(פרשנות) – המזרח התיכון עובר בימים אלו טלטלה משמעותית, כשמפת האינטרסים האזורית והבינלאומית משתנה ללא הרף. חיסולו של חסן נאסראללה, מנהיג חיזבאללה, משפיע באופן דרמטי על שחקנים רבים בזירה. מאבקי הכוחות, בהם משתלבות ישראל, איראן, ארה"ב, לבנון והפלגים הפלסטינים, מקבלים תפניות חדות, ויוצרים מציאות חדשה בשטח.
בחיזבאללה מחפשים הפסקת אש ונכונים לנסיגה מדרום לבנון
לאחר חיסול נאסראללה והמשך הלחימה, ארגון הטרור חיזבאללה מנסה להיאחז בשאריות הכוח שנותרו לו, אך בו זמנית מחפש הפסקת אש. הארגון מבין כי האיום הישראלי הופך לבלתי נסבל, והלחץ על מעוזיו בדרום לבנון דוחף אותו לנסיגה מעבר לליטאני. נסיגה זו עשויה להוות צעד ראשון בהתפוררות חיזבאללה ככוח מאורגן ולחזור לתפקידה כגרילה בלבד, מה שיקל על מדינות המערב בהשגת הסדר.
חמאס מעוניין בהסדר שיביא לשחרור אסירים וחידוש כוחותיו
במקביל, חמאס, הנמצא בעימות מתמשך עם ישראל, שואף לנצל את הזירה הבינלאומית כדי להשיג הסדר לשחרור כ-5000 אסירים פלסטינים. זאת, תוך תקווה לשקם את כוחותיו לשנים הבאות. הארגון מבין כי הסדר מדיני עשוי להיות הזדמנות חיונית עבורו לחיזוק מחדש ולהתארגנות לקראת העשורים הבאים.
איראן: שימור הכוח והשפעת המהפכה האסלאמית
איראן, המהווה גורם מרכזי באזור, אינה מתכוונת לוותר על השפעתה על חיזבאללה וחמאס. אף לאחר חיסול נאסראללה, איראן תמשיך לשמר את השרידים של הארגונים ולשמור על האינטרס המרכזי שלה – התפשטות המהפכה האסלאמית והשפעה במזרח התיכון. במקביל, היא תנסה להתמודד עם הלחצים הצבאיים והכלכליים שמפעילה ישראל.
לבנון לאחר חיסול נאסראללה: תקווה לשחרור מהשפעת חיזבאללה
ללבנון עצמה, שחרור מהשפעת חיזבאללה עשוי להיות מבורך. תחת נאסראללה, המדינה נגררה לעימותים קשים עם ישראל, שגרמו להרס משמעותי ולהתרוששות כלכלית. כעת, עם חיסולו, ישנה תקווה כי ישראל, בעידוד מדינות המערב, תצליח להביא להחלשותו של הארגון, מה שעשוי להוביל ליציבות אזורית ולסיוע בינלאומי בשיקום לבנון.
ארה"ב מבקשת להימנע ממלחמה אזורית ולבסס את מעמדה
ארה"ב, מצידה, שואפת להימנע ממלחמה אזורית רחבה, ומנסה לשמר את תפקידה כמובילת הסדר הבינלאומי במזרח התיכון. באמצעות תמיכתה בישראל, היא שואפת לשמר את יציבות האזור, להבטיח את מחירי הנפט ולבסס את בריתה עם לבנון, סעודיה ומדינות נוספות. כל זאת תוך שאיפה לקדם הסדר מדיני עם הפלסטינים.
ישראל: השגת יעדים צבאיים ומדיניים תוך ניצול הלחץ על איראן
היעדים של ישראל במאבק הנוכחי כוללים ביטול חיזבאללה ככוח צבאי מאורגן והחזרתו למעמד של גרילה. לצד זה, ישראל מבקשת להשיג את שחרור כל החטופים ולהפוך את איראן למוקד מרכזי ללחצים בינלאומיים. ישראל מתכוונת לשלב בין לחץ צבאי וכלכלי על איראן, כולל פגיעה בתשתיות הנפט והעמקת המאבק על נושאים גרעיניים, כדי להחליש את השפעתה באזור.
לוחות הזמנים והקשר לבחירות בארה"ב
בכל הנוגע ללוחות הזמנים, ישראל שואפת לסיים את המלחמה בתוך 10 ימים, במטרה להבטיח הסדר מדיני מהיר, זאת לאור הבחירות המתקרבות בארה"ב. מעבר לכך, הסדרי הביטחון עשויים להימשך זמן רב יותר ולהפוך לשגרה יומיומית.
מי שקובע לאן ממשיכים מנקודה זו
לגבי השאלה מה קורה כאשר יש התנגשות בין אינטרסים, המסקנה הברורה היא כי לבעלי הכוח יש עליונות במימוש האינטרסים שלהם. לאחר חיסולו של חסן נסראללה, מעמד הכוחות בזירה המזרח תיכונית השתנה.
ארצות הברית נותרה הגורם המרכזי והקובע, כאשר ישראל ממוקמת במקום השני מבחינת כוח והשפעה, אחרי ישראל נמצאת איראן, שמובילה את הציר השיעי ברמה האזורית. לבנון וסעודיה נמצאות במקום הרביעי מבחינת השפעה, ואילו חמאס חמישית. חיזבאללה, שהיה בעבר כוח מרכזי, נמצא כעת במקום האחרון בשרשרת הגורמים המשפיעים, בעקבות הפגיעה בהנהגתו ובתשתיתו.
בסוף בסוף, המאבק הוא על דרכי גישה. לארצות המערב בהנהגת ארה"ב יש אינטרס לשמור על מעבר נקי לאירופה מהמזרח – כלומר תעלת סואץ ודרך יבשתית. החות'ים, שלוחה של אירן, סוגרים את הכניסה לים סוף ולכן לארה"ב יש אינטרס מוביל להסכם סעודיה-ירדן-ישראל ושימור הדרך היבשתית. מנגד, ציר סין-אירן מנסים בכל הכוח למנוע זאת. ולכן המאבק רחוק מסיום והמילים האחרונות כנראה לעולם לא יאמרו (זה מאבק עתיק יומין)