באחד המאמרים הקודמים דנתי בין השאר בחשיבות מגזר ההיי-טק לישראל בכלל ולחיפה בפרט. אני מרבה להתייחס לעולם הטכנולוגי-עסקי, הן בשל חשיבותו הרבה לכלכלה והן בשל עיסוקי בתחום.
שנות הניסיון שלי במגוון תעשיות טכנולוגיות עתירות ידע (מוליכים למחצה, ביטחוני, תאורה חכמה, ערים חכמות והדפסת תלת-ממד), סייעו לי לגבש ראייה מזווית אחרת של בעיות ופתרונות.
זה עשוי להפתיע אתכם, אבל אני רואה דמיון רב בין עולם הסטארט-אפים (לאו דווקא טכנולוגיים) והעיר חיפה. בבסיסו של דבר, בשני המקרים מדובר על התאגדות של אנשים המעוניינת לייצר ערך עבור הקהל שלה ולקבל תגמול בתמורה.
איך מקדמים מיזם או עיר?
מהם השיקולים העיקריים המשפיעים על קידומו של מיזם באשר הוא – חברה או עיר? איך הם רלוונטיים לחיפה ומה התושבים, חברי המועצה והמועמדים לראשות העיר יכולים ללמוד מכך? קדימה מתחילים…
1. הנהגה
הנהגה ראויה ומתאימה, קובעת (בשיתוף התושבים) את החזון, מנחה את צוותי העבודה, מניעה עובדים ומקבלת החלטות קשות. ראש עיר אידאלי הינו איש עתידות, בעל אישיות מנהיגותית ודוגמה אישית בהיבטי אמינות, יושר וניקיון כפיים. ראש עיר כזה מסוגל לייצר שיתופי פעולה בעיר ומחוצה לה, הוא שחקן צוות, רוצה ומסוגל לקבל ביקורת, בעל קשרים עם השלטון המרכזי בירושלים ומנוסה בניהול.
2. חזון
כתבתי בנושא זה בהרחבה בעבר ולהזכירכם, חזון הוא העתיד אליו מייחלים ולמענו פועלים. זהו רעיון שכשהוא מנוסח נכון ולאחר מחשבה, רותם אנשים לפעולה. חזון מהווה את הבסיס לאסטרטגיה של העיר ואמור להנחות את ההחלטות של קברניטיה. חשוב שהחזון יהיה מנוסח באופן פשוט וקל להבנה, מעורר השראה, ממוקד ומבודל מערים אחרות.
3. התמקדות בתושבים ("לקוחות")
כמי שמשלמים כדי לגור, לעבוד ולצרוך את שירותי העיר, אתם, התושבים, בפירוש לקוחותיה.
לכן, חיפה צריכה להציב את התושבים והמבקרים בעיר במקום הראשון בסדר העדיפויות. קברניטי העיר צריכים להבין את צרכי הלקוחות, העדפותיהם, מה כואב להם ומה גורם להם הנאה בהיבטי העיר. על פי צרכים אלו יש להציע שירותים ומוצרים ולבחון את מידת שביעות הרצון של הלקוחות.
4. התאמת מוצר-שוק (product-market fit)
יש לוודא שהמוצר או השירות אותו מציעים, מתאים לשוק אליו מכוונים.
חוסר התאמה בין השניים הוא מהסיבות המובילות לכישלון מיזמים. במקרה שלנו, חיפה על מאפייניה היא המוצר והשוק הוא כל מי שצורך אותה, במיוחד אנחנו התושבים. בכל תחום של העיר, יש לחשוב פרטנית על התאמת המוצר-שוק. לדוגמה בתחום החינוך, מה צריכים התושבים ומה העיר מציעה. או בתחום הבינוי, מהם צרכי התושבים ואיך העירייה מתכננת לענות עליהם.
5. צוות חזק
האנשים שמוציאים אל הפועל את חזון העיר הם החשובים ביותר.
זו אינה קלישאה, כי אם שיקול מכריע ולפעמים נעלם מן העין. במציאות משתנה כמו בימינו, השוק משתנה תדירות וכך גם המוצר ו/או השירות שנדרש להציע. משמעות הדבר שהצוות נדרש לבדוק ולעדכן תדירות את התאמת המוצר-שוק. ככל שהצוות מוכשר יותר, בעל ידע, נטול אגו ומסוגל לעבוד יחד ומהר, כך גדלים סיכויי ההצלחה.
