מועדים לשמחה קוראי הנאמנים.
בצהרי שבת 11.10.14 הלכנו לבתי האמנים של בת גלים, השם שניתן לאוסף האירועים נקרא "ביתגלים 5 תערוכה ביתית"
התחנה הראשונה היתה בבית סקנדינביה, בית היסטורי ברח' שקמונה שבגינתו חברו יחדיו: ציירים, קדרים פסלים מאבן ברזל וקרמיקה, תכשיטנים, ויוצרי עבודות יד מכל הגוונים. המקוריות והדמיון ואהבת היצירה הציפה אותנו בכל דוכן.
האמנית הראשונה אותה ראיינתי היא סנדרה סימנהוז אשר יוצרת חנוכיות בדמות של חיות ועבודות מפימו. גם תכשיטים וגם תליונים ומגנטים . אשה מעניינת וחכמה.
זאת לא הפעם הראשונה בה היא מציגה במסגרת בתים פתוחים.
סנדרה ילידת ארה"ב הגיעה לארץ בשנת 1968. מורה לאנגלית ומלמדת רפואה משלימה
בוגרת חוגי אמנות באוניברסיטת חיפה. מוכרת את עבודותיה גם במסגרות אחרות.
ברחבת המקום פגשתי את שפי שעוסקת בקרמיקה ויוצרת במו ידיה חמסות וברכות לכל דורש בין יתר כישוריה.
עופרה גורן שעוסקת בקדרות וציור הגיעה אלינו מציפורי. גם בשנה שעברה היה לה דוכן.
"בית סקנדינביה" בשבילי הוא "הצימר " הראשון של ילדותי. הבית הזה היה ביתה של קרובת משפחה של אלה סבתי ז"ל, אשר היתה מביאה אותי מירושלים לבלות בבת גלים. קראו לה דודה דייזי. היא היתה רוקחת בבת גלים, אשה ערירית שגרה עם גב' מצגר בדירה, שהיתה בית כרסנטי משפחה מלבנון.
הבית במהותו נראה אותו דבר כמו בעבר, ביחוד הכניסה עם המדרגות, והרצפות העתיקות.
אני זוכרת את הכיכר שמסביבה היה מגיע עגלון במרכבתו עם תירס חם,אבטיח קר וקרח מסתובב ומנסה למכור את תכולת מרכבתו לכל דורש.
כיום כל פעם שאני עוברת על יד, צפים ועולים זכרונות ילדות מחדש.
מבית סקנדינביה פנינו לרח' השרון לביתם של ג'ק וגאולה קנו שם ראינו עץ פאפיה ענקי עם פירותיו הנמכרים לכל דורש. ובספר האורחים של ז'ק קנו "חתמו" אלה שלא הגיעו
ביבי – אובמה – אבו מאזן ופרס. (הומור מקומי)
גאולה ארחה בגינתה את פרידה לייש אשר מצטיינת בניצול מירבי של חומרים למיחזור.
הידעתם שמקפסולות של קפה ניתן להכין תכשיטים לתפארת. ומסוודר שעבר זמנו ניתן להכין תליונים. ומתיק עור מתפרק תכשיטים ?!. גם מגלילי ניר טואלט יוצרת פרידה שרשרת ומגלילי אריזת צמר יוצרת צמידים.
אין גבול לדמיון ולמקוריות של פרידה לייש. מתכננת מכונות במקצועה. לפי דבריה לכל חומר יש שפה משלו והוא מכתיב את אופי היצירה. ,"אני – אומרת פרידה – כאילו הידיים של החומר".
ביאטריס ברנט (גם היא ברח' השרון ) אשה מעניינת כשלעצמה, מציירת בצבעים עזים את כל הטיפוסים המפחידים, ולפי הסברה זאת כדי להשתחרר מהכעס הפנימי.
קינחנו את הבתים הפתוחים בבית היפה ביותר בבת גלים. גם הוא ברח' השרון. שם היתה ליאורה מעיין שהלהיבה אותנו באמנות הרקמה שלה. הכל מעשה ידיה, תמונות תכשיטים מפות וצעיפים הכל שזורים ברקמות צבעוניות עדינות.
פעורי פה ומשתאים יצאנו מביתגלים 5 בואכה אל בתינו.
אני בטוחה שבשנה הבאה נתראה לאותה חוויה. למספר 6.
אילנה כרמל