בית בלוג

התיכונים בחיפה יושבתו לשעתיים • ראשון 19.5.24

0
חזרה בטוחה ללימודים | תלמידים (צילום: דוברות המשטרה)

ארגון המורים הודיע על השבתת הלימודים ביום ראשון 19.5.25 בשעות 10:00-8:00 בחינוך העל יסודי בחיפה.

ארגון המורים העל יסודיים הודיע ביום חמישי 16.5.24 כי הוא מחדש את העיצומים ביום ראשון הקרוב 19.5.24 ולכן הלימודים בחיפה יושבתו למשך שעתיים – החל מ 8:00 ועד 10:00.

הסיבה למחאה

משרד האוצר החליט לבטל את הדרישה לחוזי קבלן למורים. המשרד מציב את הדרישה הזו כתנאי לחתימת ההסכם הקיבוצי.

יו"ר הארגון רן ארז:

לא נאפשר לאוצר להפריט את מערכת החינוך ולהפוך את המורים לעובדי קבלן. זה לא הצעד האחרון, הצעדים יוחרפו. שביתות וצעדים ארגוניים יימשכו ונודיע עליהם עם הכרזתם.

הולכת רגל כבת 40 נפגעה מרכב

0
אופנוע של איחוד הצלה (צילום: איחוד הצלה מרחב כרמל)

(חי פה) – היום, שישי 17.5.24 הולכת רגל כבת 40 נפגעה מרכב בקרית מוצקין.

מאיחוד הצלה נמסר לחי פה תאגיד החדשות:

צוותי הרפואה של איחוד הצלה העניקו סיוע רפואי ראשוני להולכת רגל (כבת 40) שלדברי עוברי אורח נפגעה מרכב ברחוב קדיש לוז בקרית מוצקין. מצבה בשלב זה מוגדר קל עד בינוני.

יוסי ברגר • מעצב מוצר, צלם וסופר חיפאי

0
יוסי ברגר - הספרייה אשר בחדר העבודה (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר - הספרייה אשר בחדר העבודה (צילום: רחלי אורבך)

פגישה עם יוסי ברגר עשויה לתת טעם של הימצאות בחברת איש אשכולות, שכן הוא מטיב לתכנן דברים ואף לבצעם בצורה פונקציונלית להפליא ואף מושלמת ביותר.

ארבעה ספרי מתח שלו יצאו לאור

יוסי ברגר בעל תואר ראשון בעיצוב תעשייתי מהאקדמיה לאמנות בצלאל ותואר שני בהנדסת תעשייה וניהול מטעם הטכניון, עבד מעל ל 35 שנה בחברת רפאל בפיתוח וניהול פרוייקט טילי הספייק ושיווקם בפינלנד (ספייק: Spike =דורבן, זוהי סדרה של טילים נגד טנקים תוצרת ישראל, שפותחו ומיוצרים על ידי רפאל).

כיום, ברגר הינו פנסיונר שעד לא מזמן התנדב כשוטר במשטרת התנועה, כמו גם צלם ועתה הוא עוסק בעיקר בכתיבה.

ארבעה ספרי מתח אשר כתב כבר יצאו לאור: "היהודי התשיעי", "נגן הקלרינט מקאזאן", "תעלומת השכן שממול" ו"תעלומת הסוס הנעלם". יוסי הוא גם שותף בקבוצת משוררים מהקריות, בהנחייתה של הגב' ענת לקריף.

יוסי ברגר - והאתר "יוסיפור" (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר – והאתר "יוסיפור" (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר - האתר אשר דן בעולם הצילום (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – האתר אשר דן בעולם הצילום (צילום: רחלי אורבך)

גם אני חי פה

כאן המדור המביא אליכם דמויות חיפאיות מרתקות בבית מגוריהן כאשר ההיכרות הינה דרך הסיפורים, המטענים ונקודת המבט הייחודית של האנשים המרכיבים את הפסיפס האנושי של עירנו חיפה. דהיינו, אלה החיים והגרים פה- ממש כשם המדור- "גם אני חי פה".

במסגרת מדור זה נכיר דמויות חיפאיות ואת מקום מגוריהן. ההיכרות איננה דרך מטראז' הדירה, או הערכה נדלני"ת או תיאור עיצובי בלבד, אלא, מהותה של הכירות זו הינה להיוודע דרך הסיפורים, המטען הרגשי  וזווית הראייה הייחודית האישית בבית המארחים.

יוסי ברגר - חלק מגינת הבית (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר – חלק מגינת הבית (צילום: רחלי אורבך)

נולד בבית החולים דג'אני

אביו של יוסי, אהרון היה ניצול השואה היחיד מקרב כל בני משפחתו. הוא עלה מפולין בשנת 1946, התיישב ביפו ובה הכיר את רעייתו בת לעולים חדשים מפרס. בתחילת דרכם גרו ההורים הצעירים בדירה משותפת ברחוב אילת. בשנת 1953 נולד יוסי בבית החולים דג'אני אשר היה ביפו (שמו של רחוב דג'אני שונה לאחר קום המדינה ל "רחוב ארליך").

בית החולים דג'אני היה בית החולים הפרטי הראשון ביפו, והיה מצויד בציוד מודרני. היו בו 50 מיטות אשפוז במחלקות: יולדות, עיניים וכירורגיה. בשנות ה-50 במרתפו של בית חולים זה, שכנה מעבדתו של נתן גולדבלום אשר נועדה לייצר את תרכיבי החיסון לשם מיגור מגפת שיתוק הילדים אשר באותן השנים פגעה בקרב ילדי המדינה.

בבית יוסי ברגר (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר (צילום: רחלי אורבך)

מגיל צעירמספר סיפורים

עד לזמן תחילת הלימודים בכתה א' גרה משפחת ברגר ביפו ואזי העתיקו את מקום מגוריהם למושב חצב, שם גרה אחות אימו, הדודה שושנה ומשפחתה. המעבר אל המושב הטיב עם בני המשפחה ודי מהר יוסי, אחותו הבוגרת ואחיו הצעיר – יצרו יחדיו עם שלושת בני הדודים  "חבורה" מלוכדת אשר בילתה את הימים והלילות בשדות המושב.

יחדיו הם יצאו לטייל ולחקור את טופוגרפית האזור, להאזין ליוסי ולסיפוריו, ולימים בעזרת דמיון משחקיהם – אפילו הצליחו "לכבוש" כפר ערבי נטוש.

בבית יוסי ברגר - אחד מצילומיו הרבים ופרטי נוי (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – אחד מצילומיו הרבים ופרטי נוי (צילום: רחלי אורבך)

לימודים אקדמיים ופרס בצידם

לאחר לימודים בבית הספר היסודי במושב חצב – למד ברגר בתיכון האזורי באר טוביה. בשנת 71' התגייס לחיל ההנדסה במסלול הישיר לקצונה. הוא שירת בסיני ובמלחמת יום כיפור בקילומטר ה 101 לפני קהיר – נפצע ממוקש אשר התפוצץ בקרבתו.

בהמשך דרכו התלבט ברגר בין לימודי ביולוגיה לבין לימודי אדריכלות, אך בסופו של דבר השלים את לימודיו בבצלאל במגמה לעיצוב סביבתי ותעשייתי. בפרוייקט הגמר אשר נערך לאחר 4 שנות הלימוד בבצלאל, הסטודנט אשר כה אהב לתכנן דברים בצורה הפונקציונלית ביותר – זכה ב"פרס ספיר לעיצוב".

בגינת משפ' יוסי ברגר - פרטי יופי ונוי, רעש המים כתזכורת למפלי פינלנד (צילום: רחלי אורבך)
בגינת משפ' יוסי ברגר – פרטי יופי ונוי, רעש המים כתזכורת למפלי פינלנד (צילום: רחלי אורבך)
בגינת משפ' יוסי ברגר - רעש המים כתזכורת למפלי פינלנד ( צילום: רחלי אורבך)
בגינת משפ' יוסי ברגר – רעש המים כתזכורת למפלי פינלנד (צילום: רחלי אורבך)

ראש פרוייקט ומנהל קמפיין טילי הספייק בפינלנד

זמן קצר לאחר סיום לימודיו, התחיל ברגר לעבוד ברפאל ובה עשה קריירה מרתקת  בתחומי הפיתוח, השיווק והניהול. יוסי שובץ לעבודה עם צוות עבודה ייחודי וריכז את הקשר העסקי של חברת רפאל עם בעלי פוטנציאל קניית הציוד של רפאל בפינלנד.

ברגר יצר קשר אישי וחברי עם הפינים והוא מגדירם כ"אנשים שקטים וצנועים, אשר הינם בעלי תמימות ויושרה שאין כמותה". הוא יצר הן קשרי ידידות והן קשרים מקצועיים עם הללו אשר אף קנו את טילי הספייק, והיוו בעסקה בינלאומית זו את היותם הלקוח האירופאי הראשון של המוצר.

כמנהל צוות עסק ברגר בפיתוח וניהול פרוייקט טילי הספייק ושיווקם בפינלנד ובאירופה. כידוע, ספייק (Spike =דורבן) זוהי סדרה של טילים נגד טנקים שפותחה ומיוצרת על ידי רפאל ונמכרת ברחבי תבל.

יוסי ברגר - הוקרה ותצלום ראש פרוייקט ומנהל קמפיין טילי הספייק בפינלנד (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר – הוקרה ותצלום ראש פרוייקט ומנהל קמפיין טילי הספייק בפינלנד (צילום: רחלי אורבך)

הסיבה שבגינה פינלנד מתחמשת

בעת מלחמת העולם השנייה – פינלנד הייתה המדינה הפחות ידועה בין מדינות הציר. השותפות הפינית־גרמנית התבססה כמעט במלואה על אויב משותף בדמותה של ברית המועצות.

