שירת חפצים: אמנות ושירה פוגשת עיצוב
את סוף השבוע האחרון 21.07.16 פתחה העיר חיפה באירוע חגיגי שבלט בנוף אירועי הקיץ של העיר התחתית . מאות אנשים מכל הגילאים פקדו את "שער שלוש" גלריה בועטת וצעירה הממוקמת בשער פלמר 2 לפתיחה חגיגית של תערוכת "שירת חפצים" – אמנות ושירה פוגשות עיצוב. מדובר בתערוכה מהפכנית המציגה יצירות אמנות ושירה המגיבות לעולם עיצוב החפצים.
כמו שנכתב בטקסט האוצרותי: "'חפץ' הוא מושג מיוחד בשפה העברית. בשונה משפות אחרות, הוא כולל את רעיון החפיצה – משאלת לב שהדבר יהיה שלך או בבעלותך. להבדיל מהאובייקט, הניצב למול הסובייקט כיישות נפרדת, מנוגדת והופכית, החפץ הוא האובייקט של עולם הרצונות החומריים והרגשיים – החפץ הוא האובייקט הנחפץ. מיצירתו, דרך צריכתו, דרך השימוש בו ועד להשלכתו או למסירתו, מערכת סבוכה של אמוציה קושרת בין החפץ לבין הסובייקט."
התערוכה מציגה ז'אנר פואטי חדש וייחודי בשירה העברית. שירים על החפצים שמקיפים אותנו ביום יום: מסננת, מאפרה, מקרר ("וואו איזה אבסורד!…"מוכר לכם? כן גם גלעד כהנא מככב עם שירו בתערוכה) ועוד…
השירים מוצגים בתערוכה מונחים זה על זה בערימות דפים ענקיות ומלווים אותנו לאורכה של הגלריה והמבקרים מוזמנים לקרוא, לאסוף שירים ולהכין ספר שירי חפצים אישי במעטפה מיוחדת ומסוגננת שמקבלים בכניסה. בנוסף לדרכים הקונבנציונליות של הצגתם בחרו יוצרי התערוכה להעביר במיימד נוסף את חווית השירה דרך אוזניות. המשוררים הקליטו את עצמם ואנחנו המבקרים זכינו לעוד מפגש עם השירים.
התערוכה הוצגה לראשונה בגלריה ויטרינה ע״ש ג׳וליה מזרחי שבפקולטה לעיצוב המכון טכנולוגי חולון H.I.T, זוהי הפעם השלישית בה נפתחת התערוכה, כאשר הפעם התוספו אליה גם עבודות אמנות הבוחנות מאספקט אסתטי את אותה סוגיה – כיצד החפצים מבטאים את חיי היום יום וכיצד הם משקפים את מי שמשתמש בהם. על קירות הגלריה תוכלו למצוא חפצים ודימויים, חלקם מתומחרים וניתן לרכוש – אגב, חשוב לציין שבגלריה הזו כל ההכנסות הולכות ישירות לאמנים – וחלקם כמיצג בלבד, כדוגמת כפכף מסתובב מרוח, עוד דרך מקורית לבחון כפכף ואולי להעריך אותו פעם אחת נוספת. היה קשה להתעלם מכמות מצילומים שזכה באותו ערב.
דוגמה נוספת היא צילומה של סברינה דה ריטה, אמנית רב תחומית תושבת חיפה. דה ריטה כותבת שירה מגיל 14 ופרסמה שבעה ספרי שירה והיא ממקימי קבוצת המשוררים "השראה צפונית". כמו כן היא מלחינה מוסיקה, מציירת ומצלמת בעיקר נוף חיפאי. צילום צבע "מימיות", שצולם בחוף בת גלים ליד בסיס חיל הים. הצילום מציג שורה של מימיות צבאיות על רקע חוף הים בבת גלים, בזמן שחיילים וחיילות היו באימון כושר צבאי.
מעבר לשתיה ולכיבוד. כובדו המבקרים בנוכחותם של חלק מהאמנים. בתשע בערב ברחבת הרחוב מחוץ לגלריה בזה אחר זו עלו להקריא שירים בכל מיני דרכים מקוריות. יעל בירנבאום עם "זבוב מעל ראשי" פתחה את הסבב, ומשם המשיך ערן הדס שגם הציג את תוכנת המחשב המחוללת שירי חפצים אותם המבקר מקבל באופן ספונטני על מדפסת קבלות, אורית פרלמן, יוצרת חיפאית אשר כשהלחינה וביצעה את שירה של נוית בראל, "ספסל". אמנים רבים וטובים נכחו בערב ואנחנו קיבלנו מעבר לחוברות הביתה גם הסתכלות חדשה על כל מה שסובב אותנו ביום יום.
את הערב ליווה מוזיקלית "DJ שרוך", הלוא הוא יוני כדן, ובשלב מאוחר יותר של הערב הוא נהפך למרכז העניינים כאשר ברחבת הרחוב כל המבקרים שנותרו החלו לרקוד, דבר שלא השאיר את הולכי הרגל אדישים וכולם הצטרפו, בכל זאת מוזיקה וריקודים תמיד מחברים בין אנשים וכך מצאו את עצמם האורחים החדשים גם נחשפים לאמנות שהיתה מתחת לאפם.
התערוכה עברה שני תהליכים נפרדים – החלק הראשון של השירה אותו אצרה בגאונות ובקפידה רבה "רביד רובנר" והחלק של האמנות הצטרפו לעבודה ואצרו בעז נוי וסמדר שינדלר הם האוצרים של גלריה שער 3.
