בשלהי חודש אוקטובר 1959, בילינו כמה מחברי הכנופיה המהוללת שכה רבות נכתב וסופר על עלילותיה. ביליתי במחיצתם של ישראל תמרי, שמעון רייכשטט וחבר נוסף ששורר שירים. אורי שרון. קצת עוף מוזר בין הפרחחים. גם אני כשעה לפני הפרחחות ניגנתי על כינור, אז מסתבר שכולנו היינו עופות מוזרים ולפני גיוס. הזדמן לנו להכיר מקרוב את אחיו של שמעון, אברהם רייכשטט, את שמוליק קראוס שהיה 'העופר' השני ואת השלישית שהצטרפה אסתר זייד.
כן אסתר הייתה מהמשפחה המפורסמת. לימים הם נשארו רק שניים כ"צמד העופרים". אברמ'לה פנה לאורי כבדרך אגב וסיפר על מנגינה יפה שחיבר שמוליק קראוס והיא יתומה ללא מלל אם יוכל לכתוב מילים למנגינה.
ה'עופר' הוסיף שהשיר נחוץ לו ולאסתר לקראת תחילת הופעתם במועדון-הלילה מפורסם ביפו, "עומר-כייאם" שמו. אורי ראה זאת כמחמאה גדולה וענה בחיוב. כך אורי שרון כתב את המילים ל"שיר הדייג". זה כמובן לא שיר דייגים יחידי בעולם המוסיקה, אך שיר רגוע, מרגיע ויפה.
"צמד העופרים" כלל את השיר הזה ברפרטואר שלו ב"עומר-כייאם" ובשאר הופעותיו ברחבי הארץ. השיר, בעיבודו של המלחין אריה לבנון, נכלל בתקליט הראשון שהוציא הצמד ושמו: "העופרים" ובמרוצת השנים – גם באלבומי האוסף של אסתר. לימים נודע ש"שיר הדייג" היה השיר הראשון של שמוליק קראוס אשר הוקלט. אחריו באו עוד יפים ומיוחדים.
ש י ר ה ד י י ג
מילים: אורי שיקה (שרון), לחן: שמואל קראוס, עיבוד: אריה לבנון,
ביצוע: "צמד העופרים"
שוב ירדו בהינף משוט, דייגים דוממים אל הים.
וירח מעל את אורו שלח, על סירות דייגים שבים.
וירח מעל את קרנו שלח, על סירות דייגים שבים.
הך, דייג, חתור. הנה שלל.
נא קרבו, אלי, אל רשתותיי.
אך לשווא, אחי, לשווא.
כל השלל הרב
אלי ים צלל ירד, נעלם.
שוב חותר בין שברי גלים,
סירתו מיטלטלת בדד.
ערפילים מתפשטים על גלי הים,
מכסים סירתו של דייג.
ערפילים מתפשטים על גלי הים,
מכסים סירתו של דייג.
וירח מעל את אורו ישלח
על סירות דייגים שבים.
וירח מעל את קרנו ישלח
על סירות דייגים שבים.