אמנם פינים רבים סלדו מהיטלר ומהנאציזם, אך ניסיון העבר הוכיח להם שהם אינם מסוגלים להיאבק בסובייטים ללא תמיכה חיצונית כלשהי. בנוסף לכך לאחר התבוסה ב־1944, הצבא הפיני לחם בכוחות הגרמניים בכדי להוציאם מפינלנד, מערכה המכונה בשם "מלחמת לפלנד".

כזיכרון קולקטיבי פיני ממלחמת החורף, בה רוסיה פלשה לפינלנד, נמצאת המסקנה שעל הממשל הפיני לעמוד מוכנים תמיד מול הדוב האדום.

בבית יוסי ברגר - אווירת צמחיה ויער (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – אווירת צמחיה ויער (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר - הפסנתר (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – הפסנתר (צילום: רחלי אורבך)

צילום, פרוזה ושירה

בתפקידו האחרון ובמשך מעל לעשור שנים שימש ברגר כמנכ"ל משותף בחברת הבת הגרמנית EuroSpike. לפני מספר שנים החליט לפרוש מרפאל ולהתמקד באורח חיים מינורי וברווחת חיי בני משפחתו.יוסי הינו אב לשישה וסב לנכדה אחת העונה לשם עלמה. כיום עיסוקו העיקרי ושל טלי, זוגתו לחיים, הוא חינוך וגידול שני ילדיהם הצעירים. את הזמן שנותר לו הוא מקדיש לצילום, לכתיבת שירה ופרוזה ולהוצאת ספריו.

בשנת 2010 למד ברגר בבית הספר לצילום גאלי'ס והתמקצע בצילומי רחוב וצילומי נוף ואף קנה מצלמות וציוד צילום משובח. כוכבו של הצילום דעך מעט בעת כניסתו לאגודת הסופרים והוצאתם לאור של ארבעת ספריו, כמו גם בגין החוג לכתיבת שירה בו האווירה המשפחתית מפרגנת וסוחפת למדי.

יוסי ברגר - והאתר אשר דן בעולם הצילום (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר – והאתר אשר דן בעולם הצילום (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר - חלק מהספרייה אשר בחדר העבודה (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – חלק מהספרייה אשר בחדר העבודה (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר - ספרים וציוד הצילום (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – ספרים וציוד הצילום (צילום: רחלי אורבך)

לאן נעלם היהודי התשיעי ?

בעקבות עבודתו של ברגר בפינלנד, בה בילה חודשים רבים, היסטוריית מדינת פינלנד במלחמת העולם השנייה היוותה את ההשראה לכתיבת הספר "היהודי התשיעי".

מדיניותם של מושלי פינלנד ליהודים אשר ישבו בארץ זו הייתה טובה, והם לא הוסגרו לידי הגרמנים. יתר על כן יהודי פינלנד אף שירתו בצבא אשר לחם בברית המועצות. העובדה ההיסטורית הינה שרק שמונה יהודים, אזרחים זרים, נמסרו ליד הנאצים ולזכרם אף הוקמה אנדרטה בהלסינקי. המגויסים היהודים הפינים היו היהודים המוצהרים היחידים אשר נלחמו לצד הנאצים במלחמת העולם השנייה.

יוסי ברגר - תעודת אגודת הסופרים וחלק מיצירותיו (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר – תעודת אגודת הסופרים וחלק מיצירותיו (צילום: רחלי אורבך)

חצב – יובלים – קריית חיים

רוב חייו חי ברגר באזור כפרי. בילדותו ובנעוריו במושב חצב – ועם רעייתו הראשונה וארבעת ילדיהם גר עד שנת 2003 בישוב הקהילתי יובלים, אשר בו גרעין מהותי של עובדי רפאל. בשנת 2004 חבר לזוגתו טלי בת קריית חיים.

טלי הינה כלכלנית בעלת תואר ראשון ושני אשר עסקה בראיית חשבון. כיום, רוב זמנה עוסקת טלי בפעילויות התנדבות כראש צוות ב"פעמונים" (עמותה לסיוע כלכלי למשפחות מתקשות) וכן כמתנדבת במוקד 100 של המשטרה. בעברה התנדבה טלי בסיוע נפשי במוקד ער"ן.

לפני כעשור שופץ והורחב בית מגוריהם הנמצא בקריית חיים – כאשר על התוכניות האדריכליות אחראי יוסי ועל עיצוב הפנים אחראית טלי. הבית רחב ידיים, מואר, נעים, מזמין ובעל אווירה חמימה. לפני הכניסה לרחבת המרפסת – ניצב לו עץ רחב צמרת, המכיל בין ענפיו בית עץ, אשר בעבר שימש את שני בני הנוער הצעירים וכיום הינו מעונם של שלושת חתולי הבית.

יוסי ברגר - הענף המשתלב עם הבית שעל העץ (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר – הענף המשתלב עם הבית שעל העץ (צילום: רחלי אורבך)
בחצר יוסי ברגר -הבית שעל העץ (צילום: רחלי אורבך)
בחצר יוסי ברגר -הבית שעל העץ (צילום: רחלי אורבך)
בחצר יוסי ברגר -הבית שעל העץ, סולם ואופני רכיבה (צילום: רחלי אורבך)
בחצר יוסי ברגר – הבית שעל העץ, סולם ואופני רכיבה (צילום: רחלי אורבך)

שלושה חתולים וארבעה כלבים

בנוסף לחתולי הבית – כאן גרים בשלום ובנחת גם ארבעה כלבים. שניים מהם הינם הללו אשר "שולטים" על חדר המגורים ולהם מעמד ביתי חשוב ביותר.

בנוסף לכך לכלבה נסי, אשר בזמנה אומצה מאגודת צער בעלי חיים, ישנו מקום קבוע בשולחן האוכל המשפחתי. בעת סעודות המשפחה נסי יושבת על כיסא הניצב בראש השולחן. אמנם היא איננה משתתפת בסעודה ובמטעמי האוכל המוגש – אך מעמדה בהיררכיה המשפחתית מוגדר וברור למדי.

בבית יוסי ברגר - זוג הכלבים "בעלי סלון הבית" (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – זוג הכלבים "בעלי סלון הבית" (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר - חדר המגורים (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – חדר המגורים (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר - הכלבה נסי בראש השולחן (צילום: יוסי ברגר)
בבית יוסי ברגר – הכלבה נסי בראש השולחן (צילום: יוסי ברגר)

הרמוניית שפית הבית והאחראי על הניקיונות

בבית ברגר – מטבח הבית הינו אזור בעל חשיבות מרובה. מדי יום ביומו מגיחים ממטבח זה מטעמים משובחים, ועל אחת כמה וכמה בערבי שבת וחג – זמנים בהם מרבית בני המשפחה המורחבת מתכנסים סביב שולחן האוכל.

על הסירים והבישולים מגרי התיאבון ובעלי הריח המשובח אחראית טלי, שפית הבית…  כאשר על הניקיון והדחת הכלים אחראי יוסי. אמנם שיבחם של המטעמים מסופר בפי כל – אך להגיע לידי כך הדבר אינו פשוט כלל ועיקר. שכן טלי ויוסי הינם צמחונים, הבת – טבעונית ואילו הבן הצעיר והאורחים הינם "אוכלי כל".

בבית יוסי ברגר - מבט אל מטבח הבית (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – מבט אל מטבח הבית (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר - ממטבח זה מגיחים מטעמים משובחים (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – ממטבח זה מגיחים מטעמים משובחים (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר - החלון אשר במטבח (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – החלון אשר במטבח (צילום: רחלי אורבך)

שולחן עץ רחב ממדים

פינת אירוח נוספת אשר איננה פחותה בחשיבותה – ממוקמת בחזית הבית בשטח הגינה רחבת הידיים. באזור זה נמצא שולחן עץ רחב ממדים אשר אותו בנה, התקין וצבע יוסי.

בעתות הפנאי זוהי פינה משובחת בה ניתן לבהות לבחון וללמוד אודות צמחי הגן, להאזין למוסיקה נעימה ואף לעוף עם מחשבות רבות המיועדות  ומהוות בסיס לסיפורים ולספרים חדשים.

בבית יוסי ברגר - שולחן עץ רחב ממדים (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – שולחן עץ רחב ממדים (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר - פינת שולחן העץ רחב הממדים (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – פינת שולחן העץ רחב הממדים (צילום: רחלי אורבך)

ה-מחשב אשר בחדר העבודה

ללא כל עוררין, לגבי יוסי – כעת חיה, "החדר החשוב ביותר" הינו חדר העבודה בו ממוקם מחשבו הנייח, אשר בו ובתוכו מתבשלות עלילות סיפוריו, שיריו וצילומיו.

בחדר זה נמצאת אף הספרייה ובה כל כתביו של הסופר יוסי ברגר. עלילת הספר הראשון בסדרת "צוות מפענחי התעלומות" מבוססת על דמויות ומקומות אשר לקוחים מעולמו של הסופר. העלילה מתפתחת תוך כדי שילוב של דמיון עלילתי וטכנולוגי. למותר לציין ששני ילדיו הצעירים של יוסי מהווים השראה לגיבורי הסדרה אשר בה הם מכונים גלי ויותם. ספר זה מיועד הן לבני נוער והן למבוגרים כאחד.

