שבוע הספר העברי: "להוציא את האדם למרחבי הדמיון ולתת דרור לנפשו עם הספר המתאים"

"לפעמים אני חושבת על כל האוניות הגדולות האלה בנמל, מנסה לנחש מהיכן הן באות ולאן הן שטות." הם ישבו על הספסל בגן בנימין, נהנים מהארטיק שקנו בדרך. נמל חיפה היה מואר והאוניות עגנו, מוכנות לפרוק ולהעמיס סחורה כשיעלה הבוקר." (כלת הים, עמ' 190).

החג האהוב עליי בכל היקום הנצפה נפתח השבוע 2-6/6/25 – היש טוב לאוהבי קריאה מחג המוקדש לספרים? ברכות לכל סופרי וסופרות וקוראי העולם הישראלי הקטן והעצום שלנו עם פתיחת חגיגות הספר העברי. 

בשבוע הספר הראשון שלי כסופרת, ביוני 2014, עמדתי בדוכן ההוצאה לאור בכיכר רבין ולִפרקים חשבתי כמה הייתי רוצה שיהיה שוב שבוע ספר בחיפה. אחרי הכול, המגע הראשון שלי עם סופרים היה בעיר הולדתי. אני זוכרת ששאלתי וביררתי וניסיתי להבין, מדוע הצטמצמה נוכחות חג הספר בערי ישראל. בסופו של חיפוש, התשובה שחזרה על עצמה הייתה לדאבוני, ממניעים כלכליים. היו שטענו שלא קוראים ספרים כמו פעם, אחרים האשימו את העובדה שיש מבצעים כל השנה ולא רק בשבוע הספר אז אנשים לא קונים במיוחד בשבוע זה, ויש מי שנזכרו בערגה בפנקסי החשבונות המלאים שלהם אי שם באלף הקודם. 

היו כמה יוזמות לחגיגות ספר אלטרנטיביות בחיפה, אף השתתפתי באחד מהם שנערך במרכז פנורמה. ואף שהיה מרגש להיות בחיפה ולהכיר אוחזי עט כמותי, שעם חלקם נרקמו חברויות עד היום, בשורה התחתונה – באמת לא היו מבקרים רבים, מלבד האנשים שאנו, הסופרים, הזמנו. עם זאת, אני משתדלת לא לסרב להזמנות כאלה ואחרות, כיוון שאם כבר אנשים לקחו על עצמם את האחריות לתת במה לספרים – אני איתם. אין יריד או מפגש שבמרכזו ספרים ולקחתי בו חלק, שלא האיר את חיי בדרך זו או אחרת. 

אומרים ש"להשיטו במים" זו מצווה גדולה ובעברי כמדריכת שחייה יצא לי ללמד אדם אחד או שניים את היכולת לשוט במים, אך בעיניי לא פחות חשוב, להוציא את האדם למרחבי הדמיון ולתת דרור לנפשו עם הספר המתאים לו או לה. כשאנשים חוזרים אליי שמחים על ספר שהמלצתי להם לקרוא, ליבי מתחמם כמעט באותו אופן בו חוזרים אליי עם תודה על ספר שכתבתי בעצמי. 

לאחר יותר מעשור בו אני סופרת מן המניין ומשתתפת בקביעות ובהתמדה בשבוע הספר בתל אביב, גמלה בי ההחלטה – שאין בי צער על דבר שהיה ואינו עוד. אני רואה את דרכי בקיבוץ התל אביבי כמו סופרינו שמצליחים מעבר לים. הסיפורים שלנו יוצאים לראות קוראים ועולם מחוץ לגבולות בהם אנו גרים. יתרה מכך, אנו, ילידי חיפה, לרוב נכתוב עליה גם אם איננו גרים בה יותר. לראייה, שני ספרי הפרוזה שלי שראו אור, כלת הים ובת מספר ארבע, מספרים על חיפה, האחת היא חיפה של הוריי העולים בצעירותם והשנייה של ילדותי בשכונת סטלה מאריס. כך, גם אשכול נבו, יהודית קציר וא.ב. יהושע ועוד רבים וטובים וטובות מספרים על העיר שלנצח נחרטה בנו. ולא משנה היכן אגור או אבקר בעולם, חיפה היא בית. עצם הכתיבה שלי על חיפה והסיור בעקבות הספר שערכתי בעיר, הם שהביאו אותי לעיתון הזה ומאפשרים לי את הקשר המתמיד עם עיר הולדתי. 

קטע מתוך ספרי המתאר את הים שליד כנסיית גרגוריוס:
"הוא נעצר למראה הים הנפרש לפניו ונשם את האוויר ואת הכחול שעוד מעט יתקרב אליו. ניצני בוקר הבטיחו לו שהוא יכול לעזוב את המנזר, הילה תהיה בסדר במשך היום. אלה הלילות שהחזיקו את אנשי המנזר ערים מאז אספו אותה אליהם. ג'ון ייצב את הגיטרה על כתפו והחל לרדת בשביל לכיוון כנסיית גריגוריוס שעל חוף הים. מעט זמן הוא בישראל וכבר התאהב בעיר שהים נשקף בה מכל פינה, ומקשה על קביעת המערב." (בת מספר ארבע, עמ' 16).

מסיימת בברכת "מי ייתן" שכתבתי במיוחד בשבילכם לחודש זה:
מי ייתן ותמצאו את ה-ספר, שיזכיר לכם מדוע אתם אוהבים כל כך לקרוא!
מי ייתן וספר קסום יגיע לידי מי שלא ידעו עד היום עד כמה טוב לקרוא!
מי ייתן ויהיה לכם פנאי ופניות נפשית לסיים כל יום בקריאה טובה!
מי ייתן ותדעו לנטוש את הספר הלא נכון לפני שתסתיים קריאתו!
מי ייתן ותתנו הזדמנות אמיתית גם לספרים "שאינם באופנה"!

ולסיום –
מי ייתן וכל מה שתבחרו לקרוא מדוכני שבוע הספר, מהבוטק'ה של שמואל במרכז הכרמל, ממדפי הספרייה השכונתית ואולי הספר הנשכח מהספרייה הביתית שלכם  – שיהא לכם מסע מרתק בין המילים!

ואם אתם יוצאים לטייל בשבוע הספר השנה – בואו לומר שלום בדוכן הוצאת "מטאור", שם גיבורי העיר חיפה נמצאים בין הספרים.
ערב הפתיחה: יום שלישי, 10.6.2025, בשעות 17:00 עד 22:00, שרונה תל אביב.

קריאה נעימה ושמילים טובות יהיו לצדכם תמיד,
לילי