6. סקר שוק מתמשך
כאמור, כמו כל דבר בחיים, גם חיפה משתנה עם הזמן. תושביה משתנים, הצרכים שלהם, הציפיות מהעיר והבעיות שיש לפתור. לכן, הסטארט-אפ של חיפה חייב ללמוד באופן עקבי ושיטתי את צרכי התושבים.
קברניטי העיר חיפה צריכים למפות את התחרות עם הערים האחרות, את מצב התעסוקה, החינוך, הכבישים, הבינוי וכל שאר המאפיינים העיקריים של העיר. הבנה מעמיקה של "השוק של חיפה" הכרחית כדי לתכנן מענה לבעיות, לשפר ולהציע שירותים חדשים ולענות על צרכי התושבים.
7. בידול מוצר
סטארט-אפים חייבים לבדל את עצמם על ידי הצעת מוצרים או שירותים ייחודיים וחדשניים הפותרים בעיות של לקוחות.
על חיפה לאמץ הלך רוח זהה המתמקד במחקר ופיתוח של שירותים, מוצרים וחוויות לתושביה תוך מחויבות לשיפור מתמיד. בנוסף, חיפה כעיר צריכה להיות מסוגלת להתאים את עצמה לשינויים בצרכי הלקוחות שלה ובשוק (נדל"ן, תעסוקה, תיירות, פנאי…).
משמעות הדבר, כי לצד תכנון ארוך טווח המאפיין ערים, יש לעדכן את ההתנהלות היומית של העירייה על פי העובדות. במקום להתאהב בתוכניות ארוכות טווח ולא רלוונטיות מוטב לכוון לטווח של מספר מועט שנים ולעדכן את התוכניות בהתאם לשינויים בשטח.
8. שותפויות
“אם אתם רוצים ללכת מהר, לכו לבד. אם אתם רוצים להגיע רחוק, לכו ביחד." (אמרה אפריקאית המיוחסת למרתה גודרט).
מיזם, באשר הוא, חייב לבנות רשת של אנשי קשר ושותפויות כדי לקבל חשיפה, מימון ומשאבים חדשים. שותפויות הכרחיות כדי לעזור לחיפה לצמוח ולהצליח בטווח הארוך. לצערנו, השותפות של העיר עם מקבלי ההחלטות בירושלים בכי רע כיום אבל שינוי אפשרי בהנהגת העיר יכולים לשדרג את המצב לטובה.
9. תכנון כספי
לחיפה חייבת להיות תוכנית כלכלית ואני לא מתכוון רק לתקציב השוטף. תוכנית שכזו חייבת לזהות מקורות מימון חיצוניים (מענקי מדינה, השקעות, גיוסי חוב, שיתופי פעולה, תרומות), לנהל הוצאות, לשמר הכנסות ולתכנן מקורות הכנסה נוספים.
בשל מצבה של חיפה כיום והיותה העיר השלישית בגודלה בארץ, ראש העיר הבא יהיה חייב לגייס מיליארדים רבים לטובת חיפה. להערכתי מדובר ב 10-15 מיליארד שקלים הנדרשים לטובת הדבקת הפער בין חיפה כמטרופולין לבין מרכז המדינה.
10. שיווק ומיתוג
אסטרטגיה שיווקית ומיתוגית חזקה היא קריטית להצלחת כל מיזם, ודאי בעיר!
בחיפה נדרשים פיתוח זהות מותג ייחודית, יצירת תוכנית שיווקית וביצוע קמפיינים אפקטיביים כדי להגיע ללקוחות היעד. מדובר במרכיבים חיוניים להצלחתה של העיר שכן הם מסייעים לעצב את תדמיתה, לבדל אותה ולמשוך השקעות, תיירים ותושבים.
שיווק ומיתוג טובים מסייעים לבנות מוניטין חיובי ולקדם את נקודות החוזק של העיר, תוך מתן מענה לחולשותיה. בנוסף, שיווק ומיתוג יכולים גם לספק מסגרת לקבלת החלטות עתידיות ולעזור להנחות את פיתוח התשתיות וההיצע של העיר.