בבית יוסי ברגר - החתולה ליצ'י במקומה המועדף אשר מתחת למסך המחשב (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – החתולה ליצ'י במקומה המועדף אשר מתחת למסך המחשב (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר - עמוד מתוך אתר הצילום (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – עמוד מתוך אתר הצילום (צילום: רחלי אורבך)

כובע הקמינו דה סנטיאגו

אחד מהחפצים הייחודיים והקרובים לליבו של יוסי הינו כובע מצחייה כחול ובו הכיתוב: "קמינו דה סנטיאגו". כמשפחה המרבה בטיולים הוחלט בשנת 2018 על טיול ייחודי ביותר… וכך יצאו בני ברגר למסע משפחתי בשביל הקמינו דה סנטיאגו. לדרך ייחודית זו יצאו טלי, יוסי ושני ילדיהם שהיו אז כבני 10 ו 12 שנים, כאשר המסע ארך כ 10 ימים.

"הקמינו" הוא בראש ובראשונה מסע, מסע שהוא גם לגוף וגם לנפש. בדומה לטיול או לחופשה רגילה, הקמינו מאפשר ניתוק מחיי היום-יום. אבל ההבדל המהותי הוא שבחופשה קלאסית לרוב לא עוברים תהליך מתמשך של מסע לעבר יעד שהוא גם פיזי (סנטיאגו דה קומפוסטלה) וגם מסע פנימי לתוך עצמינו, אל תוך הנפש פנימה.

למרות שבבסיסו ההיסטורי הקמינו הוא מסע צלייני של עלייה לרגל מסיבות דתיות, היום הרוב המוחלט של ההולכים בשביליו אינם באים מסיבות דתיות. מרבית האנשים באים כדי לעבור תהליך רוחני, פיזי או לשם היכרות תרבותית. לכן אין להבדלי דת, גזע ומין כל סיבה לעצור את המטיילים מלצאת לדרך.

בבית יוסי ברגר - כובע הקמינו דה סנטיאגו (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – כובע הקמינו דה סנטיאגו (צילום: רחלי אורבך)

צרור מפתחות משודרג

המפתח הוא כלי המשמש בדרך כלל לצד המנעול, לאבטחה פיזית של חפצים ומרחבים ומאפשר למחזיק בו לנעול ולפתוח מנעולים המתאימים רק לו. במקרה הנוכחי צרור המפתחות האישי של יוסי מכיל בחובו פריטים נוספים אשר אופייניים ומיועדים אך ורק לשימושו האישי.

למשל: בצרור המפתחות של יוסי נמצא דיסק און קי אשר מכיל רעיונות ספרותיים וכן צילומים מהותיים שהם בבחינת היצע לחומרים המרכיבים את יצירותיו.

בנוסף לכך מכיל הצרור מספריים מתקפלות, שבלונה ייעודית לעגלת קניות במרכול ושתי משרוקיות המשמשות את יוסי בעת ההפגנות האזרחיות. ברגר דבק מאד בעמדותיו הפוליטיות והוא מהמשתתפים הקבועים בהפגנות המחאה האזרחית נגד ההפיכה המשטרית – ולאחר אסון השבעה באוקטובר הוא אף מצדד בתמיכתו למען הליכה מחודשת לבחירות לשם החלפת השלטון בישראל.

בבית יוסי ברגר - צרור מפתחות משודרג (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – צרור מפתחות משודרג (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר - ציוד השייך לנושא הפגנות המחאה האזרחית (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – ציוד השייך לנושא הפגנות המחאה האזרחית (צילום: רחלי אורבך)

"קווין" – הקרוואן הקטן

משפחת ברגר הינה משפחה המטיילת בארץ ובעולם. לשם נוחות היציאה אל שטחי הטבע אשר בארצנו, בשנת 2017 קנה יוסי רכב מסחרי מסוג פיאט דוקאטו, אשר הוסב להיות קרוואן טיולים.

בני הזוג ברגר לוקחים את ילדיהם, מנתקים מהבידור הממוסחר ויוצאים לבלות בטבע איתם ורק איתם תוך כדי חוויה אינטנסיבית, אקסקלוסיבית ומושלמת בחיק הטבע הישראלי. לשם כך נקנה אותו רכב מסחרי אשר הוסב להיות "קווין" שהוא כינוי חיבה לקרוואן קטן. את כל עבודות הפנים תיכנן וביצע יוסי במו ידיו.

כיום "קווין" מכיל אזור המיועד למטבח ובו ארונות ומגירות אחסון עבור כלי הבישול והאכילה והמזון היבש שאינו דורש קירור. במטבח זה יש אף כיור, כיריים לבישול מקרר ופריזר. כמו כן מכיל "קווין" אפשרות לסידור מיטות שינה לשני בני הנוער ולשני המבוגרים, כמו גם חיבור לחשמל ולצנרת רחצה.

יוסי ברגר ליד "קווין" הקרוואן (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר ליד "קווין" הקרוואן (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר - רכב מסחרי אשר הוסב לקרוואן משפחתי (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר – רכב מסחרי אשר הוסב לקרוואן משפחתי (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר - אזור המטבח בתוך "קווין" – הקרוואן הקטן (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר – אזור המטבח בתוך "קווין" – הקרוואן הקטן (צילום: רחלי אורבך)

קריאה מרובה – תוֹרמת להתפתחות המוח

לבני הזוג ברגר מנוי שנתי לסינמטק אשר באודיטוריום חיפה ובימי שישי בשבוע הם מסוגלים לצפות ב 2-3 סרטים ברצף. אולם בנוסף לכתיבת ספרים יוסי הוא בעצמו הינו "תולעת ספרים"…

הספר אשר לאחרונה העסיק את מחשבותיו הוא הספר "לבד בברלין" מאת הסופר הנס פאלאדה – הדן בחיי האנשים בעת אווירת המשטר הנאצי. העלילה בספר זה מתארת את חייהם של תושבי ברלין בתקופת הרייך השלישי. היא מתרכזת בסיפורם של בני הזוג אוטו ואנה קוונגל, שלאחר שאיבדו את בנם, סבסטיאן אשר נהרג בחזית, הם החליטו להפיץ ברחבי ברלין גלויות בהן הם קוראים להתנגדות לשלטון הנאצי.

הספר הנוסף אשר שבה את ליבו של יוסי הינו "הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" מאת הסופר יונס יונסון. עלילת הספר הינה סיפור די מצחיק  אודות אדם מבוגר שפרש אחרי חיים ארוכים וסוערים לבית אבות.  אמנם זו אמורה להיות תחנתו האחרונה – אבל גופו בריא ומסרב לבגוד בו. בעת הגיע יום הולדתו המאה, מכינים לכבודו אירוע רב-רושם ורב משתתפים, אבל אלן נמלט ממסיבת יום ההולדת שלו עצמו. הוא מחליט לברוח ולהיעלם. העלילה הולכת ומסתבכת עד אשר דולקים אחריו שוטרים וגנגסטרים, התקשורת השוודית וגם אנשי האומה.

עם כל זאת ובנוסף לכך, הספר אשר הכי "מתנגן" בראשו של יוסי, ולא בכדי – הינו: "צעד ועוד צעד" מאת גרהם סימסיון ואן ביוסט.

זהו ספר מבוא להללו שחפצים לצאת לדרך מיוחדת, למסע רגלי של קילומטרים רבים מצרפת לספרד, מסע הקמינו דה סנטיאגו. הספר מעורר השראה על מסע פיזי ונפשי באמצע החיים, על היכולת לשנות ולהשתנות גם כשהכול נראה אבוד, וכן – זהו גם ספר אודות הזדמנות שנייה ואהבה מסעירה ובוגרת. כמי שכבר חווה את המסע המשפחתי בדרך הקמינו דה סנטיאגו – ספר זה משמש את יוסי כ"תנ"ך של זיכרונות".

יוסי ברגר בחצרו עם הספר "צעד ועוד צעד" (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר בחצרו עם הספר "צעד ועוד צעד" (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר וה-ספר להללו החפצים לצאת לדרך מיוחדת (צילום: רחלי אורבך)
יוסי ברגר וה-ספר להללו החפצים לצאת לדרך מיוחדת (צילום: רחלי אורבך)

השוני נמצא באווירה התרבותית

על פי תפיסת עולמו – יוסי גורס שבכל העולם זהים הם האנשים מכל הסוגים והמינים. לדידו, בעצם בריאתו מהותו של אדם איננה שונה, אלא שהשוני נמצא באווירה התרבותית האופפת את האדם עצמו. לדעתו, הרוע איננו מתקבל כערך עליון טוב בשום מקום בעולם.

ברגר מצביע על הפסוק אשר מבטא את ההיגד "יצר לב האדם" שהוא רע מנעוריו – ותוהה האם אכן כך הוא הדבר?

יצר הרע בהקשר זה מדבר על התאוות והדחפים הקיימים אצל בני האדם, אשר עלולים לגרום להם לפעול באופן מזיק העלול לגרום רע להם ולזולתם. שינויים במזג טבע העולם עשויים לגרום להפחתת מידת הגאווה של האדם, וליכולתו להתנער ממעשים רעים, אשר יבטיחו שבעתיד לבוא (אולי) לא יהיה שוב תוהו ובוהו או/ו מבול בעולם.

אילו יכול היה ברגר – הרי שהיה משנה את תפיסת רגש הנקמה הקיים בבני האדם והופכו לרגש של קבלת מהותו של הזולת, כולל היבטיו השליליים. לדידו בעצם הבסת הרוע אין כל גאווה, ולכן אין לו לאדם להתפרע בכדי לנקום – אלא אך ורק להילחם ברוע בדרך של ריסון עצמי.

מי ייתן ואכן נדע זמנים טובים יותר אשר הינם ללא רגשות שליליים הגורפים עימם זמנים קשים.


