(חי פה עם התושבים) – יישום חופש המידע בחיפה בשפל – דוח של משרד המשפטים בדק את יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות וחשף נתונים מאוד לא מחמיאים בנוגע לעיריית חיפה.
חיפה, כך על פי הדוח, היא הרשות שדחתה את כמות הבקשות הגדולה ביותר למידע שהגיעו אליה: כ-55% מהבקשות שהגיעו לעירייה – נדחו. יותר מכך, הרשויות אחרי עיריית חיפה דחו רק כ-30% או פחות, וכן אף אחת מהרשויות לא התקרבה למספר הבקשות הדחויות אליו הגיעה עיריית חיפה. הבאה אחרי חיפה היא עיריית נתניה שדחתה 29.4% מהפניות, עיריית חריש עם 24% ועיריית הרצליה – 23.8% פניות שנדחו.
זכות הציבור למידע
חשוב להבין שלציבור עומדת הזכות לקבל מידע מהעירייה, שיכול אף להיות קריטי עבורו בכל הקשור לחיים בעיר. העירייה מחויבת למסור לתושבים מידע ואין בידיה את הזכות לבחור האם למסור מידע או לא, כך על פי חוק. אם עירייה לא מוסרת מידע לתושבים, היא עלולה למצוא את עצמה נאלצת להסביר מדוע עברה, לכאורה, על החוק ואף לשלם פיצויים.
חופש המידע = חופש הביטוי
הרציונל העומד מאחורי חוק חופש המידע מבוסס קודם כל על עקרון הדמוקרטיה, כשהגישה למידע הנוגע לציבור היא זכות אזרחית בסיסית בה. מעבר לכך, ישנו מידע שלתושב מן השורה אין כל אפשרות להגיע אליו באופן עצמאי אלא רק דרך העירייה או הרשות מקומית ותפקידן שלה להנגיש אותו לציבור. יכולה להיות לכך משמעות כלכלית, בריאותית, חברתית חינוכית, ובסופו של דבר היא זו שתאפשר לאזרחים להשפיע במישור הפוליטי. ללא המידע הכולל, לא יוכלו האזרחים לאמוד את המצב בעיר (ובמדינה) להביע את דעתם ולהשפיע על גורלם בצורה המגיעה להם, כך שלמעשה ניתן להגיד כי חופש המידע מהווה נגזרת מחופש הביטוי.
יישום חופש המידע
משרד המשפטים פרסם את הדוח שבוחן את האופן שבו הרשויות בארץ מיישמות את חוק חופש המידע. על פי הדוח, בשנת 2021 הגיעו לרשויות המקומיות כ-7,100 בקשות למידע. עיריית חיפה היא הרשות שקיבלה את מספר הבקשות השני בגודלו בארץ, עם 512 בקשות לאורך השנה. הדוח גם משבח את העיריות שענו על בקשות רבות, ביניהן עיריית ראש העין – עם מענה על 100% מהבקשות, אשדוד עם מענה על 95.6% מהבקשות, עיריית אילת עם מענה על כ-93% ועיריית מודיעין-מכבים-רעות עם מענה על 90% מהבקשות שהוגשו.
הדוח בחן גם מה הסיבות שבגינן הרשויות המקומיות דחו את הבקשה לקבלת מידע. הסיבה שחזרה במרבית המקרים – 46.5%, היא שהמידע אינו מצוי בידי הרשות, לאחר מכן פגיעה בפרטיות – 15.5% ובסוף הקצאת משאבים – 7.9%.
עיריית חיפה הרחק מאחור
בשורה התחתונה 77% מהבקשות שהתקבלו ברשויות המקומיות בכלל המדינה זכו למענה ו-80% זכו למענה תוך חודש אחד בלבד, רחוק מאוד ממה שקרה בעיריית חיפה. יש לציין, שחלק מהמקרים נגמרו בבית המשפט, כשרשויות מקומיות לא מסרו מידע, שהן מחויבות למסור על פי החוק. בחלק מהמקרים אף נקבע שהרשות המקומית תצטרך לפצות כספית את התובע.
"הרשויות חייבות להתאמץ להנגיש מידע"
עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים:
"לראשונה מזה שנים רבות הדוח מצביע על עמידה במקום בנוגע למספר הבקשות למידע שהוגשו בשנת 2021 לרשויות המקומיות לעומת השנה הקודמת, וזאת בשונה מהמגמה במשרדי הממשלה. תועלותיו של ערך השקיפות תלויות במידה רבה במודעות לזכות למידע ולשימוש אקטיבי בחוק לשם ביצוע פיקוח על הרשות. עקרון השקיפות הוא ערך יקר שיש לשמור עליו. אני קורא לתושבי הרשויות המקומיות לעשות שימוש בכלי החשוב שמעניק חוק חופש המידע ולרשויות להמשיך לפעול וביתר שאת להנגיש מידע".
