'בין קודש לחול' הינה כותרת התערוכה אודות קבוצות נוצריות בחיפה, בחסות 'החממה לחקר הדתות באוניברסיטת חיפה'.
ביום שלישי 10/12/2024 התקיימה פתיחת התערוכה 'בין קודש לחול – הקהילות הנוצריות של חיפה', בלובי אשר בספריית אוניברסיטת חיפה. התערוכה מציגה שמונה קבוצות נוצריות תושבי חיפה, זאת דרך צילומים וחלונות היסטוריים המשוייכים לכל קבוצה וקבוצה. התערוכה פתוחה לכלל הציבור והינה ללא כל עלות, תצוגת התמונות והמידע תהא עד חודש מרץ 2025.
כמבוא להעמקת הידע מן הראוי לתת במה לדבריו של פרופסור אוריאל סימונסון, אשר הינו פרופסור בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה והמנהל-המייסד של 'חממת חיפה לחקר דתות'.
חקר דתות עם אסטרטגיות מעשיות לקידום חיים משותפים והבנה הדדית
כמנהל המייסד של החממה, מוביל פרופ' סימונסון יוזמות המחברות בין מחקר אקדמי לבין יישום מעשי, תוך התמקדות בקידום פלורליזם דתי וטיפוח דיאלוג בין-דתי. עבודתו של פרופסור אוריאל סימונסון שואפת לשלב חקר דתות עם אסטרטגיות מעשיות לקידום חיים משותפים והבנה הדדית.
הפסיפס הדתי החיפאי כולל קהילות יהודיות בעלות אוריינטציות פולחניות שונות (אורתודוכסית, קונסרבטיבית ורפורמית), קהילה מוסלמית, קהילה מוסלמית אחמדית, מגוון קהילות נוצריות (כולל אלה המשתייכות לכנסיה הקתולית-לטינית, קתולית-יוונית, יוונית אורתודוכסית, מארונית, אנגליקנית, ארמנית, רוסית ועוד), פעילי המרכז הבהאי העולמי, ואף נוכחות דרוזית ניכרת.
רבים מבני קהילות אלה חיים בשכונות משותפות ברחבי העיר, חולקים מקומות עבודה, חיי תרבות וחינוך. 'חממת חיפה לחקר דתות' מבקשת לרתום מציאות זו על מנת לחזק את מרקם החיים המשותפים בחיפה ואף להרחיבו בקרב ערים מעורבות נוספות, בישראל ובעולם, באמצעות העצמת המודל החיפאי.
חיפה – עיר המאופיינת בפלורליזם חברתי
פרופ' סימונסון מספר שהתערוכה 'בין קודש לחול' קרמה עור וגידים מתוך רצון 'חממת חיפה לחקר דתות' להגיב על הפגיעות הקשות אשר התרחשו כנגד נוצרים, הן בירושלים והן בחיפה. לדידו נוכחות הקהילות הנוצריות בארץ הינה תופעה חיובית ומעצימה לחברה הישראלית. לדברי פרופ' סימונסון קהיליית הנוצרים בחיפה מהווה סוג של גשר תרבותי: מעצם היות שפת האם ערבית הרי שהינם ערבים, אבל האוריינטציה התרבותית של קהילות אלו נוטה לתרבות המערב. לדעתו, תרומת הקהילות הנוצריות למרקם החברתי והתרבותי בחיפה משובחת וראויה לציון.
חיפה מאופיינת בשכונות פלורליסטיות, בהן גרים זה לצד זה מגזרים מגוונים ומעורבים, לדוגמא: עין הים- ואדי ג'אמל, הדר, כרמל צרפתי, נאות פרס וקריית אליעזר. הוא מצר על מגמת ההצטמצמות המתמדת בנוכחות הקהילייה הנוצרית בארץ, בגין הגירה למערב ולדרום אמריקה ובה בעת אף שעורי הילודה אשר בקהילות הנוצריות הינם נמוכים מאד.