יוסי ברגר - השיר: "אי-שקט" (צילום: יוסי ברגר)
יוסי ברגר – השיר: "אי-שקט" (צילום: יוסי ברגר)
בבית יוסי ברגר - "החלון הירוק" אשר במטבח (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – "החלון הירוק" אשר במטבח (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר - חתולי הבית מתרווחים על הפסנתר (צילום: רחלי אורבך)
בבית יוסי ברגר – חתולי הבית מתרווחים על הפסנתר (צילום: רחלי אורבך)

זרימה ושפע – מחשבה חיובית כאן ועכשיו

0
תודעת שפע (צילום: תמי גולדשטיין)

איך ניתן להתחבר לשפע, לזכות בטוב שיש ולאפשר לברכה להיות בחיינו? הדרך עוברת בכוונה. במחשבה. ברעיון הקיומי הראשוני. כל יצירה או שינוי במציאות מתחיל עם מחשבה ראשונית. השפעת המחשבה על המציאות מתבטאת בכל תחום של חיינו, מהתפתחות טכנולוגית ועד לתרבות ולמערכות ערכים.

הרעיונות מהווים את הבסיס ליצירת ולשינוי של המציאות שלנו בכל רגע נתון. המחשבה היא התחלה של כל פעולה או יצירה. רעיונות ראשוניים מתחילים במחשבה, ולאחר מכן מתפתחים לתהליכים ולפעולות, הגשמה ועשייה. אפשר להגיד שהרעיון מזמין את האנרגיה שנחוצה לצורך הוצאה לפועל של המחשבה.

בבסיסה של כל יצירה יש רעיון

מחשבה יכולה לגרום לנו לפעול באופן שישנה את המציאות הסובבת אותנו, להוסיף או לגרוע. דוגמאות לכך כוללות רעיונות חדשים שמובילים לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, יצירת אמנות ותרבות חברתית ומגדרית שיוצרות שינוי דרך ברמה העולמית. תהליכי חשיבה חדשים מעצבים את החברה והתרבות בה אנו חיים. נדמה לעתים שהרעיונות מתפזרים בעולם, וכאשר במקום אחד של העולם נהגה רעיון, אפשר למצוא רעיונות דומים במקומות נוספים.

בתקופת הקורונה הרעיון היה קונספירציה, מחשבות מפחידות שגרמו לאנשים רבים להימנע מלקבל את החיסון. הפחד היה האנרגיה החזקה ביותר. יוצרי ההפחדה והמחשבה של התארגנות עולמית שמטרתה לשלוט על העולם, הביאה אנשים להאמין שיש צ'יפ מעקב בחיסון, שאנשים שלא חוסנו יושמו בערים נפרדות או יגורשו למדבר. המציאות השתנתה, אנשים שעד אותו זמן תמכו בתהליכים ובממסד, יצרו ברוחם תמונה שלילית וחיו דרכה.

כאשר אנו רוצים תוצאה, כדאי לכוון את התודעה, את המחשבה והרגש, את הדמיון והכוונה אל הדבר אותו אנו רוצים. בהרבה מקרים זה עובד מצוין בכל הקשור לחנייה. התהליך פשוט. מבקשים מהיקום להסכים לרעיון שיש לנו חניה שמחכה לנו בקרבת המקום אליו אנו רוצים להגיע, וברוב המקרים אכן כך קורה, חנייה מתפנה בדיוק כשאנחנו באים.

שפע של זמן ותחושת רווחה

לואיז היי, הכוהנת הגדולה של הקשר בין מחשבה לבריאות, בין מחשבה לשפע ואהבה, אומרת שאדם צריך להתחיל את היום שלי באמירה: "אני פתוח ומסכים לקבל את כל הטוב. לא רק קצת, לא חלק, אלא את הכל. כל מה שהיקום מוכן לתת לי. אם זה לא מגיע אז עולה השאלה: מה נקודות התקיעות שלכם בנוגע לשפע? כי שפע זה לא רק כסף למרות שהרבה אנשים שחושבים כך.

שפע זה גם אהבה, וזמן, ונדיבות, ואכפתיות, ושמחה, והצלחה. אפשר להיות מאד עני בזמן ומרגישים לחוצים וממהרים כל הזמן, וחוששים לא להספיק, אז יש ממש חווית עוני בנוגע לזמן. אבל אם אתם יודעים שיש זמן, שתספיקו הכל, שיש לכם את כל הזמן שבעולם לחוות את מה שאתם חווים ולעשות את מה שאתם צריכים או רוצים לעשות, אתם בחוויית שפע. כשאתם בטוחים שהכל יגיע בזמן הנכון ואתם בלי לחץ וסומכים על עצמכם ועל הזרימה של האנרגיה, אתם ממש ברווחה."

הממדים להצלחה שונים בין אדם לאדם, וכל אחד לפי המדדים שלו, מבקש להצליח. אם אתם מרגישים שההצלחה רחוקה מכם מאד ואין לכם יכולת להשיג את זה, אז זה לעולם לא יהיה שלכם. כך גם בנוגע לתחושת אהבה ובכל חוויה אחרת שאתם מרגישים שלעולם לא תהיה לכם.

כאשר מאמינים בלא, זה מה שמקבלים. כאשר בוטחים בכן, הכן מגיע. כל אחד נותן משמעות אחרת להצלחה, לאהבה, לרווחה, אבל אם לפי המשמעות שנותנים, לפי הרמה בה חיים בידיעה שאפשר להשיג את הדבר שרוצים, לדעת שהדרך לשם פתוחה ואפשרית זה אומר שיש חיבור לשגשוג, לשפע, להצלחה ולאהבה.

המלאכים שמגשימים בקשות

רותם מספרת שבכל פעם שהייתה מדליקה נרות שבת, היתה מבקשת שלום בינה לבין בני הבית, מבקשת אהבה וברכה לכולם: "במהלך כל השבוע הייתי מסתובבת עם הידיעה שהמלאכים שומעים את הבקשה שלי, והקדוש ברוך הוא מכין את זה בשבילי ובשביל היקרים לי. בכל פעם שהדלקתי נרות היתה לי אותה בקשה, וזה לקח הרבה זמן עד שנעניתי, אבל בסופו של דבר, המלאכים הגשימו לו את הבקשה, הבלתי אפשרי הפך לאפשרי והתקשורת בבית הורי השתפרה. אחרי זמן מצאתי בן זוג אוהב שאני בטוחה שסדרו לי אותו מלמעלה אחרי שביקשתי כל כך הרבה פעמים, והחיים התברכו.

רויטל ביקשה לחדש קשר עם אדם שהתרחק: "ביקשתי וקבלתי. לא הייתי איתו בקשר זמן רב. שלחתי כוונה לחידוש הקשר, לשיחה כנה כדי לסגור מעגל, והוא הופיע. תפילות ואמונה בכיוון קידמו את התוצאה והצלחתי לסגור איתו מעגל ולשחרר את זה".

כאשר המיקוד בכוונה ובהדמיה מגיע מאמונה שלמה שהדברים יכולים להתממש, כאשר התחושה שממש כאן ועכשיו זה קורה, הציר נפתח והאנרגיה המעשית מתחילה לזרום בחיוביות. כל עוד אין כוחות שמתנגדים בעוצמה גבוהה יותר מהכוונה הפעילה, ההתממשות אפשרית.

כאשר יש התנגדות חיצונית או פנימית כמו מחשבות מכשילות, ספק ביכולת, פחד, קושי להאמין בהגשמה, הזימון, מלשון להזמין תוצאה, או המיגנוט, מלשון ליצור מגנט שימשוך אלינו את התוצאה הרצויה, לא יוכלו להתרחש. יחד עם זה דברים רבים הם תוצאה של זרימה טבעית, בלי התערבות ויהיה מי שיגיד שהתערבות מתבקשת רק כאשר המציאות אינה מתאימה לחזון, ואחרים יגידו שצריך לקבל את מה שיש ולעשות עם זה את המיטב בלי להתערב.

לגלות את השפע שכבר יש לנו

אם החיים שלכם לא פשוטים ואתם צריכים להתמודד עם אתגרים לא פשוטים, כנראה שהמחשבה שלכם מספרת לכם שקשה, שדרושה התמודדות. יכול להיות שאם הייתם אומרים לעצמכם שיש הרבה טוב בקשה הזה, אז יהיה לכם יותר כוח להתמודד.

לואיז היי מבקשת שתמצאו בתוככם את הדבר שיש לכם שפע ממנו: ״אם זה תבונה, או שמחה, אמונה, או אולי חברים טובים, יכולת לעשות דברים בדרך טובה, לכבד את היופי שבדברים, בריאות טובה, או כל דבר חיובי שאתם יכולים להסכים להכיל. בטוח יש בכם משהו שנמצא בשפע וכאשר תכירו בכך, תגלו שרמת השפע מתרחבת גם בתחומים אחרים".

חשיבת עוני אומרת שאין לי ולא יכול להיות לי כי אני לא יכול להרשות לעצמי את חוויית השפע. שפע הוא מצב תודעה, ואין לזה קשר לכמות הדברים שיש לך אלא בהכרה שהחיים מאפשרים חיבור לשפע בתחום אחד לפחות. כשאנחנו מרשים לעצמנו להיות בתחושה של שפע, אנחנו רואים את כל הדברים שיש מהם הרבה.

אנחנו לוקחים כמובן מאליו דברים, את חום השמש, את המים בברז של המטבח שלנו, את האוויר שאנחנו נושמים, אבל כל הדברים האלה מאפשרים לנו שפע ואנחנו צריכים להיות מוכנים להודות ולהכיל. לא מובן מאליו. כשמתרכזים בחובות, בקשיים, ברוע, אנחנו לא נוכל להרגיש את הטוב. כשנשים דגש על הדברים הטובים, כאשר נראה את החיובי בדברים, נוכל ליהנות ממה שיש לנו בחיים.

