שקיפות? לא בחיפה • מקום אחרון לעיריית חיפה במסירת מידע לתושבים בתקופת כהונתה של קליש

(חי פה עם התושבים) – יישום חופש המידע בחיפה בשפל – דוח של משרד המשפטים בדק את יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות וחשף נתונים מאוד לא מחמיאים בנוגע לעיריית חיפה.

חיפה, כך על פי הדוח, היא הרשות שדחתה את כמות הבקשות הגדולה ביותר למידע שהגיעו אליה: כ-55% מהבקשות שהגיעו לעירייה – נדחו. יותר מכך, הרשויות אחרי עיריית חיפה דחו רק כ-30% או פחות, וכן אף אחת מהרשויות לא התקרבה למספר הבקשות הדחויות אליו הגיעה עיריית חיפה. הבאה אחרי חיפה היא עיריית נתניה שדחתה 29.4% מהפניות, עיריית חריש עם 24% ועיריית הרצליה – 23.8% פניות שנדחו.

זכות הציבור למידע

חשוב להבין שלציבור עומדת הזכות לקבל מידע מהעירייה, שיכול אף להיות קריטי עבורו בכל הקשור לחיים בעיר. העירייה מחויבת למסור לתושבים מידע ואין בידיה את הזכות לבחור האם למסור מידע או לא, כך על פי חוק. אם עירייה לא מוסרת מידע לתושבים, היא עלולה למצוא את עצמה נאלצת להסביר מדוע עברה, לכאורה, על החוק ואף לשלם פיצויים.

חופש המידע = חופש הביטוי

הרציונל העומד מאחורי חוק חופש המידע מבוסס קודם כל על עקרון הדמוקרטיה, כשהגישה למידע הנוגע לציבור היא זכות אזרחית בסיסית בה. מעבר לכך, ישנו מידע שלתושב מן השורה אין כל אפשרות להגיע אליו באופן עצמאי אלא רק דרך העירייה או הרשות מקומית ותפקידן שלה להנגיש אותו לציבור. יכולה להיות לכך משמעות כלכלית, בריאותית, חברתית חינוכית, ובסופו של דבר היא זו שתאפשר לאזרחים להשפיע במישור הפוליטי. ללא המידע הכולל, לא יוכלו האזרחים לאמוד את המצב בעיר (ובמדינה) להביע את דעתם ולהשפיע על גורלם בצורה המגיעה להם, כך שלמעשה ניתן להגיד כי חופש המידע מהווה נגזרת מחופש הביטוי.

יישום חופש המידע

משרד המשפטים פרסם את הדוח שבוחן את האופן שבו הרשויות בארץ מיישמות את חוק חופש המידע. על פי הדוח, בשנת 2021 הגיעו לרשויות המקומיות כ-7,100 בקשות למידע. עיריית חיפה היא הרשות שקיבלה את מספר הבקשות השני בגודלו בארץ, עם 512 בקשות לאורך השנה. הדוח גם משבח את העיריות שענו על בקשות רבות, ביניהן עיריית ראש העין – עם מענה על 100% מהבקשות, אשדוד עם מענה על 95.6% מהבקשות, עיריית אילת עם מענה על כ-93% ועיריית מודיעין-מכבים-רעות עם מענה על 90% מהבקשות שהוגשו.

הדוח בחן גם מה הסיבות שבגינן הרשויות המקומיות דחו את הבקשה לקבלת מידע. הסיבה שחזרה במרבית המקרים – 46.5%, היא שהמידע אינו מצוי בידי הרשות, לאחר מכן פגיעה בפרטיות – 15.5% ובסוף הקצאת משאבים – 7.9%.

עיריית חיפה הרחק מאחור

בשורה התחתונה 77% מהבקשות שהתקבלו ברשויות המקומיות בכלל המדינה זכו למענה ו-80% זכו למענה תוך חודש אחד בלבד, רחוק מאוד ממה שקרה בעיריית חיפה. יש לציין, שחלק מהמקרים נגמרו בבית המשפט, כשרשויות מקומיות לא מסרו מידע, שהן מחויבות למסור על פי החוק. בחלק מהמקרים אף נקבע שהרשות המקומית תצטרך לפצות כספית את התובע.

"הרשויות חייבות להתאמץ להנגיש מידע"

עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים: 
"לראשונה מזה שנים רבות הדוח מצביע על עמידה במקום בנוגע למספר הבקשות למידע שהוגשו בשנת 2021 לרשויות המקומיות לעומת השנה הקודמת, וזאת בשונה מהמגמה במשרדי הממשלה. תועלותיו של ערך השקיפות תלויות במידה רבה במודעות לזכות למידע ולשימוש אקטיבי בחוק לשם ביצוע פיקוח על הרשות. עקרון השקיפות הוא ערך יקר שיש לשמור עליו. אני קורא לתושבי הרשויות המקומיות לעשות שימוש בכלי החשוב שמעניק חוק חופש המידע ולרשויות להמשיך לפעול וביתר שאת להנגיש מידע".

ליאור שחר, מנהל אגף אסטרטגיה, משרד הפנים: "משרד פנים קבע כייעוד המשרד לפעול לשיפור איכות חיי התושב, נושא חוק חופש המידע ומידת יישומו ברשויות המקומיות קשור בקשר הדוק עם שיפור איכות חיי התושב, לכן אנו נמשיך לפעול בכוחות משותפים עם היחידה הממשלתית לחופש המידע שבמשרד המשפטים גם בשנה הקרובה כדי לשפר את השירות בתחום זה ברשויות המקומיות".