התערוכה כאלמנט לנתיב אפקטיבי ליצירת חיבורים משמעותיים
התערוכה 'בין קודש לחול' מבקשת לתת ידע לציבור הכללי, החי עם עולם שלם של סטראוטיפים, ציבור אשר טרם אמון במגוון הרחב של סוגי ופלגי הנצרות הקיימים באזור. בבחינת מטרה: "ככל שיכירו יותר – אזי יפתחו ויתפתחו קשרים אשר יתרמו לחיזוק מירקם האוכלוסייה החיפאית כולה".
בתערוכה מייצגים רבים אשר יש להתפאר בהם והם "אינם קשורים רק לחגים". בנוסף להיבט הפולחני והרוחני – מוצגים חיי הקהילה הנוצרית, מערכת החינוך המשובחת, נושא הצדקה והסולידריות הקהילתית וכן תרבות שעות הפנאי ושילובה במתנ"סים השונים.
לדברי פרופ' אוריאל סימונסון "זה לא נכון לחשוב שהדתות הן מקור של בעיות – שכן הציבור הדתי איננו שוחר ריב ומדון". הוא מדגיש ואומר: "במצב בו כ 80% מהציבור במדינת ישראל הינו בעל אוריינטציה דתית (בכל מגזרי הדתות כולן: יהודים וערבים) ורק כ 20% מתוך האוכלוסייה הינם אתאיסטים – נוצר מצב שהתערוכה הינה בעלת תנאים נסיבתיים לנתיב אפקטיבי העשוי ליצור חיבורים טובים, מועילים ומשמעותיים".
הצצה אל התערוכה ולינקים לכתבות "פרוייקט הכנסיות שבחיפה ועל רכס הכרמל"
פתיחת התערוכה עוררה גלי הערכה רבים, שכן זהו מיזם המבקש לייצר ממשקים עם כל קהל תושבי חיפה והסביבה. עד עתה וכעת חיה, סטודנטים רבים פוקדים את התערוכה כמו גם תלמידי תיכון הבאים לסיורים מוסברים.
מידע רב מפורסם במדיות החברתיות ומעורר עניין רב.
להלן הצצה אל התערוכה 'בין קודש לחול', כמו גם לינקים לכתבות "פרוייקט הכנסיות שבחיפה ועל רכס הכרמל" אשר רובן פורסמו כאן לפני כשנתיים-שלוש (בכל כתבה מצורף קישור אל סירטון יוטיוב המתאר את הכנסייה הרלוונטית לנושא, אותו מומלץ ואף רצוי לצפות בצג מסך גדול).
הקהילה האנגליקנית
הכנסייה האנגליקנית היא הדת הממלכתית של ממלכת אנגליה. היא הוקמה במאה השישית על ידי מיסיונרים בשליחות האפיפיור, והייתה כפופה לרומא עד הרפורמציה במאה ה-16.
כנסיית אנגליה שונה מהכנסיות הפרוטסטנטיות הנוספות בעיקר בצורת ההסמכה לכמורה, במבנה התפילה, שמורכב מתרגומים אנגליים של תפילות טרם הרפורמציה, והעמידה על יסודות קתוליים מסוימים. בני הקהילה האנגליקנית נמצאים בעיקר בישובים: חיפה, עכו, כפר יאסיף, ביירות. עבור אנשי הקהילה החינוך הינו ערך בעל חשיבות גדולה. בבית הספר 'יוחנן הקדוש' נמצאים תלמידים מרקעים שונים ביניהם: נוצרים, דרוזים ומוסלמים.
האב חתאם שחאדה משמש כאב הרוחני והוא זה המפקח על פעולות הכנסייה ועל ענייני הקהילה. כמו כן הוא נשיא בית הדין הכנסייתי של מחוז הבישוף של ירושלים אשר ממוקם בחיפה.
הקהילה המרונית
המארונים הם בני הלאום הארמי. הם משתייכים לכנסייה האנטיוכית ארמית מארונית-נוצרית, אשר שייכת לנצרות המזרחית קתולית, והיא מקבלת את מרות האפיפיור.
המסורת מספרת שהכנסייה המארונית נוסדה במאה הרביעית על ידי מאר מרון שהיה נזיר ארמי אשר חייו המופתיים, רוחניותו והנסים שעשה עמדו לו לזכות. מרון נולד באמצע המאה הרביעית והלך לעולמו בעשור הראשון של המאה החמישית. הוא חי כנזיר וכמתבודד באזור ההררי ליד אנטיוכיה.