כשהמחשבה מסכימה הדרך נפתחת

יפעת רצתה להרות, רצתה להיות אמא, רצתה ילדים והתחילה לדמיין את עצמה בהריון עם תאומים: "ייחלתי לזה, ואכן כך קרה. הריתי ונולדו לי תאומים". גם אמירה מספרת שנהגה לשלוח כוונות כדי שיהיו לה ילדים, ובסופו של דבר הרתה והיא אמא.

יהיה מי שיגיד שכל דבר שיש לנו בחיים משקף את הלך הרוח שלנו, משקף אותנו. כשמשהו לא טוב הוא משקף את אי שביעות הרצון שלנו וכשהוא טוב הוא משקף את הטוב שלנו. זאת מחשבה שיכולה להשתנות, לפי מה שהאמונה שלנו לגבי החיים, לגבי עצמנו לגבי למה אנחנו ראויים. שם המפתח להרגיש את השפע.

בעוד שני אומרת שנדיר מאד שבקשותיה נשמעות והדברים אליהם היא מכוונת מתרחשים במציאות, מיטל אומרת שזה קורה לה כל הזמן. יחד עם זה, ברור לשתיהן שהמחשבה לבדה לא יכולה ליצור מציאות פיזית באופן ישיר, אבל היא משפיעה על הפעולות שלנו ועל האופן שבו אנו יוצרים ומתמודדים עם המציאות.

כאשר אנו חושבים ומתארים בדמיון על עולמות חדשים או פתרונות לבעיות, אנו יוצרים סוג של מציאות רעיונית. כאשר העולמות בדמיון ובמחשבה נחווים כאפשריים ליישום, הרי שמתחיל תהליך יצירה. המחשבה מסכימה ונפתחת דרך אך כאשר המחשבה לא מסכימה והדמיון אומר שאין דרך, היצירה נפסקת.

רחל מספרת שהיו ימים בהם לא היה הרבה כסף: "אבל חווית השפע היתה גדולה. הרגשנו שלא חסר כלום. היה לחם, היה שוקולד למריחה, הרגשתו על פסגת העולם. היום כשכבר יש הרבה יותר, מרגישים כאילו השפע פחת. חווית הבדידות יוצרת תחושה של ריקות, חווית חוסר. זה הרבה בראש, במחשבות."

קל להתחבר למוכר ורצוי לטובה

הדבר שיש לנו, שאנחנו מכירים את התדר שלו, יכולים לדמיין ולהרגיש אותו, הוא הדבר שיהיה לו קל יותר להגיע אלינו. זה אומר שגם אם אין לנו את הדבר הממשי כרגע, כמו זוגיות או כסף, ואנחנו יודעים לדמיין כאילו יש לנו ולהרגיש את זה, ולהודיע ליקום שאנחנו מוכנים לקבל באהבה וללא פחד בכלל את השפע שהוא רוצה להעביר אלינו, יהיה לדברים קל יותר לבוא אלינו. קוראים לזה תודעת שפע.

במצב טבעי ללא הפרעות כמו מלחמה, או כפייה, זה עובד ברמות שקשה לפעמים להסביר. בנוסף, אנשים שיש להם תודעת שפע נמשכים לאחרים עם תודעה דומה. מבחוץ זה נראה שחומר מושך חומר אבל למעשה, המחשבה והתדר, הם שמושכים, מזמנים, ממגנטים, את הדומה להם. כך שאם נחשוב מחשבות סבל נמשוך את הסובלים ואת הצרות, ואם יהיו לנו מחשבות שפע, נמגנט את הצמיחה והברכה.

עדנה נסעה ללאס ווגאס והגיעה בפעם הראשונה בחייה לקזינו. היא התיישבה ליד אחת המכונות וחשבה על המספר 200: "אני מסובבת את הגלגל והופ – המספר מאתיים מופיע שלוש פעמים על המסך. סובבתי שוב, ושוב שלוש פעמים מאתיים. כך חמש פעמים. המכונה התחילה לצפצף באורות ובצבעים, הבלדרים רצו אלי, הבן שלי התחיל להגיד- אמא, למה לא חשבת על 200 אלף, ואני רק אמרתי תודה, לקחתי את הזכייה שלי ויצאתי מהקזינו. זה לא קרה יותר", היא אומרת וצוחקת.

אז איך זה קורה ומה צריך לעשות כדי שזה יקרה גם לכם? הכל אנרגיה, והכל בזרימה, ומחשבה יוצרת נתיב זרימה דרכו התחושה של שפע או כל דבר אחר שהמחשבה שלנו מחבקת, יכולה להדהד. כל זה בתנאי שאין בסביבה כוח שלילי גדול יותר מהכוח החיובי. צריך לנסות את זה, לנסח בקשה בכנות גדולה, בכוונה אמיתית וחיובית, ללא אגו וללא פגיעה באחרים. לבקש לטוב. לא לבקש להרע, להפריד, להרוס, אלא לבנות ולחבר.

פנים שונות לאושר

ערן הגיע אלי להתייעץ איך לשפר את מערכת היחסים שלו עם האחת שכאשר הכיר אותה, היה בטוח שהיא האישה המדויקת בשבילו, לפי הרשימה שהגיש ליקום בתפילות שלו – שתהיה טובת לב, חכמה, נדיבה ומשפחתית. וכך היתה, אוהבת, מכילה את כל השיגעונות שלו, בעלת עסק מצליח ואמא למופת.

"אבל היא לא שמחה", התלונן בלחש "אין בה שמחת חיים, היא לא אוהבת חברה, לא רוצה לארח, רק משפחה ועבודה ולישון. היא כל מה שהיה ברשימה שלי אבל לא הזמנתי שם אשה חברותית. אני גם יודע למה. באותם ימים חשבתי שאשה שאוהבת חברים ואורחים היא קלת דעת ואני רציתי מישהי יותר שקולה, פחות חוגגת. קבלתי בדיוק את מה שבקשתי,  אבל זאת היתה טעות.

היום ברור לי שלא כל מי שאוהב אנשים ואוהב חברים, הוא פחות מסור ואוהב מאחרים. עשיתי טעות ברשימה שלי, בתפילות ובמחשבות. עכשיו אני לא יודע איך לתקן את זה, כי אנחנו ביחד כבר כמה שנים ואני לא רוצה לפגוע בה, אבל אני רוצה להיות מאושר".

הצעתי לו להתחיל לכוון בתפילות ובבקשות שלו לשמחה. כדי שזה יהיה אמתי הוא יצטרך למצוא בתוכו שמחה על הזוגיות שלו, שמחה על הטוב שיש לו. אחר כך דיברנו על גמישות, ועל צמיחה, על הדרכים הרבות שיש לחוויית אושר, ואיזה מהן יוכל להגשים במסגרת נישואיו. באופן מפתיע כאשר דיבר עם אשתו על המפגש שלנו, היא אמרה שהיא שמחה שהוא התחיל לטפל בעצמו, כי הרגישה שאינו מאושר וחשוב לה שיהיה להם טוב ביחד.

נורית היתה במערכת יחסים עם גבר שלדבריו, היה בדרך לגירושים, אלא שלאחר זמן הסתבר, שאשתו לא מודעת לעניין הרצון שלו להתגרש: "הרגשתי ממש טיפשה שהאמנתי לו, כי למרות שאני בטוחה שהוא אהב אותי, הוא לא באמת עשה שום מהלך לקראת גירושים. חשבתי שאם אני אכוון אנרגיה להפריד בינו לבין אשתו זה יעזור, אבל אז הסתבר לי שזה עובד כמו בומרנג.

כשמכוונים לאהבה מקבלים אהבה וכשמכוונים לפירוק מקבלים פירוק. אז הוא עזב אותי וחזר לאהוב את אשתו. כאילו זה שפתחתי נתיב להרוס שם את הקשר, חיזק את הנתיב לשלום בית שאשתו בטח עשתה כל הזמן כדי להחזיר אותו אליה. בסוף זה עבד לה. מאז אני יודעת. לבקש רק דברים טובים. מי שחלילה יבקש רע, עלול לקבל בעצמו את הרע".

בריאות ברכה ושפע

נעמה רצתה זוגיות יותר מכל דבר. היה לה בית שלה, מקצוע שלמדה ומקום עבודה בו הרגישה שהיא מגשימה את עצמה מבחינה מקצועית, היו לה חברות טובות אבל לא הצליחה ליצור מערכת יחסים יציבה. השנים חלפו והייתה לה הרגשה שזה כבר לא יקרה, והיא התחילה ליצור מחשבות שליליות לגבי האפשרות להיכרות שתוביל למיסוד הקשר.

כאשר הגיעה אלי ביקשה שאעשה עבורה קסם. הקסם היה טמון בשינוי המחשבה, בכיוון האנרגיה לתוצאה חיובית ללא ספק וללא תנאים. ביקשתי שבכל יום, תגיד לעצמה עשרים פעמים ברצף: "הזוגיות המושלמת עבורי מגיעה אל חיי כאן ועכשיו" ושתעשה את אמירת המשפט כפול עשרים פעמים, זה שלוש פעמים ביום למשך חודש שלם. כמה ימים אחר כך היא הכירה את הגבר שלעתיד הפך לבן זוגה הקבוע.

