בתחילת הקיץ, דווקא כשהשמיים היו אמורים להתבהר, ירד השבוע גשם זלעפות על חיפה, כאילו העיר עצמה נפרדת מאוולינה יוטקוביץ'. כמעט 99 שנים חיה אוולינה, ניצולת חיים שלמים של הגירה, משפחה, צניעות והתמדה. בימיה האחרונים הותירה אחריה משפט אחד שבני משפחתה לא ישכחו: “אנחנו צריכים לחזור להיות האבן הקטנה שאיתה התחילו לבנות את ירושלים”.
השבוע לפני מותה אמרה אוולינה יוטקוביץ' משפט שבני משפחתה לא שמעו ממנה עד כה: "אנחנו צריכים לחזור להיות האבן הקטנה שאיתה התחילו לבנות את ירושלים", משפט שמזקק חיים שלמים של ענווה, אחריות ואמונה באדם הפשוט.
היו לה עוד משפטים חכמים, שאצטט כאן בהמשך, כמו מתכונים שבישלה וכמו וידאו עם התעמלות הבוקר שלה.
אוולינה, סבתא לשלושה נכדים ולשלושה נינים, התגוררה במשך 62 שנה בשיכון משוחררי צה"ל מול רמב"ם, בשכונת בת גלים. לשם הגיעה הישר מרומניה עם בעלה האהוב שניאור ועם בנה, ישראל, שהיה אז בן 12. היא מתארת את התרשמותה מחיפה: "הכל היה ירוק ואני ציפיתי לחול וחול."
השבוע הלכה לעולמה אוולינה יוטקוביץ', כאשר ביולי הקרוב הייתה אמורה לחגוג 99.
ביום לכתה הורידו השמים גשם זלעפות, כך לפתע, בתחילת הקיץ. גם ביום לווייתה, ביום שני, המשיך הגשם לרדת, כאילו ליווה אותה בדרכה האחרונה.
יש מה ללמוד מן האישה הצנועה הזו, שלא ביקשה דבר מאיש, אפילו לא מבנה היחיד. רק כדי לא להיות למעמסה. כשהתקלקלה הטלוויזיה, לדוגמה, חיכתה בסבלנות לביקורו של בנה שיגיע לתקן.
דוגמה ומופת
פעמיים בשבוע, במשך 25 שנה, התנדבה אוולינה בסניף חורב של קופת חולים מכבי. לאחר מות בעלה הכירה את מיכל פרגו, שניהלה אז את מרכז היום לקשיש בהדר, ופרסמה כי היא מחפשת מתנדבים. אוולינה, שזה עתה התאלמנה, נענתה מיד לקריאה.
מאז הייתה נוסעת באוטובוס מבת גלים למרכז חורב פעמיים בשבוע, לארבע שעות בכל פעם, בחום ובגשם, מבלי להחסיר יום. גם לאחר השבעה באוקטובר, בעיצומם של ימי המלחמה, המשיכה להגיע כרגיל.
במסגרת התנדבותה קיימה במשך שעות שיחות טלפון עם מטופלים, כדי לוודא את הגעתם לבדיקות רפואיות חשובות. “אני משתדלת להיות בעניינים, אני רגילה לעשות זאת כבר 20 שנה. אני מאמינה שכל אחד צריך לעשות לפי יכולתו, בייחוד בימים אלו. כמו כולם, אני דואגת לחיילים שלנו”, אמרה.
במכבי קיבלו אותה כאחת מאנשי הצוות, באהבה ובהערכה רבה, ונקשרו אליה מאוד. הדבר ניכר בזר שהביאו ללווייתה, וגם בכך שמשפחתה קיבלה “סל שבעה”, כפי שנהוג להעניק לעובד מן המניין.
בשנת 2024, נבחרה אוולינה לאחת משש נשים משמעותיות, וקיבלה תעודת הוקרה על עשייה קהילתית, מהמיזם להעצמה נשית של ענבל אפרגן שרביט — "אישה בוחרת אישה". באירוע נכחה גם ליהי לפיד.
צילמה: טל קיזמן
חיים שנפרשו על פני דורות
אוולינה הקדישה שנים רבות לחייה כעקרת בית, וגידלה במסירות ובאהבה את בנה היחיד, לצד הדאגה לבעלה ולאִמה. רק בשלב מאוחר יותר בחייה, בגיל שבו רבות מבנות דורה כבר השלימו עם מקומן המסורתי, ביקשה מבעלה רשות לצאת לעבוד. משקיבלה את ברכתו, החלה לעבוד בחנות “חן” לבגדי גברים ברחוב הרצל, עבודה בה התמידה שנים רבות, עד פרישתה לפנסיה. במובנים רבים, היה זה מעשה קטן של אמנציפציה נשית, שצמח מתוך עולמה הצנוע והמאופק.
