עינבל אזאצ'י הלכה לעולמה • פרידה מאישה של נתינה, אמונה וחברות אמת

(חי פה) – עו"ד עינבל אזאצ'י הלכה לעולמה לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

אזאצ'י, בת 44, השאירה אחריה בעל ושלושה ילדים, משפחה אוהבת וחברות רבות שליוו אותה לאורך כל חייה. היא גדלה בקריית שמואל ונותרה לגור שם גם לאחר שנישאה והפכה לאם.

היא למדה בתיכון לוינסון בקריית ים, ובהמשך פנתה ללימודי מחשבים. לאחר שנים שבהן עבדה בתחום, החליטה לעזור לאנשים שנזקקו לסיוע משפטי בנושאי גירושין וצוואות, ופנתה ללימודי משפטים.

מסירותה למשפחה ולמקצוע

עינבל נישאה לאסף אזאצ'י לפני כעשור, והשניים הקימו יחד משפחה עם שלושה ילדים – אוהד, תמר ונוגה. לצד היותה רעיה ואם מסורה, נודעה כאדם שתמיד נכון לעזור. חבריה ומכריה מספרים על לבה הרחב, על חיוכה הנצחי ועל חוש ההומור הייחודי שלה. את זמנה הקדישה רבות להתנדבות ולסיוע לנזקקים, ואף העניקה ייעוץ משפטי ללא תשלום למי שידם אינה משגת. גם לאחר שחלתה, המשיכה לפעול למען הקהילה ויזמה פרויקט הפרשות חלה לנשים, מתוך רצון להמשיך ולתת מעצמה לאחרים.

חברות רבת שנים

הקשרים החברתיים היו חלק מרכזי בחייה של עינבל, ובמיוחד החברות רבת השנים עם קבוצת חברותיה מהתנועה הדתית-לאומית בקריית שמואל. החבורה הכירה עוד מימי הגן, המשיכה יחד לבית הספר היסודי ובהמשך הפכה לחלק בלתי נפרד משבט "אמונה" בתנועה. "כבר מגיל שלוש היינו יחד, והחיבור בינינו הפך לחלק מהותי מחיינו", מספרת קרן שטיינמיץ, מחברותיה הקרובות.

השנים חלפו, וכל אחת מהחברות הקימה משפחה, אך הקשר ביניהן נותר איתן. "קבענו לעצמנו כלל – לא משנה מה, אנחנו נפגשות לפחות פעם בחודש", מספרת אחת מהן. "תמיד היה לנו מקום להתכנס – בבית של אחת מאיתנו או בבית קפה שכונתי. צחקנו, שיתפנו ותמכנו זו בזו – ועינבל הייתה הלב הפועם של הקבוצה".

ההתמודדות עם המחלה והליווי עד הרגע האחרון

כשהתמודדה עינבל עם מחלת הסרטן, חברותיה ליוו אותה בכל שלב ולא עזבו לרגע. "לא נכנסנו להיסטריה – אנחנו בנות מאמינות, עם חיבור עמוק שנבנה לאורך השנים", מספרת אחת מהן. "אנחנו מכירות מאז גיל שלוש, ומספיק לנו מבט אחד כדי להבין זו את זו. חיזקנו אותה, והיא חיזקה אותנו. קיימנו הפרשות חלה, שיעורי תורה ושלחנו תפילות לכל מקום אפשרי. עינבל תמיד הגיעה למפגשים, ולמרות הכאב – מצאה דרך לחייך ולהצחיק אותנו".

כל מה שעברנו יחד

בחודשים האחרונים, כשמצבה של עינבל הידרדר, חברותיה התאחדו שוב והמשיכו ללוות אותה. "נפגשנו כרגיל, גם כשכבר היה לה קשה להגיע. בחודש האחרון, כשהבנו שהזמן קצר, הגענו מכל רחבי הארץ כדי להיות לצדה", מספרת קרן. "כשהגיעה השעה, אסף, בעלה, קרא לנו להיפרד ממנה. עמדנו סביבה, לחשנו לה מילים של אהבה ונזכרנו בכל הרגעים שעברנו יחד. קשה היה לנו להאמין שזה הסוף".

פרידה מרגשת בטקס הלוויה

במהלך ההלוויה ביקש אסף לשתף את הנוכחים ברגע מיוחד מחייהם המשותפים – רגע הכניסה לחופה. "כיאה לאדם תוסס ומלא חיים, אסף רצה לזכור את הרגע המאושר ביותר שלהם", מספרת אחת החברות. "הוא השמיע את הקלטת ברכת הכלה של עינבל ואת השיר שליווה אותם לחופה, כמחווה לאהבתם".

גם לאחר מותה, חברותיה של עינבל נותרו קרובות למשפחתה. "הבטחנו שלא נעזוב את משפחתה, שתמיד נהיה שם עבורם. אנחנו שבט אמונה – ונמשיך להיפגש, לצחוק, לבכות ולשמור על עינבל עמוק בלב", הן מסכמות בכאב ובאהבה.