ודאי שישנם הבדלים מובנים בין עיר לחברת סטארט-אפ, אך נראה שרב הדומה מהשונה. אם המועמדים לראשות העיר יאמצו ולו חלק העקרונות וההמלצות שלמעלה, דיינו וכולנו נהנה מהתוצאות.
הסטארט-אפ הרזה
אריק ריס הוא יזם, סופר ומרצה ידוע, ומוכר כמוביל דעה בקהילת הסטארט-אפים. בשנת 2011 פרסם את ספרו "הסטארט-אפ הרזה" (The Lean Startup) המציג גישה לפיתוח וניהול סטארט-אפים ועסקים.
הרעיון המרכזי בספר הוא ליצור מוצר או שירות מינימלי שעובד (Minimum Viable Product), לבדוק אותו עם לקוחות ולאחר מכן לשפר את המוצר או השירות על סמך המשוב. למעשה מדובר בתהליך איטרטיבי בו בונים את המוצר, מודדים כיצד הלקוחות מאמצים אותו ואז לומדים ומסיקים מסקנות לקראת הסבב הבא.
גישה כזו מסייעת לחברות להימנע מבזבוז משאבים וזמן על ידי התמקדות בתכונות שהלקוחות באמת מעריכים, במקום להניח מה הם רוצים. הגישה של הסטארט-אפ הרזה גם מדגישה את החשיבות של יצירת תרבות של התנסות ולמידה מתמשכת על מנת להסתגל במהירות לשינויים בשוק.
למה אני מספר לכם את כל זה? כי הגישה הזו מתאימה ככפפה ליד גם לתכנון וניהול עירוני. נכון, לא בכל תחום, אבל ניתן להשתמש בעקרונות האלו כדי לפתח את חיפה על ידי יישום עקרונות המפתח.
לדוגמה, בתחום החינוך, ניתן לבחון גישות שונות לשיפור שיעורי הנשירה מבית הספר, כגון הצעת תוכניות לאחר שעות הלימודים, מתן תמריצים לתלמידים העומדים באמות מידה חינוכיות, או שיתוף פעולה עם עסקים מקומיים כדי להציע הכשרה לעבודה עתידית. לאחר מכן העיר תמדוד את התוצאות של כל ניסוי, תזהה מה עבד טוב ותבנה על ההצלחות האלה בסבבי הניסויים הבאים.
בתחום הכבישים ומצב התחזוקה שלהם, העיר יכולה לבנות מאגר דיגיטלי של כבישי העיר אליו יעלו התושבים תמונות של הכבישים והמפגעים והמערכת תבנה רשימה מתועדפת של אילו כבישים נדרש לתקן על פי קריטריונים של מצב הכביש, היקף התעבורה, עלות התיקון ועוד. הרשימה תהיה זמינה ושקופה לכל התושבים וכך תגביר גם את מידת המעורבות של התושבים וגם את האמון שלהם בעירייה.
דוגמא נוספת היא בתחום הקרוב לליבם של רבים מהחיפאים: ניקיון העיר.
ניתן להשיק תוכנית "ראיתי, דיווחתי" ממוקדת במפגעי תברואה. במסגרת התוכנית, התושבים יוכלו לדווח על פסולת ואשפה ברחובות. בהתבסס על הנתונים שיאספו, מחלקת התברואה תזהה אזורים בעייתיים עם דיווח חוזר ונשנה ותוכל להקצות משאבים בצורה יעילה יותר. לדוגמא על ידי פיזור נרחב יותר של פחי אשפה, שינוי גודל פחי האשפה, שימוש בפחים חכמים הדוחסים את האשפה או ע"י איסוף תכוף יותר.
ודוגמה אחרונה, בתחום הפתרונות הדיגיטליים לתושבים:
תארו לעצמכם שחיפה מפתחת אפליקציית מובייל של שירותים דיגיטליים ושיתוף התושבים. האפליקציה תאפשר לערוך מחקר לקוחות, לערוך סקר בקרב התושבים ולתעדף את השירותים המבוקשים ביותר. בהתבסס על התוצאות, העיר תוכל להתמקד תחילה בפיתוח שירותים דיגיטליים אלה, החל ממוצר מינימלי והמשך איטרציה על סמך משוב מהתושבים.