נפש בריאה בגוף בריא
אוולינה סבלה משברים וממחלות, כמו כל אדם, אך מה שהבדיל אותה מבני גילה היה כוח הרצון וההתמדה: היא קראה ספרים בכל ערב לפני השינה, ללא עזרי ראייה, התעמלה מדי בוקר, השתתפה בחוגים שונים, בהם מועדון "הזית" של מיל"ב בקריית אליעזר וב"פינה חמה" הסמוכה לבית החולים האיטלקי, שם נהנתה מהרצאות וממפגשים ונפגשה עם חברות, מדי שבוע, לקפה בכיכר מאירהוף, היא
ידעה לשחק מגונג במחשב, לקבל ולשלוח ווטסאפים וגם היתה מרותקת לסדרות תורכיות (כמו הרבה זקנות, אבל אצלה זה לא היה העיסוק המרכזי).
לאוולינה היה חוש אחריות מפותח: היא ניהלה באלגנטיות את צורכי הבית המשותף: העסיקה מנקה, גררה דליי מים לחדר המדרגות ודאגה לתשלומים השוטפים, מניקוי הביוב ועד לחשמל.
גם הטיפוח היה חשוב לה: להתלבש יפה, למרוח לק, "מאוד חשוב לנשמה", נהגה לומר.
צלילות ושנינות
לאוולינה היו משפטים מחכימים, שנשארים בלב:
- "להכנס לדיכאון זה קל, אבל להלחם בזה זה קשה."
- "עברנו את השואה, נעבור גם את זה: זו השואה השנייה שלנו." (בהתייחסה לשביעי באוקטובר)
- "מה שנותן לי חוזק זה שאינני תלויה באחרים, שאני עצמאית."
- "עברתי כל כך הרבה בחיים, גם טוב וגם רע. על שום דבר לא יכולתי באמת להשפיע. אז עברתי את זה.
- כשחיים חיים ארוכים כאלה עוברים כל מיני תקופות ומכל דבר לומדים משהו. ובסוף מתים טיפשים."
- "כשאני כבר יוצאת בגילי מהבית וחוזרת הביתה, אני שמחה פעמיים: גם שיצאתי וגם שחזרתי בשלום."
סיכום
רבים מן המבוגרים נשארים בבית, מסיבות שונות. אולי סיפורה של אוולינה יעניק למישהו מוטיבציה לצאת מארבע אמות: למצוא חברה, להצטרף למועדון, לשבת בבית קפה שכונתי, להתנדב. לחיות את השנים שנותרו, ולא לשקוע בצרות.
אוולינה הראתה לנו איך בוחרים בחיים, למרות הדאגה לחיילים, העצב על האובדן, המלחמות והאזעקות. הכול היה שם, בראשה ובליבה, ולמרות הכול, היא בחרה בחיים.
ועוד פרט קטן: לאוולינה לא היה ממ"ד, וגם לא סיכוי להספיק ולהגיע למרחב מוגן, כמו רבים מבני דורה, היא נשארה בביתה ועברה את האזעקות בשקט ובגבורה. זה לא היה פשוט, אך היא לא התלוננה.
אוולינה יוטקוביץ' ז"ל, נפטרה בשיבה טובה ובצלילות, סמוך לביתה בבית החולים רמב"ם, כמעט בת 99. אישה קטנה — גדולה מהחיים.
המתכונים של אוולינה:
אוולינה אהבה אוכל טוב. אני זוכרת כיצד, בגיל 97, סעדנו יחד בשוק תלפיות, אכלנו במסעדת שרימפס ובמסעדת יאן יאן. כשכבר התקשתה ללכת, נהנתה ממנת פלאפל או מפיצה מושחתת. עד ימיה האחרונים המשיכה לבשל והותירה אחריה גם מתכונים.
לביבות אהובות מתפוחי אדמה
4 תפוחי אדמה מבושלים בקליפתם מגוררים בפומפיה דקה
ביצה אחת, מלח ופלפל
קמח כמה שצריך עד שייווצר בצק לא רך
לגלגל לנקניק מוצק לחתוך פרוסות בעובי לביבה ולטגן בשמן עמוק משני צדדים
כיסונים של אוולינה (שבועות 2024)
בצק:
1 כוס מים
1 כוס קמח
מעט חמאה
1 ביצה
אופן הכנה:
מרתיחים את המים, שופכים פנימה את הקמח ומערבבים מיד עד שנוצר בצק.
