[hide_post_ads]
אם יש חג אחד בשנה שלא מתאספים בו סביב שולחנות ערוכים, זה ל"ג בעומר…רק אש, מדורה ותפוחי אדמה לוהטים. ריח של עצים נשרפים לאחר שבועות ארוכים של הכנה.
אה שכחנו. ועוד יום אחד חופש לשגע את כל ההורים שלא הספיקו להתאושש מחופשת הפסח והעצמאות.
אז מה באמת קרה בל"ג בעומר?
לפני כאלפיים שנה חי בארץ ישראל חכם תלמודי ושמו רבי עקיבא. עקיבא, שהתחיל ללמוד תורה רק בגיל ארבעים הצליח לאסוף סביבו עשרים וארבעה אלף תלמידים שישבו והגו בתורה. אלא שלצערו ולצער כל עם ישראל, מתו כל 24 אלף התלמידים בפרק זמן מאוד מאוד קצר. כחודש ימים.
המוות אירע ממגיפה, ויש האומרים שהוא עונש על שלא נהגו כבוד זה בזה.
בל"ג בעומר פסקה המגיפה, ורבי עקיבא מצא חמישה תלמידים חדשים. אחד מהם היה רבי שמעון בר יוחאי, שחיבר על פי המסורת את ספר הזוהר, ופטירתו אירעה אף היא בל"ג בעומר.
קודם מותו ביקש רשב"י כי יום זה יהיה יום שמחה וידליקו בו מדורות לעילוי נשמתו. לכן נקרא יום זה "הילולה". ענין זה מופיע לראשונה לפני כחמש מאות שנה במכתב שכתב מפרש המשנה, רבי עובדיה מברטנורא.
יום זה מצויין בכך שמותר לערוך בו חתונות על-אף האבל של "ספירת העומר". כמו כן מלבד המדורות והחגיגות עולים מאות אלפים לקברו שבמירון להתפלל ולקוות לישועה.
הרבי מליובאוויטש ייסד את "תהלוכות ל"ג בעומר", על פי מנהג קדום מהבעל-שם-טוב לצאת ביום זה עם ילדים ולקרוא פסוקי תורה. החל משנת 1980 מתקיימות תהלוכות אלו גם בישראל, ומשתתפים בהם מאות אלפי ילדים, במאות יישובים וערים.
אחד האירועים המשמחים שבל"ג בעומר, הוא שבהם נוהגים אלפי ילדים שהגיעו לגיל 3 לעלות עם הוריהם לקברו של רבי שמעון במירון ולחגוג 'חלאקה'. על פי המסורת בכתבי האר"י שחי לפני כחמש מאות שנים בצפת, לא גוזרים את שערות הילד עד גיל 3, אז מקבל הוא קדושה מיוחדת.
ישנם ילדים רבים שאינם יכולים להגיע למירון, הן מבחינת המרחק ובעיקר בגלל העומס הרב.
מערת אליהו בחיפה, היא מקום קדוש בו נוהגים רבים רבים לערוך בו את ה"חלאקה". באירוע זה שרים ומברכים את הילד וגוזזים לו משערות ראשו.