כך ניתן להתכוון להחלמה ולעשות התערבות במקרה של מחלה ולבקש ריפוי כאן ועכשיו, כאשר יש קשיים בזוגיות או כאשר אנו רוצים זוגיות טובה עבור מישהו, לבקש אהבה וזוגיות כאן ועכשיו, כאשר רוצים ילדים לבקש הריון ופריון כאן ועכשיו, כך גם לגבי שיפור מצב כלכלי, לבקש שפע חומרי כאן ועכשיו, ונבקש כולנו בכוונה שלמה וטהורה את חזרת כל החטופים הביתה בשלום, כאן ועכשיו.

רעות אשכנזי • ריאליזם אוטודידאקטי

אמיר,שמן על נייר A3 (איור: רעות אשכנזי)

אליזבט קרוגלוב היא יוצרת ויזמית מקומית בעלת גלריה לאמנות חיפאית בשם לא-קל או local שנמצאת בשוק הפשפשים. כל שבוע, היא תספר על יוצר או אמן חיפאי אחר. 

אם תחפשו בגוגל את האתר של רעות אשכנזי תמצאו בלשונית ׳עלינו׳ שלוש שורות: 

  • נולדה ב 2001 (בת 23)
  • חיה בחיפה
  • אמנית שמן שלימדה את עצמה
רעות אשכנזי (צילום: אלבום אישי)

עברה פחות משנה מאז שהכרתי את רעות, בחורה צעירה, נעימת הליכות, רחוקה שנות אור מהחוצפה הנוטפת בדרך כלל מהילדים היצירתיים בגילאים האלו. אולם היצירה שלה בשלה ולא ילדותית ודי חצופה. היא משתמשת בשמן מוקפד בגוונים ריאליסטים והיא מדברת את עולמה הצעיר ובצורה לא מתאמצת בשילוב עם שפה אמנותית קלאסית, דבר שאינו טיפוסי לעולם האמנות הישראלית, במיוחד לא בחתך הגילאים הזה.

אייל,שמן על קנווס 40*40 (איור: רעות אשכנזי)

הדמויות אותן היא בוחרת לצייר לרוב לא מיישרות מבט, ונמצאות לרוב ברגעי נחת או תהייה כמעט ראנאסנסית – ״הן בשלהן״, שקטות ונקיות ממניירות. הן אינן המושא הטיפוסי של הצייר העכשווי. גם הגדלים של העבודות שלה בדרך כלל קטנות, לא מנסות לקחת יותר מרחב ממה שהן צריכות. בכך, הן יגרמו למתבונן להתקרב אליהן, ויהפכו את המתבונן כמעט לחלק מהמרחב או מהסצנה אותה מתעדת האמנית.

נרייה, שמן על קנווס, 25*25 (איור: רעות אשכנזי)

האומנות של רעות

בגיל 16 רעות סגרה את עצמה בחדר ולימדה את עצמה לצייר בשמן. מתוך אהבה, תשוקה וסקרנות רעות יוצרת מקום לעולמה ואנחנו זוכים לחלוק אותו איתה. תהליך היצירה שלה בדרך כלל מתחיל ביציאה אל העולם וצילום פרגמנטים של אור וצל, אשר מושכים את העין שלה, ואת התנועה הזו היא מעבירה לקנבס שלה. על-ידי בניית שכבות של צבעי שמן, נוצרים הציורים שלה בסטודיו צנוע שבביתה.

רעות אשכנזי היא אחת מציירות הריאליזם בשמן הצעירות של עירנו. ללא תואר מבתי ספר מפונפן לאומנות ובלי רשימה ארוכה ומייגעת של תערוכות בהן היא לקחה חלק, היא פשוט מציירת ומוכרת. בשנתיים האחרונות היא לומדת בסטודיו של מתן בן כנען, ושם היא מלטשת את היכולות שלה, לכדי ריאליזם נקי ופשוט. 

הדר,שמן על קנווס, 35*35 (איור: רעות אשכנזי)

החיבור של רעות לריאליזם

רעות מספרת כי היצירה שלה נובעת מהצורך להתחבר למציאות. בעבודות שלה היא מתארת סצנות יומיומיות הכוללות את האנשים שמקיפים אותה. לדעתי, רגעים קטנים זו לגמרי ההתמחות שלה. אני שמעתי על רעות לראשונה מפי ערן פרנגר (צייר מוכשר אחר) שאמר לי באגביות נונשלנטית ׳איך את לא מכירה את רעות?!׳ ומאז כמו שאומרים ״השאר היסטוריה״.

עדיין,שמן על קנווס 80*120 (איור: רעות אשכנזי)

המכירה הראשונה של רעות

היתה לי הזכות למכור עבור רעות את יצירת האומנות הראשונה שלה בגלריה שלי ׳לא-קל׳ שנמצאת בשוק הפשפשים במסגרת תערוכה קבוצתית בשם Jomofomo במחיר שלא היה מבייש את קדישמן, ולאחר מכן לשדך בינה לבין בית מכירות פומבי מהמרכז. מאז, הוא לא מפסיק למכור את היצירות של רעות במכירות פומביות לאספנים פרטיים, ויש לי הרגשה שזו רק ההתחלה.

אני תוהה לעצמי מה יקרה אם נספר לכם שרעות מתהלכת בינינו, אולי אפילו יושבת לצידך בבית הקפה השכונתי שלך? האם זה יגרום לחובבי האמנות המקומית לא לעשות את העיקוף דרך כביש 6 כל הדרך למרכז בשביל לקנות יצירה מקומית? מקווים שאולי הצלחנו לקצר לכם את הדרך.

״ארמון״ – מבית קולנוע למגדל משרדים מן הגבוהים בחיפה

0
מגדל ארמון (איור: דוד בר און)

מגדל ארמון הינו מגדל משרדים שהוקם במקום בית הקולונע ״ארמון״ לשעבר, השוכן ברחוב הנביאים 18, בהדר הכרמל.

בית קולנוע ״ארמון״

בית הקולנוע ארמון נחנך בשנת 1935. הוא היה אחד הגדולים ביותר שפעלו בחיפה והיה בעל ארכיטקטורה ייחודית. בעל בית הקולנוע היה איש העסקים משה גרידינגר (עליו נספר בהמשך).

קולנוע ארמון – תמונה מתוך התערוכה במבואת המגדל (איור: ד״ר דוד בר און)

קולנוע זה היה מן המפוארים בחיפה ונודע בזכות גגו הנפתח. בקולנוע היו 1800 מושבים, מלבד תאי צפייה יוקרתיים במפלס היציע. מתכנן הבניין היה האדריכל החיפאי שמואל רוזוב ששילב בו אלמנטים של הסגנון הבינלאומי עם אלמנטים של סגנון ה-״אר דקו״ (Art Deco).

הקולנוע נסגר ב-1987. ב-1995 נהרס הבניין והחלה בנייתו של מגדל המשרדים הנוכחי ע״פי תכניותיו של משרד האדריכלים החיפאי י.י. גרנות.

משפחת גרידינגר

כאמור, משה גרידינגר, בעלי בית הקולנוע ארמון, עלה לארץ ישראל מרומניה. הוא החל את דרכו בעסקי הקולנוע עם כניסתו כשותף לבית הקולנוע ״עין דור״ בעיר התחתית. לאחר מכן בנה את בית הקולנוע ״הרצליה״ ולאחריו את קולנוע ״ארמון״ המפואר והפופולרי מאוד בזמנו בציבור החיפאי.

נכדיו של משה גרידינגר, משה וישראל, הם בעלי השליטה בחברת ״תיאטראות ישראל״. ב-2019, חברת סינוורלד שבשליטת האחים גרידינגר רכשה  את סינפלקס הקנדית ובכך הפכה לגדולה בעולם מבחינת מספר המסכים שבבעלותה.

מגדל ארמון

בניית המגדל נסתיימה ב-1988, כאמור ע״פ תכניותיו של משרד האדריכלים החיפאי י.י. גרנות. במגדל 20 קומות ובסיום בנייתו נחשב לאחד המגדלים הגבוהים בצפון. אבל, בחלוף השנים, המגדלים הלכו וצמחו לגובה. נכון ל-2019, מגדל ארמון נמצא רק במקום ה-18 בגובהו בחיפה.

שלוש הקומות הראשונות, החל ממפלס הכניסה שברחב הנביאים, מיועדות למסחר ושאר הקומות למשרדים. בקומה העליונה ישנה תצפית לנוף שממנה ניתן לצפות, בימי ראות טובה, עד למרחק של כ-60 ק״מ. ב-2011 נמכר המגדל לחברת ״מגדל״ וב-2021 לקרן ״ריאלטי״ המחזיקה בו גם כיום. לאחרונה, קרן ״ריאלטי״ הגבירה מעורבותה בחיי הקהילה ע״י ארגון ארועים חברתיים שונים וגם המבואה עברה שיפוץ והתחדשות.

גלוי נאות:

תערוכת הציורים שלי, ״נוסטלגיה חיפאית – בתי הקולנוע של פעם״, בלווי ההסברים ההיסטוריים המרתקים של ידידי יורם כץ, מוצגת כיום במבואת המגדל.

מגדל ארמון (איור: דוד בר און)

י.י. גרנות, אדריכלי המגדל

ירון (1951) ויעל גרנות (1952) ייסדו את משרד התכנון שלהם ב-1982. שניהם סיימו את לימודי האדריכלות בהצטיינות בפקולטה לארכיטקטורה ובנוי ערים בטכניון. המשרד שלהם מתגאה בעשרות שנים של ניסיון בלווי ותכנון פרויקטים בתחומים מגוונים וביניהם בתחום האקדמיה, המגורים, בנייני משרדים, אולמות קולנוע ועוד. 

