לְפִי הַלַּחַן הַיָּדוּעַ: הַלְלוּ לָהּ
א
אַרְצִי שֶׁלִּי, אמצי קוֹלֵךְ:
הִנֵּה אֲנִי נִצָּב מוּלֵךְ
וּלְצִדֵּךְ תָּמִיד הוֹלֵךְ
קָדִימָה.
ב
בחום הַיּוֹם, בְּלֵיל קָרָה,
אַתְּ לִי, אַרְצִי, כֹּה יְקָרָה.
אֶת כָּל הָרַע אֲשֶׁר קָרָה
אַחְרִימָהּ.
פִּזְמוֹן
הַלְלוּ לָהּ, הַלְלוּ לָהּ.
הַלְלוּ לָהּ, הַלְלוּ.
ג
כִּי אַתְּ אַרְצִי הַיְּחִידָה.
עִתִּים אַתְּ לִי מַמָּשׁ חִידָה.
פְּרוּעַת מַצָּב. לֹא אֲחִידָה.
אשרני.
ד
מוּל עַנְנֵי הַסְּעָרָה
אַמְתִּין לְטוֹב. אֶלְעַג לָרַע.
אִם תְּבַקְּשִׁי – תָּמִיד אֶקְרָא:
הֲרֵינִי.
פִּזְמוֹן
הַלְלוּ לָהּ, הַלְלוּ לָהּ.
הַלְלוּ לָהּ. הַלְלוּ.
ה
וּבְהַגִּיעַ יוֹם פקודה
אֶת זֹאת אַפְנִים; אֶת זֹאת אֵדַע:
מוֹלַדְתִּי הַיְּחִידָה –
נָבוֹאָה
ו
וְנִתְיַצֵּב כְּאִישׁ אֶחָד
כְּעַם שָׁלֵם ומאוחד,
והמוראל המיוחד –
גָּבוֹהַּ.
ז
דָּבָר אֶחָד כָּאן אֲבַקֵּשׁ,
וְרַק עָלָיו גַּם אֶתְעַקֵּשׁ:
סַלְּקִי מִכְשׁוֹל, סַלְּקִי מוֹקֵשׁ
מרוע.
ח
וּמָה יוֹתֵר שיהלום:
שֶׁיִּתְגַּשֵּׁם כְּבָר הַחֲלוֹם:
בְּאַדְמָתֵךְ זרעי שָׁלוֹם
לִזְרוֹעַ.
פִּזְמוֹן
הַלְלוּ לָהּ, הַלְלוּ לָהּ.
הַלְלוּ לָהּ. הַלְלוּ.
הַלְלוּ לָהּ, הַלְלוּ לָהּ.
הַלְלוּ לָהּ. הַלְלוּ.
אוּרִי שָׁרוֹן מחיפה מְבַקֵּשׁ לָשִׂים לֵב לַדַּקּוּיוֹת וּלְאַמֵּץ וְגַם לָשִׁיר וְגַם לְהָפִיץ אֶת תִּקְוָתוֹ


אמן ואמן.