוחות וודאי שמשפיעים גם הם, חשוב לאכול גם על פי העונה ולפעמים להימנע גם מארוחות על פי תחושת האדם עצמו. הימנעות ממזון חסר חיוניות או נוזלים גורמת גם לעליית החומציות בדם , לאיכות המיים והאוויר חשיבות רבה.
א. אין דבר כזה אוכל אמיתי, כל המזון כיום מעובד וחלק מהתוצרת החקלאית מעובדת יותר משקיות צ'יפס. הינדוס גנטי, השקייה מלאכותית עם משפרי גדילה, ריסוס, הקפאה ועוד.
ב. ארה"ב גרמה מצב בעולם שבו מוצרים מלאים בפרוקטוז וסוכרים זולים וקמח תירס, שהיא יצרנית ענק שלהם, מאד זולים. זה לא טוב לה והיא רוצה לעודד חקלאים אצלה לעבור לייצור חקלאי יותר "יוקרתי" גם כדי להעלות את מחירי הדגנים והפרוקטוז בעולם.
ג. אותה קשת או פירמידה או שבלול מזון או איזה צורה שלא תעשו בישראל מביאה לאחוז הגבוה ביותר של התקפי לב, שבץ וסכרת. כנראה שאותו תפריט ים תיכוני לא משהו בכלל. להיפך הציבור במדינות ערב ובמגזר עם תוחלת חיים נמוכה. מי בעל תוחלת חיים גבוהה? דווקא הציבור האשכנזי שלא אכלו תפריט ים תיכוני אלא תפריט מזרח אירופאי שמבוסס על דגים, מזון מבושל וכבוש, מותסס, מרקים, בשר עוף, פטריות וירקות שורש.
הפלא ופלא כל העמים עם תוחלת חיים גבוהה חולקים לא תפריט ים תיכוני, ממש לא. אלא אותו מטבח של דגים, מזון מבושל, מרקים, בשר עוף, פטריות וירקות שורש..
הנה הסוד כולו. הכרוב הכבוש בריא, הסלט עוף בריא, ומרק דגים בריא. לא חומוס ולא פול.