שרותים דיגיטליים לדוגמא:
• מעקב אחר תקציב העיר: תאפשר לתושבים לעקוב אחר התקציב, תציע שקיפות ואחריותיות. תאפשר לכולנו להבין מה בדיוק נעשה עם הכסף שלנו ולהפעיל לחץ וביקורת ציבוריים כדי להשפיע על אופן השימוש בכספי המסים שלנו.
• תעודת תושב דיגיטלית לחיפאים. לדוגמה לצורך חנייה חינם בחופי הים להבדיל מתושבי חוץ.
• גילוי עסקים מקומיים: פלטפורמה המסייעת לתושבים לגלות ולתמוך בעסקים מקומיים, ומציעה מדריך של חנויות ושירותים מקומיים, ביקורות והנחות.
• אירועים ופעילויות קהילתיות בזמן אמת – תאפשר לתושבים לגלות, להשתתף ואף לארח אירועים ופעילויות קהילתיות המתרחשות בעיר.
• ניהול בקשות לשירותי עיר – 106 דיגיטלי ולא דרך וואטסאפ שלא ניתן לעקוב אחריו. התושבים יוכלו לבקש בקלות שירותים עירוניים ולדווח על בעיות כגון תיקוני בורות, ניקיון רחובות ועוד, ולעקוב אחר התקדמות בקשותיהם.
• היתרים ורישיונות דיגיטליים – התושבים יוכלו להגיש בקשה, לשלם ולנהל היתרים ורישיונות שונים, כגון היתרי בנייה ורישיונות עסק, הכל במקום אחד.
תדרשו יותר, תקבלו יותר
יש כמובן עוד דוגמאות רבות ואני בטוח ששיתוף התושבים יעלה רעיונות מועילים, מקוריים וברי יישום. הרעיון הוא שניתן בהשקעה קטנה ניתן לבנות פיילוט, למדוד את מידת האפקטיביות שלו וללמוד איך ניתן לשפר אותו. כל זאת תוך יצירה ואיסוף של נתונים מדידים על בסיסם יתקבלו החלטות.
כן, אני יודע שחלקכם חושב שמדובר בחלומות באספמיה ושאני תמים או חמור מכך, הוזה. אבל הסיבה שאתם חושבים כך היא כי לזה הרגילו אתכם, לא לצפות להרבה. זאת מכיוון שעד היום לא למדנו לדרוש יותר מקברניטי העיר, הן ברמה האישית שלהם והן ביכולות המקצועיות.
ככל שנבין איזה פוטנציאל גלום בחיפה ולאיזה עתיד נהדר היא יכולה להגיע, כך נהיה זהירים ושכלתניים יותר בבחירה במועמד המתאים לראשות העיר. ולמי שהגיע עד לסוף המאמר נענה על השאלה: מהו המפתח להצלחה של חיפה? לחשוב כמו סטארט-אפ.
כתבה מעניינת וחשובה, תודה. חיפה עיר יפהפייה ואני מרגישה שאין לי ראש עיר. התחושה קשה כי בחרתי בעינת קליש רותם שהפגיזה באינסוף הבטחות ונכון להיום במקום להתקדם העיר מתדרדרת, תחושה של זלזול באוכלוסייה המבוגרת ( סוגרים את סניף דואר ברחוב אורן בסוף החודש !!! ) , עיר מלוכלכת ולא מתוחזקת ! כישלון מוחץ של ראש העיר שלנו.
ראש עיר צריכה לרתום את עובדיה לעשות הכל לטובת התושבים, לצערי זה לא קורה.