מתחם הקהילה המארונית נמצא בעיר התחתית בחיפה. המתחם מוקף חומת גדר וממוקם בין סמטת המארוניטים לסמטת רובין, כאשר במרכזו נמצאת 'כנסיית סנט לואי'. הדיאקונים וכהני הדת של הכנסייה המארונית אינם מחויבים לפרישות, בניגוד למקביליהם בכנסייה הקתולית. לעומת זאת, הנזירים והבישופים מחויבים להישאר רווקים. כך אבונה יוסוף יעקוב, נשוי ואב לילדים.
הקהילה האורתודוקסית
ראשית ההפרדה בין הנצרות המזרחית הקדומה לנצרות הקתולית ולנצרות האורתודוקסית היא במינות המונופיזיטית של אוטיכס, אשר גרס כי לישוע היה רק טבע אחד, הטבע האלוהי. בנצרות האורתודוקסית מושם דגש רב יותר מן הנצרות הקתולית על הפן המיסטי והטקסי של הפולחן הנוצרי. השם "אורתודוקסי" פירושו "ישר האמונה", והוא מכוון לטענת הכנסייה האורתודוקסית לכך, שהיא הקהילה הקרובה ביותר למסורות הנוצריות המקוריות של ישוע והשליחים.
למרות שהפטריארכיות שנוספו במשך השנים שמרו על עצמאותן והחזיקו במאפיינים ייחודיים, שוררת ביניהן זיקה עמוקה בתחומי האמונה והתיאולוגיה ובנוסח התפילה. מספר חברי הקהילה האורתודוקסית הינו כ 6500 מאמינים. הכנסייה הנוצרית-אורתודוקסית המזרחית היא הקהילה הנוצרית השנייה בגודלה בעולם (לאחר הכנסייה הקתולית) ויש בה כ-250 מיליון מאמינים המאוחדים במסורת תיאולוגית וליטורגית קדומה.
הקהילה המלכיתית היוונית קתולית
הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית הינה כנסייה אוניטרית העומדת בפני עצמה. מאמיני הכנסייה, הקרויים מלכיתים, הם בעלי מוצא מעורב יווני ומזרח-תיכוני ונחשבים כצאצאים ראשונים של הנצרות והנוצרים באנטיוכיה הסורית, וזאת מן המאה הראשונה לספירה. המאמינים מגדירים עצמם כ"קתולים מזרחיים מקיימי פולחן ביזנטי" – כלומר, הם כפופים לאפיפיור ולוותיקן, אך זוכים לאוטונומיה פולחנית, במסגרתה הם משמרים את המנהגים והליטורגיה שמקורותיהם נמצאים בנצרות היוונית-אורתודוקסית.
לקהילה המלכיתית היוונית קתולית בחיפה משויכות הכנסיות הבאות: 'קתדרלת מר אליאס' אשר ברח' עין דור 23, 'כנסיית אל סיידה (גבירתנו)' בסמוך ל 'בית החסד', 'כנסיית סנט גרגוריוס' – ואדי ג'מאל ו'כנסיית המלאך' – התחנה, כמו גם 'הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית' בעוספיא, הממוקמת בסוף סימטת אל-כניסה.
קהילת סטלה מאריס
המסדר הכרמליטי נוסד על הר הכרמל, לאחר מסע הצלב השלישי ב-1192, בידי נזירים שחיו במערות בנחל שיח בהשראת אליהו הנביא. המסדר הזה שגשג והתרחב משם לכל רחבי אירופה. אך מיד לאחר כיבוש עכו הצלבנית בידי הממלוכים בשנת 1291, גורשו הנזירים מן הכרמל.
הכרמליתים הם המסדר הנזירי הקתולי היחיד שנולד בארץ בה נולד ישוע המשיח, לכן הר הכרמל- עבור הכרמליתים איננו רק מקום גיאוגרפי אלא גם מהות רוחנית אליה ניתן להגיע ולחוות את רחמיו של בורא עולם, אב כל חי.
