אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה עֵר לְסִגְנוֹנוֹת שׁוֹנִים שֶׁל אֲחֵרִים, וְעַל כָּךְ כָּתַב כָּךְ:
א
שְׁמִי הוּא "קוֹצְבָהּ" (קִצּוּר שֶׁל "קוֹץ בַּתַּחַת").
כֹּה פָּתֵטִי בַּדֶּרֶךְ הַבּוֹטַחַת.
בֵּין חֲבֵרִים אֲנִי מַסְמֵר הָעֶרֶב.
מִלִּים שֶׁלִּי מַמָּשׁ חַדּוֹת כְּחֶרֶב.
ב
לָשׁוֹן שֶׁלִּי חַדָּה וּמִשְׁתַּלַּחַת.
בְּדֶרֶךְ כְּלָל בּוֹטָה הִיא ומוצלחת.
שֵׂעָר שֶׁלִּי בַּקֶּצֶב הַוֶּרְבָּאלִי.
הוּא מִתְנוֹפֵף מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁבָּא לִי.
ג
שְׁמִי הוּא "קוֹצְבָהּ". אֲנִי כְּבָר הִתְרַגַּלְתִּי.
מֵהַתְחָלָה אֲנִי כְּלָל לֹא נִגְעַלְתִּי:
מִלִּים שֶׁלִּי הֵן שִׁטָּפוֹן צוּנָאמִי
שֶׁנִּשְׁפָּכוֹת בַּקֶּצֶב הַדִּינָמִי.
ד
מַזָּל שֶׁלִּי: עַל זֶה צָרִיךְ לִשְׂמוֹחַ:
מִלָּה שֶׁלִּי עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ מוֹחַ.
הַכֹּל בָּרוּר כָּאן. אֵין סִכּוּיִים שֶׁלֹּא.
מִי לֹא מֵבִין כְּלָל – זֶה בְּעָיָה שֶׁלּוֹ.
ה
מֵהַתְחָלָה אֲנִי כֹּה הִתְלַהַבְתִּי.
סִגְנוֹן בּוֹטֶה אֲנִי נוֹרָא אָהַבְתִּי.
הַגּ'וֹבּ שֶׁלִּי עַכְשָׁו פּוֹלִיטִיקָה כָּאן.
לְהִתְנַגֵּשׁ כָּל יוֹם בָּאֵתִיקָה כָּאן.
ו
סִגְנוֹן שֶׁלִּי כְּמוֹ אֲנִי בּוֹחֵר אֶת
כָּל הַמִּלִּים. אַנְ'לֹא מַכִּיר אַחֶרֶת.
גַּם אֲטַנֵּף כַּמָּה שֶׁרַק אחפוץ לִי.
מִי לֹא מַסְכִּים – מוזמן הוּא שיקפוץ לִי.
קוֹרְאִים לִי "קוֹצְבָהּ"


אורי שרון היקר, שכן שלי, חבר שלי ועמית בשתיית קפה בפרלמנט הסודי שלנו.
אתה שופע רעיונות, כותב בחרוזים מתוחכמים ואתה גם היסטוריון חיפאי. אין כמוך!