העבודה בכללית היא מסורת משפחתית • יום המשפחה

"מר טלוויזיה" • חיים יבין הלך לעולמו

היה מקצוען,מן המובחרים מכל,הוא היה הפניםהוא היה הקול. לימד את...

האם הפחד הוא האויב שלנו, או דווקא מקדם את מטרותינו?

נועם היה בחור תמיר וחסון. לכאורה, גבר נאה ובעל...

"צלילי קיץ": הקונצרט שהוכיח כי המוזיקה עדיין יודעת למלא אולם

האודיטוריום בחיפה היה מלא עד אפס מקום, למרות שמיד...

חיפה – טעם של פעם • מנהגים ושאר "מוזרויות" מן העבר

מעשה בחבל ולא חבלי משיח מדובר בבית-החולים "כרמל" של קופת-חולים...

שריפה במתחם בז"ן: איגוד ערים דורש שקיפות מלאה לציבור

(חי פה) – הבוקר בשעה 11:00 נצפה עמוד עשן...

רחבת הריקודים בחוף נאות נסגרה לצורך שדרוג

(חי פה) – רחבת הריקודים הפופולרית שבחוף "נאות" בקריית...

יישוב דרוזי חדש יוקם בגליל • לראשונה מזה עשורים, מענה למחסור בדיור

(חי פה) – הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע) החליטה...

בכל יום, אלפי עובדי כללית מגיעים למרפאות, לבתי החולים ולמרכזים הרפואיים ברחבי הארץ, כדי להעניק טיפול מסור למטופליהם. עבור חלקם, העבודה בכללית היא הרבה יותר מקריירה – היא מסורת משפחתית של ממש. לכבוד יום המשפחה, יצאנו למסע בין המסדרונות של כללית מחוז חיפה וגליל מערבי כדי להכיר את הסיפורים המיוחדים של משפחות שבחרו יחד בדרך של שליחות רפואית. בין דור מייסד לדור ממשיך, הורים לילדים, אחים ואחיות.

סיפורן של לריסה בוים ובתה לינה מקלר

כזה הוא סיפורן של לריסה בוים ובתה לינה מקלר, שתי אחיות בשירותי בריאות כללית, המייצגות שושלת של שלושה דורות בתחום מקצועות הבריאות. סיפורן של האם והבת בכללית הוא הרבה יותר מסיפור של המשכיות מקצועית – זהו סיפור על מסורת משפחתית ואהבת האדם.

לריסה בוים, בת 55, מנהלת האחיות במרכז לטיפול במחלות ריאות של כללית בחיפה (מלמ"ר), נושאת עמה ניסיון של למעלה מ-30 שנה בתחום הסיעוד, מתוכן 25 שנים בכללית. "אם הייתי חוזרת אחורה בזמן, הייתי בוחרת את המקצוע שוב", היא מספרת בגאווה. עם שלושה תארים אקדמיים ורקע עשיר בהדרכה קלינית, לריסה ממשיכה להתפתח ולהוביל בתחומה.

בתה, לינה מקלר, בת 30, עובדת כאחות במרפאת אינשטיין בכללית. "אני זוכרת את עצמי בילדותי מבקרת במרפאה של אמא," משחזרת לינה, "רואה אותה במדים הלבנים הנקיים, תמיד מסודרת ועם חיוך על הפנים. השיעור הכי חשוב שהיא לימדה אותי הוא איך קודם כל להיות בן אדם – להקשיב לכל מטופל בסבלנות, בלי שיפוט ובלי התנשאות."

המסורת המשפחתית בתחום הבריאות מתחילה בדור הקודם – הוריה של לריסה הם רופאים: האם רופאת ילדים והאב רופא פנימי. "תמיד חלמתי לטפל באנשים," מספרת לריסה, "והעברתי גם לבתי את הרצון לעזור לאחר."

שיתוף הפעולה המקצועי בין האם והבת הוא טבעי ופורה. "לינה היא אחות צעירה עם ידע רב בתחום הסוכרת וליווי הריון," אומרת לריסה בגאווה, "ואני לומדת ממנה על החידושים בתחומים אלה." לינה, מצדה, מעידה: "לאמא יש המון שנות ניסיון וידע רחב. עד היום, כשיש לי דילמות בעבודה, היא אחת הכתובות הראשונות אליהן אפנה."

למרות העיסוק המשותף, הן משתדלות לשמור על איזון בין העבודה לחיי המשפחה. "בבית, אמא היא קודם כל אמא שלי וסבתא של ליאם," מספרת לינה. כעת, הערכים המקצועיים עוברים לדור השלישי – ליאם, בנה בן השלוש וחצי של לינה, כבר מגלה עניין בעולם הרפואה. "אנחנו משחקים במשחק המרפאה בבית," מספרת לינה בחיוך, "מדביקים פלסטרים על הדובים והמכוניות כשהם 'חולים'".