מוסיפים מעט חמאה. כשהבצק מתקרר, מוסיפים ביצה ולשים.
משטחים את הבצק וקורצים עיגולים בעזרת כוס.
מילוי:
גבינה מתוקה עם צימוקים (מרוסמן)
להוסיף שמנת וצימוקים
ממלאים, סוגרים, ומקפיאים. מוציאים לפי הצורך.
מרק שעועית של אוולינה
מצרכים:
שעועית (מושרת לילה)
בצל
גזר מגורד
אבקת מרק
אטריות
שמיר קצוץ
אופן הכנה:
משרים את השעועית לילה, מרתיחים ושופכים את המים.
מטגנים בצל וגזר, מוסיפים לשעועית עם מים חדשים ואבקת מרק.
מוסיפים אטריות.
בסוף מוסיפים שמיר קצוץ.
להסמכה – טוחנים חלק מהמרק במעבד מזון ומחזירים לסיר.
גבינה לבנה של אוולינה
מצרכים:
שמנת
4 גביעי גיל
מעט מלח (לא חובה)
אופן הכנה:
מערבבים את כל המרכיבים.
מעבירים למסננת מרופדת בבד/מטפחת.
מסננים במקרר מספר ימים עד לקבלת המרקם הרצוי.
בצק פריך של אוולינה
מצרכים:
200 גרם חמאה
1 גביע שמנת חמוצה
1 ביצה
2–3 כפות סוכר
350 גרם קמח תופח (כ-3 כוסות)
אופן הכנה:
לשים במיקסר עד לקבלת בצק.
מכניסים ללילה למקרר.
מילויים אפשריים:
תפוחי עץ / גבינה
עוגת פירות עם מרנג
מצרכים לבסיס:
4 חלמונים
200 גרם חמאה
4 כפות סוכר
4 כפות קמח
½ כפית אבקת אפייה
תוספת:
פירות (אפרסקים, ענבים)
מרנג:
4 חלבונים
4 כפות סוכר
אופן הכנה:
מכינים את הבסיס ואופים עם הפירות.
כשהעוגה כמעט מוכנה, מקציפים חלבונים עם סוכר, מורחים מעל ואופים עד השחמה.
Kalter Hund (עוגת ביסקוויטים)
מצרכים:
600 גרם ביסקוויטים
1 כוס מים
2 כפות ריבה
3 כפות קקאו
200 גרם חמאה (מומסת או רכה)
1 כוס סוכר
אופן הכנה:
מערבבים מים עם ריבה וסוכר.
שופכים על הביסקוויטים השבורים.
מוסיפים קקאו וחמאה ומערבבים.
נקניק שוקולד לפסח
מצרכים:
1 כוס סוכר
1 כוס חלב או שמנת
1 כוס קמח מצות (או חצי כוס אגוזים טחונים)
3 כפות קקאו
תמצית רום
אופציונלי: צימוקים
אופן הכנה:
מבשלים חלב/שמנת עם סוכר וקמח מצות.
מוסיפים קקאו (ואפשר גם צימוקים)
מגלגלים בנייר אפייה לצורת נקניק.
בצק פרסבורגר של אוולינה
מצרכים:
1 ביצה
200 גרם חמאה
1 גביע שמנת חמוצה
2–3 כפות סוכר
3 כוסות קמח
1 אבקת אפייה
אופן הכנה:
לשים לבצק, עוטפים בניילון נצמד.
שומרים בפריזר לפחות לילה.
פורסים וממלאים.
מילויים אפשריים:
אגוזים + דבש / פרג / תפוחי עץ / גבינה / קיש
טל היקרה תיארת כל כך יפה ומדוייק את אוולינה אהובתנו…אישה כל כך מקסימה…זכיתי להכיר אותה וללמוד ממנה המון על החיים…אישה מיוחדת ונדירה..תודה שכתבת ונתת גם הזדמנות לאחרים להכיר את אוולינה המופלאה
כתבה נפלאה על אישיות מסקרנת עם המון ערך מוסף 🎩
כתבת יפה מאד.הקשר בינכן מוכיח כמה אפשרי להחבר בכל גיל ולא משנה הםער בגיל.ניתן ליצר חעבור חם ואנושי.
איזו כתבה מקסימה! כתובה היטב ומכבדת. נהניתי מכל מילה. טל כותבת מוכשרת ותענוג לקרוא, עשית כבוד גדול לאוולין המהממת. היא בטח הייתה נבוכה ומצטנעת אילו היתה קוראת.