טרילוגיה אופטימית על תכנון אסטרטגי
חלק 2: מזמור אורבני – החזון כמעשה אומנות
בהרצאה שעסקה בתהליכי עיצוב חזון אורבני נאמר כך: "כאשר מעצבים חזון למוצר גאוגרפי כמו עיר לא יזיק לוודא סימטריה של אינטרסים בין הצרכנים לבין המושלים". איזה דיכאון. הרי כל עוד יתייחסו אל החזון כאל תהליך מכאני המאזן בין שני צדדים שאינם שווים אז הוא פשוט לא ימלא את ייעודו. לשמחתנו, הציטוט הזה מייצג גישות ישנות לעיצוב חזון. הגישות החדשות מתייחסות אל יצירת החזון כאל לא פחות ממעשה אומנות.
חזון להורדה מהאינטרנט
חזון העיר חיפה למשל, כפי שהוא היום, מייצג נאמנה את הגישות הישנות. עיון קצר מגלה שיש בו הכל ולא כלום. הוא גם קצת מזכיר "חזון סטנדרטי" של עיר, כזה שכל הנהלת עיר יכולה להוריד מהאינטרנט ולהתאים לצרכיה. ההוכחה לקיומו של חזון סטנדרטי כזה בולטת מאוד לעין כאשר בוחנים מסמכי חזון של עוד ערים בישראל. חזון העיר נתניה למשל, למעט המשפט הראשון שבו, נראה כמו תקציר של חזון העיר חיפה. זה עשוי להיות צירוף מקרים מדהים, אבל בכל זאת, האם יכול להיות ששתי הערים הללו, על מאות אלפי תושביהן, חולמות כמעט באותה צורה בדיוק? חיפוש קצר במסמכי חזון של ערים נוספות לא מותיר מקום לספק, נראה שכולם רוצים בערך את אותו הדבר – והם אף כותבים את זה בצורה די דומה.
חזון קצר ומחודד ויצירתיות במהלך התרגום
השינוי שחל בעשורים האחרונים מכתיב עיצוב מסמכי חזון שונים. מסמכי החזון המודרניים הופכים קצרים יותר ויותר, וכוללים מושגים ורעיונות עוצמתיים וייחודיים ככל הניתן. המינימליזם הזה מעמיס מטען רב יותר על כל מילה כשהמטרה היא לעודד פרשנות, וגיוון דעות ביחס לחזון. זאת על פני החזון הקלאסי המתאפיין בפירוט יתר ובעומס אדיר של סיסמאות שחוקות. שני המאפיינים הללו גורמים לחזון הקלאסי "להינעל" ובכך למנוע שיח של פרשנות וגיוון משמעויות. כתוצאה מכך נוצר לאורך זמן ריחוק בין המסמך לבין הבעלים הטבעיים שלו שהם תושבי העיר. לעומת החזון הקלאסי, הרי שהחזון הקצר והמחודד לא רק דורש יצירתיות גבוהה בתהליך כתיבתו, אלא גם ניזון מיצירתיות זו במהלך תרגום החזון לתכניות עבודה.
ענין של איכות ולא של כמות
החזון, אם כן, צריך שיהיה יצירה ייחודית, קצרה ובלתי ניתנת לשכפול על ידי עיר אחרת. חזון העיר תל-אביב-יפו הוא בדיוק כזה. בעוד שהחזון הישן של העיר חיפה כולל 69 מלים המרכיבות נאום בנאלי למדי, הרי שהחזון של תל אביב כולל 12 מלים בלבד מתוכן שתיים הן הצירוף תל-אביב-יפו.
הפיכת החזון של העיר תל אביב למסר חד, ייחודי וברור הוא רק חלק מהמשימה. החלק האחר הוא להצליח ולהוציא מהמינימליזם הזה את כל הנדרש לבניית תכניות עבודה מפורטות עבור עיר עולם מודרנית. אני מציע לסקרנים פשוט לעיין במסמך החזון של העיר תל אביב-יפו. בעצם מספיק גם לעיין בתוכן העניינים שלו על מנת להבין איך מתוך משפט קצר מוציאים עולם ומלואו.
שיר כטיוטה ראשונה לחזון העיר חיפה
גם לחיפה ראוי שיהיה חזון מודרני אשר ישקף את המהות הנדירה שנקראת חיפה. לכן, בהתאם לגישת ה"מועט המחזיק את המרובה" אני מציע לקחת את החזון של העיר לחיפה למקום שונה. לפי מיטב ידיעתי, אין עדיין עיר בעולם שהחזון שלה נכתב בפורמט של שיר קצר. וחיפה בהחלט ראויה לכך שהחזון שלה ייכתב כך. לא חייבים בהכרח להיכנס למסגרת קשיחה כמו שיר הייקו יפני, חמשיר או סונטה שייקספירית. אפשר בהחלט להסתפק גם ביצירת פואטרי סלאם איכותית וחזקה. העיקר שהמזמור לחיפה ייכתב בראייה חזונית ועל ידי תושבי העיר.
ורק לצורך הגירוי האינטלקטואלי אני מציע את שיר ההייקו שלי כטיוטה ראשונה לחזון העיר חיפה:
ציוץ צופר ופעמון
מתערבבים בניחוח הכרמל
ושני ילדים על החוף
משיר לתכנית עבודה
איך הופכים שיר כזה לתכנית עבודה? באופן כללי מתחילים באיתור המטרות האסטרטגיות המופיעות בשיר. למשל, אפשר לחוש שהעיר שואפת לאוויר הרים צלול כיין, לקולות של טבע עירוני, קולות נמל וקולות משחקים. הנוכחות של שני הילדים בשיר יכולה להצביע על עיר ששואפת לבנות עצמה למען הדורות הבאים. והמיקום של הילדים על החוף עשוי להצביע על כך שהעיר שואפת ליצירת מרחב מזמין וטבעי עבורם. כמובן שאפשר להגדיר עוד מטרות רבות ומגוונות מתוך הטקסט הקצר, וזה בדיוק העניין. לאחר מכן, כל שנותר הוא להפוך את המטרות לתוכנית עבודה ולוודא שלא שכחנו אף אחד בדרך להשגת החזון.