סיפורן המרגש של התאומות הזהות קטיה ודריה

התאומות קטיה ודריה (צילום: כללית)
התאומות קטיה ודריה (צילום: כללית)

במסדרונות המרכז הרפואי לין ומרכז לרפואה יועצת ארמון בחיפה, מהלכות שתי אחיות שהן יותר מסתם קולגות למקצוע. קטיה קגנובה ודריה שיבקו, אחיות תאומות זהות בנות 37, אחיות במחלקות העיניים של כללית, כל אחת במרכז רפואי אחר בעיר.

סיפורן מתחיל בבלרוס, שם למדו תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך. למרות שהתקבלו לתואר שני בפסיכולוגיה, חלומה של דריה לעלות לישראל הוביל אותן לשינוי כיוון. בעוד קטיה חלמה להיות מורה או גננת, דריה שאפה להיות רופאה, המפגש עם מערכת הבריאות הישראלית שינה את תפיסתן לגבי תפקיד האחות ובחרו לעשות הסבה מקצועית לאחות בבית הספר לסיעוד בבני ציון. הוריהם הביעו התנגדות ראשונית לבחירתן שרצו שימשיכו את מסורת המשפחה בפסיכולוגיה (סבם ואמם פסיכולוגים), ובבלרוס מקצוע האחות נחשב נחות אך לאחר שהבינו שבארץ מקצוע האחות לא דומה כלל למה שהם מכירים ולאחות יש חשיבות גדולה מאוד במערך הטיפולים, התרצו והם גאים בהן מאוד.
קטיה לא וויתרה על חלומה לעבוד עם ילדים. היא לומדת קורס על בסיסי בסוכרת, על מנת להיות אחות סוכרת ילדים.

קטיה, אם לארבעה, עובדת כעשור במחלקת עיניים בלין, בעוד דריה, אם לשלושה, עבדה תחילה בפנימית בבני ציון לפני שהצטרפה למרפאת עיניים במרכז לרפואה יועצת ארמון חיפה. "לפעמים מטופלים חושבים שאנחנו אותה אחות שעובדת בשני מקומות ואז הם נעלבים שאני לא אומרת להם שלום" מספרת דריה בחיוך. "עד שאנחנו מסבירות שאנחנו תאומות. יש כבר מטופלים שמכירים אותנו ויודעים שאנחנו שתיים ולא אחת" (לשים בבוקסה) מספרת קטיה.

העבודה במערך העיניים הפכה לחלק בלתי נפרד מחייהן המשותפים. הן מתייעצות באופן קבוע לגבי מקרים משותפים, ואף לעיתים מסייעות למטופלים מבוגרים לתאם תורים בין המרכזים.

קטיה ודריה מחנכות את ילדיהם לעזור לזולת ולהיות אמפטי לאחר ואחד לשני וישמחו מאוד לראות את ילדיהם עוסקים בעתיד בתחום טיפולי. קטיה ודריה עלו לבד לישראל, הקשר העמוק ביניהן ממשיך להתחזק – הן נפגשות מדי יום, תומכות זו בזו, ומוכיחות שלעתים הדרך הטובה ביותר לעזור לאחרים היא לעשות זאת יחד.

האם הכתבה עניינה אותך?

צרו קשר עם מערכת חי פה: בוואטסאפבמייל

כללית
כללית
תוכן שיווקי מאת כללית - קופת החולים הגדולה בישראל

כתבות נוספות מאותו הכתב

כל הכתבות בחי פֹה

לקה בדום לב בבריכה – והגיע להודות לצוות מד"א שהציל את חייו

(חי פה) – אורי אריאל, בן 71 מקריית אתא, לקה בדום לב בזמן שהייתו בקאנטרי בעירו והצוות במקום יחד עם צוותי מגן דוד אדום...

הורים בשער עלייה יוצאים למאבק: דרישה לעצור את סגירת הגן העירוני

(חי פה) – הורים לילדים בגן איילת השחר, גן ממלכתי דתי לילדי טרום חובה, בשכונת שער עלייה בחיפה כועסים על כוונת עיריית חיפה לאחד...

תחזית מקצועית • גובה הגלים • טמפרטורה • מפה סינופטית, מכ"ם גשם ועוד…

ישיר חיפה יום ה׳, 23/7/26 - יש רוח הצגת פוסט זה באינסטגרם ...

"מר טלוויזיה" • חיים יבין הלך לעולמו

היה מקצוען,מן המובחרים מכל,הוא היה הפניםהוא היה הקול. לימד את כולנו שיעורבמדיה וברזי השידור.ארבעים שנהכמו תקופה אחתהוא הגיש והשמיעאת מהדורת מבט.הוא ריגש וחידשכשהודיע במשפטשלמטבע לשון...

“חיים יבין הלך לעולמו • המהפך האחרון של מר טלוויזיה’ שנולד וגדל בקריית אתא – יובא מחר למנוחות

(חי פה) - חיים יבין, מהדמויות הבולטות והמשפיעות ביותר בתולדות התקשורת הישראלית, הלך לעולמו בגיל 93. מעבר להיותו “מר טלוויזיה”, האיש שזוהה יותר מכל...