הכל תלוי אך ורק בהחלטה שלך!
נראה הזוי, נכון?
את המציאות אפשר לראות בכמה וריאציות. קחו כמה עיתונים יומיים בישראל, ותראו איך כל אחד מספר את הסיפור אחרת. תשאלו שני אנשים המשתכרים בשכר מינימום, עם כמות ילדים זהה ותקבלו תשובות אחרות על מצבם הכלכלי. תברכו בברכת בוקר טוב שני אנשים בדרך, ולא בטוח ששניהם יענו…
החיים הם מה שנחליט
החיים שלנו יהיו איך שנחליט, איך שנסתכל עליהם ואיך שנראה אותם.
האחד בוחר לראות את חצי הכוס הריקה והשני בוחר לראות את המלאה.
אחת מסתכלת על הילדים שלה ואומרת "איזה כיף, אני רוצה עוד כמה ילדים"
והשניה אומרת "אוי כמה שהם קשים".
פשוט צריך לדעת להסתכל נכון.
"למה זה צחקה שרה"
גם אברהם ושרה ראו את ההבטחה האלוקית מכיוונים שונים:
הקב"ה מבטיח להם את יצחק כשהם כבר מבוגרים, אבל כל אחד מהם מגיב אחרת.
"ותצחק שרה בקרבה לאמור אחרי בלותי הייתה לי עדנה, ואדוני זקן".
שרה צוחקת ואינה מאמינה ולכן שואל הקדוש-ברוך-הוא: "למה זה צחקה שרה",
ואילו אברהם, אף שנאמר בפרשת השבוע שעבר: "ויפול אברם על פניו ויצחק, ויאמר בלבו – הלבן מאה שנה יולד", הצחוק היה צחוק של שמחה ואמונה!
להחזיר לחיים…
מעניינת מאוד גם הפטרת פרשת השבוע:
האישה השונמית קיבלה את ברכתו של אלישע הנביא שיולד לה בן, אך כשגדל, מת פתאום.
האמא פונה אל אלישע והוא מצליח להחזיר את הנער לחיים (הסיפור במלואו בספר מלכים-ב פרק ד).
יש הנוהגים לקרוא את הסיפור במלואו, אך יש המסתפקים ברוב הסיפור, עד הפסוק בו היא משאירה את הבן המת בבית ורצה אל הנביא, בבקשה שיחזיר אותו לחיים.
לעצור את המתח באמצע?
פירוש יפה אומר, שכאשר האמונה חזקה, סוף הסיפור ידוע מראש:
כשהאישה ידעה כי הבטחתו של אלישע תתקיים, יכולים אנו להיות בטוחים כי הנער ימשיך לחיות!
"חשיבה גאולתית"
בשבוע שעבר נפטר אחד מהאנשים הגדולים שהכרתי, הרב זלמן נוטיק ז"ל, לאחר מחלה קשה.
הרב זלמן הסתכל בכל שנותיו רק בצד החיובי, ואף הוציא ספר הנקרא "חשיבה גאולתית".
בכל צעד בחיים הצחוק תלוי בנו, אם הוא צחוק של שמחה ואמונה או צחוק של חוסר אמונה.
הצחוק העיקרי הנדרש הוא אמונה וביטחון, מתוך שמחה וצחוק כי הגאולה השלימה תבוא במהרה בימינו ממש.
הכל טוב והשאר הוא לטובה!
עד אז, אציע לכם ולכולנו, לאמץ את החשיבה החיובית, כפי שמלמדת אותנו תורת החסידות: לראות את העתיד הוורוד ולא ההיפך, חלילה. לראות כל נפילה כקרש לקפיצה וכל ספק לפתור באופן חיובי, ופשוט לחיות חיים טובים ושלווים, כי הכל טוב והשאר הוא לטובה!
(אפשר גם להשיג את הספר הנפלא הזה בבית חב"ד במחיר מסובסד)
נסכים לא להסכים. הבחירה היחידיה שיש היא בחירה שקומפטביליסטית עם רעיון של דטרמניזם. לאדם אין כוחות להוות סיבה ראשונית כמו אל. להיות "מעבר" לרעיון של 'זמן' כמו אל, ולהיות 'מעבר' לאבני הבסיס של הלוגיקה עצמה.