אני מודה על הכתבה המעניינת והדו-שיח הפורה מצד המשתתפים בדיון. כל אחד 'שופך את ליבו' ומציף עמדות ורעיונות ראויים, ויכול וחלקם שגויים או שהם אינם רואים את הדברים בראייה רחבה, בכל מקרה כל עמדה ראוייה להצגה ולדיון. פאן אחד נעלם כאן מהדיון הוא קריסת המערכות הכוללת בה מצויה העיר חיפה: אין פתרונות תחבורה, אין פתרונות לתשתיות, אין פתרונות לצרכי ציבור (מבני ציבור ושטחים פתוחים), השחיתות הפכה לנורמה המקובלת כמעט הכל פינה בעיר, המושחתים רק מתחזקים, האזרחים והעיר הולכים ונחלשים; הכל כמובן תלוי אחד בשני – העדר מעונות וגני ילדים בשכונה אחת מייצר פקקי תנועה בשכונה זו ובצירי התנועה הכוללים את כל העיר; טירוף מערכות של יצירת מפלצות בינוי שמישהו מרוויח מהן, אלא שהן הורסות את החיים בעיר, את איכות החיים ולא רק של מי שאמורים לאכלס אותן, יצירת שכונות סלאמס – זו המגמה ההולכת וגדלה בשל חידלון תכנוני, אם תרצו 'טרור תכנוני' בו מצוייה העיר, ולא מהיום; הקפאת בנייה למגורים בהיקף העולה על 11,000 יח"ד – עוד דבר מהותי שהורס את העיר מבחינה תכנונית, מבחינת פתרונות תחבורה, והפסדי עתק למשקעים, לאנשים פרטיים, לקופת העירייה, לציבור צרכני הדיור בעיר ובמדינה, קריסת מערכות כלכלית טוטאלית. ויש עוד בעיות רבות והיריעה קצרה.
תושבים אינם לקוחות. זה מה שמסיר את הבסיס החברתי-פוליטי של הטיעונים שלך והופך את הכל לקצת דו-מימדי מדי. כפי שאמרו גלית ואיל, הראיה של ניהול מערכת שהיא חברתית-פוליטית במהותה שונה באופן מובהק מניהול עסק, זה פשוט לא אותו דבר ממגוון סיבות. מעבר לכך, השטחת התושבים ללקוחות הופכת אותם לניצבים במשחק בעוד שהם ההתחלה והסוף שלו. חוץ מזה טור מעניין.
לקוח הוא מי שמשלם עבור מוצר ו/או שירות ויש לו אפשרות להחליף את ספק השירות. תושבי חיפה משלמים עבור שירותים שהעירייה מספקת ויש להם את האפשרות להחליף את ספק השירות (לעזוב את העיר) בניגוד לתשלום מס הכנסה לדוגמא.
אולי מדויק יותר לומר כי תושבים אינם רק לקוחות. בכל מקרה, אני מסכים כי מערכת עירונית שונה מניהול עסק גרידא. אגב הזכרת את אייל, הוא דווקא כתב אחרת :"גוף ציבורי שיש לו ריבוי משימות, ריבוי לקוחות, ריבוי מנהלים וריבוי דרכי פעולה."
שורה תחתונה – רק ועדה קרואה. לבנות מחדש את העירייה.
זו דעתי.
בשביל כל מה שתיארת כאן צריך הנחת יסוד של עירייה מתפקדת, שאלפי פקידיה באים בגישה שירותית ובשליחות, שעובדיה גאים בעיר ופועלים למען הצלחתה ושהועד של עובדי העיריה תומך במנהיגות להפיק מצוינות ולא מגן על בינוניות העובדים (במקרה הטוב..) ומונע התייעלות ומונע מדדים ומונע בקרה על ביצוע – דברים שבפועל מתרחשים בעירייה. אגב כך רבע עובדי העיריה אינם תושבי חיפה ולכן הצלחת העיר לא נוגעת להם אישית הם שם להחתים כרטיס ומתעניינים בניהול, תכנון, חינוך והצלחת עיר אחרת..
כתבת צוות ניהול טוב. כל סביבת ראשי הערים שנבחרים היא מינויים אישיים ואין כמעט קריטריונים ודרישות סף. ראש העיר עצמו יכול לבוא מהיי טק, עריכת דין, תכנון או ראיית חשבון, בלי שום נסיון במגזר הציבורי, ולקבל לידיו גוף ציבורי עם אלפי עובדים ותקציבי ענק ומאות אלפי תושבים-לקוחות ועוד מאות אלפי תיירים ומבקרים ואנשי עסקים-לקוחות באפס נסיון קודם ניהולי, באפס נסיון קודם בארגון, באפס נסיון קודם בפוליטיקה. וזה בעוכרי כל העיריות.