מנזר 'סטלה מאריס' הינו המקום שבו הנזירים השייכים למסדר הכרמליטי גרים, מתפללים, עובדים ומעניקים שירות רוחני לאנשים מקומיים וזרים, המגיעים להתפלל ולבקר במנזר ובכנסיה.
קהילת סנט ג'וזף הלטינית – חיפה
'כנסיית יוסף הקדוש' היא כנסייה קתולית ששייכת למסדר הכרמליטי, השוכנת בשדרות המגינים במושבה הגרמנית בחיפה. ממש בסמוך לכנסייה המוקדשת לזכר יוסף הקדוש, שוכנים בית-הספר "כרמל" ומשרדי הרובע הלטיני של העיר חיפה.
הכנסייה המקורית בחיפה נקראת 'כנסיית אליהו הנביא' והיא נמצאת ליד ככר פריז. היא נפגעה במלחמת העצמאות, שוקמה ונפתחה מחדש בשנת 2019. הקהילה בחיפה מונה כ 2500 מאמינים כאשר פעילותם הדתית מתקיימת לרוב במתחם 'כנסיית סנט ג'וזף הלטינית' – שם מתקיימות פעילויות דתיות וחברתיות. חברי הקהילה מתגוררים בכל רחבי העיר: בוואדי ניסנאס, המושבה הגרמנית, שכונת עבאס, בכרמל ובעין הים-ואדי ג'מאל.
הקהילה הארמנית
הכנסייה הארמנית 'סנט אליהו – יג'יה הקדוש' שייכת לפטריארכיה הארמנית. אומת הארמנים הינה אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי. מקור קבוצה זו בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית). הכנסייה האפוסטולית הארמנית היא הכנסייה הלאומית העתיקה בעולם ואחת מן הקהילות הנוצריות הקדומות ביותר.
שמה הרשמי הוא "הכנסייה האפוסטולית והאורתודוקסית הארמנית". לעיתים היא נקראת "הכנסייה האורתודוקסית הארמנית" או "הכנסייה הגרגוריאנית". העם הארמני היה הראשון שהתנצר כאומה בשנת 301 לספירה. חדירת הנצרות בקרב הארמנים הייתה מהירה יחסית, ולכן כבר בשלהי המאה ה-4 הייתה קהילה ארמנית בירושלים. מאז ועד היום ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר העתיקה בירושלים.
הקהילה הארמנית בחיפה מונה כמה מאות נפשות, המתגוררים בעיקר בעיר התחתית. הכנסייה שוכנת ברחוב קטנטן וצר הנקרא סימטת חנא נאקרה – שהיא סמטה קטנה המתפצלת מרחוב חורי שבוואדי ניסנאס.
בסמוך לכנסייה נמצא המרכז הקהילתי הארמני המהווה מקום מפגש עבור בני הקהילה. נציגי הקהילה שומרים על קשר משובח עם קהילות אחרות בחיפה (מכל הדתות). זוהי קהילה מקבלת, מכילה וסובלנית המתגאה בסמל הדו-קיום של העיר חיפה ורואה בו נר לרגליה.
הכנסייה הדוברת עברית
קהילת הקתולים הדוברים עברית בישראל (הנקראת 'נציגות יעקוב הצדיק') , משתייכת לפטריארכיה הלטינית של ירושלים. קהילה זו כוללת את הקתולים הדוברים עברית החיים בישראל, חלקם שייכים לעם היהודי ואחרים מאומות העולם וביניהם נוצרים מקומיים ומהגרים. הם משולבים בחברה הישראלית היהודית הדוברת עברית ורואים באפיפיור כסמכות הדתית העליונה.
מיקום בית הקהילה של הקתוליים דוברי עברית הינו במבנה הקונסוליה הספרדית (בקומה תחתונה) ברח' אנילביץ 1 במושבה הגרמנית.
עיר בעלת סובלנות דתית, כמו גם ייחודיות תיירותית
מן הכלל אל הפרט: חיפה מפורסמת בסובלנות הדתית ובמגוון האמונות המשתלבות בה מחד ומאידך פארקים גנים וטיילות לשבת על חוף הים ולהתרגש מהשקיעה בטיילת ואף להתפעם מול נופי המפרץ.