עם הפרויקטים בחיפה נימנים: הפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה להנדסת מכונות, מעונות סטודנטים (בקמפוס הטכניון) ובתי הקולנוע ״יס פלנט״ ב״לב נמפרץ״- כאשר עוזי גורדון היה האדריכל של הבניין כולו- וכמובן מגדל ארמון בהדר הכרמל.

קוראים יקרים,

הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.

שיר הדייג – סיפורו של שיר • סיפור קצר מאת אילן סגל

0
פרס הוקרה על מפעל חיים בתחום התקשורת (צילום: אילן סגל)

בשלהי חודש אוקטובר 1959, בילינו כמה מחברי הכנופיה המהוללת שכה רבות נכתב וסופר על עלילותיה. ביליתי במחיצתם של ישראל תמרי, שמעון רייכשטט וחבר נוסף ששורר שירים. אורי שרון. קצת עוף מוזר בין הפרחחים. גם אני כשעה לפני הפרחחות ניגנתי על כינור, אז מסתבר שכולנו היינו עופות מוזרים ולפני גיוס. הזדמן לנו להכיר מקרוב את אחיו של שמעון, אברהם רייכשטט, את שמוליק קראוס שהיה 'העופר' השני ואת השלישית שהצטרפה אסתר זייד.

כן אסתר הייתה מהמשפחה המפורסמת. לימים הם נשארו רק שניים כ"צמד העופרים". אברמ'לה פנה לאורי כבדרך אגב וסיפר על מנגינה יפה שחיבר שמוליק קראוס והיא יתומה ללא מלל אם יוכל לכתוב מילים למנגינה.

ה'עופר' הוסיף שהשיר נחוץ לו ולאסתר לקראת תחילת הופעתם במועדון-הלילה מפורסם ביפו, "עומר-כייאם" שמו. אורי ראה זאת כמחמאה גדולה וענה בחיוב. כך אורי שרון כתב את המילים ל"שיר הדייג". זה כמובן לא שיר דייגים יחידי בעולם המוסיקה, אך שיר רגוע, מרגיע ויפה.

"צמד העופרים" כלל את השיר הזה ברפרטואר שלו ב"עומר-כייאם" ובשאר הופעותיו ברחבי הארץ. השיר, בעיבודו של המלחין אריה לבנון, נכלל בתקליט הראשון שהוציא הצמד ושמו: "העופרים" ובמרוצת השנים – גם באלבומי האוסף של אסתר. לימים נודע ש"שיר הדייג" היה השיר הראשון של שמוליק קראוס אשר הוקלט. אחריו באו עוד יפים ומיוחדים.

פרס הוקרה על מפעל חיים בתחום התקשורת, אורי שלישי מימין- העיתונאי אורי שרון, שנים רבות עיתונאי בעיתון 'דבר', מקומון 'שחף' ו'כלבו' בחיפה, כיום בעל טור קבוע בתכנית היום השישי של משה טימור בקול-ישראל (צילום: אילן סגל)

ש י ר ה ד י י ג

מילים: אורי שיקה (שרון), לחן: שמואל קראוס, עיבוד: אריה לבנון,
ביצוע: "צמד העופרים"

שוב ירדו בהינף משוט, דייגים דוממים אל הים.
וירח מעל את אורו שלח, על סירות דייגים שבים.
וירח מעל את קרנו שלח, על סירות דייגים שבים.
הך, דייג, חתור. הנה שלל.
נא קרבו, אלי, אל רשתותיי.
אך לשווא, אחי, לשווא.
כל השלל הרב
אלי ים צלל ירד, נעלם.

שוב חותר בין שברי גלים,
סירתו מיטלטלת בדד.
ערפילים מתפשטים על גלי הים,
מכסים סירתו של דייג.
ערפילים מתפשטים על גלי הים,
מכסים סירתו של דייג.

וירח מעל את אורו ישלח
על סירות דייגים שבים.
וירח מעל את קרנו ישלח
על סירות דייגים שבים.

"עיין ערך: דת" • פרק 3 • דת – הערך הפסיכולוגי

0
פרק 3 • דת - הערך הפסיכולוגי
פרק 3 • דת - הערך הפסיכולוגי

השאלות הקיומיות

העובדה שהדת נוכחת בחיינו מראשית ההיסטוריה אינה מקרית. מכל היצורים על כדור הארץ, שאלות קיומיות מאפיינות רק את בני האדם. הדת נותנת מענה על שאלות קיומיות בסיסיות, ששאלו בני האדם את עצמם משחר הדורות.

להלן כמה מהן:

1. העולם

מהו העולם שאני חי בו? איך נברא? מי שולט בו? מה גבולותיו?

קצה העולם • תחריט פלמריון (1888) • נחלת הכלל
קצה העולם • תחריט פלמריון (1888) • נחלת הכלל

2. משמעות

האם יש לחיי משמעות כלשהי? אם כן, מהי? האם יש לי תפקיד למלא בעולם?

משמעות • יצירת AI
משמעות • יצירת AI

האדם הוא כנראה היצור היחיד על פני כדור הארץ שמוטרד מן השאלה הזאת. עבור כל צורות החיים האחרות המוכרות לנו, משמעות החיים היא הישרדות והחיים עצמם. לעומת זאת, בני האדם מתקשים, משום מה, להתקיים, ללא שיספרו לעצמם סיפור בו הם ממלאים תפקיד משמעותי כלשהו בעולם.

במקרים רבים, הסיפור הזה חשוב לאנשים יותר מן החיים עצמם, והם מוכנים להקריב את חייהם למענו. ההיסטוריה רצופה במקרים בהם בחרו אנשים במוות בטוח כדי לקדש או לקדם את מה שהחשיבו כסיפור שהעניק להם משמעות.

אנשים ימסרו את חייהם עבור העם, המדינה, עבור רעיון כזה או אחר, ובוודאי בשם הדת. ביהדות, למשל, "מוות על קידוש השם" הוא מושג מוכר. באיסלם לקחו את הרעיון צעד קדימה עם ה"שאהיד", שקידוש השם שלו יכול להגיע עד כדי התאבדות, כדי לרצוח אחרים בשם הדת.

3. מוות

פחד מן המוות הוא הפחד הראשוני ביותר של כל אדם.

מלאך המוות • יצירת AI
מלאך המוות • יצירת AI

הידיעה של ודאות המוות של מטרידה מאוד, ויש קושי פסיכולוגי גדול לקבל אותה ולחיות עם חוסר האונים המתלווה אליה. אנשים מקוים למצוא תשובות, שתשחררנה אותם מן הקושי והחרדה הכרוכים בכך.

4. התמודדות עם העולם

העולם מציב לנו אתגרים כל הזמן. יש אסונות, יש משברים אישיים ולאומיים ויש איומים מסוגים שונים. האם ישנה מערכת כלים טובה להתמודדות עם כל אלה?

5. צדק, ערכים ומוסר

בעולם האנושי פועלים כוחות רבים ומנוגדים. מה נכון לעשות ואיך נכון להתנהג? איך מתמודדים עם דילמת "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו"?

היתרונות הפסיכולוגיים של הדת

אפשר, כמובן, להתווכח עם טיבן של התשובות שנותנת הדת, ונעשה זאת בהמשך, אך לכל השאלות הללו יש לדת תשובות מוכנות. מי שמוכן לאמץ את התשובות שמציעה הדת זוכה במספר יתרונות ברמה הפסיכולוגית:

תחושת משמעות ומטרה

הדת מציעה סיפורים, ערכים ומטרות שמעניקים משמעות לחייו של האדם, ומגדירים את תפקידו בעולם.

סדר

הדת מספקת סיפור מסגרת שמסייע לאדם להבין את עולמו ואת מקומו בו. הזדהות עם סיפורים דתיים מקלה עליו את ניתוח חוויותיו האישיות.

מערכת ערכים

הדת מספקת מערכת ערכים קבועה וברורה, עם קריטריונים למוסריות, עם מצוות עשה ואל תעשה, ועם הבחנות בין טוב ורע, שמכניסות סדר ויציבות לחיי המאמינים.

תמיכה חברתית

קהילת המאמינים מספקת רשת בטיחות ותמיכה גם בשעות קשות.

אסון ותמיכה • יצירת AI
אסון ותמיכה • יצירת AI

התמודדות עם הפחד מהמוות ומן הלא ידוע

הדת מציעה מענה לשאלות פילוסופיות קיומיות, ומקלה על הפחד האנושי המובנה מן המוות ואי-הוודאות שבחיים ואחריהם.

משבר קיומי • יצירת AI
משבר קיומי • יצירת AI

התמודדות עם סבל וקושי

הדת מספקת פלטפורמה רוחנית להתמודדות עם סבל וקושי דרך תפילה, אמונה ותשובה. היא מקלה על התמודדות עם משברים בעזרת שימוש בדטרמיניזם וייחוס המשבר לרצון האל ("אלוהים נתן ואלוהים לקח").

כך למשל, קל יותר לפעמים למשפחות דתיות לקבל אובדן קרוב משפחה אהוב, שכן ניתן לייחס אותה לתוכנית כלשהי של האל, שיש לה תכלית כלשהי, למרות שהיא נסתרת מבני האדם.

קבלת החלטות

הדת מסייעת למאמין לקבל החלטות בתחומים רבים של חייו. במקרים רבים, המסגרת הדתית מספקת אב רוחני שיכול לקחת החלטות עבור המאמין, ולשחרר אותו מן הקושי של קבלת החלטות בעצמו.

לקיחת החלטות • יצירת AI
לקיחת החלטות • יצירת AI

הנזקים הפסיכולוגיים של הדת

עבור רבים, הדת מהווה מקור לתמיכה, השראה והתמדה בחיים, אך לא כל האנשים מקבלים את התועלות הללו מהדת. ישנם אנשים שיכולים להרגיש תחושת חוסר נוחות או אפילו קשיים עם האמונה והדת. לצד התועלות הפסיכולוגיות שפורטו למעלה, הדת עלולה גם להסב נזקים פסיכולוגיים לא מבוטלים.