עני בניגוד אליך לא חושב שהיי טקיסט מתאים לניהול עירייה, כי הוא בא מעולם שחור-לבן הצלחה-כשלון 0-1 לעולם של גווני אפור, איכות חיים כמדדים יחסיים, ואין או-או יש גם-וגם. המיינדסט של אנשי היי טק או מהנדסים שונה בתכלית אפילו מנוגד באופן מובנה לזה של גוף ציבורי שיש לו ריבוי משימות, ריבוי לקוחות, ריבוי מנהלים וריבוי דרכי פעולה. וכאשר אנשי טק, או תכנון או הנדסה נתקלים במצב כזה וראיתי את זה ביישום מערכות במגזר הציבורי הם נכנסים לסוג של שיתוק וחוסר אוריינטציה וחוסר עבודת צוות, מתוך תסכול על הבירוקרטיה או התהליכים הנדרשים, כמו חקיקה, אישור ועדות, דיוני מועצה, שיצוף ציבור – ואז כל הרעיונות היפים והאוטופיים מתנפצים, מה שמוביל לקונפליקטים ופתרונות לא טובים כפויים ודורסנות ולדעתי זה בדיוק מה שאנחנו רואים היום.
עירייה חייבת לתפקד, לא יעזור ראש העיר הכי מוצלח והכי טכנולוגי והכי שאפתן. ועיריית חיפה לא מתפקדת, לא מתייעלת, יש ניוול גדול, יש בזבוזי משאבים אדירים על פנסיות עתק, יש חוסר פרופורציה בין אגפים ללא כח אדם לאגפים בעודף, תודה חאל שיש תאגידים שיש להם מדדים ומחויבים במקצוענות בתחומם, אחרת בכלל המצב היה קשה עוד יותר. ובחלקם כמו אתו"ס גם זה כבר לא מבטיח ניהול ענייני וראה איזה קרבות מתנהלים סביבו.
את עיריית חיפה צריך לבנות מחדש, פירוק והרכבה. רק טעדה קרואה יכולה לבצע מהלך כזה. העירייה בפשיטת רגל כלכלית ומערכתית בחוסר ניהול העיר הזאת זה מורגש בכל התחומים. בלי זה כל העיר חכמה, בקרה, משובים ומיתוגים פשוט חסרי משמעות.
הבסיס זאת עירייה יעילה, לא חזון. חזון לא ניתן להגשים עם עיריעה לעומתית וועד שמטרתו לכופף את ההנהגה להעלים עין מהמצב הזה.
אתה צודק שצריך עירייה מתפקדת ועובדים מחויבים. זו תהיה אחת המטלות הדחופות והחשובות של ראש העיר הנבחר.
לגבי "רבע עובדי העיריה אינם תושבי חיפה ולכן הצלחת העיר לא נוגעת להם אישית הם שם להחתים כרטיס ומתעניינים בניהול, תכנון, חינוך והצלחת עיר אחרת.." אתה מכליל אנשים, ללא שום הוכחה. וגם, לפי ההיגיון שלך, לרופא לא אמור להיות אכפת אם החולה מרגיש טוב או לא כי הרופא מתעניין באנשים הקרובים אליו.
"אני בניגוד אליך לא חושב שהיי טקיסט מתאים לניהול עירייה, כי הוא בא מעולם שחור-לבן הצלחה-כשלון 0-1 לעולם של גווני אפור, איכות חיים כמדדים יחסיים, ואין או-או יש גם-וגם. המיינדסט של אנשי היי טק או מהנדסים שונה בתכלית אפילו מנוגד באופן מובנה לזה של גוף ציבורי שיש לו ריבוי משימות, ריבוי לקוחות, ריבוי מנהלים וריבוי דרכי פעולה."
המסר העיקרי של המאמר היה שכדי להבריא ולהצמיח את העיר מומלץ לחשוב (גם) כמו סטארט-אפ. לא דנתי בשאלה (המיותרת לטעמי) האם היי-טקיסט מתאים לניהול העירייה.