חיפה הינה עיר שיש לה הרבה מה להציע לתושביה ולתיירי הארץ והחוץ. כאן ניתן למצוא אטרקציות משפחתיות, סיורי עיר מודרכים, הגנים הבהאיים, מסלולי טיולי טבע בפארקים בוואדיות ובנחלים, קניות, שתיית יין ויקבים, ששוקים וגלריות.
כאן נמצא את ה'כרמלית', שאיננה רכבת תחתית אלא פוניקולר (שני קרונות רכבת מחוברים לכבל אחד ונעים לחלופין מעלה ומטה) – וכן את 'רַכֶּבֶל חיפה' הפועל ומקשר בין שכונת 'בת גלים' שלחוף הים לבין שכונת 'סטלה מאריס' כמו גם את 'הרכבלית' התלויה שבה הנסיעה היא אטרקציה בפני עצמה.
חוסן חברתי ודו-קיום חיפאי
במסגרת היות חיפה עיר יהודית הכוללת אוכלוסייה מגוונת הכוללת גם בהאיים, ערבים נוצרים וערבים מוסלמים – כאשר לכולם זכויות שוות (אגב, המיעוט התומך באויבי ישראל אמנם נמצא בעיר, אך הללו אינם תושבי חיפה אלא הבאים להתסיס את הרוחות). החוסן החברתי בחיפה הוכח בעת המלחמה הנוראית, שכן בעתות תקיפת הטילים, יהודים וערבים כאחד יושבים יחדיו במקלטים ונעזרים אלו באלו.
החוסן החברתי ניכר אף בסצנה הקולינרית המשגשגת של חיפה, שהיא שיקוף מהימן של עיר שכולה דו קיום, שכבר עמדה במבחן המציאות בזמן 'שומר החומות' כמו גם בעת המלחמה הנוכחית המתארכת והטבח שקדם לה.
העמקת היכרות הדדית כמנוף תרבותי וחברתי
כעת חיה, בכיכר החגיגית אשר בשדרות בן גוריון נצבים סמלי שלושת החגים – עץ אשוח ענק, חנוכייה וסהר. האווירה לאורך השדרה מלאה חיים, כל האורות נדלקו, וחיפה הפכה נוצצת כולה לכבוד חג החגים.
אורות וקישוטים ממלאים עכשיו את רחובות העיר, בעיקר בשדרות במושבה הגרמנית, ואדי ניסנאס והגנים הבהאיים המוארים.
… וכאן אל הפרט:
לכל זאת הבה נחבור לערך מימוש הפלורליזם אשר מתאפשר בזכות קיומם של כמה ערכים חשובים:
- היכרות – בה הלמידה המעמיקה אודות הזולת עוסקת בידע ובהיבטים הרגשיים והאישיים – אשר מהווה בסיס ליצירת קבוצה שהמשתתפים יכולים ומעוניינים להשתתף בה ולהביא את עצמם לידי ביטוי.
- סובלנות – נכונות לקבל את השונה ולכבד את זכותו של הזולת, לשמור על שונותו ולתת לה ביטוי.
בטהובן: הסימפוניה התשיעית ◄ צפו
תערוכה שאכן ראוי, רצוי ומומלץ לבקר בה
כאמור, ע"פ פרופ' אוריאל סימונסון "לא נכון לחשוב שהדתות – הן מקור של בעיות, שכן הציבור הדתי איננו ציבור שוחר ריב ומדון" – לפיכך הרי ברור הוא הדבר שהתערוכה הינה סיטואציה בעלת תנאים נסיבתיים לנתיב אפקטיבי העשוי ליצור חיבורים משמעותיים".
אם כך הרי שהעמקת ההיכרות ההדדית הינה מנוף תרבותי וחברתי – משמע: תחילה ביקור בתערוכה הנ"ל שאכן ראוי, רצוי ומומלץ לבקר בה – ואח"כ ביקור בכנסיות חיפה, ביקור המתחיל בתיירות והופך להיכרות, סובלנות ומתן כבוד הדדי.
באך: פרלוד מס ◄ צפו