דוגמאות לנזקים כאלה:

תחושת אשמה ובושה

דת יכולה ליצור תחושת אשמה או בושה אצל מאמיניה במקרים של אי עמידה במצוות או בדרישות דתיות. זה עשוי לגרום לתחושות של עצבנות, חרדה ורגשות של חוסר הערכה עצמית.

כליאה במסגרת לא מתאימה

כאשר מדובר באנשים שאינם מתאימים לתבנית המקובלת בקהילה (הומוסקסואלים למשל), או אנשים שאיבדו את אמונתם ואינם מסוגלים להיחלץ מסביבתם החברתית והמשפחתית, המסגרת הדתית הופכת לבית כלא שקשה להיחלץ ממנו.

כלוב התפילות • יצירת AI
כלוב התפילות • יצירת AI

אובדן אוטונומיה והגבלת חופש הבחירה

דת מגבילה לעתים קרובות את חופש הבחירה של האדם, ואת יכולתו לקבוע את דרכו באופן חופשי.

תלות מוגזמת במוסדות הדת, ותלות בהאצלת החלטות למנטור הדתי גם בנושאים אישיים, עלולים לפגוע בתחושת החופש האישי ובביטחון העצמי, וכן ביכולת קבלת ההחלטות של האינדיבידואל.

בובות על חוט • יצירת AI
בובות על חוט • יצירת AI

המגבלות הללו יכולות גם למנוע מאנשים הגשמה עצמית בתחומים אליהם יש להם נטייה שהיא פחות מקובלת על האוטוריטה (אמנות למשל), ולהיות מקור לתיסכול ותחושות החמצה.

התנגשות עם ערכים אישיים

מקרים של סתירה בין ערכי הדת לבין ערכים אישיים, עלולים לגרום לדיכאון ותיסכול רב.

קושי בהתמודדות עם העולם החיצוני

אי הרציונליות מובנה בבסיס הדת, והיא תנאי הכרחי הנדרש כדי לקבל את אמיתותיה ללא פקפוק. העתקה של צורת החשיבה הזאת לעולם החיצוני, בו נדרשת חשיבה רציונלית כדי להצליח, עלולה להסב קשיים רבים למאמינים.

קיצוניות

אחת הבעיות הקשות ביותר הקשורות בדת היא הגלישה הבלתי נמנעת של חלק מן המאמינים לקיצוניות. נחזור לכך בפרק העוסק בערך האמת של הדת.

האמונה ב"אמת" דתית אבסולוטית כזאת או אחרת עלולה לגרום למאמין לייצר תפיסת מציאות מעוותת, שגובה מחיר גבוה ממנו ומסביבתו. דוגמה מוחשית לכך היא האיסלם הרדיקלי על גווניו השונים.

"בעיר חיפה לא קיימות מצלמות אכיפה בנתיבי תחבורה ציבוריים ובהתאם לכך לא מתבצעת אכיפה"

2
תחבורה ציבורית (צילום: אור ירוק)

רשויות רבות לא נרתמות למלחמה בעומסי התנועה

עמותת אור ירוק מצאה כי רשויות רבות בישראל לא אוכפות נהיגה לא חוקית בנתיבי התחבורה הציבוריים, ביניהן נמצאת הרשות המקומית של חיפה, אשר אין בה מצלמות אכיפה בנתיבי תחבורה ציבוריים. זאת לעומת ערים אחרות בארץ אשר כן אוכפות, כגון תל אביב-יפו, ירושלים, הרצליה ורמת גן.

עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק:

מרכזי הערים והדרכים המובילות אליהן בדרך להיות פקק תנועה אחד גדול וארוך. זה קורה כי התחבורה הציבורית לא נוחה, לא יעילה ובעיקר לא מהירה יותר מהרכב הפרטי. בערים רבות אין העדפה לאוטובוסים על פני הרכב הפרטי התוצאה היא שכולם עומדים יחדיו בפקק. בערים רבות שכבר עשו את הצעד המתבקש ויש נתיבי תחבורה ציבוריים אין אכיפה מטעם העיריה. איכות החיים נמדדת לא רק בפינוי הזבל או בחגיגות יום העצמאות אלא גם בקיצור הזמן בהגעה לעבודה או ללימודים בתחבורה ציבורית וזו גם אחריותם של ראשי הערים, הם לא יכולים לשבת על הגדר ולהטיל את האחריות רק על המשטרה. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לעודד ראשי ערים להקצות נתיבים לטובת האוטובוסים כדי להפוך את הנסיעה בהם לכדאית וקצרה יותר מאשר הרכב הפרטי. במקביל, יש לעודד אכיפה עירונית  כמכפיל כוח לאכיפה המשטרתית. בכך נוכל לקצר ולהפחית את עומסי התנועה, נצמצם את זיהום האוויר ונגביר את הבטיחות בדרכים של כולנו.

תגובת עיריית חיפה לכך שאינה אוכפת:

"בעיר חיפה לא קיימות מצלמות אכיפה בנתיבי תחבורה ציבוריים ובהתאם לכך, לא מתבצעת אכיפה באמצעות מצלמות בנתיבים אלה".

תחבורה ציבורית (צילום: אור ירוק)

שיפור התחבורה הציבורית הוא מפתח לפתרון בעיות רבות בחברה הישראלית

שיפור מערך הסעת ההמונים יתרום בראש ובראשונה לכלכלה הישראלית המשוועת לחסכון ולצמצום הוצאות. הנזק הכלכלי כיום בגלל הפקקים הוא כ-15 מיליארד שקלים בשנה. עלות נסיעה בתחבורה ציבורית למשק היא כשליש מעלות נסיעה בודדת בתחבורה הפרטית ושינוי של 1% בשיעור הנסיעות לטובת תחבורה ציבורית במטרופולינים נאמדת בכ-650 מיליון שקלים.

לכן השקעה בשיפור התחבורה הציבורית היא קודם כל השקעה כלכלית שתחזיר את עצמה מהר מאוד. נוכל לצמצם את עומסי התנועה העצומים ולחסוך זמן יקר שניתן היה להשקיע אותו בעבודה או בפנאי עם המשפחה. יותר רכבות ויותר אוטובוסים מהפריפריה למרכז יקצרו את זמן ההגעה ויצמצמו את הפערים החברתיים. אחת הדרכים האפקטיביות היא סלילת נתיבים ייעודיים לכלי רכב בתחבורה הציבורית ולוודא כי אותם אוטובוסים ומוניות נוסעים בהם ומקצרים את זמן ההגעה על פני כלי הרכב הפרטי.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ביקרה בקריית ביאליק

1
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, בביקור עם צוותה בקריית ביאליק (צילום: קריית ביאליק)

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ביקרה ביום חמישי, 16 במאי 2024 עם צוותה בקריית ביאליק במסגרת ביקור עבודה בעיר.

במהלך הביקור,  בו השתתפו גם ראש עיריית קריית מוצקין, ציקי אבישר, נציגי רשות הטבע והגנים, הנהלת המשרד לאיכות והסביבה, העלה ראש העיר קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, את בעיית התנים המשוטטים ברחבי העיר והערים הסמוכות. דוקורסקי ציין כי מזה שנים רבות סובלת קריית ביאליק משוטטות תנים, גם בשכונות הוותיקות, אך עם הקמתה של שכונת נאות אפק הסמוכה לשמורת הטבע אין אפק, הבעיה החמירה.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, בביקור עם צוותה בקריית ביאליק (צילום: קריית ביאליק)

קמפיין הסברה משולב בנוגע להאכלה נכונה של חתולי רחוב

בחצי שנה האחרונה כמות פניות התושבים למוקד העירוני בנוגע לתנים הוכפלה. התופעה הדומה מתרחשת גם בקריות אחרות. דוקורסקי ביקש את התערבותה המיידית של רשות הטבע והגנים וסיוע של המשרד להגנת הסביבה בנושא. לאחר דיון מעמיק הוחלט כי לצד הגברת הדילול שיתבצע על ידי רשות הטבע והגנים, יצאו המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והעיריות בקריות בקמפיין הסברה משולב בנוגע להאכלה נכונה של חתולי רחוב, להקפדה יתרה על סגירת פחי האשפה וניקיון סביבם על מנת להקטין את מקורות המזון המושכים את התנים לערים.

הנושא הנוסף שנדון בפגישה הינו בעיית שריפת פסולת פיראטית בכפרים הסמוכים לקריות והשלכותיה . ראשי הערים העלו את חששותיהם להתרחבות התופעה הגורמת לזיהום אוויר כבד, לבעיות נשימה ולפגיעה באיכות החיים  של התושבים. כמו כן בפגישה נדון נושא מניעת הרעש מרכבים משופרים ואופנועים והשתתפות העיריות בקריות בקול קורא של משרד להגנת הסביבה המאפשר הצבת בצלמות ומדי עוצמת הרעש בצמתים וכבישים מרכזיים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, בביקור עם צוותה בקריית ביאליק (צילום: קריית ביאליק)

לסיכום הביקור ציינה השרה סילמן:

אני מודה לראש העיר אלי דוקורסקי ולצוות העירייה על קבלת הפנים החמה ועל שיתוף הפעולה הפורה. אני רואה חשיבות רבה בשיתוף פעולה הדוק בין המשרד להגנת הסביבה לבין הרשויות המקומיות, ואני בטוחה שנמשיך לפעול יחד למען עתיד סביבתי טוב יותר לתושבי ישראל.