בנוסף, כמה הכללות, לא נכונות ולא מבוססות. איך הגעת למסקנה שמדובר בעולם שחור-לבן? דוגמאות בבקשה….
איך בדיוק מדדת את המיינדסט של אנשי ההיי טק או המהנדסים כדי לטעון לגביו? ועל מה אתה מבסס את הטענה שלך שהמיינדסט שלהם שונה מגוף ציבורי עם ריבוי משימות, לקוחות (ד"ר יריב שגיא לא חושב כמוך), מנהלים ודרכי פעולה?
אתה ממשיך להכליל, ללא שום עובדה ובאופן שגוי מיסודו. וזה אומר לך איש היי-טק שעסק במגוון תחומים בעלי "ריבוי משימות, ריבוי לקוחות, ריבוי מנהלים וריבוי דרכי פעולה."
מכל הנקודות הרבות והטובות שהעלית כאן, אגיב לנקודת הכאב הגדולה ביותר מבחינתי: חינוך. כאשר מנהלות בתי הספר עסוקות בניהול קופה ריווחית הן מונעות תל"ן (תכנית לימודים נוספת) ומקדמות מערך חוגים ממנו הן מרוויחות אחוזים "תקורה".
כעת, משהשכלת אותנו בקריטריונים ובאפשרויות נותר רק לקוות שיימצא/תמצא מועמד/ת ראוי/ה.
אהבתי את האנלוגיה ואת הצעות היישום. חכם מאוד ויצירתי מאוד.
בלי להתייחס באופן אישי לרושמ/ת המאמר רציתי להגיב שלדעתי הייטקיסטים אינם רגישים דיו להיות ראשי ערים או בכלל להכנס לפוליטיקה הישראלית כי מהנוחות והרווחה הכלכלית והשאיפה תמיד למצוינות קשה להם להיות קשובים למצוקות ולאנשים החלשים בחברה,לנושאי דת ולעוד מורכביות של החברה הישראלית.
אנחנו גם שומעים על זה בתקשורת שרבים מהם(לא כולם כמובן) חושבים להוציא כספים ולהעביר חברות לחול ,זה רק מחזק כמה הם מנותקים מהעם ומהציונות ורק הכסף מעניין אותם.
בלי להתייחס באופן אישי לרושם התגובה, אני בהחלט יכול לומר שהדעה שבתגובה מכלילה, אינה מגובה בשום עובדה, אין בה שום טיעון לוגי והיא עושה עוול למאות אלפי הייטקיסטים.
על מה בדיוק מבוססת הטענה כי:
" הייטקיסטים אינם רגישים דיים להיות ראשי ערים או בכלל להכנס לפוליטיקה הישראלית כי מהנוחות והרווחה הכלכלית והשאיפה תמיד למצוינות קשה להם להיות קשובים למצוקות ולאנשים החלשים בחברה, לנושאי דת ולעוד מורכביות של החברה הישראלית."
עו"ד יותר קשובים למצוקות? אולי אלופים בצה"ל או רבי אלופים? אולי בעלי תואר במדע המדינה? עיתונאים?
מה הקשר בין תחום עיסוק לרגישות שנדרשת כדי להיכנס לפוליטיקה?
אני אגב לא מכיר הרבה עובדים סוציאליים שנמצאים בפוליטיקה. לפי הנאמר בתגובה זה ודאי מצביע על כך שאינם רגישים דיים.
ובכלל מה הקשר בין רווחה כלכלית, שאיפה למצוינות וקשב למצוקות? התשובה היא כמובן שאין שום קשר.
גלית,
א. לא הבנת את כוונת המשורר
ב. חטאת בהכללת יתר בכל הנוגע להייטק
אכן אין לי טיעון עובדתי ומדובר בהשערה שלי אישית בלבד. צדקת אין למעשה קשר בין תחום עיסוק לרגישות המתבקשת להיות פוליטיקאי ויתכנו כמו שציינת בעלי תחום עיסוק אחר שאינם רגישים דיים לפוליטיקה ולמצוקות של אנשים.
ניסיתי לרשום בלי להכליל ואני מתנצלת אם ככה הובן.כמובן יתכנו רבים מהייטיקסטים שכן יתאימו לתפקיד בהקשר שציינתי.