ליאור שחר, מנהל אגף אסטרטגיה, משרד הפנים: "משרד פנים קבע כייעוד המשרד לפעול לשיפור איכות חיי התושב, נושא חוק חופש המידע ומידת יישומו ברשויות המקומיות קשור בקשר הדוק עם שיפור איכות חיי התושב, לכן אנו נמשיך לפעול בכוחות משותפים עם היחידה הממשלתית לחופש המידע שבמשרד המשפטים גם בשנה הקרובה כדי לשפר את השירות בתחום זה ברשויות המקומיות".
לודמילה היקרה יונה יהב דירדר את חיפה ועיריית חיפה בעל פרמטר אפשרי. זה שקליש לא יודעת לחלץ אותה זה דבר נפרד אבל מי שיצר את האסטו היה יהב. דבר שני איש לא ירק לו בפנים וההעלבויות הילדותיות שלו או בשמו זה גם עיוות המציאות. היה לו 15 שנה 3 קדנציות ומאחת לשניה רק נכשל עוד ועוד. הפסיד בפער עצום ובצדק רב. היה כשלון מוחלט וההגירה השלילית מהעיר וצמיחת כל הערים הקטנות מסביב על חשבונה מחיפאים שהתייאשו מהעיריעה הגרועה זה העדות הכי ברורה לכשלון שלו.
בעל חוג בית קליש ואנשיה דיבר על חוסר השקיפות. על זה שיהב מסרב לצלם ידיבות מועצה. שהוא מסתיר במגירות מאות דוחות עבירות בנייה במגזרים לצרכי בחירות, שהוא מונע פרסום ספרי תקציב מלאים באתר העירייה ושמאות תלונות נזרקות לפח בלי מענה ושאילתות כשהן מהאופוזיציה זוכות להתעלמות.
באה קליש וליצנים שלה –
ועשו בדיוק. אותו. דבר.
פשוט ועדה קרואה, אסור לשתוק הלאה.
יונה יהב היה דוגמה ומופת בהשוואה להרבה ראשי ערים בארץ.
מה שעשה יונה יהב בחיפה בנושאים רבים, היה לאחר ש50 שנה של הזנחה. והתושבים? ירקו לו בפנים! בדיוק כפי שירקו לליכוד וקיבלנו את הממשלה הגרועה בתולדות ישראל.
מקווה שיהב יסכים לחזור ויפה שעה אחת קודם.
הבעיה היותר קשה היא חוסר יכולת לגרום לשינוי בגלל העובדים שמנהלים את המנהלים או מסרבים לשינויים וגורמים למנהלים לברוח בבושת פנים.
מאמין שמי שייקחו את ראשות העיר, יאלצו לנהל מאבק קשה מול העובדים כדי להצליח לשנות משהו.
ראו את דו"ח מבקר המדינה ההזוי על עירית חיפה, יש לדעתי לקחת את הדוחות ובמקרה הטוב רק לפטר עובדים רבים ממחלקות רבות המונצחים בדוחות.
לפעמים יש בי תחושה אישית שההתנהלות דומה להתנהלות של ארגון פשע ותיק.
הכי קל להאשים רק את ראש העיר, אבל לדעתי האישית, בחיפה לא כך הוא המקרה.
עצוב שהאזרח מוזנח בחיפה
לא כל אדם מתאים באופיו להיות עובד ציבור. בחרנו בראשת העיר, לאחר ששנים רבות שלט בחיפה יונה יהב, שנראה כעת הרע במיעוטו, אף כי בבחירות בהם זכתה קליש, שמחנו להפטר ממנו. זה יפה שקליש היא אשת מקצוע ויש לה דוקטורט בתכנון ערים, אך היא רחוקה מלהיות מתאימה להיות אשת ציבור. התוצאה, כך מספרים, שהיא מגיע ללשכתה ונועלת את הדלת ואיש אינו יודע איך היא מבלה את יומה.
העיר מוזנחת ומלוכלכת, הכבישים רעועים ונעשים בה דברים תמוהים. איזור מרכז הכרמל למשל, הוא איזור בעיתי מבחינת חניות. מרבית הבתים נבנו כאן בתקופה בה לא צרפו חניות לבתים. ברחוב יפה נוף, לא רחוק משער הלבנון, ליד רח המדרגות, היתה פיסת קרקע פנויה בה חנו כ-10 מכוניות. יום אחד, ללא כל הודעה מוקדמת באה העיריה ופנתה את השטח ובנתה שם משך חודשים ארוכים, מצפור קטן, מספר מטרים ממצפור אחר שהוא ריק רב שעות היממה. כדי לבנות את המצפור החדש כרתו עץ ותיק ונותרו במקום מספר עיצים המסתירים את הנוף מפני היושבים במצפור החדש. התוצאה, שני מצפורים אחד ליד השני. שניהם תמיד ריקים ומה עם החניות לתושבים? אין…