עוזר האוצרות בשירת חפצים הוא מולי יחבס והגרפיקאי הוא ניר ליבמן, שניהם סטודנטים לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון.
רביד, האוצרת הראשית, מספרת על תהליך העבודה:
"למעשה כבר כמה שנים אני אוספת שירי חפצים, אבל ברגע שקיבלתי אישור להקים את התערוכה בגלריה ויטרינה שבמכון הטכנולוגי חולון, נכנסתי למחקר עמוק ואינטנסיבי, וקראתי סביב מאה וחמישים ספרי שירה, בניסיון להבין מה זה שירת חפצים, לשרטט לסוגה החדשה הזו שהמצאתי גבולות. חקרתי גם את המושג חפץ בשפה העברית, וגיליתי שלעומת שפות אחרות, "חפץ" מתייחס לקשר שבין האדם ל"אובייקט" – אני חפצה בחפץ. וכך התערוכה התארגנה סביב הרעיון שחפץ הוא לא רק אובייקט, אלא אובייקט שיש לי איתו מערכת יחסים מורכבת. התערוכה הוצגה בפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי חולון באביב האחרון וכללה רק את השירים. המטרה הייתה לפנות לקהל של מעצבים, ולתת להם השראה פואטית לעיצוב חפצים.
"משם נדדה מחצית מהתערוכה לתל-אביב לערב אחד בשבוע הספר, ואז הצעתי לבעז ולסמדר להעביר אותה לשער 3 ולהוסיף גם עבודות אמנות פלסטית שעוסקות בחפץ. הם קיבלו אותי ואת התערוכה בזרועות פתוחות. ישבנו שלושתנו וגיבשנו את האמירה האוצרותית, ושלחנו קול קורא לעבודות אמנות. האג'נדה של הגלריה היא להציג בעיקר אמנים חיפאיים, כך שמראש כיוונו שבערך ¾ מהאמנים יהיו מחיפה, והשאר יהיו אורחים ממקומות אחרים.
בתערוכה מוצגים שירים בעיקר מהעשור האחרון. מדוע בחרת דווקא נשירת חפצים עכשווית?
בתהליך המחקר אספתי שירת חפצים עברית מכל התקופות, אבל כשבניתי את התערוכה בחולון, הבנתי שצריכים להיות בה בערך 30 שירים, גם כדי לקבל פרספקטיבה טובה על הסוגה "שירת חפצים" וגם כדי שהמבקרים ירגישו בנוח לקרוא את הכל, מבלי שייווצר עומס של טקסט. בגדול הבחירה הייתה בין לקחת שיר מייצג מכל תקופה, מה שהיה נותן לתערוכה מימד יותר חינוכי, או להתמקד במה שקורה עכשיו עם השירה העברית. בחרתי באופציה השנייה כי רציתי שהרעיון ששירה היא מקור השראה אדיר לעיצוב יעבור בגובה העיניים, בעכשוויות שלו. לכן מיקדתי אפילו יותר את האוצרות, ובחרתי שירים שבהם החפץ משקף את החיים הישראליים היומיומיים, את השפה העכשווית. אותה מוטיבציה הנחתה גם את בעז, את סמדר ואותי כשנגשנו לבחור את עבודות האמנות."
הזכרת את עמודות השירים ואת ההקלטות. בנוסף יש את הפואמה של חזי לסקלי שתלויה על הקיר, שגם אותה אפשר לשמוע. מה הסיפור שלה?
"הפואמה נקראת "חורים וידיות" והיא מחולקת לתפקידים, כאילו שמדובר במחזה, כשכל תפקיד הוא חפץ אחר (שעון, עט, ספר וכו'), והם מספרים על עצמם או על שיחה שיש להם עם חפץ אחר. לכבוד לסקלי, שהיה משורר חפצים גדול ונפטר ב94', הצבנו שלט גדול מחוץ לגלריה בערב הפתיחה "רחבת חזי לסקלי". שבעה משוררים הקריאו ברחבה הזו בערב פתיחת התערוכה את השירים שהם מציגים ושירי חפצים אחרים שכתבו."
משוררים מציגים:
מאיה בז'רנו, ערן הדס, אלפרד כהן, עדי קיסר, טל ניצן, נוית בראל, שגיא אלנקוה, אהרון שבתאי, גלעד כהנא, צאלה כץ, רוני סומק, תהל פרוש, אגי משעול, רועי צ'יקי ארד, יודית שחר, יונתן לוי, ענבל אשל כהנסקי, אופיר משרקי, יהונדב פרלמן, חזי לסקלי, ורדה בן חור, רות לורנד, דניאל עוז, מרחב ישורון, אלה נובק, דנה מרקוביץ, שלומי חתוכה, מלכי טסלר, ואן נויין, יעל בירנבאום
אמנים מציגים:
אברהם אילת, UNGA (BFC), ירון אתר, איריס סינטרה, מריה זאיקינה, אמנון בן עמי, אנה לוקשבסקי, בעז נוי, הילה סלעי, מנאל מחמיד, חן צרפתי, יעל אילן, נטליה זורבובה, חמודי גנאם, סברינה דה ריטה, שלומית איזנשטיין
גם אם אתם מרגישים שפספסתם את הפתיחה אז הקסם והשירים עדין שם ואתם מוזמנים להגיע
התערוכה תוצג עד 6/9/16
ב', ד', ה', ו' 11:00-14:00
ג' 11:00-14:00, 17:00-21:00
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="אמנות בחיפה" tag="26" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]
